ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
ביקורת: Double Agent 

ביקורת: Double Agent

 
 
דניס ויטצ`בסקי, גיימר

דניס ויטצ'בסקי הסתנן לארגון טרור לצד סם פישר, הסוכן הכפול מסדרת Splinter Cell

 
 
 
 
 
 
 
 
 
צילום מסך: גיימר
 צילום מסך: גיימר   
היו היה פעם, בארץ רחוקה, גיבור גדול בשם סם פישר. במשך שלושה משחקים שלמים ועוד זוועה אחת על קונסולת ה-PSP הציל סם את העולם, ועשה זאת אפילו בלי להוריד את חליפת הצלילה המשוכללת שלו. בנוסף לכך, לרשותו של הדייג עמדה מיטב הטכנולוגיה של התקופה – החל מנשקים מגניבים ועד מצלמות דביקות שאפשר לירות על כל קיר.

אך משהו היה חסר בחייו של סם, והייתה זו בגרות. אל תבינו אותי לא נכון, הדייג שלנו סיים בית ספר ואף הספיק להוליד בת, אך שום דבר מזה לא השתקף במשחק. לרוב, קיבלנו משימות בלתי קשורות, שהיו מחוברות בנראטיב לא קוהרנטי ובהחלט לא מעניין. עם זאת, הצליח סם מיודענו להגיע למעמד קאלט בזכות מראהו, קולו הזמירי וכישורי ההתגנבות שלו.

ועכשיו הסיפור נפסק, כי אחרי שלושה וחצי משחקים החליטו בחברת Ubisoft שהזיכיון שלהם דורש מתיחת פנים, והתוצאה צריכה להיות משחק אפל יותר, בוגר יותר וטוב יותר – לא ממש סיפור ילדים, הן מבחינת התוצאה הרצויה והן מבחינת השינויים שהיו צריכים להיעשות. אך כהומאז' לכותרי הסדרה הקודמים, מתחיל המשחק דווקא במשימת הסתננות לא מסובכת עם המון חושך, מעט אויבים וסוכן צעיר שעובד יחד אתכם.

אל דאגה - כבר באמצע המשימה משהו מתחיל להרגיש שונה, ועד סופה יעבור סם פישר טלטלה בחיים שתשים אותו במסלול הירוק להרס-עצמי. אך במקום לברוח אל הבקבוק ולהקשיב לטום וויטס וג'וני קאש עד סוף ימיו, מחליט פישר לקבל את המשימה הקשה ביותר עד כה: הסתננות לארגון טרור פנים-אמריקאי בעזרת כניסה לכלא והתיידדות עם אחד מאנשי הארגון.

הצטרפותו של פישר לארגון טרור אפשרה למפתחים להכניס למשחק הרבה יותר רקע ועלילה מסתם סרטוני מעבר. אנחנו באמת מתחילים להכיר חלק מהדמויות, ואפילו האנשים הרעים מקבלים נפח והופכים לדמויות אמתיות במקום להישאר רק נבלים טיפשים.
 

הוא היה סוכן חשאי, לא רצה להתגלות

צילום מסך: גיימר
 צילום מסך: גיימר   
רק לאחר שתי המשימות הראשונות תבינו את אופיו האמיתי של המשחק – זה שחרוט בשמו של הכותר – Double Agent. אלו הן לא מלים ריקות מתוכן, אלא הבסיס המנחה של שמונה מתוך עשר המשימות של המשחק, ואל לכם לשכוח את זה. מהרגע שבו עבר סם פישר את מפתן הבסיס של John Brown's Army (זהו ארגון הטרור המדובר), הוא צריך לנווט על מסלול דק להפליא של מראית-עין בשביל שתי הקבוצות עבורן הוא עובד. לכל קבוצה יש מד נאמנות שעולה ויורד בהתאם להחלטות שלכם, ולפעמים תיאלצו לבחור נאמנותו של מי חשובה לכם יותר פשוט כי הוראות שתי הקבוצות תסתורנה אחת את השנייה, ברמה הבסיסית של "תהרוג אותו" מול "אל תהרוג אותו".

אם העונש על אי-ציות במשחקים הקודמים היה שולי עד לא-קיים, כאן הוא יכול באמת לפגוע בכם. קודם כל, אי ביצוע חלק מהמטרות ימנע את הגישה שלכם לכמה מהגאדג'טים המגניבים שנפתחים לאחר כל משימה. מעבר לכך, מד נאמנות נמוך יכול להפריע לכם לסיים משימה, ואף להכשיל אתכם בכלל.

