ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
סיפורים מהקופסה 

סיפורים מהקופסה

 
 
ירון חיימסון, גיימר

רון חיימסון מחמם מנועים לקראת Neverwinter nights 2, ומוציא מהנפטלין את סדרת משחקי ה-Gold Box של SSI - סדרה שבעיני רבים נחשבת למקור של כל משחקי ה-D&D הממוחשבים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
Pool of Radiance
 Pool of Radiance   
חבורת ההרפתקנים הנועזת הביטה בחשש כלפי שרידי המבצר שהיתמרו במרכז האי. שרידי מצודת Sokal keep עמדו במרכז המפרץ, ושלטו על נתיב השיט אל העיר פלאן. מבט עורג אחרון כלפי איש המעבורת הממהר לשוט חזרה אל האי רק גרם לגוש הלוחץ בתחתית קיבתם להתהדק. הם תהו לאיזה צרות הם הכניסו את עצמם הפעם.

הכוהן הזדקף, הפטיר ברכה על החבורה, והחל לפלס דרכו בסבך לעבר שרידי הדלתות האדירות. אחת מהדלתות נפלה על צידה, בעוד שציר ישן וחלוד החזיק את השנייה על מקומה בזוית לא ממש טבעית. החבורה פסעה אל חצר המבצר והביטה סביב. פסיעה ועוד פסיעה ולפתע קול – הקול המוכר, המחליא של עצמות יבשות נוקשות זו על זו.

השלדים החלו להתממש, ולהתקרב אל החבורה. הלוחם שלף את חרבו, בעוד שהכוהן תוחב את ידו אל חולצתו, מנסה לחלץ את סמל האלה. היסוס מיותר והשלדים לידם. החצר השקטה נמלאה בשאון כלי נשק מכים בעצמות יבשות, כאשר את אלה קוטעות קריאות הכאב של החיים. לאחר קרב קצר הודברו השלדים, אך במחיר כבד: הגנבת והקוסם נפצעו פצעים אנושים, ולכוהן לא נותר אלא לחבוש את פצעיהם ולהתפלל. בני החבורה נשאו את הפצועים לעבר החוף, שם יקימו מאחז ויחכו למעבורת. כשזו הגיעה למחרת, היא אפילו לא עגנה – הזומבים שהופיעו בלילה לא הותירו לחבורה החבוטה סיכוי לשרוד.
 

נוסטלגיה זוהרת

 
להתחיל מחדש או להעלות שמירה. כך מתחיל Pool of Radiance – אחד ממשחקי ה-RPG הגראפיים הראשונים שהיו נאמנים לחוקי ה-AD&D. השנה היא 1988 – ג'ורג בוש האב עולה לכס הנשיאות, אדם זוכה בתואר זמר השנה, קיילי מינוג מוציאה אלבום ראשון, Guns מוצאים את Appetite for Destruction, הפועל ת'א זוכה באליפות המדינה בכדורגל. ימים יפים. בכל רחבי הארץ מתחילות קבוצות להתארגן סביב שולחנות, וכולן אוחזות באותה קופסה אדומה המכילה את הקיט הבסיסי של ה-D&D. המתקדמים יותר כבר קנו את הכחול, וכולם למהדורה הבאה של ה-AD&D.

אל קרקע פורייה זו שיגרה חברת SSI (Strategic simulations inc) את משחק ה-AD&D הממוחשב הראשון (תחת רישוי מלא מ-TSR) – Pool of Radiance. המשחק היה היתד הראשון בסדרת משחקים מופלאה שעיצבה את נערותם של רבים מחובבי המשחק: קופסת הזהב של SSI.

המכאניקה פשוטה למדי: מרכיבים חבורה (חלק גדול מהכיף היה להגריל דמויות עשרות פעמים כדי למצוא את הדמות המוצלחת, או שימוש זריז ב-Hex editor לעצלנים) ויוצאים להרפתקאות. יש מיפוי של פני השטח, וכאשר מתרחש קרב, עוברים למוד של מפה טקטית ונלחמים באופן שמאוד מזכיר משחקי אסטרטגיה מבוססי-תורות.

