ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
הנשים המשפיעות של 2006 

הנשים המשפיעות של 2006

 
 
אדר שלו

עשר בלוגריות, פודקאסטריות, מנחות וידאו-בלוגים, מנכ"ליות ויזמיות ווב 2.0 שעיצבו את שנת 2006 בטכנולוגיה וברשת

 
 
 
 
 
 
 
 
 

ג'סיקה "לונלי גירל" רוז

ג'סיקה רוז, מתוך אחד הפרקים של "לונלי גירל"
 ג'סיקה רוז, מתוך אחד הפרקים של "לונלי גירל"   
ברי היא נערה בת 15, שלא הולכת לבית ספר, אלא לומדת בבית (home schooled), שונאת את ההורים ומספרת הכל למצלמה בסדרת סירטונים שעלו ל-YouTube. יש עוד מיליארדים כאלו באתר, אבל מאות אלפי גולשים צפו דווקא בפרקים המושקעים של עלילות "לונלי גירל 15" והידיד הטוב שלה, דניאל.

עד שמישהו בדק על שם מי רשום הדומיין LonelyGirl15.com וחשף את הנערה הלא-כל-כך-בודדה וגם לא כל כך בת 15. ברי, כך מסתבר, היא בעצם ג'סיקה רוז, שחקנית בת 20 שגוייסה להשתתף בסרטונים, ולא צעירה אותנטית. מאחורי הפנטזיה עמדה חבורת קולנוענים ומפיקים חובבים, ששאפה להגר בשלב מאוחר יותר לקולנוע או לטלוויזיה: ראמש פלינדרס, קולנוען בן 27, מיילס בקט, מנתח פלסטי בן 27 ואשתו של בקט, אמנדה.

ההוכחה הטובה ביותר לכך שג'סיקה רוז זכאית להיכנס לרשימת הנשים המשפיעות היא פיסת הרכילות הבאה שפורסמה לאחרונה ב-Valleywag: אחרי ש-YouTube נרכשה על ידי גוגל ב-1.65 מיליארד דולר, מגזין האינטרנט הנחשב Wired שקל ברצינות לשים את צ'אד הרלי, אחד מצמד המייסדים והפנים של ה-Web 2.0, על השער של גיליון נובמבר. אלא שהמיליונר החדש נדחה, והפנים היפות של "לונלי גירל" נבחרו לעטר את השער במקום. זה סוג של ניצחון לתוכן הגולשים, בעצם.
 

קרלי פיורינה, המנכ"לית לשעבר של HP

קרלי פיורינה (רשיון ויקימדיה)
 קרלי פיורינה (רשיון ויקימדיה)   
לקרלי פיורינה היו שני תארים, אף אחד מהם לא במחשבים, ותפקיד רשמי: המנכ"לית של HP. היא החזיקה מעמד שש שנים ברשימת הנשים החזקות בעולם של מגזין פורצ'ן (מג ויטמן מ-eBay הצטרפה ב-2004), עד שמועצת המנהלים של HP, חבורת חליפות על טהרת המין הזכרי, החליטה להדיח אותה.

הסיבות להדחה מגוונות, אבל הטיעון המרכזי הוא שפיורינה לא הפכה עבור החברה מספיק לפטופים למזומנים. המיזוג של HP עם קומפאק, שפיורינה ניהלה, לא סייע לה להביס את IBM ודל במכירות. אבל אל תדאגו לה: השווי הכולל של הפיצויים שקיבלה עומד על 42 מיליון דולר.

באוקטובר האחרון פירסמה פיורינה ספר זכרונות מימי המנכ"לות העליזים, בשם "החלטות קשות" (Tough Choices), בו היא טוענת שאותו דירקטוריון כולל חובבנים שלא עשו שיעורי בית לפני הישיבות. "הביקורת כלפי נבעה מכך שאני אישה", טענה בספר. המבקרות טענו דווקא שפיורינה לא מימשה את האג'נדה הפמיניסטית הפוטנציאלית שלה. עכשיו קצת מאוחר מדי.
 

