ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
2006: כמה טוב שהיא נגמרה 

2006: כמה טוב שהיא נגמרה

 
 
עמיחי שלו

איזו תועלת צמחה לנו מאתרי הווידאו המקומיים, מלבד העובדה שהם משמשים כערוץ שידור לדובר צה"ל? מה עשינו שנגזר עלינו לקרוא טוקבקים מגוייסים, ומתי כבר מישהו יקנה את גוגל. עמיחי שלו שמח ש-2006 מאחורינו

 
 
 
 
 
 
 
 
 

גוגל רעה

לארי פייג'. די כבר!
 לארי פייג'. די כבר!   
ככל שעובר הזמן, הופכת הנוכחות של גוגל בחייינו להיות יותר ויותר מעצבנת, מג'ננת, מקרצנת ובעיקר - מייאשת. בוותיקים היא אפילו מעוררת איזה געגוע לתקופה שבה היה כל כך טוב ונכון לשנוא את ביל גייטס. זה עדיין נכון, אבל פחות. לב העניין הוא כבר לא מנוע החיפוש. הרי קמו לו אלטרנטיבות, חלקן לא רעות. זה גם לא הגוגל טרנדס וה-Adwords. זה אפילו לא האתר המגוחך של גוגל ניוז בעברית, או העובדה שסרגי ברין ולארי פייג' הפסיקו להיות ילדי פלא, והפכו לאנשי עסקים מתנשאים ומעצבנים. אז מה זה בעצם? זה השילוב של כל אלו במרק אחד, שמעורר תחושה בלתי מרפה של מיאוס.
 

מתגייסים להגיב

ח"כ ישראל חסון. כמעט התפתינו להסכים
 ח"כ ישראל חסון. כמעט התפתינו להסכים   
זה קורה בעיקר בשני תחומים: התחום המסחרי והתחום הפוליטי, וזה כבר מתחיל להיות כל כך המוני ולא מתוחכם, שאין שום בעיה לזהות אותם, את הטוקבקים המגוייסים שמנצנצים מתוך כל ארסנל תגובות משורשר. כל כך שקופים, כל כך מעצבנים, כל כך – איך לומר - עושים את העבודה. זה אמנם לא התחיל בשנה האחרונה (יש שיאמרו שזו תופעה שגילה כגיל הטוקבק עצמו), אבל ככל שעובר הזמן, העניין נעשה צורם ומביך עוד יותר. גורמים בתעשייה טוענים כי השטף רק יילך ויגבר, עוד משרדי פרסום (או בשמם המכובס "אינטראקטיב") גילו את הכוח הטמון בכך. בתחום המסחרי ניתן לראות איך כל מקום בו ניתן להגיב על מוצר (כתבה, אתרים מסחריים וכו') מלווה ב"ביקורות אובייקטיביות". ובפוליטיקה אפשר לראות את זה בעיקר בהתייחסויות לביבי נתניהו. כמה מהר תגובות מגויסות הופכות למומלצות. לרגע מרגישים שאולי יש ממש בהצעתו של ח"כ ישראל חסון. אבל רק לרגע.
 
 

המירוץ לצנרת

 
אחרי שיוטיוב נרכש על ידי גוגל כולם עסקו בניחושים: "מי יהיה יוטיוב הבא?" (אם כי השאלה מי יהיה גוגל הבא הרבה יותר מעניינת). לתוך חלק ניכר מהתשובות השתרבב שמו של אתר מטהקפה, אולי בגלל הצד הלוקאל פטריוטי. דומה שבינתיים למציאות יש כוחות משלה: נתוני גלישה אחרונים שהתפרסמו מצביעים על ירידה יחסית בנתוני הגלישה של האתר, ואף אחד חשוב במיוחד לא סופר את האתר, שמתחריו – Brightcove, Revver, CurrentTV ואחרים - זוכים לתשומת לב גדולה בהרבה.
 

דובר צה"ל 2.0

הרמטכ"ל בפליקס. בשביל זה יש אינטרנט? (צילום מסך)
 הרמטכ"ל בפליקס. בשביל זה יש אינטרנט? (צילום מסך)   
מצד אחד זה מעורר אופטימיות שדובר צה"ל משתמש באתר פליקס של תפוז כדי להפיץ את מסריו. אם עד לפני זמן לא רב "הממסד" התייסח לאינטרנט כאל מדיום סהרורי, נשכני ובעיקר לא לגיטימי, היום לראש האופוזיציה יש בלוג ומפלגת השלטון מתכננת להקים אתר תקדימי במונחים מקומיים. אך טבעי שהצבא משתמש בפלטפורמות הללו כדי לקדם את אינטרסיו. מצד שני, בכל זאת מקננת בי התחושה כי לא עבור זה נועדה הרשת, ועדיף שגופים כאלה ידבקו באמצעי התקשורת הישנים. במילים פחות עדינות: עזוב אותך, בשביל מה יש ערוץ 1 לכל הרוחות?
 

