ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
Company of Heroes 

Company of Heroes

 
 
עידן זיירמן, גיימר

עידן זיירמן בדק את משחק האסטרטגיה הטוב ביותר של 2006 וחזר שבע קרבות עם ניצוץ בעיניים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
צילום מסך: גיימר
 צילום מסך: גיימר   
לפעמים למילים יש הרבה פחות עוצמה ממה שהן מנסות לתאר. אתם מכירים את המצבים האלה. אתם נתקלים בהם באתר זה בעיקר בשני סוגים של כתבות: ביקורות על משחקים גרועים במיוחד, וביקורות על משחקים טובים במיוחד. כשהמבקרים ב-Gamer מגלים שהמילים כפשוטן אינן מספיקות בשביל לתאר את גודל החוויה, הם נסחפים לעיתים לשימוש בדימויים שחוקים ומטאפורות זולות. לפעמים הם אפילו משתמשים במשפטים צולעים כמו "הכיף הגדול ביותר שאפשר לחוות לבד".

בקטגוריית המשחקים שהתיאור שלהם לא עושה להם צדק, Company of Heroes ימוקם כנראה גבוה מאוד. הסיבה לכך היא ש-Company of Heroes הוא, תחזיקו חזק, משחק אסטרטגיה בזמן-אמת המתרחש במלחמת העולם השנייה. משחקים שמתרחשים בתקופת מלחמת העולם השנייה קיימים בכל חור בימינו, אבל Company of Heroes מצליח לטרוף את הקלפים, ולהגדיר את כל החוקים מחדש.

לידו, נראה שמשחקים כמו Sudden Strike, Codename: Panzers או אפילו סדרת Commandos המצוינת – לא מתרחשים בכלל באותה המלחמה. לידו, נראה כי כל משחקי האסטרטגיה האחרים שהתרחשו במלחמת העולם השנייה היו סתם חיקוי. עכשיו, סוף כל סוף, הגיע הדבר האמיתי.

ואני נשבע לכם, הדבר הזה כל כך טוב, עד שהוא כנראה הכיף הגדול ביותר שאפשר לחוות לבד.
 

געגועיי לנורמנדי

 
בואו ונתחיל מהתיאורים היבשים, רק כדי שיהיה לנו מושג כללי עם מה אנחנו מתעסקים כאן, בסדר? Company of Heroes הוא משחק האסטרטגיה החדשה מבית Relic Entertainment, האנשים שהביאו לנו את Warhammer 40,000: Dawn of War.

אכן, כל מי שיעיף מבט חטוף באחת ממפות המשחק, יזהה את ההשראה של Dawn of War מייד: כל שדה קרב מחולק לנקודות אסטרטגיות ונקודות טקטיות. הנקודות האסטרטגיות מספקות את המשאב החשוב ביותר במשחק, 'כוח אדם', והנקודות הטקטיות מספקות משאבים נוספים: דלק ותחמושת. מטבע הדברים, המאבק במשחק (ובמצב המשחק מרובה-המשתתפים בפרט) מתמקד סביב הנקודות הללו, והמשאבים שהן מעניקות לשחקן.

אבל כאן, פחות או יותר, עובר הגבול בנושא ההשוואות ל-Dawn of War. בעוד ש-Dawn of War היה משחק מהיר, צבעוני ומלא-אקשן, Company of Heroes הוא יותר אפרורי ורציני. Dawn of War היה שיר-הלל למלחמה, שמתפאר באלימות צבעונית, מרשימה ועמוסת מהלכים-מיוחדים. לעומתו, Company of Heroes הוא כמעט דכאוני. אתם מחרבים את העולם בקרבות בהם נהרגים חיילים בקצב מסחרר – ואתם מרגישים את זה.

הרגע המרשים באמת הוא זה שבו תקלטו כי מדובר ביותר מסתם עיצוב מושקע במיוחד: אתם הם אלו שגורמים לכל ההרס הזה, ובצורה מאוד ישירה. כל דבר בשלבים המרשימים-ויזואלית של Company of Heroes משחק תפקיד של ממש במלחמה הזו, וכשהתפקיד הזה עובד נגדכם, הדרך היחידה לדאוג שיפסיק לשחק את התפקיד הזה היא להשמיד אותו.
 