זני ז'רדין, BoingBoing.net

זני ז'רדין, מהאתר הרשמי
 זני ז'רדין, מהאתר הרשמי   
לא בטוח שיש בכלל צורך להציג, אבל BoingBoing הוא בלוג קבוצתי ותיק שמלקט חדשות ולינקים בנושאים כמו מדע בדיוני, סייברפאנק, עתידנות, גאדג'טים מצחיקים וחדשות טכנולוגיה.

למרות שהייתם מצפים למצוא בראש טבלאות הרייטינג בלוגי רכילות הוליוודיים כמו Gawker, BoingBoing שומר על המקום הראשון בטבלה של טכנוראטי מזה שנים - ובצדק. הוא מתעדכן תכופות, הוא מצחיק, מעניין, גיקי, אמין וארבעת הכותבים הטכנוקראטים שלו לא מתנשאים מעל הקוראים שלהם. בתמורה, הקוראים מדווחים להם על לינקים מעניינים וסקנדלים מקוונים.

אחת מהארבעה, שהצטרפה לשורות האתר ב-2002, היא זני ז'רדין (Xeni Jardin), עיתונאית ושדרנית ברדיו הציבורי. גם אם אתם לא מסוגלים להגות את השם שלה, התואר "משפיעה" בהחלט מגיע לה. הפוסטים של ז'רדין, האישה היחידה בצוות, דיברו על חופש הביטוי ברשת, תוכנה חופשית וקידמו נשים מעניינות בתחום הטכנולוגיה, ביניהן הפודקאסטרית ויולט בלו (ע"ע).

ואם תרצו ללמוד איך לסרוג בובת Mister Hankey כמתנה לחג או לאפות עוגיות בצורת תנוחות מהקאמה-סוטרה, גם אז היא הכתובת.
 
 

ויולט בלו, סקס בקוד פתוח

ויולט בלו, מהאתר הרשמי
 ויולט בלו, מהאתר הרשמי   
ב-2006 הספידו את הפודקאסטים, רדיו-בלוגים שצברו הייפ והכזיבו. אמרו שהם ארוכים ואי אפשר לרפרף, שרדיו זה הכי אייטיז ושאם הווידאו כבר כאן, מי צריך אודיו. אבל החודש נרשמה עלייה של 5% בהאזנה לפודקאסטים, וגרעין קשה של גיקים המשיך להפיק ולהקליט אותם.

אחת מהן היא ויולט בלו (על שם כוכבת פורנו), בעלת הפודקאסט Open Source Sex ונציגת ז'אנר הפודנוגרפיה ברשימה הזו, למרות שהפודקאסט שלה יותר "חינוכי" ופחות פורנוגרפי. השם שנבחר לשידורים הוא מחווה לתנועת הקוד הפתוח. בהתאם, ויולט בלו חושפת הכל באוזניי המאזינים. יחי השיתוף.

גם לפני הפודקאסט ויולט בלו שימשה יועצת ומחברי ספרי הדרכה על סקס, אבל הרשת הפכה אותה לסוג של רות וסטהיימר של האינטרנט, אם תרצו. הפודקאסט שלה עלה לאוויר כבר לקראת סוף 2005, אבל במהלך 2006 הוא צבר מספיק גרופיז ואפילו הביא לה טור סקס משלה בסן פרנסיסקו כרוניקל.
 

איימי וובר, סקנד לייף

איימי וובר, מהאתר הרשמי
 איימי וובר, מהאתר הרשמי   
כמעט כל שני מיליון המנויים של סקנד לייף עברו לפחות פעם אחת בחייהם השניים ליד בניין, ישבו על כיסא או לבשו טי שירט שעיצבה איימי וובר, גם אם הם לא מכירים אותה אישית.

כל מי שמשתקע בעולם הווירטואלי התלת מימדי, שזוכה לעדנה והד תקשורתי נרחב בחצי השנה האחרונה, לומד לזהות את הכנפיים הכחולות, הסמל המסחרי שלה. וובר היא נציגת סקנד לייף ברשימה הזו, מתוקף היותה הדמות הכי מפורסמת שם. הפנים שלה אף מעטרות את הבאנר העליון שבאתר הראשי של המשחק, מחווה של כבוד מצד לינדן לאב, מפתחת המשחק.
 
