ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
הדבר הבא 

הדבר הבא

 
 
יוני  שדמי

הדור הבא של התוכנות שלנו כבר לא יגיע על דיסק. הוא ישב על שרת מרוחק, ואנחנו נשתמש בו דרך האינטרנט

 
 
 
 
 
 
 
 
 
גרסת התקליטור של סטאר אופיס, חבילת יישומים שעובדת גם מהרשת בלבד
 גרסת התקליטור של סטאר אופיס, חבילת יישומים שעובדת גם מהרשת בלבד   
מה משותף לחברות הענק הבאות: אי.בי.אם, סיסקו, אינטל, ספרינט, דלויט, אוקראל, AOL, היולט-פקארד, נוקיה, מיקרוסופט וסאן? ובכן, מלבד העובדה שכולן עוסקות, בצורה זו או אחרת, במחשבים ובאינטרנט, הרי שכולן קפצו לאחרונה לבריכת המזומנים שמסתמנת כטרנד הבא באינטרנט, שמו בישראל ,ASP או ."Application Service Provider"

בבסיסו, אי.אס.פי הוא ISP (או, במילים פשוטות, ספק אינטרנט), רק שבמקום לספק שירותי אינטרנט סטנדרטיים, מספק ה"ASP", כמשתמע משמו, אפליקציות. יישומים "אמיתיים", שעובדים בסביבה שרת-לקוח, ומאפשרים לחברות לחסוך מיליארדי דולרים ולהתייעל על ידי שימוש במודל העבודה החדש-ישן הזה.

שוק האי.אס.פי, ספקי השירות שמשכירים או מוכרים את האפליקציות האלו, איננו סתם טרנד זמני, משהו נוסח "פוש" שעושה כותרות בעיתונים אופנתיים ותו לא, אלא מגמה חדשה אמיתית שעומדת לתפוס נתח רציני משוק העבודה המודרני.
 
ה``סאן-ריי``, מחשב הרשת של סאן.
 ה``סאן-ריי``, מחשב הרשת של סאן.   
קבוצת המחקר "גרטנרגרופ" מעריכה כי שוק הASP`s, ששוויו עומד היום על 889 מיליון דולר לשנה, עומד לטפס לכיוון ה2.7 מיליארד דולר עד סוף השנה, כשהסכום הזה צפוי לעלות עד ל12.7 מיליארד דולר עד שנת 2003. "כולם הופכים, או עומדים להפוך, לASP", אמרה לינדה כהן, אנליסטית בכירה ב"גרטנרגרופ".

ריטה גרייטווד, אנאליסטית אחרת ב"גרטנר גרופ", מציינת שתי סיבות עיקריות לבום הקרוב שיזכה לו מודל הASP.

הראשונה היא המחסור הכרוני בעובדי טכנולוגיה, שמורגש גם בארץ היטב היטב, ויגרום לעסקים בינוניים ומטה לעשות אאוטסורסינג לכל מה שזז, ובכלל זה תוכנות משרדיות.

סיבה נוספת היא הקפיצה המהירה בפיתוח תוכנה שצפויה להיות אחת מהשפעות הלוואי של עידן הפוסט-באג, כשחברות שעיכבו פיתוחים וחידושים בכדי לראות אילו שינויים, אם בכלל, יתרחשו בעולם הפיתוח והתיכנות אחרי האחד לינואר ,2000 יוציאו סוף סוף לשוק את מוצריהן החדשים.

אז מדוע "ASP`s" עדיין אינם נפוצים כאותו חול אשר על שפת הים? בעיקר בגלל רוחב פס. אבל אפילו על קווי הטלפון הדקיקים שמחברים את המודם הביתי שלנו לספק אינטרנט במזרח התיכון, אפשר להריץ חלק די גדול מגרסאות האונליין הפוטנציאליות התוכנות המשרדיות הסטנדרטיות (מעבד תמלילים, גיליון אלקטרוני) עם ממשק שאינו שונה בהרבה מתוכנות האופליין שאנו רגילים אליהן.

יתרון נוסף בהפיכת תוכנה למשהו שהוא בסיסו אתר באינטרנט, היא סחיפתם של המשתמשים המזדמנים, שלא ירכשו את אופיס ב1500 דולר, אך יהיו מוכנים לתת הזדמנות לגרסת אונליין זולה בהרבה.
 
השאלה הגדולה היא מי יהיה המגלאן הראשון שיזכה באוצרותיו השופעים של העולם החדש. כל התאגידים שהוזכרו בפתיחה, בנוסף למאות סטארט-אפים שאפתנים, מנסים להתחבר אל עורק הזהב הפועם הזה, בין אם זה על ידי אספקת הברזלים שעליהם ירוץ כל העסק (סיסקו, למשל) ובין על ידי פירסום של חבילות דמויות אופיס שמשתמשות במודל של ASP (סאן, למשל).

ואגב סאן, גם אם היא לא תהיה זו שתזכה בקופה הגדולה (ואיש לא ערב לכך שיהיה זוכה יחיד באותו מטמון נחשק. בעתיד שבו מיקרוסופט תפורק בידי משרד המשפטים לחטיבות קטנות וחוקי המונופול האמריקאיים נעשים קשוחים מתמיד, ייתכן שהשוק לא יישלט בידי ספק דומיננטי אחד ויחיד), הרי שניצחון הASP הוא ניצחונה של סאן, שמטרידה כבר עשרות שנים כל לקוח פוטנציאלי עם המוטו "המחשב הוא הרשת".

הניסיון האחרון של החברה ליישם סוף סוף את הקונספט הזה בקנה מידה צרכני נרחב (מחשב הרשת המחודש) נכשל כישלון מוחלט, אך עם התמיכה של עשרות תאגידים מכל התחומים ורעיון בסיסי פשוט, מצויין וישים בעתיד הקרוב, ייתכן שסוף סוף, סאן תהיה זו שתזכה לצחוק אחרונה.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by