ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
מה אפשר ללמוד על כתב היד של ילדים?  

מה אפשר ללמוד על כתב היד של ילדים?

 
 
`נשים ברשת`

בעידן המקלדת, כתיבה תמה היא אולי שריד ארכיאולוגי מעידן קדום. אבל למרות סערת המיחשוב, העט והמחברת לא מראים סימנים של היכחדות. הכתיבה התמה היא, למעשה, שלב חשוב במעבר מילדות לבגרות. הגרפולוגית דפנה ילון על הטראומה "שלום כיתה א'"

 
 
 
 
 
 
 
 
 

הילד מתמודד עם החיים

שלום כיתה א` - הטראומה של דיכוי חופש היצירתיות
 שלום כיתה א` - הטראומה של דיכוי חופש היצירתיות   
לימוד הכתיבה הרשמי מתחיל בראשית כיתה א`. בני שש עתירי ציפיות לבגרות ובשלות, להישגים וגדולה, כורעים תחת משא ילקוטם, ועד מהרה כורעים גם תחת משאם של חוקים ותקנות לא מוכרים להם עד כה.

הילדים לומדים לשבת ארבע שעות על כסא-עץ קשה, להכין שיעורי-בית למרות פיתויי הטלוויזיה, לשנן ששתים ועוד שתים הן ארבע, תמיד וללא פשרות, ומגלים שחמישה שנתונים של ילדים גברתנים נישלו אותם מתחושת הבוגרים שטופחה בהם במהלך השנה הקודמת בגן החובה. ואם לא די בטראומות של אבדן הסטטוס, דיכוי חופש הפעולה והיצירתיות, נופלת עליהם עוד ביום הראשון הצרה של כתיבת "שלום כיתה א`" בכתיבה תמה.

כולם יכתבו בו-זמנית, יעתיקו את אותן האותיות בדיוק נמרץ, ומבלי-משים יונחו כך לאחוות-יחידה, להליכה בתלם, להיות בורג קטן, "ראש קטן". וכתיבתם המסורבלת והמהוססת, על דפי מחברת העברית (בעטיפתה האדומה) תשקף את המאמץ, הציפיות להישגים ו"מיטת הסדום" שנפלו לתוכה.
 
מה אנחנו יכולים ללמוד מכתב-היד של סדאם חוסין, לדוגמה?
 מה אנחנו יכולים ללמוד מכתב-היד של סדאם חוסין, לדוגמה?   
אין לזלזל במאמץ האינטלקטואלי והנפשי הכביר של הילד הלומד לכתוב. עד כה יכול היה לצייר כאוות נפשו, הוא בחר בנושא, בצבעים, בגדלים ובצורות שדיברו אליו בשעת הציור, הוא התבטא ויצר בחופשיות ומתוך הנאה ופורקן, בזמן ובמקום שהתאימו לו. עתה הוא נאלץ להתמודד, על פי דרישה, עם מבנה אותיות מוגדר, עם כיווניות, סדר וארגון למילים ולמשפטים הנרשמים בדיוק בין השורות המסומנות ובתוך מסגרת השוליים. להקניית הכתיבה יש ערך מוסף שמעבר ללמידת מערכת הסמלים התקשורתית.

כבדרך אגב לומד הילד גם סדר ומשמעת במשמעותם הרחבה ביותר, ארגון, דיפרנציאציה, הסתגלות, שמירה על נורמות ומוסכמות, אחריות והתמדה. לימוד הכתיבה מהווה כך ראשיתו של תהליך-מעבר מילדות לבגרות, מחוסר דאגה למחויבות. לימוד הכתיבה משקף, אם כן, לימוד של הסתגלות לתקנים של התנהגות חברתית בכלל. תקן הכתיבה מועבר לילד הן בצורה גלויה והן באופן סמוי ובלתי-מודע לו.

חשוב לדעת שבמבחינה אבחונית , ככל שגורם בכתב מתבצע באופן מודע יותר הוא עוסק בתכנים חיצוניים יותר של ההתנהגות וברבדים הפחות-עמוקים באישיות. המודעות הגבוהה לגורמים הצורניים שבכתב מאפשרת הצטעצעות ו"ייפוי" תדמיתי, התחזות ואפילו הסתרה מכוונת. באופן מודע הילד לומד לצייר את צורות האותיות התקניות, מבלי להשמיט מהן דבר ומבלי להכביר עליהן קישוטים מסרבלים. באופן מודע הוא גם לומד לשים את אצבעו לאחר סיום כל מילה להגדרת הרווח שיש להותיר בין המילים.

באופן לא-מודע לו נרכשים כך היחסים ההרמוניים שבין גודל האותיות לגודל הרווח, יחסים שישמרו על ידו גם בעתיד, כאשר כתב-ידו יקטן ואצבעו תגדל. באופן בלתי-מודע נלמדים על פי רוב גם הגורמים הארגוניים הנוספים בכתב, שעבורם קיים תקן מחייב: מיקום השורות המסומנות וקו השוליים במחברת מלמד את הילד לערוך דף כתוב באופן אסתטי ותרבותי: להותיר בדף שוליים עיליים ושוליים תחתיים וכן להשאיר שוליים רחבים יחסית בפתיחת השורות - צורך בל-יעבור בחברתנו הבירוקרטית-מתייקת.
 

