ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
בסדרה הזו כבר היינו 

בסדרה הזו כבר היינו

 
 
עידן זיירמן, גיימר

המשחק של עקרות בית נואשות הוא רק חיקוי זול של הסימס. עידן זיירמן בדק

 
 
 
 
 
 
 
 
 
לא צריך להיות גאון גדול בשביל לסמן את הרעיון של משחק מחשב המבוסס על "עקרות בית נואשות" כרעיון גרוע. מדובר ברעיון שנמצא באותה הליגה כמו הרעיון למשחק מכות המבוסס על "מועדון קרב", או לסרט שלישי בסדרת "פגוש את ההורים". אבל כמו הרעיונות האלה, גם משחק מחשב המבוסס על "עקרות בית נואשות" הוא עובדה בשטח, כפפה שהורמה, ניסיון להתעמת עם העקרונות הבסיסיים של המציאות כפי שאנחנו מכירים אותה. ומה אתם יודעים – זה יצא גרוע.
 

מבקרי משחקים מיואשים

צילום מסך: גיימר
 צילום מסך: גיימר   
"עקרות בית נואשות" הוא עוף מוזר. מעבר לעובדה שמדובר במשחק מחשב המבוסס על דרמה טלוויזיונית, ואת התוצרים המוצלחים בז'אנר הזה אפשר לספור על אצבעות יד אחת של פינגווין, מדובר במעין מוטציה ביזארית של The Sims, שניסתה להצמיח לעצמה עלילה.

העלילה של "עקרות בית נואשות: המשחק" עוסקת בעקרת הבית שתצרו בעצמכם. בחורה נאה וחטובה (כי ברור שבחורות מכוערות לא יכולות לעבור לגור בוויסטריה ליין – השכונה שבה מתרחשת הסדרה) עם בעל, ילד אחד שמתחיל לגלות את נפלאות המין הנשי ועבר אפל ומסתורי. המשחק מחולק לתריסר פרקים, כשבכל פרק תצטרכו להשלים שורה של מטרות: לגלות מה הבן שלכם מסתיר מכם, ליישר את ההדורים בין עקרות בית לוחמניות בשכונה – דברים כאלה. בין לבין, תצטרכו לנהל את עקרת הבית שלכם לפי מיטב המסורת של The Sims, ולדאוג שהיא תקבל את מנת חלקה מבחינת מזון, טיפוח עצמי, אינטראקציה חברתית ובידור.

גם משק הבית שלכם יצטרך לזכות לטיפול נאות. אינכם יכולים לשלוט ישירות בדמויות האחרות (ובפרט, בבעלכם ובבנכם) – אבל כן תוכלו לדאוג שהם יהיו מאושרים יותר באמצעות הכנת ארוחות שיספקו אותם, וטיפוח משק הבית שהם חיים בו. טיפוח משק הבית נעשה ע'י השילוב המנצח של קפיטליזם מצד אחד (קניית טלוויזיה גדולה יותר וריצוף חדש לאמבטיה), ותמיכה באיכות הסביבה מהצד השני (טיפוח גינת פרחים לתפארת).

כל היבט במשחק שלא נראה כמו גרסה מנוונת של The Sims, מופיע בצורה של משחקון. כך, "עקרות בית נואשות: המשחק" מציע לכם משחקון בישול, משחקון טיפוח גינה ומשחקון פוקר. בנוסף לאלה, מפעם לפעם תתקלו גם במשחקון התגנבות (כשתנסו להתגנב לתוך הבית של השכנים כדי לחשוף קצת מסודותיהם האפלים). אבל מה שמנסה להיראות כמו גרסה משודרגת של הסימס עם עלילה ומשחקים שוברי-שגרה – מצליח רק להיראות כמו ילד מתלהב בתלבושת סופרמן שחושב שהוא יודע לעוף.
 

The Sims: הגרסה למעוטי-יכולת

צילום מסך: גיימר
 צילום מסך: גיימר   
ככל שזה נוגע לצד הניהולי של המשחק – "עקרות בית נואשות" הוא בדיחה. לא רק שמדובר בחיקוי מוחלט לסימס, אלא גם מדובר בחיקוי מאוד מופשט ולא מושקע. אין לשחקן כל אינטראקציה עם רוב החפצים במשחק, והחפצים שהשחקן כן יכול להשתמש בהם זוכים לסט מועט במיוחד של פעולות. הצרכים הבסיסיים של עקרת הבית שלכם (אושר, נינוחות, חברה ומראה חיצוני) ניתנים לסיפוק בקלות, מה שמבליט מאוד את מיעוט הפעולות שאפשר לעשות במשחק ברגע שמסיימים לטפל בהם.

