ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
כוסית מחפשת כוסית 

כוסית מחפשת כוסית

 
 
אליזרין וייסברג

החבר של אליזרין, עלמת-חן נחשקת, נסע לחו"ל והיא נשארה בודדה. בצר לה היא יצאה אל הרשת כדי לחפש לסבית, דו, או סתם חרמנית סקרנית. האם האינטרנט הצליח לספק את הסחורה ולעזור לה לחמם את המיטה?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
כשחבר שלי טס לחו"ל והשאיר אותי לגמרי לבד בדירה החדשה שלנו, החלטתי: זה הזמן להתנסות. תמיד רציתי להביא אותה באיזה סטוץ לוהט עם דמות נשית, וזאת בדיוק ההזדמנות. החודש אני מביאה מישהי הביתה ויהי מה. נסיונותיי הנואשים נחלקו לנסיונות בתחום העולם האמיתי, ובתחום הוירטואלי. על התחום של העולם האמיתי, שכלל בחורה אחת נחמדה שמנשקת כמו רבע עוף, לא אספר. היום, אתמקד בשוק הבשר החד-מיני שמחכה ברשת למי שרוצה לתפוס מה שמריח כמו דגים, אך אינו דגים.

הדרישה הייתה כזאת: בחורה שנראית טוב, בת 18-25, מטופחת, נשית, לא גבוהה מדי, לא כבדה ולחוצה, מספיק אינטיליגנטית כדי לכתוב את השם שלה בלי שגיאות כתיב (הבהרה: "א!ר6ל!e" נחשב שגיאות כתיב), היא יכולה להיות לסבית, דו, או סתם חרמנית סקרנית כמוני, לפגישה מלהיבה, פלוס אפשרות להרחבה. זה יותר מדי לבקש?! זה יותר מדי?! עושה רושם שכן.

בחיפושיי עברתי בין מספר אתרים. חלקם אתרי הכרויות לפי הגדרתם. בחלקם האחר, היכרויות הן ערך מוסף של הקהילה הממוחשבת. לפניכם סקירה.
 
 
שי-דייט
 
צילום: קייטי ליפס, CC
 צילום: קייטי ליפס, CC   
מה טוב: מקום טבעי להתחיל בו. האתר מנוהל על ידי נשים, והוא מיועד לנשים, וכל גבר מתחזה שמתקרב לאזור זוכה מיד למטח וירטואלי של עגבניות רקובות. כך נמנעות הטרדות בלתי נסבלות של ערסים שלא קולטים שאת מעוניינת להכיר בחורה. העיצוב לא מרשים, אבל נוח לשימוש, וכך גם דף החיפוש.

מה רע: הכי גרוע, זה שצריך להירשם לאתר (כלומר, לשלם) כדי לקרוא הודעות. מנויות פושטיות מקבלות נקודה אחת לקריאת הודעה בחודש, ואחרי שמנצלות אותה – יכולות לצפות בהודעות נאספות בחוסר אונים. גם פרטי יצירת קשר עם הבנות אסורים לפרסום. וזה, כמובן, מאוד מגביל. הבנות שממש רשומות לאתר, נמצאות עמוק בעסקי הלסביות. החרמניות והסקרניות, ויש הרבה כאלו, לא תרכושנה מנוי (לחודש – 49 ש"ח, שלושה חודשים – 99 ש"ח) בשביל הסיכוי הקלוש למצוא שם שעשוע חד-פעמי.

מה קרה: האתר נראה לי מבטיח מאוד. ממבט ראשון, כמות נכבדה של בנות מתאימות למה שאני מחפשת. ממבט שני, לא רואים מתי הייתה הפעם האחרונה שהן התחברו. ניסיתי את מזלי. שלחתי הודעות לכמה וכמה כרטיסים של בחורות שמצאו חן בעיניי. בכולן שידרתי ידידותיות, מסתורין, וכתובת מייל. אף אחת מהן לא נענתה. אולי המייל שלי צונזר בשליחה, אולי הבנות לא מתחברות לאתר כבר עידנים, אולי פשוט אין להן נקודות לקרוא את ההודעה שלי.

