ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
השרוף נגד הצרוב 
 
 לא מת על חברות התקליטים. צינוביץ` וחבר (נענע)   
 
עידו קינן

צינוביץ' הרים פסטיבל עם מסר פשוט: די לדיסקים הפיראטיים; יוצא נגד הקונים (שיש להם בעיה מנטלית), חברות התקליטים הגדולות (שהתעצלו להשתתף באירוע) ועמיתיו למקצוע (שיודעים בעיקר לשתוק); על מוזיקה ומערבל בטון אחד

 
 
 
 
 
 
 
 
 
גם מי שלא עשה זאת מעולם, לא יכול להתעלם מההנאה החולנית שבלהרוס דיסק. מדובר בוונדליזם נגיש וחוקי לחלוטין. אפשר לזרוק את הדיסק כמו פריזבי, לשרוט אותו עם מזלג, לשבור אותו, והמהדרין יכולים לשלוח אותו לסיבוב קטלני במיקרוגל.

קחו את החוויה הזאת, תכפילו אותה בכמה אלפים, ותקבלו את אורגיית ההשמדה ההמונית של הדיסקים המזויפים, בכיכוב מערבל בטון קטן, ובניצוחו של חיים "אני לא השרוף" צינוביץ'. מעטים מאיתנו זכו לראות זאת במו עיניהם - החוויה מועברת לציבור בדרך כלל באמצעות כלי התקשורת. אבל צינוביץ', שמפליא איך לא נמאס לו להוכיח בכל פעם כמה הוא מבין בתקשורת, החליט להביא את החוויה ישירות לקהל הרחב. מסיבת קטל הדיסקים המדוברת היתה אחד השיאים של פסטיבל Music Market, שנערך בשבוע שעבר (ד'-ה'), בגני התערוכה בתל אביב.
 

"איך גנבונו בשווקים בין החסה לדגים"

ברכה תבוא על הקונה הישר. הדיסק של השרוף (נענע)
 ברכה תבוא על הקונה הישר. הדיסק של השרוף (נענע)   
מיוזיק מרקט, המכונה גם "פסטיבל הדיסקים הראשון", הופק על ידי "חיים צינוביץ' הפקות". הוא מתוכנן להיות אירוע שנתי של המוזיקה הישראלית המקורית, ולכלול הופעות, מסיבות ומכירת דיסקים ישראליים מקוריים במחירים מוזלים.

בערב הראשון הגיעו 7000 איש. בערב השני, שעות ספורות לאחר הפיגוע ברחוב אלנבי, הגיעו 15 אלף איש - יותר מפי שניים (חישוב מהיר: ב-20 שקל לכרטיס כניסה, הכנסות של 440 אלף שקל עוד לפני מכירות הדיסקים והקשקושים מסביב). צינוביץ': "זה היה צפוי למרות הפיגוע. יום חמישי הוא תמיד יותר טוב מיום רביעי".
 
צפוף באוזן. דוכן טאוור רקורדס (נענע)
 צפוף באוזן. דוכן טאוור רקורדס (נענע)   
כבר בשנתו הראשונה של הפסטיבל, יורה צינוביץ' לכל הכיוונים. הוא יוצא נגד מוכרי הדיסקים המזויפים, הקונים, חברות התקליטים ואפילו אקו"ם, ארגון זכויות היוצרים של המוזיקאים בישראל. "לא עוד אמנים שותקים, אלא אמנים שאומרים את אשר על ליבם", נכתב בהודעה לעיתונות, בעקיצה ל"קמפיין הכושל של האמנים השותקים" של אקו"ם, כפי שמכנה אותו צינוביץ'. בקמפיין ההוא, הוצגו זמרים מפורסמים עומדים לפני מיקרופונים ושותקים, כי הפיראטים גנבו להם את הקול, או משהו בסגנון. לצינוביץ' אין שום כוונה לשתוק.

ב"דיסקו מנאייק" של טיפקס, קורא הסולן קובי אוז למאזינים להימנע מעותקים פיראטיים: "אם הדיסק שאליו אתה מאזין הוא מזויף, דע לך שאתה חייב לי כסף". גם צינוביץ' לא עושה הנחות למעריצים. על הדיסק שלו, "ושהאש תמשיך לבעור...", מודפס, שחור על גבי אדום: "על פי פסק הלכה ועל פי החוק: רכישת דיסק מזויף כמוה כגניבה, ברכה תבוא על הקונה הישר". בשיר "לא תגנוב" הוא כותב: "כל הארץ גנבים \ מעלימים ומרמים [...] איך גנבונו בשווקים \ במזויפים ובצרובים \ בין החסה לדגים \ מאה אלף עותקים".
 