מדובר בבעיה חמורה יותר ממספר האפשרויות המוגבל שמופיע על המסך ברגע שאתם לוחצים על כסא. המשחק אפילו לא מציג עקביות פנימית, ולעתים תגרדו בפדחת שלכם בנוגע לפעולות שאתם יכולים או לא יכולים לבצע במשחק. החדר של הבן שלכם במשחק, למשל, יהיה תמיד מבולגן. אני מבין את הניסיון להצהרה חברתית של העניין הזה, אבל למה הדמות שלכם לא יכולה להרים את האשפה בחדר שלו? ולמה זה לא משפיע בכלל על רמת הנקיון של הבית? הגישה הזו מסכמת פחות או יותר את כל בעייתיות הסביבה שלכם במשחק – היא יוצרת הרגשה מאוד סטטית. אין לכם אף דרך להשפיע עליה באמת. מקסימום לנקות כמה מהכלים בכיור.

גם האינטראקציה עם הדמויות האחרות במשחק לוקה בחסר. מעבר להרבה מאוד סוגים של דיבור, כמעט ואין אינטראקציות מיוחדות שאפשר לבצע עם הדמויות האנושיות במשחק. חיבוק, נשיקה וסקס מתארים באופן מושלם, פחות או יותר, את כל מערכות היחסים במשחק.

כן תוכלו להיקלע, מדי פעם, לדיאלוג מפורט עם דמות אחרת. בדיאלוגים הללו יוצעו בפניכם כמה אפשרויות להתקדמות, כששורה של פרצופים בתחתית המסך מביעים את הטון שבו יאמרו הדברים שאתם הולכים להגיד. התוצאות של הפעולות הללו יהיו צפויות למדי. אם תגידו משהו נבזי, יופיע סימן אדום שאומר שכרגע פגמתם במערכת היחסים שלכם עם האדם שאיתו דיברתם. אם תגידו משהו נחמד, יופיע סימן ירוק שאומר שהוא מחבב אתכם קצת יותר עכשיו. אם מדובר בניסיון לפצות על חוסר המגוון באפשרויות האינטראקציה עם דמויות וחפצים שונים במשחק – זה ניסיון עלוב, במקרה הטוב.

מילא אם הדבר הזה היה נעשה על מנת לפשט את המשחק. אבל שוב, תזכרו שהמדד העיקרי שלנו להשוואה הוא המשחק הסימס, משחק שפנה לקהלי-יעד שאף אחד לא חשב שיתקרבו למחשב, עד השנים האחרונות. מי הרגיש שהסימס הוא משחק מסובך מספיק כדי להצדיק את ההפשטה שלו? לאיזה קהל יעד חדש מנסים מפתחי "עקרות בית נואשות" לפנות בדיוק? ילדים בני שנתיים? אותם המשחק כבר פספס, בזכות אסופה של סצנות מרגשות בהן הדמות שלכם מסוגלת לשכב עם העוזרת, הדוור ומדי פעם (אם נשארה לה טיפת אנרגיה), גם עם בעלה.
 
 

עוד עלילה כזאת, ואבדנו

צילום מסך: גיימר
 צילום מסך: גיימר   
להגנתו של "עקרות בית נואשות", הוא לוקח זווית קצת שונה מהסימס. בעוד שהמשחק הוותיק יותר נותן לנו המון חופש בחירה ומעודד אותנו להרכיב בעצמנו סיפורים עם מערכת הכלים שהוא מציג בפנינו, "עקרות בית נואשות" מכיל עלילה מהודקת קצת יותר, עם קאסט קבוע ומוכר ברובו. בתוך העלילה הזאת, מנסה לשכנע אותנו אריזת המשחק, יש לנו את החופש לעשות כרצוננו.