גם אני קיבלתי מספר הודעות. הן הצטברו אצלי בתיבת הדואר בלי שאפתח אותן. רק נקודה אחת לי יש, ואיני יודעת על מי לבזבז אותה. על ההיא שנראית בסדר בתמונה, ומחפשת מישהי שתאהב אותה? על ההיא שהתיאור שכתבה על עצמה נשמע ממש טוב, אבל בלי תמונה? על ההיא שמחפשת אישה מעניינת, ותמונתה נראית חשוכה ומעורפלת? ואם אבזבז את הנקודה שלי על בחורה שאיני יכולה ליצור איתה קשר? מצב ביש. אני חושבת שפשוט אשמור את הנקודה שלי לעצמי.
 
 
 
צילום: רי-אליטי, CC
 צילום: רי-אליטי, CC   
מה טוב: הומואים מוציאים מהאתר הזה אלפי זיונים ביום. גם סטרייטים, לסביות וזוגות מנסים. והכל חינם! דף החיפוש המורחב מפורט היטב, ואפשר לראות בדיוק מי אונליין.

מה רע: דבר ראשון, הקהל. הגולשות שם, עושות רושם שהאינטיליגנציה מהן והלאה. יש קטגוריה שקוראים לה "קצת עליי". במקום לכתוב קצת על עצמן, הן כותבות או מילים של השיר האהוב עליהן מגלגלץ, או "חחח, מה זאת אומרת קצת עליי? יש הרבה, חחחח, תשאלי ותגלי!", או קלישאה נדושה אחרת. טרן אוף רציני!

בנוסף, מקבלים הרבה הודעות-זבל מציקות. לפעמים אלה גברברים נואשים שמתחילים עם כל דבר שנרשם לאתר, אפילו שזה מחפש אישה, והכי קרוב לאישה שהם אי-פעם היו, זה ברחם של אמא. אלה יכולים להיות זוגות בסביבות השלושים שחושבים שמנאז'-א-טרואה עם ילדונת לוהטת בת עשרים זה מה שיציל את הזוגיות הגוועת שלהם. קצת כמו אימוץ.

מה קרה: האמת, שמכל האתרים – באטרף כמעט והצלחתי. ואז נבהלתי ונסוגותי. סיפור מטריד. מצאתי מישהי עם תמונות נאות. עירום מרומז, ציצים מדליקים. עברנו למסנג'ר. היא לא חשבה שהציצים שלה מדליקים. היא הייתה ספקנית ובחנה אותי, אך אני ניגשתי ישר לעניין. יש לי בית ריק, חבר שלי בחו"ל, הסברתי. המטרה שלי – להתנסות עם בחורה. מה המטרה שלך?
ואז היא כתבה לי שהיא אוהבת פייס-סיטינג. שיושבים לה על הפנים, והדרך היחידה שלה לשרוד ולא להחנק, זה ללקק. שאלה אותי אם זה הקטע שלי.
-אני זורמת – אילתרתי בהיסוס, והזמנתי אותה אליי.
ואז היא הפילה את הפצצה: "עוד עשרים דקות אני אצלך."
מה? מה פתאום עשרים דקות?! איך עשרים דקות?! אני יושבת בחושך עם רגליים מלוכלכות ולא-מגולחות על השולחן, בחולצת פיג'מה מקושטת קרישי נזלת! איפה עשרים דקות ואיפה זורמת. ההיסוס הזה עלה לי בגירוש. מבין "עכשיו" או "אף פעם לא", נבחרה האופציה השניה, כאשר נשלחתי ללא מילים אל רשימת החסומים.
 
 
צילום: סטרולרס, CC
 צילום: סטרולרס, CC   
מה טוב: קהילה חיה ובועטת, בה אפשר להכיר אנשים לעומק עוד לפני שיודעים איך הם נראים. אם הרווק מצליח להשיג זיונים בעזרת הבלוג שלו, גם אני יכולה.