כיוון שעכשיו אתם לא יכולים לרוץ ולהרוג את כולם, סוף-סוף לא תהיה לכם ברירה אלא לעשות את מה שהמפתחים רצו החל מהמשחק הראשון – להתגנב. הצללים יהפכו לחברים הכי טובים שלכם, והמחשבה על לעבור למצב עמידה ממצב של התכופפות תמידית תגרום לכם לבחילה פיזית – הרי דמות עומדת קלה יותר לזיהוי. ואילו מי שכבר יישם את עניין ההתגנבות במשחקים הקודמים, ירגיש ממש כמו בבית - מלא מלכודות קטלניות.

לגאדג'טים אותם הזכרתי לפני כמה פסקאות משחקים יש תפקיד חשוב מאוד ב-Double Agent. הם כולם כאן, החל מהמשקפת המיוחדת המזוהה כל כך עם סם, ועד לפורץ המנעולים שזוכה לשדרוג אוטומטי נפלא. הגאדג'ט הכי מוזר של פישר הוא מד הסכנה, אשר מחליף את מד הצללים של המשחקים הקודמים. מעבר לכך שלפישר הרשו, משום מה, ללבוש אותו בבית הסוהר, הגאדג'ט הקסום יודע איכשהו מה חושבים האויבים שלכם ומחליף צבע מירוק לצהוב לאדום, בהתאם לרמת הסכנה בה אתם נמצאים.
 

הם קראו לו אפס אפס פישר פישר האיום

צילום מסך: גיימר
 צילום מסך: גיימר   
מבחינה מעשית, המשחק מעולם לא נראה טוב יותר. אפילו על המחשב האישי שלי הצלחתי לראות שיפור משמעותי ברמה הגרפית, יחסית לכותרי הסדרה הקודמים. כאן מגיעה אזהרה חשובה: יש ל-Double Agent דרישות דרקוניות מבחינת החומרה, ובמיוחד כשזה מגיע לכרטיס מסך.

במידה ויש לכם דגם כרטיס שלא תומך בטכנולוגיית Pixel Shader 3.0, תצטרכו לוותר על החוויה, או לקנות את גרסת הפלייסטיישן 2 שנראית הרבה פחות טוב. אם תחליטו להשקיע בכרטיס מסך חדש עבור המשחק, כדאי גם שתשקלו לקנות כרטיס קול התואם לטכנולוגיית EAX. המשחק עושה שימוש נרחב באפקטים הקוליים שלה, מה שתורם עד מאוד לאווירה.

השליטה בסם פישר נשארה כפי שהייתה, אך עיצוב השלבים השתנה באופן משמעותי מאוד. אל תדאגו, השינוי לטובה. עדיין לא ראיתי משחק ספלינטר סל עם כמות כזאת של משימות מגוונות המעוצבות באופן שונה לגמרי ולא גורמות לכם לרגע לחשוש שאולי בעוד רגע תתחילו להשתעמם. גם לאחר שתסיימו את המערכה לשחקן היחיד, עדיין ימתין לכם מצב המשחק מרובה-המשתתפים המשובח, אשר מוסיף שעות רבות של הנאה.
 
 

הטוב שבכותרי Splinter Cell

צילום מסך: גיימר
 צילום מסך: גיימר   
כמבקר משחקים, אני נדרש בכל זאת להיטפל למשהו כדי להראות שהמשחק לא מושלם. אזכיר רק שני חסרונות קלים: הראשון הוא המפה התלת-מימדית, אשר סובלת מקשיי המרה מגרסת הקונסולות. היא פשוט לא מסתובבת טוב ונוטה להיתקע בלי שום סיבה נראית לעין. השני הוא האויבים – הם לא טיפשים, אבל לפעמים נראה כאילו הם מקבלים עזרה מהמחשב לגבי מיקומכם במטרה להסתובב כמה שיותר קרוב אליכם ולהלחיץ.

Splinter Cell Double Agent הוא הטוב שבכותרי ספלינטר סל, סדרה שהייתה מוצלחת להפליא עוד לפניו. הוא מוסיף עלילה נורמאלית, דילמות מוסריות מרושעות להפליא ושיפורי משחקיות נחמדים ומועילים. האנשים היחידים להם לא הייתי ממליץ לקנות אותו הם שונאי ההתגנבות ואנשים בעלי מחשב ותיק מכדי להריצו, ואילו כל השאר מתבקשים לרוץ אל חנות המשחקים הקרובה לביתם ולשלוף אותו מהמדף.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by