תפסו מחסה!

צילום מסך: גיימר
 צילום מסך: גיימר   
התפקיד הנפוץ ביותר של אובייקטים בעולם המשחק הוא כמחסה לחיילים. Company of Heroes מתייחס לנושא של 'מחסה' במלוא הרצינות, וכל פקודת תנועה שתבצעו תסמן לכם מיד מה ההשפעה שלה על כמות המחסה שהחיילים שלכם מקבלים. בסיומה של תנועה, החיילים שלכם יתיישבו באחד משלושה מצבים: אין מחסה, מחסה חלקי ומחסה מלא.

ההשפעה של המחסה על המשחק ברורה: מחסה יאפשר לחיילים שלכם לשרוד בקרב יריות יותר זמן. אבל שדה הקרב של Company of Heroes, כמו העולם האמיתי, הוא דינאמי ומשתנה עם כל שנייה שעוברת. תפסתם מחסה בבניין? יופי, אבל אתם עדיין לא מחוסנים מאש צלפים. תפסתם מחסה מאחורי ערימת חביות? אש מנשק אוטומטי תעיף את החביות לכל עבר ותחשוף את החיילים שלכם.

להביורים יכולים לגרש את החיילים שלכם מתוך בניינים. הפצצות ארטילריה יכולות לשטח את אותו הבניין לחלוטין. טנקים יכולים לרסק חומות. במהרה אתם מוצאים את עצמכם מפסיקים להשתמש במחסות הקונבנציונאליים, שהיו שם כשהתחלתם לשחק, ומנצלים את שדה הקרב בצורות חדשות: תופסים מחסה מאחורי גופו החבוט של טנק שהשמדתם מוקדם יותר, או נצמדים לקירו ההרוס של בניין בשעת הירי.

כשתעשו את זה – הסכר ייפרץ, ותתחילו לקלוט את כמות האפשרויות ש-Company of Heroes נותן לכם לשחק איתן. פתאום, אסטרטגיות חדשות יצעדו קדימה ויחליפו טקטיקות משחק ישנות ומוכרות. למשל, הצורה שבה אתם משמידים בניין אזרחי לחלוטין בהפצצת ארטילריה רק כדי למנוע מהיריב להתבצר בתוכו ולהקים מחנה קרוב יותר לשדה הקרב. הצורה שבה אתם משתמשים בטנק בשביל לפנות נתיב גישה שיעקוף את מכונת הירייה המוצבת בתחילת הרחוב.
 
 
Company of Heroes אף פעם לא נותן לכם, גם ברגעים האחרונים לפני השמדת היריב, פשוט להישען לאחור ולשלוח את כל הכוח הצבאי שלכם קדימה – הוא מכריח אתכם לחשוב כל הזמן על הצורה בה אתם מנצלים את תוואי השטח, המשתנה בהתמדה, לטובתכם.

הסביבות המתפרקות והאפשרות לתפוס מחסה מאחורי כל גזע עץ או ג'יפ חלוד הן לא האפשרויות הטקטיות היחידות ש-Company of Heroes מעניק לכם. קיימת, למשל, הצורה בה הוא מאפשר לכם לבנות ביצורים בחינם-אין-כסף בכל מקום: אם תרצו ערימת שקי חול, מחסומי טנקים או גדרות תיל – כל מה שאתם צריכים זה רק זמן.

המשחק מאפשר לכם גם להשתמש בירי (כמו, למשל, זה של מכונת ירייה) בשביל לרתק פלוגת אויב לקרקע, ולמנוע ממנה לזוז עד שזו תחליט לסגת. פעמים רבות, הוא גם יעודד אתכם להתגנב מאחורי טנק, על מנת לירות פגז ולפגוע בו בנקודה בה השריון שלו פגיע ביותר. Company of Heroes הוא משחק מלא בהזדמנויות טקטיות, לשחקן שיודע לבוא ולקחת אותן.
 

נשמע טוב כפי שהוא נראה

צילום מסך: גיימר
 צילום מסך: גיימר   
את הרושם החיובי תקבלו עוד הרבה לפני שתתחילו להשתמש כהלכה באפשרויות הטקטיות ש-Company of Heroes מציע לכם. זה יקרה בערך עם נחיתתו של פגז הטנק הראשון.