איך אומרים וידאו בעברית?

הרבה אתרים מקומיים הקימו, שידרגו וקידמו את תכני הוידאו שלהם. מדובר כמובן בתופעה ברוכה, שלא לומר טבעית, אבל בכל זאת יש תחושה כי חוץ מלקדם את הפלטפורמה עצמה, לא נעשתה שום חשיבה רצינית. תכני הווידאו המבליחים בהם (לא ננקוב בשמות. המבין יבין, המבין בטח מבין) לא משפרים שום חווית גלישה ולא מעבים את המנעד התוכני של האתר. במקרים מסוימים הם אפילו משיגים את ההיפך. עם כל הכבוד, סרטון עם תנועות מצלמה יצירתיות מדי, בו מראים איך חותכים מלפפון לקוביות בלתי שוות בגודלן הגיאומטרי או פרומואים לתכניות האירוח המחרפנות של ערוץ 2 לא מעצים שום חוויה. הוא רק גורם לעוד תא במערכת העצבים לא לחזור להיות כפי שהיה בעבר. ולעוד אחד ועוד אחד.
 

רק בגלל הכנס

כל גוף תקשורת שמכבד את עצמו (גם כשאין לכך סיבה מוצדקת) הקים, אירגן או שלח נציג להשתתף בכנס על Web 2.0 בארץ או בחו"ל. עמדו המנהלים (או ישבו) ודיברו על כמה שהעידן שלנו הוא מהפכה מהותית, ושאין כבר חציצה בין בעלי הממון והגולשים הפשוטים, שהגבולות נפרצו ותוכן הגולשים הוא המלך - כל ילדה בת 12 יכולה לפתוח בלוג ועוד מיני אמירות מתלהבות, מתלהמות, גיקיות ופיננסיות. אם הכל באמת נכון, למה לא ראינו בכנסים האלה אפילו משתמש אחד פשוט לרפואה?
 

בבלוג לא עוטפים דגים

האם כמו שכל עיתונאי הוא סופר מתוסכל כל בלוגר הוא עיתונאי מתוסכל? אולי כן, אבל זו עדיין הבעיה שלהם בלבד. בלוגר, לצערנו או לשמחתנו, הוא לא עיתונאי. אולי הוא היה בעבר, אולי הוא במקביל גם בהווה (כמו יגאל סרנה למשל) ואולי הוא יהיה בעתיד - אבל כל הדיון מגוחך מעיקרו. זה שלשניהם יש במה בה הם מבטאים את עצמם, מי בכפוף לשיקולי עורך, מי בכפוף לשיקולי המצב רוח שלו, היא ככל הנראה הדבר היחיד המשותף. כל השאר מקרי במקרה הטוב, דמיוני ופרוע במקרה הרע. כמה יחצ"נים דביקים במיוחד, שרוצים לפרסם בבלוג שלך בצורה סמויה פחות יותר, לא ישנו את זה. וגם לא העובדה שזה סותר את חוש הצדק של חנן כהן.
 

די(ג) להתלהבות

למרות שאני מבקר לפעמים ב-Digg וב-Reddit , ומוצא שם תכנים שנעים בין מרתקים, גבוליים ומשמימים, איני יכול להימנע מהתחושה שכשמדברים על בועת ה-Web 2.0 (ציטוט אחרון ממישהו פה במשרד: "בוא'נה ווב 2.0 זה מה זה בוננזה"), ועל כך שמדובר בהרבה מהומה על לא ממש מאומה, ופתאום בום טראח הבלון יתפוצץ הבלון יקרע – מדברים בעיקר על אתרים מסוגם. אחרי עסקת יוטיוב גוגל היו שדיברו על רחרוחים פיננסיים בכיוון של Digg , ואז ב-Reddit עשו שריר יחצ"ני שנמתח לעומק כמה בלוגים גיקיים, אבל התאדה בבלוגספירה כאילו היה ענן גשם סתמי. בכל אופן, לא הרבה זמן עבר ודווקא Wired (או ליתר, החברה שמחזיקה בבעלות על המגזין הקולי) החליטו לרכוש. עדיין לא ברור למה הם הכניסו יד לכיס, אתם הייתם מכניסים?
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by