ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
לא רק בגלל המחיר 
 
 אידיאולוגיה שהופכת לפוליטיקה. קמפיינים למען צרכנות מוסרית   
 
גילי סופר

קונים אחרת - שכר המינימום של הפועלים והשמירה על איכות הסביבה הופכים לחשובים לא פחות מהמחיר והתשלומים. צרכנות מוסרית

 
 
 
 
 
 
 
 
 
לפני ימים אחדים הגיעה אלי הודעת דואר אלקטרוני שבכותרתה שאלה: "האם אתה גולש באינטרנט זהב?". בתוכן ההודעה הייתה תמונה של קוף שעבר ניסוי אכזרי, מלווה בקריאה שלא להשתמש בשירותי חברת האינטרנט, מאחר שהמנכ"ל שלה הוא מבעלי חוות הקופים במושב מזור. אז מה? מה בין עיסוקיו הנוספים של מאן דהו לבין איכות המוצר ומחירו, שהוא השיקול בבחירת ספקית אינטרנט? מתברר, שהתפיסה לפיה כוח הקניה הוא כוח שמשפיע וכי יש צורך להשתמש בו, הולכת ותופסת אחיזה משמעותית יותר ויותר.


סך השקלים או ההרגשה הטובה?

אחד הסממנים של חברת השפע בה אנו חיים הוא שבשורה התחתונה, סל הקניות שלנו כבר מזמן הפסיק להיות מורכב ממצרכי יסוד בלבד. חלק ניכר מהסכומים שאנו מוציאים, משולם בעבור עיצוב, בעבור מותגים, בעבור השקט הנפשי שבקניית מוצר שאנו יודעים (או לפחות מאמינים) שהוא איכותי יותר, בעבור מוצר שמלווה בשירות טוב יותר, וגם בעבור ההרגשה הטובה, הנובעת מקנייה מוסרית יותר. מבלי להיכנס לסבך הגדרות המוסר ותורותיו, ניתן לומר שהכוונה היא לבחירת מוצרים לא רק על פי סך השקלים שאנו מוציאים מהכיס, והתמורה שאנו מקבלים תמורת כספנו, אלא גם על פי שיקולים הקשורים בסביבה של המוצר, ביצרן ובמשווקים שלו.

יש מי שחושב שאת כוח הקניה יש להפעיל נגד מי שמעסיק ערבים, יש מי שמחרים מוצרים שיש להם אישור כשרות, דוגמת 'ארגון הקונים החופשיים', וכמובן מי שקונה רק מוצרים הנושאים אישור שכזה. יש מי שמצהיר שלא ירכוש מוצרים הגורמים לזיהום הסביבה, דוגמת חרם הצרכנים על דגי הדניס על מנת להציל את השונית במפרץ אילת, ומי שלא קונה מוצרי קוסמטיקה של חברות המבצעות ניסויים בבעלי חיים, לזה אפילו יש כבר תו.

יש מי ששולל קניית מוצרים מההתנחלויות וקורא להחרים את תוצרתן, ויש מי שקורא דווקא לקנות מוצרים שמקורם בהתיישבות ביהודה ושומרון, על מנת לחזקה. על פניו, שני האחרונים הם אולי בשני הקצוות של קשת פוליטית, אך מבחינה צרכנית מדובר באותה תופעה, וגם הדרך בה נעשים הדברים היא די דומה, ומבוססת בין היתר על רשימות, שמתפרסמות ומתעדכנות, איך לא, באינטרנט. ממי 'מותר' וממי 'אסור' לקנות, רשימות שחורות ורשימות לבנות. הפרדוקסלי הוא שכל מי שעורך רשימה כזו, עושה את העבודה גם למי שנמצא מעברו השני של המתרס. רוצים לתמוך בהתיישבות ביהודה ושומרון? היכנסו לאתר גוש שלום, ותמצאו רשימה מפורטת של גופים הפועלים בהתנחלויות, ושאתם יכולים לקנות מהם. רוצים לעודד דו קיום? רשימה של חברות שאינן מעסיקות ערבים במוצהר, שעליכם להחרים, מחכה לכם באתר 'עבודה עברית'. באתר אינדימדיה, אפילו קוראים להחרים את המחרימים. באופן אישי כל העסק הזה, מכל צדדיו, מזכיר לי יותר מדי את הכתובת "אל תקנו מיהודים" שהתנוססה אי שם, אי אז, על חנותם של קרובי משפחה שלא זכיתי להכיר.
 
 


מאבקי כוחות בין קבוצות שונות בחברה

הקריאה לשימוש בכוח הקנייה על מנת להשפיע, כמו גם השימוש בו, מתחילה במישור הלאומי. לאחרונה נשמעו לא אחת קריאות להתנתק מהכבלים, כל עוד הם משלמים ל-CNN. עובדה היא, שכאשר אנחנו קונים מתוצרת הארץ, אנחנו מעודדים את התעשייה הישראלית, גם אם מסע הפרסום לקניית כחול לבן עושה, כמו רבים אחרים, שימוש בטיעונים מוסריים מתוך אינטרסים כלכליים. השימוש בכוח הקנייה נוטל חלק גם במאבקי הכוחות בין קבוצות שונות בחברה, אי אפשר להתעלם מהעובדה שלא פעם מדובר בכיתתיות לשמה, כשאחת הדוגמאות הבולטות לכך היא ריבוי הגופים המעניקים אישורי כשרות למוצרי מזון. לעתים, כמו במקרה חוות הקופים, נושא המאבק אופי אישי ממש.

