ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
דה מרקר ממליץ על דה מרקר 
 
 המלצה חמה למעבר לכתנים בתשלום   
 
עידו קינן

אתרי תוכן חולמים על תוכן בתשלום, גם אנחנו, בעוונותינו. לקראת המעבר לתוכן בתשלום באתר דה מרקר התפרסמו שני מאמרי תמיכה מאת עורך האתר, איתן אבריאל. רק שהמאמרים התפרסמו בטור מאמרי הפרשנות, האובייקטיביים, או שכך היינו רוצים לקוות

 
 
 
 
 
 
 
 
 
הניוזלטרים של אתר חדשות הכלכלה דה מרקר, שנשלחו עד כה בחינם, מתוכננים לעלות כסף החל מאמצע אוקטובר, כחלק מתוכנית כוללת לעבור למודל של תכנים בתשלום. בסמיכות זמנים מפתיעה, פרסם לאחרונה עורך האתר, איתן אבריאל, שני מאמרי פרשנות שמשבחים את הניוזלטרים הללו.

"כל מנהל, בכל תחום, יודע שמידע עסקי הוא כוח. מבלי לדעת מה קורה בסביבה העסקית שלו, יקשה עליו לתפקד ולקבל החלטות - בעיקר בתקופות של אי ודאות ועצבנות רבה כמו זו הנוכחית", כתב אבריאל במאמר "40 אלף קוראים לא מחמיצים אף ידיעה", שפורסם ב-24 בספטמבר. הוא הציג את הבעיה - "איסוף המידע גוזל זמן יקר" - ואת הפתרון: "בדיוק כדי לפתור בעיה זו יצרה מערכת TheMarker את שירות הניוזלטרים: מידע ספציפי וממוקד על כל תחום וכל ענף גדול במשק, המגיע מדי יום ישירות לאי-מייל שלך". בסיום המאמר מצורף לינק "להרשמה למהדורת המייל".

יומיים לאחר מכן, פרסם אבריאל מאמר פרשנות תחת הכותרת "הבורסה והדולר - כל הידיעות, כל ההערכות וכל הסיפורים". שוב, מוצגת קודם הבעיה: "לאחר חודשיים של שקט יחסי, המחירים והשערים שוב עולים ויורדים במהירות, ובימים כאלה חייבים כל מנהל כספים ואיש עסקים לדעת מה קורה בבורסה ושוק המטבע כדי לכלכל מעשיהם בתבונה ולקבל החלטות מהירות". "מי קונה? מי מוכר? מה עושים המשקיעים הזרים?", הן חלק מהשאלות, שאבריאל מייחס למשקיעים, ונותן שוב את הפתרון: "את התשובות לכל השאלות האלו אנו מנסים לספק במהדורת הניוזלטר שלנו לענף שוק ההון".

"מערכת האתר עושה ככל יכולתה כדי למנוע אי הבנות ולהבהיר למשתמש מתי מדובר בחומר מערכתי עיתונאי, ומתי בחומר פרסומי", אומר הסעיף החמישי במסמך מדיניות המערכת של האתר. פרסומת עצמית לשירות חדש היא לגיטימית, אולם המאמרים הופיעו במדור "דעות וניתוחים" בעמוד הראשי של האתר, והם מופיעים ברשימת "פרשנויות נוספות מאת איתן אבריאל", המוצגת לצד מאמרי הפרשנות האחרים שלו.

"זו שאלה קנטרנית. מאוד מקובל שעורך בא ואומר 'הוספנו מדור', או שיש לנו מסר לקוראים שלנו", הסביר אבריאל לחיים ברשת. "תראה לי כלי תקשורת שלא מפרסם את עצמו".

אבריאל הביא כדוגמה שניים מהמכובדים שבעיתוני העולם: באתר הניו יורק טיימס יש באנר פרסום עצמי במרכז העמוד, ואילו בוול סטריט ג'ורנל יש הפניה גדולה לשירותים אינטראקטיביים, המופיעה בראש מדור הדיווחים המיוחדים לצד הפניות לסיקורים של אירועים חדשותיים.

אז למה הידיעות שלך הופיעו בטור מאמרי הפרשנות?
"אין לי מקום באמצע העמוד. זה המקום שיש לי".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by