ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
לוֹל: שי אביבי, לסבית 

לוֹל: שי אביבי, לסבית

 
 
תומר ליכטש

איך מיקיאגי קשור למהירות החיבור לאינטרנט, איך טלי פחימה קשורה לרצח רבין ולאונס, איך מרגישים את סיבוב כדור הארץ ומה מסתתר בפינות האפלות והפסיכיות של האינטרנט? תומר ליכטש מסייר

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מיקיאגי. מדד מיילים (צילום: רונן אקרמן)
 מיקיאגי. מדד מיילים (צילום: רונן אקרמן)   
רגש/רשת

אני מניח שפיענחתי את המהירות של האינטרנט. לא בדיוק מהירות האור, בכל זאת – אור זה אור. אבל די מהיר. קשה לקבוע את המהירות של האינטרנט בנוסחה. זה יותר עניין של רגש. כמו קלאץ'. או נהמה של מנוע. לא שאי פעם אמרתי לעצמי "הממ, זו נהמה של מנוע". מכל מקום: המהירות של האינטרנט תלויה בנסיבות. אנחנו מצרפים קובץ ב-Gmail למשל - והמהירות תלויה בגודל הקובץ ובשירות הדואר שנשתמש בו. כי המהירות של האינטרנט לא נמדדת "מתוך" האינטרנט, אלא רק כלפי חוץ - כמה זמן עבר עד שהקובץ הגיע אלי. אליך. מפה - לשם. כאמור: מעין רגש.

1,2,3 מיקיאגי

את העניין הנ"ל גיליתי כששלחתי קובץ וכתבתי לנמען בגוגלטוק שהקובץ נשלח, ושאוטוטו זה אצלו, ושיספור בקול עד שלוש ואז יצעק "מיקיאגי!" - והקובץ יופיע אצלו בתיבה. והוא כתב בגוגלטוק: 1, אנטר, 2, אנטר, 3, אנטר, מיקיאגי! - והופ - זה אשכרה הופיע לו ב-Inbox.

ברור ש"מיקיאגי" או ה-1,2,3 לא ממש קבועים בשום אופן. אבל ביחס לקובץ ששלחתי (קובץ וורד טיפוסי, לא גדול מדי, עשרים קילובייט פחות או יותר), ה-1,2,3 + המיקיאגי (בצעקה. זה חשוב.) היו אומדן מילולי די מדוייק לכמות הזמן שאמורה לחלוף ביחס ל-Gmail + הקובץ + הגודל + הנסיבות. תופשים? רגש. עד כמה ללחוץ על הגז. באיזו מהירות לדרוך על הברקס. איזו מלה שוות ערך לנפח הקובץ שאתם שולחים במייל. כמו במוזיקה, גם פה יש Feel.

מטלה קולקטיבית

כדאי לערוך רשימה של ביטויי אומדן זמן שכאלה, מעין דפי מידע שיגדירו: 30 קילובייט מהוטמייל להוטמייל = "אנא באחיבק, מִשְמַעוּן", או: קובץ של מגה מ-Gmail ל-Gmail = "בראשית ברא ה' את השמים ואת הארץ והארץ היתה תהו ובהו וחושך על פני תהום צ'קלקה צ'קלקה טינג טונג" - והופס'לה - הקובץ אצלך.
 

דרוש/ה אחוּק/ה של דיפ פרפל

דיפ פרפל. עשן מתחת לגשר (צילום: יח"צ)
 דיפ פרפל. עשן מתחת לגשר (צילום: יח"צ)   
לו הייתי דן כנר, הייתי אומר: להקת "סגול עמוק" פנתה לאחרונה למעריציה מעל גבי רשת ה"אינטר-נט", בבקשה שלא לרכוש את אלבומה האחרון שיצא על גבי דיסק "סי-די". אבל אני לא דן כנר, כך שאומר לכם שלאחרונה פירסמה להקת Deep Purple באתר שלה קריאה למעריצים שלא לקנות את הדיסק האחרון של הלהקה, שיצא - חתיכת סיפור - בלי אישור, אלוהים יודע מה. בקיצור, יש סכסוך בין המפיצים/וכו' ובין הלהקה (כל זה פחות מעניין), ועכשיו הם מנסים להילחם בהם, במפיצים, דרך הכיס והכסף.

אם יש בקהל מישהו שמקורב ללהקה, שיגיד להם בשמי: פרפל – תתעוררו!!!!11 תנו את זה להורדה. הפנו את המעריצים לאימיול הקרוב למחשביהם ותנו את הטורנט באתר. מה יעשו לכם? יתבעו? אתם דיפ פאקינג פרפל! מבחינתכם זה כמו עשן מתחת לגשר. אם יש פה איזה מישהו שאחוּק של הלהקה: תעבירו להם את ההצעה. אבל תגידו תומר אמר. הוֹגנוּת זה הוֹגנוּת.
 

