ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
מוזיקה בכיס שלכם. ספיישל נגני MP3 
 
 
דורון טילמן

המדריך השלם לנגני MP3. כל הסוגים, כל השיטות, כל היתרונות וכל החסרונות. בשבוע הבא - מדריך הקניה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אם אתם קוראים מדור זה, סביר להניח שלפחות פעם אחת נתקלתם במושג MP3, אבל אם לא, רק נציין שמדובר בפורמט לדחיסת אודיו, המשלב אובדן מינימלי של איכות (מגיע לאיכות הקרובה לזו של תקליטור רגיל) עם יכולת דחיסה גבוהה (דקה של שיר שווה לכמגהבייט אחד).תקן דחיסה זה נעשה פופולרי מאוד בשנים האחרונות והביא לנו את מהפכת שיתוף הקבצים, יחד עם ידידו, תקן ה-Divx (עיינו ערך Kazaa ו-Napster).

השילוב המנצח של איכות וגודל (או "קוטן") גרמו לכך שבעלי מחשבים התחילו לשמור אוספים של מאות ואלפי שירים בפורמט זה על גבי הדיסק הקשיח ועל דיסקים צרובים. אבל מה עושים כשרוצים להתרחק מהמחשב? עד עתה, מלך האיכות והניידות היה דיסק המוזיקה המוכר, אשר מכיל רק 74 דקות של שירים והיה ניתן לשימוש בדיסקמן (ובל נשכח את ה-MiniDisc והקלטת הישנה והטובה). נכון שאפשר להיסחב עם נרתיק לאחסון כמה דיסקים, אבל זה לא ממש נוח. וכך נוצרו נגני ה-MP3.

הנגנים השונים מחולקים לשלושה סוגים עיקריים:

מבוסס זיכרון
נגנים אלה היו הראשונים שיצאו לשוק. אחסון הקבצים נעשה באמצעות שבבי זיכרון (לרוב בטכנולוגיית Flash ונגזרות שלה), אשר שומרים את המידע גם ללא אספקת חשמל.
 
 
יתרונות:
- גודל ומשקל קטנים
- ללא חלקים נעים – אין בלאי ועמיד בפני טלטולים (לא נפילות!)
- אורך חיי סוללה ארוך
- פעולה מהירה לעומת סוגים אחרים

חסרונות:
- נפח זיכרון קטן יחסית - נע בין 16 ל-128 מגהבייט. ישנם דגמים בעלי זיכרון פנימי שלא ניתן להרחבה, וכאלה עם אפשרות הרחבה על ידי כרטיסי זיכרון נוספים שניתן להחליף ביניהם.
- עלול להיות יקר.

נגן מבוסס תקליטורים
מדובר למעשה בדיסקמן שנוספה לו היכולת לנגן קבצים בפורמט דחוס (כמו MP3). מכשיר כזה יכול להשמיע תקליטורים רגילים וכן תקליטורים שעליהם נצרבו קבצים (בדיוק באותה צורה שצורבים קבצי תוכנות לדיסק המיועד למחשב). הנגן הזה מתאים במיוחד לבעלי צורבים, היכולים ליצור אוספים של מוזיקה. אבל גם אם אין ברשותכם אחד, קיימים בשוק מספר דגמים המשלבים צורב ונגן MP3.

לאלה המודאגים מגודלו של הנגן ו/או הדיסקים, ניתן להשתמש ב-Mini CDR/W (להבדיל מ-MiniDisc) שקוטרם רק 8 ס"מ ויכולים להכיל כ-185MB.
 
 
יתרונות:
- משמש גם להאזנה לדיסקים רגילים של מוזיקה.
- נפח אחסון גדול – תקליטור יכול להכיל כ-150 שירים בממוצע.
- מחיר זול למדיית אחסון – תקליטור ריק לצריבה עולה שקלים בודדים, ואם יש לכם צורב אתם כבר מוכנים

חסרונות:
- אורך חיי סוללה קצר יחסית
- מכיל חלקים נעים – רגיש לטלטולים, ולכן כדי לבדוק איזה מנגנון נגד קפיצות (Skip Protection) קיים (ראו בהמשך)
- זמן תגובה איטי – ישנם נגנים אשר סורקים את הדיסק כולו לפני שניתן לשמוע מוזיקה
- בעיות בתמיכת פורמטים שונים של צריבה – דיסקים לצריבה רב פעמית (CDRW), דיסקים שלא נסגרו (Finalized) וכדומה עלולים לא להיות שמישים בנגנים מסוימים, ישנים בעיקר.