האמת – לא סיימתי אף פעם את Pool. המשחק היה קשה ותובעני, ועלילתו הייתה סתמית למדי ולא יצרה עניין רב. 'לך לשם ונקה את האזור, לך לפה והרוג כמה מפלצות', וכולי. אבל לפני שהספקנו להתאכזב, נחת עלינו המשחק השני – Curse of the Azure Bonds.
 

זיכרונותיי מטילברטון

Azue Bonds הגיע על 4 דיסקטים בגודל "5.25, וכלל גרפיקה מעט משופרת ומבחר תוספות כמו תקרת דרגות גבוהה יותר והיכולת לשחק Paladin או Ranger. נקודת הפתיחה מעט בנאלית – החבורה הותקפה בדרך לעיר טילברטון וכולם מתעוררים בפונדק, כאשר על ידיהם בוהקים באור כחלחל ומכושף 5 קעקועים עלומים.

לאחר חקירה קצרה (ובה מתבררת סכנת החיים בה נתונה החבורה) מתגלה כי כל קעקוע מסמל ישות ברחבי הממלכות (כל המשחקים בסדרה הראשית מתרחשים בממלכות הנשכחות – עולם המערכה הראשי של ה-AD&D). על מנת להסיר אותם צריך לבקר בכמה מקומות שונים ולנצח כמה יריבים (קראו להם 'בוסים') ואת שלל משרתיהם. לאחר הסרת 4 הראשונים – מתגלים שרידיה של Myth Drannor, שם יושב שד אכזר (מי שסיים את Pool of radiance כבר פגש בו) והוא אחראי לקעקוע החמישי.

אני זוכר קטעים מהמשחק כאילו שיחקתי בו אתמול. הבוסים היו רעים וקשים, והיוו אתגר מרשים ביותר. דבר נוסף – הייתה תקלה במשחק שמנעה את סיומו – בכל פעם שהגעתי עד לשרידי העיר האחרונה, המשחק נתקע (ניסיתי מספר גרסאות של המשחק ממקורות שונים ללא הצלחה). עצוב ומסתכל כאחד.

אולי זה מה שדחף אותי לנסות לרכוש את המשחק הבא בסדרה. בשנת 1990 יצא Secret of the silver blades, ואחרי התקלות ב-Curse החלטתי לרכוש את המשחק בחו'ל. גם Secret מתרחש בממלכות, אבל בצפון הרחוק. ניתן לומר שזהו האב המיתולוגי של סדרת ה-Icewind Dale. נופים פראיים קפואים (עד כמה שניתן בכרטיסי ה-EGA בני 16 הצבעים של אז), ענקים מטילי מורא, ותקרת דרגות גבוהה יותר (כולל קסמים ברמה 7). המשחק לא חידש הרבה, אבל הציג עלילה סולידית והיה תקין: ניתן היה לסיים אותו ולגלות מה קורה בסוף (רמז - ממש לא הרבה).
 
 

דוהרים קדימה

Pool of Radiance, צילום מסך
 Pool of Radiance, צילום מסך   
בשלב הזה הסדרה קיבלה תאוצה לא מבוטלת. מאוחר יותר באותה שנה (1990) יצא Champions of Krynn – המשחק הראשון של הסדרה המתרחש בעולם רומח הדרקון. משחק זה היה הראשון בסדרה של שלושה משחקים שהציגו הרבה חידושים במנוע המשחק – נוספו דמויות ומספר מאפיינים שרלוונטיים רק לעולם ה-Dragonlance, ונתנו עומק רב למשחק (דמויות כמו Kender ואביר סולמני, הפסוודו-פלדין של עולם רומח הדרקון), התחשבות במצב הירחים עבור הקוסמים ועוד). העלילה במשחק סבירה למדי, אך מה שבעיקר זכור לי הוא הסיום: היו שם שני קרבות קשים ללא יכולת שמירה ביניהם.

