ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
קודם הציצים 

קודם הציצים

 
 
גדי שמשון

יש הרבה פרמטרים לבחינת איכותם של אתרי החדשות הישראליים. דווקא מאחד הפשוטים לכאורה שבהם מתעלמים חלק מהאתרים: הצורך לראות בקורא, קודם כל, גולש

 
 
 
 
 
 
 
 
 
אביבית חבשוש, ועיקרה תחילה
 אביבית חבשוש, ועיקרה תחילה   
כשהיו מגיעות למשרץ הבוהמה בכסית נערות שבריאותן בולטת למראה, נהג שלונסקי לקדם את פניהן במשפט "הרי החדשות, ועיקרן תחילה". האנקדוטה הזו כל כך ישנה, עד שלא סגור אם אמנם שלונסקי השובבצ'יק הוא האחראי למכתם, או אחד מהשייגעצים האחרים שישבו אתו בבית הקפה. החדשות מועברות לגולשים בישראל בכמה אתרים פופולריים. לחלקם מערכות חדשות הכוללות מבזקנים וסוקרי ידיעות בלבד, לאחרים יש כתבי שטח ואף תחקירנים ממש; חלקם משתמשים בדיווחים של כלי התקשורת הגדולים שהם הוריהם, וחלקם (טוב, "הארץ") אף יוצרים מצגות פלאש להעברת אינפורמציה חיונית לגולש. לרוב, שוכחים אתרי החדשות המושקעים את מה שידעו גם הבחורות בכסית: כמה מעניינת שלא תהיי, למשוררים (וכל גולש הוא משורר שהתפכח, כידוע) יש נטייה מגונה להתייחס קודם כל אל העיקר.

זה לא דיון על איכות הדיוק העיתונאי, כמות הדיווחים, עומק הפרשנות ומידת השנינה בכיתובי התמונה. למעשה, הפרמטר על פיו נערכת ההשוואה בטור זה נראה כל כך מובן מאליו גם לעיניים לא מקצועיות, שהסיבה היחידה שראוי להשתמש בו היא שמשום מה, לא כל האתרים מודעים אליו. ויאמר מייד: הפורטלים הגדולים, וואלה ונענע, אולי לא מחזיקים מערכת של כתבים המכסה את כל הארץ, אבל האתרים שצמחו ברשת הם היחידים שמגישים את החדשות שלהם בדרך שנראית מותאמת לאינטרנט, ולא כמחשבה איך נעשה מבזק-רדיו-עיתון-מהדורה מיוחדת ברשת.
 
 
יש הרבה פרמטרים להנדסת אנוש של אתר חדשות. כאשר יש דיווח על אירוע בזמן אמת (כמו פיגוע), או כאשר הגולש חפץ להתעדכן מעט בנעשה בעולם (נניח ממקום העבודה), פרמטר איכות חשוב ביותר הוא הנוחות והמהירות בהתעדכנות המעשית של הגולש באתר, בכתבות והידיעות השונות. איך אמר שלונסקי לחפציבה ויוכבד? הכי חשוב, תזרמי.

ניקח לדוגמא את מעריב, הארץ ו-Ynet. עיצוב שלושת האתרים הללו מאוד שונה, רמת ההשקעה והגימור של כל ידיעת חדשות שונה – אבל מרגע שנכנסת לתוך דיווח אחד, אתה בעולם בעל חוקים אחידים. אפשר בהחלט לקרוא לו, כהומאז' לבעלי הבית של שלושת האתרים המובילים הללו, "עולם הנייר". נעזוב את רמת הטיפול האינטראקטיבי השונה – לעתים יש הפניות לדיווחים נוספים, ארכיון או דיווחים קשורים. אבל, אם יחליט הגולש ש'עכשיו, משהו שונה לגמרי', אין לו ברירה. שים עכברך בכפך, גלוש בחזרה לעמוד השער של החדשות, גלול אותו מעט, חפש את הידיעה הבאה, ועשה קליק שוב פעם (הי חבר'ה! הרווחנו עוד חשיפה על באנר!). אה, כן. במעריב קיימת עדיין האופציה (האתר אמור לעבור עיצוב-מחדש מחדש בימים אלו) לדפדף בנחת ל"עמוד הבא". יותר דפוס מזה – אין.

