ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
זהירות, גל טוקבקים חדש מגיע 

זהירות, גל טוקבקים חדש מגיע

 
 
רן רימון, גלובס

ביקורת? לא בבית ספרנו. תגובה אנונימית? שומו שמיים. יפה לראות שיש גם מי שמכיר בזכות התגובה. היום כל זב חוטם יכול לבקר את ראש הממשלה לשעבר. וטוב שכך

 
 
 
 
 
 
 
 
 
עושה רושם שאחת לכמה חודשים, שוב עולים ודנים בנושא הטוקבקים. פשוט מחפשים את הקטליזטור שיעורר את הדיון. ייתכן שמה שעורר את השיחות הפעם זו דווקא פרשת "ארומה" בה טיקבקו שותי הקפה ללא סוף את דעתם, או שמא התסבוכות המשפטיות אליהן נקלעו כמה מבכירינו.

אבל לא רק הם. ח"כ ישראל חסון גילה את הטוקבקים והוא מנסה לחוקק חוקים כנגדם כשעוזרו הפרלמנטרי אף אמר "הטוקבקים הם כמו כלב נושך שמסתובב חופשי ברחוב, וכולם אומרים שאין מה לעשות. אנחנו אומרים: אפשר לביית את הכלב הזה, להפוך אותו לפחות מזיק". גם רזי ברקאי גילה את נסתרות הטוקבק והוא דיבר על כך כמעט שבוע שלם. כן אין ספק, שוב גאה את גל דיוני "הטוקבקיסטים".
 
טוקבק מסבא של יריב
 טוקבק מסבא של יריב   
עורך אתר גדול אמר לי פעם: "אני לא נותן את האופציה לטוקבקים בשביל שכל ילד זב חוטם יוכל להגיב ולבקר את העתונאים שלי ולכתוב שאין להם מושג". ניסיון לתרגם את המשפט הזה הוא למעשה "אני מוכן שיגיבו רק אם מסכימים איתי". ועושה רושם שכל אותם מתנגדים פשוט לא מוכנים להסכים עם האמת, מתנגדים לגלגלי הזמן וכמו קופאים במקום.

ביקורת? לא בבית ספרנו. תגובה אנונימית? שומו שמיים. יפה לראות שיש גם מי שמכיר בזכות התגובה. בינתיים אמנם זכות ההוכחה חלה עליו שתחום, אך בנימין נתניהו,שבלוג שלו עלה לרשת זה מכבר, דווקא בעד זכות התגובה ואף הוסיף באחד הפוסטים:
"העיון בתגובותיכם חיזק אצלי את ההכרה בכוח הדמוקרטי של האינטרנט שמאפשר קיום דו-שיח ממשי עם ציבור רחב. נשאלתי לגבי מדיניות הצנזורה באתר. ובכן, אין צנזורה. נתתי הנחייה ברורה למנהלי האתר לא למחוק תגובות אלא אם כן הן גסות רוח. תגובות המבקרות אותי, את דעותיי ואת מדיניותי, אפילו בחריפות, מופיעות".

ואכן, עיון בתגובות מראה תגובות שספק אם מר נתניהו היה חפץ לשמוע פנים אל פנים, וספק גדול יותר אם למישהו היה את האומץ לומר זאת. אבל הקידמה, להבדיל מדעתו של אותו עורך אתר, כבר כאן, וכן, כל זב חוטם יכול לבקר את ראש הממשלה לשעבר, להתנגד לו. בלי תעודת עתונאי, בלי אישור מהממונים, בלי כלום, כאחד העם. והעם אומר את דברו.

תגובות אנונימיות לעיתון כבר הגיעו בעבר רק שאז לא היה מי שהציע את הרעיון למנוע אפשרות זו ודרש לחייב את הכותב להזדהות. בעיקר לא כשדובר על מכתבים מ"סבא של יריב" - ראש הממשלה המנוח דוד בן גוריון. אולי כי פחדו לצאת כנגדו? סביר יותר להניח שאז לא יכלו לרכוב על גל תקשורתי מרקיע שחקים.

מוטב יהיה להקשיב לקול העם, שעולה גם מתוך קללות וגידופים, שנאה ונאצה כמו גם ביקורת ישירה ועניינית. מוטב מאשר לסתום את הפיות ולהשתיק את הקולות.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by