לאינטרנט זהב אין כל חלק בחוות הקופים שבמזור. הקמפיין בן השנה של האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים, הקורא להתנתק מספקית האינטרנט מופנה אישית נגד אחד משלושת השותפים בחווה, מנכ"ל אינטרנט זהב. "הקמפיין לא חדש והוא לא ייפסק עד יהיה שינוי", אומר דובר האגודה, קובי מאירוב. שינוי פירושו פיטוריו של המנכ"ל, או סגירת החווה. לדברי מאירוב, נושא מסע הפרסום פרי. "זה מצליח לאט", הוא אומר, "יש דיבורים על החלפת המנכ"ל". הודעתם של סלבריטיז, דוגמת אביב גפן, על התנתקותם מהחברה, לחץ שמפעילות חברות NET גדולות וגם הלחץ שמפעילים מנויים מהשורה, עושים לדבריו את שלהם. הערכתו היא שכ- 15%-20% מהמנויים הפסיקו את התקשרותם עם החברה בעקבות המאבק. זה לא מספר מפתיע, בהתחשב בעובדה שהתחושה היא שכל החברות הן אותו דבר, ואנחנו רק מחפשים סיבה טובה לבחור בחברה זו על פני מתחרתה, ומה טוב יותר מלהרגיש שאנחנו עושים משהו למען תיקונו של עולם.

פעילותה של חוות הקופים חוקית, ויש גם טיעונים בעד קיומה, כמו בעד ניסויים בבעלי חיים בכלל. העיקרי שבהם הוא שניסויים בבעלי חיים חוסכים חיי אדם. השימוש בלחץ על מקום עבודה של אדם על מנת שייפטר אותו, בעייתי אף הוא. לפמי כשנתיים התנהל מאבק סביב פיטוריו של עובד ויטה על רקע אמונתו הדתית, מאבק בו שני הצדדים הפעילו לחץ צרכני. לאחר שפוטר בלחץ הדתיים שאיימו להסיר את אישור הכשרות של החברה, הוכרז חרם צרכנים על החברה שהשאירה אותו במקום עבודתו.
 


צרכנות אלטרנטיבית כנורמה

החברה הישראלית די מפגרת בעניין הזה, לפחות בהשוואה למערב אירופה. לפני מספר שנים ישבתי עם ידידה ישראלית שעבדה אז כמוכרת בדוכן בשוק הפשפשים של אמסטרדם. אל הדוכן הגיע נער שהתעניין בתיקים שניכר עליהם שהגיעו מהמזרח הרחוק. לאחר שבחר את התיק שמצא חן בעיניו, עוד לפני ששאל על מחירו, עניין אותו משהו אחר לגמרי. "זה לא עבודת ילדים?" שאל. המוכרת, ישראלית כאמור, לא הבינה את פשר השאלה. "מאיפה הוא?" שאל הבחור שאלה פשוטה יותר, והצביע על התיק. משענתה שמקור התיק באינדונזיה ניגש שוב לערימת התיקים ובחר תיק אחר. נוכח מבטינו התמהים הסביר הצעיר שהוא לא קונה סחורה אינדונזית כי יש שם עבדות של ילדים. זה היה לו טבעי ומובן מאליו שכך הוא מונע ניצול בצדו השני של העולם. בישראל היה לחרם הצרכנים הד קלוש למדי, בעיקר בהקשר של חברת נעלי ספורט, אך מי מאתנו באמת ויתר אי פעם על נעל ספורט אופנתית רק מכיוון שהיא יוצרה על ידי בני 12 שעובדים 14 שעות ביום תמורת 30 דולר בחודש?

הפתגם האנגלי אומר כי קבצנים אינם יכולים להיות בררנים. זה לא בהכרח נכון, בעיקר לא אם מציצים לתוך עולם הצרכנות האלטרנטיבית, תופעה נוספת שהאינטרנט עושה לה רק טוב. בהכללה גסה ניתן לומר שמדובר בתפיסה שביסודה עומדת האמונה שצריך לצרוך הרבה פחות. תפיסה הגורסת שאת רוב המוצרים שאנחנו קונים - איננו באמת צריכים, אלא רוצים. אותו רצון, לפי תפיסה זו, נובע משטף הפרסומות המכה בנו, מאשליות שנמכרות לנו באמצעי התקשורת, ומשאר מניפולציות שיווקיות שעושות חברות הענק. פורומים לצרכנות אלטרנטיבית ניתן למצוא בפורטל הצרכנות בסטשופינג, וכן באתר קהילת אדמה. הנוכחות של הצרכנות האלטרנטיבית באינטרנט לא נגמרת בהחלפת דעות, והיא עוסקת גם בהחלפת מוצרים. בתפוז יש פורום 'קהילת סחר חליפין', ויש גם קהילת סחר חליפין שאינה פורום אלא קהילה ממש, קהילת מחרוזת, המשתמשת בחרוזים כתחליף לכסף. שתי הקהילות, כמובן קשורות זו לזו.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by