ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
המשיח כבר כאן? 

המשיח כבר כאן?

 
 
שיזף רפאלי, גלובס

גם חברות ענק רב לאומיות מנסות עתה לקפוץ על עגלת הקוד הפתוח. מהפכה?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
לא רק שוא"ש. לוגו פיירפוקס
 לא רק שוא"ש. לוגו פיירפוקס   
סר אייזיק ניוטון, אולי גדול הפיזיקאים של כל הזמנים, אמר ש"אם הרחקתי ראות, הרי זה משום שעמדתי על כתפי ענקים". הענקים הללו, שעל כתפיהם עמד ניוטון, היו נדיבים בצורה יוצאת דופן וחדשנית: הדורות שקדמו להם לא נתנו טרמפ כל-כך בחופשיות על הידע שאספו. חרטומי מצרים, האצטגנינים של ימי הביניים, האלכימאים והנזירים שבסקריפטוריה - כל אלה שמרו את הידע שלהם מכל משמר.

הענקים מהמאה ה-17, שגילו את היתרונות שבשיתוף פעולה, הצטברות ידע וסינרגיה, התגלגלו במאה ה-21 והיו לשורות של הקוד הפתוח. מאות שנים אחריהם, גם תעשיית ההיי טק, ובמיוחד עולם המחשוב והרשת, מגלים את היתרונות שבפתיחות לגבי ידע. השקפת העולם הזאת היא אחת האידיאולוגיות הנפוצות והבולטות ברשת.

בין תומכי הקוד הפתוח יש כאלה שהם חסידים של ממש, כלומר מתייחסים לרעיון כאל דת, ומאורגנים סביבו כמעט בכת. אחרים רואים בשמירה על גישה פתוחה לקוד כמין פילוסופיה או סוג של מוסר חדש. אצל אלה הקוד הפתוח הוא תובנה שאליה הגיעו לאחר ניתוח שכלתני, אבל למחויבותם היוקדת לעקרונותיו יש ממד רגשי, אינטימי ואישי. ויש גם כאלה שבעבורם קוד פתוח הוא עניין של מתודולוגיה - לא אמונה אלא שיטה. אצל אלה האופטימיזציה, היעילות והרווח ממשיכים להיות חזות הכול, אבל הם משוכנעים שקוד פתוח הוא הדבר הנכון לעשות מסיבות פרוזאיות: כולם מרוויחים ממנו, גם אם זה לא נראה כך במבט ראשון.

קוד פתוח הוא מושג המנסר בחלל הטכנולוגי כבר שנים רבות. הוא מתייחס לתוכניות המקור ולטיוטות שמשמשים ביצירת המוצרים של תעשיות עתירות ידע. אלה נכתבו בשפה עילית, שקל יחסית לקרוא אותה, ושיש צורך בגישה אליה כדי לערוך שינויים. קוד היעד, או התוכנות עצמן, מיוצרים תוך שימוש בקוד המקור, אבל הן לא ניתנות לקריאה פשוטה. לכאורה, הצרכן המשתמש בתוכנות זקוק רק למוצר הסופי בדיוק כמו שבמסעדה אין צורך להזמין את הסועד לביקור במטבח. וכמו שבמסעדה סודות המתכון שמורים עם השף, כך בעולם המחשוב עיקר הערך שבקניין הרוחני טמון בין שורות תוכניות המקור. רעיון הקוד הפתוח גורס שחומרי הגלם צריכים לעמוד לרשות הציבור, ונוצרה ציפייה, בחוגים מסוימים כמעט דרישה, שאבני הבניין של המוצרים והפרויקטים לא ייחשבו לרכוש פרטי. פרי זיעת יוצרים בזירת התכנות, לפי הגישה הזאת, צריך להיות ברשות הציבור, כדי שכולם יוכלו ליהנות ממנו.

בבסיס הרעיון עומדת המחשבה שהרכוש הפרטי והבעלות הבלעדית צריכים להיות מוחלשים אל נוכח האינטרס הציבורי. אבל קוד פתוח אינו קריאה לאנרכיה ולהסרת גבולות, או לביטול השוק וכוחותיו מפני איזו אידיאולוגיה קומוניסטית. התומכים בקוד פתוח הם לעתים קרובות גם חסידי שוק ומאמינים אמיתיים במנגנוני ביקוש והיצע. אלא שבמה שנוגע לידע, תחושתם היא שאי אפשר ליישם את אותם המנגנונים המשמשים למוצרים בני קיימא.