נגן מבוסס דיסק קשיח
אלו הם הענקים של עולם אחסון השירים, המשתמשים בדיסק קשיח של מחשבים ניידים (שגודלם 2.5 אינטש) בנפחים הנעים בין 5 ל-20 ג'יגהבייט. ברוב המקרים תוכלו להשתמש בנגן גם כדיסק קשיח נייד להעברת קבצים, וזאת ללא שימוש בתוכנות מיוחדות או דרייברים. גם במקרה של טכנולוגיה זו, קיימים דגמים להתקנה ברכב.
 
 
 
חסרונות:
- מחיר יקר – לרוב יקר יותר לעומת שני הסוגים האחרים
- אורך חיי סוללה קצר יחסית
- נוטה להיות כבד וגדול יותר לעומת שני סוגי הנגנים האחרים
- מכיל חלקים נעים – רגיש לטלטולים, ולכן כדי לבדוק איזה מנגנון נגד קפיצות (Skip Protection) קיים
- קושי בניווט בין השירים – ללא ממשק נוח לשימוש, יהיה קשה להגיע לשיר שרציתם מתוך המבחר הגדול
- איטיות בהעברת שירים לנגן – עקב הנפח הגדול של הכונן, שימוש בממשק איטי (USB 1 או אינפרא אדום) להעברת הקבצים עלול לקחת זמן רב יחסית

בנוסף, ישנם מחשבי כף יד מסוגים שונים המכילים אפשרויות לאכסון ושמיעת קבצי מוזיקה, אבל אנו לא נדון בהם.


אז איך קונים

נפח אחסון
שיר באיכות הקרובה לדיסק (איכות של 128Kbs) תופס בממוצע כ4- מגה. לפי חישוב זה (או השירים שברשותכם), החליטו איזה נפח אתם צריכים. כמובן שככל שיש יותר זיכרון, הנגן נוטה להיות גדול וכבד יותר, שלא לדבר על יקר יותר. ברוב המקרים, נגן מבוסס דיסקים הוא פשרה בין נפח האחסון, גודל (פיזי) ומחיר.

ממשק חיבור למחשב
נגנים בעלי זיכרון פנימי או דיסק קשיח זקוקים לחיבור למחשב כדי שיוכלו להיטען בשירים.
ברוב המקרים תקבלו חיבור USB 1.1 אשר מאפשר העברה של 1.5MB לשניה. תקן ה-Firewire עובד יותר מהר (50MB לשניה), ואילו USB 2.0 יעביר באותה שניה 60MB. שני התקנים האחרונים פחות נפוצים, ולפחות בזמן הקרוב שימוש בהם (בנגן) עלול להעלות את מחירו, שלא לדבר על צורך בחיבור מתאים במחשב.

זכרו שנגן דיסק קשיח מכיל כמות עצומה של שירים, כך שסביר שלא תחדשו את המלאי בכל יום, לעומת זאת אם תרצו להשתמש בנגן כאמצעי להעברת קבצים, אולי כדאי להשקיע ולרכוש אחד עם חיבור מהיר.

הגנה מפני קפיצות – Skip Protection
השימוש בדיסק או בדיסק קשיח חושף את המכשיר לסכנת קפיצות/הפסקות במהלך הניגון. כדי להתגבר על בעיה זו, משתמשים כיום בשבב זיכרון (נקרא גם חוצץ/Buffer), שאינו רגיש לטלטלות, אשר נטען בשירים מבעוד מועד, וכך גם בעת בעיה בקריאת המידע מהדיסק/כונן, לא תרגישו בכך. אורך הקטע שנטען לשבב תלוי בגודלו, ונע בין חצי דקה ועד 20 דקות(!). בנגני דיסקים, משך הזמן עלול קצר יותר עבור דיסק מוזיקה לעומת MP3.