 שושנה פורבס - הנציגה שלנו בגוגל העולמית ופעילת קוד פתוח.

ולווט אנדרגראונד - בלוג התקשורת שהכניס את המילה "בלוג" למיינסטרים.

מאיה הופנר - מעצבת וירטואלית והישראלית הכי מצליחה בסקנד לייף.

חנית כהן - פתחה בשיתוף עם תום סלע את הבלוגיה העצמאית הראשונה המבוססת וורדפרס. 
איימי וובר, מעצבת גרפית מניו יורק, הגיעה לסקנד לייף לפני קרוב לשלוש שנים, בתחילת ההתפתחות האבולוציונית שלו. מספרים שאז העולם הזה כלל שניים וחצי איים דלים למראה. וובר בראה ערים שלמות (SL Manhattan ו-Midnight City) מהתחלה ועד הסוף. היא הייתה הראשונה להוסיף לעצמים אפקטים דמויי צלליות, פיצ'ר שלא היה קיים קודם לכן וסיפק ליצירות שלה מראה אותנטי.

סקנד לייף לא נועד לגרפיקאים מומחים בלבד. הרעיון הבסיסי הוא שכל גולש יכול להפוך בו למעצב תלת מימדי, תוך שימוש במיומנות ספציפית למשחק. אבל וובר שיכללה את השיטות האלו, והסטודיו הקטן שלה, שכולל אותה בלבד, צבר מוניטין. אפילו חברות ענק כמו NBC שכרו אותה כדי לעצב להם זירת החלקה על הקרח והעתק יפהפה של רוקפלר סנטר.
 

אמנדה קונגדון, רוקטבום

אמנדה קונגדון, מתוך רוקטבום
 אמנדה קונגדון, מתוך רוקטבום   
אם החידוש הגדול של 2005 היה הפודקאסט, ב-2006 עברו לווידאוקאסטים - וידאו-בלוגים עם משתתפים קבועים, קונספט מאחד ותקציבים זעומים. הווידאוקאסטים לא החליפו את הטלוויזיה, אבל זה-פרנק ושאל את נינג'ה בהחלט נתנו לה פייט נאה. וגם רוקטבום, עד שהמנחה היפה והסופר-קולית שלו, אמנדה קונגדון, נשלחה הביתה והוחלפה בצנונית הבריטית ג'ואן קולן.

רוקטבום היתה מהדורת חדשות טכנולוגיה סאטירית עם זווית כאילו רצינית, לפחות עד שקונגדון היתה מעלעלת בדפים מהם היא מקריאה ומתפוצצת מצחוק. אנדרו בארון, המפיק והבמאי של רוקטבום, מצא את הפנים לווידאוקאסט שלו באמצעות מודעה בקרייגזליסט. השותפות החזיקה שנתיים, במהלכה צילמו עשרות תוכניות, עד שחילוקי דעות ובעיות תקציב הפרידו ביניהם. "אנדרו החליט שעדיף לו בלעדיי", אמרה בראיון לנענע.

צחוק הגורל, אבל בסופו של דבר קונגדון היא זו שזכתה בחוזה יוקרתי בטלוויזיה, במסגרתו היא מנחה תוכנית שבועית ב-ABC, רק בזכות הרפרטואר שלה ברוקטבום.
 

קטרינה פייק

קטרינה פייק, מהאתר הרשמי
 קטרינה פייק, מהאתר הרשמי   
בראשית היו סטיוארט באטרפילד וקטרינה פייק, זוג נשוי ועובדים בחברת גיימינג בשם לודיקורפ, שהפסיקו עם המשחקים כדי לפתח שירות שיתוף תמונות שבנו בשם פליקר. באטרפילד הוא מנכ"ל פליקר, פייק היא מנהלת השיווק והקהילה. יש לשניהם חשבונות באתר שיתוף התמונות (שלה, שלו), שמאפשרים הצצה לחיים הזוגיים הוורודים והכלבלבים שלהם.