בוואלה ובנענע אין מצב שגולש יימצא בתוך ידיעה כלשהי, ולא יקבל לצדה הפניות לכותרות החשובות האחרות של אותו רגע. זה לא עניין עיצובי גרידא, וגם לא הומאז' של סבא לינק למקומות שעבד בהם פעם (אין לי כל קשר לבניית ועיצוב שני אגפי החדשות הרלוונטיים כפי שהם כיום). זו חשיבה נכונה, המתייחסת לגולש לא רק כאל "קורא ידיעה נורא חשובה שהשקענו בה רבות" אלא גם כאל, ובכן, גולש אינטרנט. ולא רק שזה יותר נוח לו, זה גם מביא לכך שכל גולש קורא יותר ידיעות בכל ביקור באתר. הוא, סליחה על הביטוי, זורם.

לגבי חלונות המבזקים שרוב האתרים מציגים – הם לא לטעמי, אבל אני כנראה בעמדת מיעוט. כשיש מקרים שחשוב לראות מבזק מיידי – עוד פעם הדוגמא הכי רלוונטית, פיגוע, – הם לא מספקים מספיק מידע. בפיגוע של יום חמישי בתל אביב, עד שסבב המבזקים של Ynet הגיע שוב להתחלה ועד שהידיעה הראשית עלתה, הדיווח הראשוני בוואלה הופיע בכל עמודי האתר מיידית, מאחר והיה העליון בסבב (אני מקווה שאותו "עובד וויינט" הנוהג להגיב לסבא לינק, השכיל להפנים שדיווח ראשוני על "פיגוע התאבדות באוטובוס באלנבי" אינו המקום בו הגולש מצפה מהמערכת להפעיל את מלוא הוד סמכותה העיתונאית, אלא רק לספר לו מהר).

בעתות רגיעה, "חלון מבזקים" מייצג תפיסה טלוויזיונית משהו, אנטי אינטראקטיבית אפילו: הגולש יעבור לדום, ישקיף בעניין על המסך המשתנה מול עיניו, עד שייקלע לידיעה שתעניין אותו, ואז יקליק עליה. נדמה לי שהדבר נובע מכך שאצל רוב העובדים באתרי אינטרנט, האתר פשוט מונח על הדפדפן ברוב שעות היום. נו יהודים, אז לא יהיה נחמד לתת כאן איזה מח'וטל, חלון מבזקים שיתעדכן? לא בטוח שמה שהגולש צריך ועושה זה להגיע לאתר חדשות, להרפות מהעכבר ולהישען אחורה, ואז להמתין למבזקים שיואילו בטובם להגיע.

כתמיד, מרחב הנשימה שמאפשר טור אינטרנט הוא רק נגיעה באפס קצהו של הנושא. לכל אחד מהאתרים הגדולים יש נקודות חוזק וחולשה, שימושים חכמים או תמוהים בכלים של המדיום, וניצול מושכל יותר ופחות של יכולותיהם המקצועיות כעיתונאים. ככל שהדברים נוגעים בפרמטר הפשוט הזה, של מתן יכולת ל"קורא" להיות "גולש" ולעבור בין הידיעות השונות באגף החדשות בנוחות, רואים מייד: יש מי שנמצאים באינטרנט, ויש מי שטרם הפנימו. במצבים כמו דיווח מיידי על פיגוע או מתן אפשרות למעבר מהסיפור על דונאלד ראמספלד לתחקיר העומק על פנינה רוזנבלום (דרך הדיווח האחרון מהמוקטעה), הפורטלים מנקנקים את העיתונים.

---
לחצו כאן ל"דואר זבל" של סבא לינק. הרבה דאחקות אינטרנט ועיקרן תחילה
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by