מה רע: הבעיה היא שברוב הבלוגים באמת לא יודעים איך הכותבת נראית. חוץ מזה, אף אחת שם לא באמת מחפשת סטוצים. במיוחד לא עם בנות. כי רובן עוד לא בגיל שאפשר להתחיל.

מה קרה: בחורה נחמדה הגיבה בבלוג שלי תגובה מחמיאה, כאילו הייתה היא מוכנה "לבוא בי". אז נכנסתי לבלוג שלה וראיתי כי טוב. סיפרה על משיכתה לבנות, על נסיונה המיני, הוסיפה תמונות של עצמה, יצירות שעשתה, סיקרנה אותי. אז הגבתי לה בחזרה משהו בסגנון "מעוניינת לבוא בי? בואי!"

עד שהתשובה השלילית שלה הגיעה אליי, כבר הספקתי לקרוא ולדעת עליה הכל. איך אני יכולה לחשוב על סטוץ עם מישהי שאני מרגישה כמו חברת-נפש שלה?!
 
 
צילום: ואלרי רני, CC
 צילום: ואלרי רני, CC   
מה טוב: האתר הקהילתי הגדול והפופולרי בעולמנו כיום. כולל גם כמה וכמה בי-סקסואליות מישראל. עצם זה שהן יודעות אנגלית מראה על קיום תבונה בסיסית. לרובן יש תמונות, ולמרבה הפלא – חלקן גם נראות טוב.

מה רע: ראשית, אי אפשר להגדיר לחיפוש גיל שהוא מתחת ל-18. והרבה בנות גם לא ממלאות גיל בכלל, או לא ממלאות גיל אמיתי. ככה מסתננות לחיפוש שלך קטינות לא רצויות. עוד בעיה: הגובה רשום באינצ'ים, כך שלמשתמש המטרי אין מושג באיזה גובה מי שעומד מולו. והעיקר: גם שם הבנות לא באמת מחפשות להכיר. הן רק שמות את התמונות שלהן כדי לקבל מחמאות מחברים וירטואליים.

מה קרה: הכרתי אותה שם. היא הייתה גבוהה יותר ממה שחיפשתי, צעירה יותר ממה שהתכוונתי, והרבה יותר יפה ובלונדינית ממה שקיוויתי. כן, היא הייתה אמיתית. והיא גרמה לי להרגיש כמו בבון פרימיטיבי שצריך לחזר אחריה בזמן שהיא משחקת משחקים. במשך שיחות מסנג'ר ארוכות לתוך הלילה החמאתי לה וניסיתי לגרום לה לחשוב שלפגוש אותי בסוף השבוע יהיה הדבר הנכון לעשות. ואילו היא? בכל יום – קפריזה אחרת. ביום ראשון התרגזה שלא התחברתי למסנג'ר בשעה שקבענו. ביום שני התבכיינה שאיני מעוניינת בה. ביום שלישי אמרה לי שהיא רוצה אותי. ביום רביעי קיללה אותי ונפרדה ממני לתמיד. ביום חמישי חזרה להתחנף אליי... הצילו! ביום שישי שכבתי בבית עם כאב ראש, בלי שום חשק לצאת ולפגוש אפילו בחורה אחת נוספת כל חיי.

מאז, הפסקתי לחפש. באינטרנט, ובכלל. הגעתי למסקנה שהחיפוש המייגע לא שווה את התוצאות הזעומות. בנות נשארות בנות, לא משנה למה הן נמשכות. תמיד תהיינה מניפולטיביות, בכייניות ונזקקות לתשומת לב מתמדת. ובתור אחת כזאת בעצמי, אין לי את העצבים והסבלנות לתחזק עוד אחת. אז אני משתקעת בצד שבו אני נמצאת, והדירה תישאר ריקה עד שחבר שלי יחזור מחו"ל.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by