ב-2005 יאהו קנתה את פליקר, אבל לאורך 2006 השירות עדיין הצליח לשמור על הייחודיות שלו ועדיין אינו מזוהה אוטומטית עם המגוון הרחב (ויש שיאמרו רחב מדי) של השירותים הקיימים בפורטל האם הענק.

פייק ובאטרפילד נכנסו לרשימת 100 המשפיעים ביותר בעולם של מגזין טיים וכיכבו ביחד על השער של ביזנסוויק. הרשימה הזו היא תירוץ טוב לשים את הבעל לרגע בצד, ולתת לה כבוד בפני עצמה.
 

מג ויטמן

מג ויטמן (רויטרס)
 מג ויטמן (רויטרס)   
מג ויטמן הצטרפה לזירת המכירות הפומביות eBay כשהיו בה 30 עובדים קבועים בלבד בארה"ב. היום עובדים שם 9,000 איש ברחבי העולם בסך הכל, והאתר הוא הצלחה כבירה (שבישראל אף אחד לא הצליח לחקות). וויטמן עצמה נחשבת לאחת הנשים המשפיעות ביותר בכלכלה העולמית בכלל, והיא חברה גם בדירקטוריון של פרוקטר & גמבל ואולפני דרימוורקס.

התחרות בין PayPal של eBay לבין האויב החדש, Google Checkout, לא הזיזה לשירות התשלומים הוותיק, והוא נשאר אמצעי התשלום המקוון המועדף.

השנה eBay גם סיפקה סוף סוף תשובה לשאלה לשם מה רכשה בשנה שעברה את חברת הטלפוניה האינטרנטית (VoIP) סקייפ, תמורת 2.6 מיליארד דולר: היא הציגה את גירסת eBay לפיצ'ר Skype Me, שמאפשר לקונה להרים טלפון למוכר ולשאול שאלות על המוצר טרם הרכישה.

אפשר בהחלט לתת לוויטמן את הקרדיט. "תוך שלוש שנים כל העולם ידבר בטלפון בחינם", היא מבטיחה. נראה.
 

מריסה מאייר, גוגל

מריסה מאייר (יח"צ)
 מריסה מאייר (יח"צ)   
מריסה מאייר, סגנית נשיא למוצרי חיפוש, היא אחת הנשים הבכירות ביותר בגוגל, החברה החשובה והמשפיעה ביותר כיום בזירת האינטרנט. "מוצרי חיפוש" היא קטגוריה שכוללת בין היתר את גוגל ניוז, גוגל דסקטופ, סרגל הכלים ועוד. הפנים הידידותיות שלה הפכו מוכרות בתעשייה.

בפרופיל שלה באתר הרשמי מספרים שבשביל הכיף, היא מארגנת את הסרטים בגוגל וידאו לעמיתים, לחברים ולבני המשפחה - 6,000 איש בערך. עם זאת, כתבה שפורסמה עליה בפורצ'ן מציירת דמות קומפולסיבית כמעט, שמתרוצצת ברחבי הגוגלפלקס, עם לוח זמנים מטורף עד כדי בלתי אפשרי. מה שגרר שמועה משעשעת על שירות חדש, "גוגל אנדרואידים", שמאייר בודקת בעצמה.

מי שלא בטוח למה מגיע לה מקום ברשימה הזו בכלל, כדאי שייזכר לרגע בכפתור המעולה I'm Feeling Lucky, שרק בזכות מאייר ניצל מהעפה מגוגל ועדיין חי וקיים. מסתבר שמתי מעטים לוחצים עליו, וכשהם עושים זאת, במקום לעבור בתוצאות החיפוש ואולי להקליק על מודעת טקסט או שתיים, גוגל מפסידה כסף. "הכפתור הוא חלק מהמסורת שלנו", אמרה מאייר לוושינגטון פוסט בתחילת השנה.
 

אתן!

 
אפילו מגזין טיים קבע שהשנה הגולשים הפשוטים, ולא החברות, מושלים ברשת. עכשיו רק נותר למחוק את 49 האחוזים המיותרים באוכלוסיה, שנכללו בטעות בבחירה. אתן הגולשות, לעומת זאת, בפנים.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by