ב-1991 שוב שטף של משחקים: Pools of Darkness היה המשחק שסוגר את הסדרה שהחלה ב-Pool of Radiance. הגרפיקה שופרה משמעותית (תמיכת VGA) ותקרת הדרגות עלתה לרמות מטורפות, כך שדמויות סיימו את המשחק ברמות הקרובות לאלים המופיעים במשחק. המשחק מתחיל בממלכות, אך לאחר מכן עוברים הגיבורים למישור קיום אחר ומשתתפים בקרבות אינטנסיביים נגד מפלצות חזקות. זהו משחק קשה ומאתגר גם לטובים שבשחקנים.

רמת המשחקיות הגבוהה הניעה את SSI ליצור סדרה חדשה, אולי כדי לאפס את התקדמות השחקנים. Gateway of the Savage Frontier היה צבעוני, תמך בצורה מלאה ב-VGA ונראה מעולה. ברמת המשחקיות נרשם כשלון (העדר עלילה מוצקה), והמשחק לא התרומם (נבנה יותר מאוחר המשך למשחק זה בשם Treasures of the savage frontier, גם הוא לא מרשים במיוחד).

Death knights of Krynn הוא ההמשך הישיר ל-Champions of Krynn והוא מרחיב את האופציות השונות שעבדו היטב בסיבוב הקודם. הוא נותן אפשרות לפגוש לקרב במהלך המשחק את Lord Soth – דמות מרכזית בעולם רומח הדרקון. Dark queen of Krynn סגר את טרילוגיית Krynn. המשחק הלך בעקבותיהם של שני הקודמים, אך היה רדוף בבעיות ותקלות שהקשו על כולם, כך שרק הטובים מאוד והעקשנים הצליחו להתקדם ואף לסיים את המשחק.
 

סופה של תקופת הזהב

המשחק האחרון שסגר את אותה סדרת זהב אלמותית (אגב, הקופסאות היו בצבע זהב למי שתהה) היה –Neverwinter Nights. כן, זו לא טעות. Neverwinter המקורי היה משחק מרובה משתתפים, שפעל במסגרת שירות AOL האמריקאי – מעין רשת מקוונת המקבילה לאינטרנט. הוא מינף את אותם מרכיבים ואת הגרפיקה, ונתן אפשרות לשחק נגד ועם אחרים ברשת. השירות רץ במשך 6 שנים ונסגר בשנת 1997. אין ספק שהיסודות שהונחו שם נתנו את הטון למשחקים של שנות האלפיים.

NWN המקורי נחשב לMMORPG הגראפי הראשון (עד אותו זמן, משחקי RPG מרובי משתתפים שיחקו ב-MUD-ים טקסטואליים). המשחק היה מאוד מתקדם, וכלל מודל גילדות (אליהן השתייכו הדמויות) ואפשרויות ל-PvP. שיטת התשלום הייתה לפי משך השימוש, כאשר המחיר הבסיסי היה 6$, ושחקנים הגיעו גם לחשבון של מאות דולרים.

במשך 4 שנים אינטנסיביות, עמלו ב-SSI על סדרת הזהב. 10 משחקים ב-4 שנים הם לא הישג מבוטל כלל וכלל (ומדובר במשחקים של כמה עשרות שעות משחק). גם אם נקבל את ההנחה שכל המשחקים הללו היו מבוססים על אותו מנוע, עם שיפורים טכנולוגיים קלים בלבד – ההישג בהחלט מרשים.

את המשחקים ניתן לאתר גם היום, בעיקר באוספי משחקי Forgotten Realms ששוחרו ע'י Interplay ולעיתים צצים להם בארגזי המציאות. ערכם היום הוא מספר שעות נוסטלגיה והנאה צרופה, אך לא מעבר – המשחקים מאוד פשוטים (שלא לומר מחוספסים) ויצריכו סבלנות רבה בכדי להשלימם.

מצד שני – כמה שעות איתם יקדמו אותנו לקראת הדבר האמיתי, הדבר החשוב באמת – Neverwinter Nights 2. כשמשחקים במשחקים אלה, קל להבין את חשיבותם, את המשקל שהיה להם על המשחקים שהופיעו אחריהם, החל בסדרת ה-Infinity וכלה ב-NWN המקורי. לכן, רגע לפני הביקורת הרשמית שלנו ל-NWN2, נקדיש את הכבוד הראוי לאבות המייסדים – משחקי קופסת הזהב של SSI.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by