 
סטיפה של הלייף. סגל (נענע)
 סטיפה של הלייף. סגל (נענע)   
מה הניע אותך ליזום את האירוע?
צינוביץ': "עצם העובדה שמכרתי 40 אלף ברסמי ו-450 אלף במזויפים. זו בעיה מנטלית. אנשים, בגלל כל העניין של ועדי עובדים, התרגלו לא לשלם על תרבות, שזה בחינם, שאמנים הם אוכלי חינם. חלק מהעניין זה להסביר לאנשים שצריך לשלם, ליצור הפגנת כוח. רק מינואר האחרון, 51 מיליון דולר הלכו לתעשיית הזיופים בארץ".

הפסטיבל הוא הודאה באשמה, שתעשיית הזיופים משגשגת בגלל המחירים הגבוהים?
"האירוע הוא קודם כל אירוע של אמנים למען עצמם ולקידום המוזיקה בארץ. להגיד שתעשיית המזויפים לא קיימת זה לשחק במפגרים".


מיתוס תשעים השקלים

הצפיפות האיומה בדוכן טאוור רקורדס היתה, למעשה, הזדמנות מצוינת לגניבת דיסקים, בשל מיעוט המוכרים. התקשינו למצוא שם את "ושהאש תמשיך לבעור...", האלבום השני של השרוף (שריף, לעומת זאת, בלט בנוכחותו). לבסוף נמצא הדיסק בתחתית המדפים הכי פחות נגישים, ובמחיר של 19.90 שקלים.

אחת הסיבות העיקריות לצפיפות בדוכן טאוור רקורדס היתה העובדה, שזו היתה הנציגה היחידה של "הגדולים". צינוביץ': "מיוצגות כאן שלוש חברות התקליטים הגדולות - הד ארצי, הליקון ו-NMC - שהתעצלו לשלוח עובדים והחליטו לשלוח את טאוור רקורדס, שעשו כאן סטיפה של הלייף. המנכ"ל שלהם נמצא פה, זורח מאושר, והוא רוצה לעשות אירוע כזה כל חודש".

מלבד דוכן טאוור, היו בפסטיבל רק שמונה דוכנים נוספים, של חברות קטנות ולהקות עצמאיות. "רק חבל שאין פה תקליטים חוץ מטאוור-פאקינג-רקורדס", מחה בסיום הופעתו חמי, אקס שב"ק-ס והיום חבר להקת חלוצי החלל, שדווקא כן הקימה דוכן. "איפה כל האנשים שעושים תקליטים? נמאס שמוכרים לנו דיסקים בתשעים פאקינג שקל. אבל זו כבר המהפיכה שלכם".
 
 
מנכ"ל טאוור רקורדס, אשל סגל, אמר לחיים ברשת שמדובר במיתוס: "הוזמנתי למכור כאן והסכמתי בשמחה. בשבילנו זו הזדמנות להגיע לעוד קהל, להראות שיש לנו דיסקים ב-9.90. זו הזדמנות להראות שהמחירים המייצגים של השבעים והשמונים שקל שייכים להיסטוריה. כתוצאה מהפסטיבל, אנחנו הולכים להקים מחלקה חדשה, שתעמוד בכניסה לסניפים, עם חומרים אטרקטיביים במחיר של עד 39.90".

וזה מוזר, כי אפילו צינוביץ' לא חשב שהפסטיבל יוביל כל כך מהר להורדת מחירים. "אנחנו התחלנו בפעולה, שנועדה להפגנת כוח כדי לעודד אכיפה על מייצרי דיסקים ומוכרים", אמר על הפסטיבל. "חברות התקליטים יורידו את המחירים רק כשהכסף יזרום אליהן, כשיתחילו לעצור את הבאסטיונרים. זה לא תהליך שקורה ביום, זה לא הוקוס פוקוס. זו פעולה שצריכה לשלב אכיפה וחקיקה".

"אני מוציא תקליטים אצלי בחברה", העיד על עצמו. "אני לא מת על חברות התקליטים, אבל אם ה-51 מיליון דולר [שהגיעו לזייפנים מתחילת השנה - ע.ק.] יגיעו אליהם, הם יצטרכו להוריד את המחירים".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by