יש לי לחץ באזניים וסרטים כחולים בראש

האתר של רשת. אל תאמינו (צילומסך)
 האתר של רשת. אל תאמינו (צילומסך)   
הציצו בענן התגיות של אתר וידאו משין - האתר החדש והמאוד מרשים של "רשת", וראו: טיוטת ראשי הפרקים לאג'נדה של הגולש הישראלי.

שימו לב לסמיכויות הנושאים בענן: "סקס, סרטים כחולים, ציצי" - ברור; ואז - "שנון", שמופיע לצד "פסטיגל". ההמשך הגיוני: התגית "מצחיק", ואז גבה מורמת: מופיעה התגית "אונס". גיא פינס מופיע לצד "אימה", שי אביבי לצד "לסבית" ורותם אבוהב לצד "עשור לרצח רבין". אגב, מוזר שטלי פחימה מופיעה בין "חתונה" ל"מערכון". וחדשות, דעו לכם קברניטי האינטרנט - מופיעות במקום האחרון. הייתי רוצה להאמין שזה אומר משהו, והגולשים הישראלים מתחילים להפריד בין צריכת החדשות האובססיבית שלהם ובין הגלישה באינטרנט, ושהחדשות מתחילות להיות תוכן נון גראטה ברשת; הייתי רוצה להאמין. אבל למי כבר אפשר להאמין.

כשהלבנה מאדימה מחוויר מאדים

איש לא הרים מבט לשמים כדי לראות את הליקוי ירח אתמול. לא בדיזנגוף. מילא הרחוב שלי, רחוב צדדי, אבל ברחוב הראשי אף אחד לא הסתכל. אפילו לא עלי. חוץ מאחד, שמן עם כיפה, שהסתכל - עלי - וראה שאני מביט לשמים, וכנראה חשב "WTF", אם כי בוודאי לא ניסח זאת כך, בינו לבין עצמו.

תראו מה זה עולם: אנשים עומדים ב-16 צפירות, מזנקים לאוויר בכל פעם ששרים את התקווה, אבל פעם-בְּ, בצפירה של היקום - לאף אחד לא אכפת. דווקא גיליתי המון דברים במהלך הליקוי: לשכנים יש מזגן מסדרת A400R, יש לבניין שלי גגון כניסה גרוטסקי ומוזר שבוודאי יתרסק יום אחד למישהו על הראש, מצאתי אבן מוזרה תקועה מאחורי אדן החלון בחדר השינה והרגשתי את כדור הארץ מסתובב. אפשר היה להרגיש את הזמן. אבל ממש. לא בורח, פשוט חולף.

זה היה קצת כמו להביט על כדור הארץ במילואו, שהיה כדור שחור בשמים.
 
 

המימד העשירי

תיאוריית המיתרים. פסיכי (צילומסך)
 תיאוריית המיתרים. פסיכי (צילומסך)   
מאז שהתוודעתי לתיאוריית המיתרים העניין לא עוזב אותי. די מדהים כל העסק. מימדים, בלאגן. נכנסים פה, מופיעים פה. לוּפּים, אפשרויות; בסופו של דבר הכל מסתכם במערכת ענקית של כן-ולא. בינארי. אפס ואחד. או/או. אבל מה אני מבין.

הסרטון הזה מסביר את העניין, לאט ובזהירות. קחו עשר דקות, צפו. יותר מרתק מהאינטרנט (אם כי פחות פרקטי). קצת מטריד לחשוב על האינטרנט בהקשר המיתרים האלה. כלומר, איפשהו בצד, ממש בצד של העין, בצד של המימד, יש אינטרנט הרבה יותר פסיכי ממה שאנחנו מכירים. הרבה יותר פסיכי. האם נעמוד בו? תודה לאל שהוא לא פה. מי יודע מה היה קורה. ובכל זאת - הפיתוי!

עכשיו בשתי דקות

אם עניין המימדים ברור לכם, ברור לכם מאוד, נוּעוּ לתחרות של מגזין Discover. מדובר בתחרות קטעי וידאו, שבה מתבקשים המתחרים להסביר את תיאוריית המיתרים בשתי דקות או פחות (ייתכן שהאתר לא יהיה זמין, אבל שווה לנסות מאוחר יותר).
 

פינת האימג' השבועי/ת: ספיישל געצל

 
בסוף השבוע ישבתי בבית הקפה סוניה געצל בסמטה אלמונית בתל אביב ומצאתי אמוטיקון בתפריט:
 
 
וגם: הקירות בשירותים מחופים בלייזר דיסקים. כמו איזה לגלוג על מי שנפל בפח טכנולוגיית הביניים הזו. לקחתי את זה אישית, והשתנתי להם בחדר. אבל לפי החוקים.
 
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by