איך זה נראה על הנייר

מוניקה לוינסיקי כותבת לאהובה, ביל קלינטון (רויטרס)
 מוניקה לוינסיקי כותבת לאהובה, ביל קלינטון (רויטרס)   
השורות המסומנות במחברת מגדירות גם את הצורך בשמירה על מהלך שורה ישר ואופקי. כתיבת האותיות בתוך קומפלכס של שלוש שורות מגדירה את שוויון הגודל התקני שבין שלושה אזורי-הכתיבה: המרכזי, המשותף לכל האותיות, העליון - שלוחות עיליות של ט, ל, ף, ץ, והתחתון - שלוחות כלפי מטה של ך, ן, ק. הילד לומד כך גם כי לשלוחות אלה אסור לעלות זו על גבי זו, כלומר - יש לתכנן רווח נאות בין השורות. כל אלה הופכים להרגל, לנורמות התנהגות שיש לקבלן ללא פקפוק וללא עוררין.

ילד אינטליגנטי וממושמע, שאינו יצירתי מאוד או מרדני, ישמור על רמת הארגון הבית-ספרי גם לכשיגדל, וכשיכתוב על דף חלק יישם עליו את חוקי הארגון התקני שהפנים. חשוב לציין כי בכיתות א` וב` הכתיבה היא מצויירת מאוד וסטטית, מטרתה להעתיק את כתב המורה בצורה המשודלת והמדויקת ביותר. הילד חייב להשקיע מאמץ רצוני ביצירת הצורות התקניות, תוך ויתור על ספונטאניות וחיות הכתב. הצורה שולטת בתנועה.
 
 
לקראת כיתה ג` גוברת בדרך-כלל מיומנות הכתיבה ועולה הביטחון בשאלות כתיב, ואז משתחרר כתב-היד ומתחיל לבטא את התנועיות ההבעתית הייחודית של הכותב. בלשון הגרפולוגים: חל מעבר מאימפולס-האות לאימפולס-המילה.

בתקופה זו ניכרת לעיתים קרובות הרעה משמעותית במראה כתב-היד, והורים ומורים מתלוננים ש"הילד כבר לא כותב יפה". ואכן הכתיבה מרושלת יותר מבחינת צורתה וארגונה, אך גם תוססת ומלאת-חיים, אפיונים שלא היו בה בתקופה הראשונית, ה"פרה-קליגרפית".

בשלות גרפית תתקבל רק שנים רבות אחר-כך, כאשר הילד ילמד לכתוב באימפולס-משפט, לא יתרכז יותר בנושאי כתיב וצורה אלא יתמקד בהעברה הספונטאנית של תכני המשפטים. אז מגלה הכתב תנועיות, המאפיינת את מזג הכותב, מידת ההבעתיות הכללית שלו ויחודו האישי. עם ההתבגרות הופך הכתב בדרך כלל ייחודי יותר ויותר, כשכל כותב מגלם בו את תכונותיו האישיות.

ככל שהאדם בעל חשיבה מקורית, יצירתיות ואינדיבידואליזם, כך יתרחק כתב-ידו בד"כ מן התקן הבנאלי ויעצב קווים אישיים, לטוב ולרע. התמדה בכתיבה התמה, שנחשבת במקומות רבים להישג חינוכי עליון, אינה רצויה מבחינה פסיכולוגית אצל האדם הבוגר, כיון שהיא אינה אלא שאיפה לבינוניות, לנורמטיביות ולצייתנות עיוורת.
 

איך זה משפיע עלינו, המבוגרים?

אדם מבוגר השומר על צורות תקניות בדיוק כפי שלמד אותן בכיתה א` כמעט תמיד תלוי מאוד באמות המידה החברתיות, גם על חשבון המימוש העצמי. הוא הולך בתלם, עובד "לפי הספר", אינו מייעל הליכים אך גם לא תורם דבר משלו. כל יוזמה לשינוי, גיוון, שכלול ופריצת-דרך היא ממנו והלאה.

התנהגות המבוגר היא שמרנית ו"מרובעת" והוא תמיד "בסדר", ובחלק מהמקרים - רק מפגין כלפי חוץ עד כמה שהוא "בסדר". על כן לא נתפלא למצוא אחוזים גבוהים של כותבי כתיבה תמה בחברות שמרניות וטוטליטריות, כמו גם במדינות המטפחות "אחוות-יחידה" פטריוטית ביותר או תדמית תרבותית, ייצוגית ועתירת גינונים-חיצוניים.

כך הדבר, לדוגמא, בקרב מי שהתחנכו בברית-המועצות, שם כפה השלטון באמצעות מערכת החינוך את מדיניות ה"פה האחד", והושם דגש על הצורך להיצמד לכתיבה התקנית לכל אורך מסלול הלימודים.

על כן שכיח הכתב התקני בקרב העולים החדשים הכותבים בכתב הקירילי, והוא מבטא את השפעת החינוך שקבלו יותר מאשר את אישיותם. המקוריות האישית, במידה וקיימת, תתבטא אצלם בחתימות אוריגינאליות שאינן תואמות את פשטות הכתב.

הגרפולוגיה עוסקת למעשה בסטיות האינדיבידואליות של הכתב מהתקן הנלמד, סטיות המצביעות על ייחודיותו ומקוריותו של הכותב. סטיות אלה הן חומר-הגלם לעבודתנו, וככל שהן רבות ובולטות קל יותר לאפיין את הכותב ולתאר את אישיותו המיוחדת.

לשמחת הגרפולוגים, הכתב התקני נדיר מאוד במקומותינו. ואכן - מי מאיתנו מכיר ישראלים ההולכים בתלם, מצייתים לתקנות התעבורה ומשלמים מיסים כחוק?

(הכתבה הופיעה במקור ב`נשים ברשת`)
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by