הבעיה היא שאשליית החופש שהמשחק מנסה ליצור, מתנפצת בדיוק 15 שניות לאחר תחילת המשחק. הדמות הראשונה שתיכנס אליכם הביתה תנסה להעיר הערה צינית על הטלוויזיה הקטנה שיש לכם בבית. לרוע המזל, היא תעיר הערה צינית כזו גם אם בדיוק החלפתם את הטלוויזיה שלכם לטלוויזיית פלזמה ענקית. עשרים שניות מאוחר יותר, כשתגיעו למפגש של עקרות הבית הנואשות מהשכונה, אחת מעקרות הבית תעיר לכן על הלבוש שלכן, ש"מתאים לבילוי בחוץ". את ההערה הזאת, לצורך העניין, היא תעיר גם אם אתם לובשים חליפת עסקים, או אם לא טרחתם ללבוש דבר מלבד ביגוד תחתון סקסי.

מילא אם היה מדובר במקרים בודדים, אבל המשחק לא מצליח ליצור תחושה של עולם אמין לרגע אחד. בתחילת דיאלוגים, דמויות יגידו לכם ש"הן לא יכולות לדבר הרבה, כי הן מכינות ארוחת ערב" גם אם מדובר בשעת צהריים חמימה ובדיוק לפני רגע הן ניגנו בפסנתר. לסודות שאתם מגלים על הדמויות האחרות בשכונה אין שום השפעה על מהלך המשחק, ולסודות שאתם שומרים בעצמכם גם אין שום השפעות ארוכות-טווח. בגדתם בבעלכם? פעמיים? ועוד בזמן שהילד הסתובב בבית? אוי, תעשו טובה, לאף אחד זה לא באמת אכפת.

כאשר כן יש לכם דרך כלשהי להשפיע על העולם שבו אתם חיים, המשחק דואג שלא תפספסו את זה. במסך המטרות לביצוע תופיע בצורה מאוד בולטת הבחירה על כל צדדיה. אבל אפילו לבחירה הזו לא יהיו השלכות שמסתכמות בהרבה יותר מהצגת סרטון אחר בסוף הפרק הנוכחי.

כל זה מותיר אצלכם את ההרגשה שאתם פועלים בתסריט מאוד קבוע מראש. זו לא בהכרח בעיה בפני עצמה, אבל מדובר בתסריט נוראי למדי – עם דיאלוגים אידיוטיים, חוסר היגיון וסתם טוויסטים מטופשים. מלבד כמה נקודות בודדות של אור (למשל, ההצצות לתוך פורום משחקי המחשב שבו כותב הבן שלכם), מדובר במוצר שהמונח 'ערכי הפקה' הוא ממנו והלאה.
 

נצחון הייאוש

צילום מסך: גיימר
 צילום מסך: גיימר   
כאילו מתוך ניסיון מפורש לעשות את העניינים גרועים יותר – המשחק סובל משליטה בעייתית, שגורמת לכם לתהות למה מפתחים שהעתיקו כל כך הרבה מהסימס 2 עשו עוד צעד אחד בכיוון במטרה להפוך את המשחק שלהם לקצת יותר נסבל. המצלמה של המשחק תמיד ממורכזת על הדמות שלכם, אי אפשר ליצור 'תור' של פעולות (כלומר, אם אתם מבצעים פעולה ארוכה, חסר לכם שתלחצו על משהו אחר באמצע), ואם אתם רוצים לעשות פעולות כמו ללכת לחדר השינה שלכם, תצטרכו ללחוץ על המדרגות, לחכות שהדמות שלכם תגיע למדרגות ותעלה בהן – ורק לאחר מכן ללחוץ על חדר השינה.

גרפיקה ממוצעת-מינוס, דיבוב שיגרום לכם לדלג על כל הדיאלוגים בזריזות (שימוש בשחקנים מהסדרה בשביל הדיבוב? הצחקתם אותי), אורך חיים שנמדד בשעות וערך משחק-חוזר מינימלי (זה המחיר שצריך לשלם כשבוחרים להתמקד בעלילה במקום במבנה משחק פתוח) הם עוד כמה נושאים שהייתי רוצה להקדיש להם כמה פסקאות. אבל אני כבר מבלבל לכם בשכל יותר מדי זמן.

אני אסכם את מה שבוודאי כבר הסקתם בעצמכם: "עקרות בית נואשות: המשחק" הוא חיקוי גרוע. ועם משחק כמו The Sims Life Stories מעבר לפינה, שמנסה לעשות פחות-או-יותר את מה ש"עקרות בית נואשות" מנסה לעשות על הבסיס החזק-בהרבה של הסימס, באמת שאין שום הצדקה להנחת המשחק הזה על המדפים בחנויות.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by