אפשרויות חיבור לאמצעי האזנה נוספים
ברוב המקרים תשתמשו בנגן תוך כדי שימוש באוזניות, אבל ניתן למצוא דגמים המכילים עוד יציאות כמו יציאה ללא הגברה, חיבור אופטי וכדומה. אם אין לכם צורך בכך, לא כדאי להשקיע כסף נוסף בנושא.

מקור כוח, סוללה ואורך חיים
מטבע הדברים, לרוב תמצאו את עצמם מאזינים למוזיקה במקום נטול מקור חשמל. עקב כך כדאי להתחשב באורך חיי הסוללה של הנגן בעת הקניה. נתון זה "מנופח" ע"י היצרנים במרבית המקרים, אבל צפו לפרק זמן בטווחים של בין 4 ל-20 שעות. לעיתים שימוש בזיכרון חוצץ גדול, בנגנים מבוססי דיסק/כונן קשיח, יכול להאריך את פרק הזמן לשימוש מכיוון שהוא צורך פחות חשמל.

כיום ניתן למצוא נגנים הפועלים באמצעות סוללות רגילות, נטענות, ניתנות להחלפה וקבועות. ברוב המקרים ניתן לטעון אותן ישירות בתוך המכשיר, אבל יש כאלה הדורשות מטען חיצוני. התפשרות על סוללות נטענות רגילות, כאלה שתוכלו לקנות לבד, מהווה לרוב את הפתרון הטוב ביותר. כמו כן בדקו כי הנגן מגיע עם ספק כוח שיאפשר לחברו ישירות לחשמל.
 
 
תמיכה בפורמטים
פורמט ה-MP3 הוא אולי הנפוץ ביותר, אבל קיימים עוד תקנים לדחיסת מוזיקה כמו WMA ו-ASF של מיקרוסופט. יש לשים לב באיזה פורמט/ים תומך הנגן שלכם.

בנוסף יש לשים לב למאפייני האיכות שבהם הנגן תומך – קצב הדגימה (Bit Rate) קובע את איכות המוזיקה שנשמע. בקבצי MP3 ערך זה נע בין 8-320Kbit לשניה, וככל שהוא גבוהה יותר, כך משתפרת האיכות והקובץ גדל. לרוב איכות של 128 מספיקה בהחלט. בנוסף ניתן לשמור את הקבצים כך שקצב הדגימה משתנה (VBR-Variable Bit Rate) בהתאם לצרכים (בניגוד לקצב קבוע – CBR – Constant Bit Rate), דבר המבטיח איכות קבועה, אבל גודל בלתי צפוי של הקובץ. לא כל הנגנים תומכים בכל המאפיינים, אבל תמיכה ב128Kbit/s- ו-CBR תכסה את רוב הצרכים.

איכות שמע
פרט לקבצים שכווצו באיכות גבוהה, איכות השמע נמדדת לפי האותות שמוציא הנגן לאוזניות/רמקולים. כאן יש לשים לב לשני נתונים, הראשון הוא יחס אות לרעש (SNR) – היחס בין האות (מוזיקה/דיבור) לבין רעשי רקע. ככל שנתון זה גדול יותר (מומלץ מעל 85-90db לפחות), כך המוזיקה תשמע טוב יותר (בהתחשב באוזניות וברמקולים כמובן).

הנתון השני הוא טווח הצלילים (Frequency response/Response bandwidth) שמדבר על איזה צלילים יכול הנגן לייצר. ברוב המקרים מדברים על טווח תדרים של 20Hz-20kHz שמאפיינים את יכולת השמיעה של בני אדם.


בשבוע הבא נמשיך לנבור בין הנתונים השונים כמו הקלטה, הגנה מפני העתקה, אקולייזר, צג, ממשק ועוד. האזנה ערבה.

כמו תמיד, אל תשכחו לבקר בפורום התמיכה ובאתר Netsupport ואם יש עוד נושאים שמעניינים אתכם/ן, אל תהססו לספר לנו על כך, בתגובות, או בפורום.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by