פתיחת הגישה לקוד היא הסכם שנותר לעתים תכופות לא כתוב, אבל עוצמת אכיפתו גדולה מאוד. כמו הנורמות הבסיסיות של נימוס או מסורת מושרשת, כך גם הקוד הפתוח תפס מקום מרכזי בהסדרת ההתנהגות של מתכנתים ויזמים. לומדים את הנורמה הזאת, בבתי הספר ובאוניברסיטאות נדבקים בהרגלי השיתוף, ומביאים אותם גם למקומות העבודה. אחד משימושיה המקצועיים הנפוצים ביותר של הרשת היא כזירה שבה מאתרים פתרונות קיימים, מעתיקים חידושים שיצרו אחרים, ומאיצים את גלגלי הפיתוח. יש מי שטוענים, חד וחלק, שללא קוד פתוח האנושות הייתה מגיעה להרבה פחות הישגים, והייתה נמצאת הרבה מאחור מבחינת ההתפתחות. אבל, כמובן, יש כאלה החושבים אחרת.
 

גם אקדמיה ובתעשייה

גרופיז ארוכי שיער. ריצ'רד סטולמן, מייסד GNU (רשיון ויקימדיה)
 גרופיז ארוכי שיער. ריצ'רד סטולמן, מייסד GNU (רשיון ויקימדיה)   
לפעמים נראה שראשיתו של הגל של הקוד הפתוח היא בשוליים הכמעט סהרוריים של הרשת. מתנגדי הקוד הפתוח ומבקריו מדמיינים ומתארים את חסידי השיטה כגרופיז ארוכי שיער ומפולבלי מבט, שדעתם התבלבלה עליהם, שאריות אנושיות משנות ה-60 העליזות, החשודים בקורטוב שימוש בסמים ובתרבות של הזיה. הביקורת הזאת על חסידי הקוד הפתוח מתודלקת באינטרסים של בעלי קניין רוחני ובנטייה הטבעית והאוטומטית של מי שיש לו רכוש, לחשוד במי שרוצה לחלק את הרכוש הזה בחינם בכיכר העיר. אלא שבעשור האחרון החלו לטפס על עגלתו של הקוד הפתוח אפילו חברות ענק רב לאומיות.

חברת IBM הודיעה לאחרונה כי תשחרר מאות מן הפטנטים שבבעלותה לרשות הציבור. הסוד כבר מזמן "ברח מן הבקבוק", ועכשיו משחררים גם את תעודת הבעלות עליו. אפילו חברת מייקרוסופט, שבמשך שנים נחשבה למובילה במאבק העקרוני נגד קוד פתוח, החלה לשחרר סוגים מסוימים של קוד ולהשתמש ברטוריקה ובסיסמאות של תנועת הקוד הפתוח בחלק מפרסומיה.

אבל קוד פתוח זה לא רק לינוקס, נטסקייפ, מוזילה ואפאצ'י, ג'אווה ועוד אלפי פתרונות תוכנה. קוד פתוח הוא גם תחום פעילות גועש בהקשר של חלוקת חומרי השכלה גבוהה - כך נוהגים למשל באוניברסיטאות MIT שבארצות הברית ובאוניברסיטה הפתוחה שבבריטניה. יש מאמצי קוד פתוח בתחום הרפואה והתרופות, בתחומי עיסוק של תזונה וחקלאות, ואפילו בתעשיית המשקאות, שם יש תנועה גוברת של שיתוף במרשמים ובהוראות ייצור הן של משקאות קלים והן של אלכוהוליים. בכל אחד מן התחומים האלה אפשר למצוא את החסידים המסבירים איך הקוד הפתוח עובד לטובת כולם.

האם עקרונות הקוד הפתוח ניצחו את הקרב? האומנם הגיע סופו של הקניין הרוחני כנכס? הגיע המשיח ולא סיפרו לי? מובן שהסיפור מורכב הרבה יותר. יש עוד התנגדות רבה ועיקשת לקוד פתוח, ורבים המנסים להכשילו בזירות משפטיות, ובשוק עצמו. אחד מאבות מדעי המחשב, וממייסדי תנועת ה-Creative Commons, המפתחת פתרונות חוקיים ומוסריים לקוד הפתוח, הוא פרופ' האל אייבלסון. אייבלסון התייחס למתנגדי הקוד הפתוח ולאלה המנסים לגדר את הידע האנושי ולדחוף אותו לתוך ארנקיהם הפרטיים, בפרפראזה על אמרתו של ניוטון: "אם הייתי קצר ראות", אמר אייבלסון, "הרי זה מפני שענקים עמדו על כתפיי".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by