קול הנפץ מחריד הרמקולים, העפר שמתרומם לאוויר, החיילים המסכנים שעפים לכל עבר כתוצאה מהפגיעה והמכתש שנשאר אחריה ומסוגל לשמש בתור מקום מחסה לחיילים מסתערים אחרים – כל אלה מרגישים אחרת מכל משחק שהתנסיתי בו בעבר. קשה לנסח את זה במילים, אבל כשמטחי הארטילריה יפלו סביבכם, בניינים יתמוטטו, חיילים יצרחו מכאב ויפלו ארצה, אתם תקבלו את התחושה שאתם לא רק מפקדים על הקרב מלמעלה. אתם תרגישו משהו שבדרך כלל היה שמור רק למשחקי פעולה – התחושה שאתם נמצאים, נלחמים ונהרגים בשדה הקרב.

התורמים הגדולים ביותר לתחושה הזו הם דווקא הנתונים הטכניים השטחיים: הגרפיקה הנהדרת של המשחק, האפקטים הקוליים המשובחים שמעצימים את ההתפוצצות של כל רימון והפגיעה של כל פגז, או המנוע הפיסיקלי המצוין. כל אלה הופכים את שדה הקרב לאמין יותר.

הוא נהדר בעוד הרבה תחומים, אגב – גם אם מדובר בתחומים שמשחקים אחרים הצליחו בעבר להרוס בלי יותר מדי מאמץ. האינטליגנציה הממוחשבת שלו, למשל, ברוטאלית ומלוכלכת בדיוק במידה הנכונה, ומסוגלת לתת לשחקנים קרב הגון גם ברמה הבינונית שלה. למעשה, לפעמים האינטליגנציה הממוחשבת מסוגלת אפילו ליותר מזה. המערכה לשחקן-יחיד של Company of Heroes הופכת קשה להפליא בקצב מהיר למדי, והמרדף אחרי המדליות (בכל מסך יש משימה מיוחדת נוספת שאפשר לבצע, שתעניק לשחקן מדליה) בהחלט עשוי להעניק לכל שחקן אתגר נאה.
 

יוצאים לרשת

צילום מסך: גיימר
 צילום מסך: גיימר   
אבל אחרי הכל, רובכם כאן עבור המשחק מרובה-המשתתפים, ולא דווקא המערכה לשחקן-היחיד או המשחק נגד המחשב. קצת חבל, כי המערכה לשחקן היחיד פשוט מצוינת, אבל בכל זאת Company of Heroes יענה על הצרכים. המשחקיות שלו מאוד מוכרת כבר מימי Dawn of War: המלחמה נעשית מסביב לנקודות האסטרטגיות ולא בבסיסים עצמם, אבל הדבר הזה פשוט עובד טוב. שוב, שילובים נכונים של יחידות וניצול תוואי השטח הם כישורים הכרחיים לניצחון.

קצת חבל שמפתחי המשחק החליטו להתעלם מכל המדינות שהן לא גרמניה וארה"ב. אפשר להבין את העובדה שהמשחק מתמקד רק בחזית המערבית של המלחמה – אבל פרט לעבודה שאת גרמניה אפשר לשחק רק במשחק מרובה-משתתפים, אנחנו גם לא יכולים לשחק אף מדינה אחרת. יכול להיות שהידע ההיסטורי שלי חלוד קצת, אבל אני די בטוח שבחזית המערבית של המלחמה היו מעורבות עוד מדינות, כמו בריטניה. או, אם אתם רוצים להחשיב אותה כמדינה, צרפת.

אבל זהו חסרון שניתן לסלוח עליו. אחרי הכל, אנחנו יודעים שהאמריקאים הם חבר'ה מאוד מרוכזים בעצמם, ואנו בהחלט מסוגלים לסלוח להם על זה. אחרי הכל, Company of Heroes הוא משחק שמצליח להתעלות ולהגיע לגבהים שלא ראינו בזירת משחקי האסטרטגיה בזמן-אמת כבר הרבה זמן.

המשחק הזה פשוט מצליח לפגוע בכל הנקודות. יש לו עומק אסטרטגי נהדר, הוא מבצע כהלכה תחומים שעד עכשיו זכו לטיפול מרושל בז'אנר (כמו נושא המחסה, למשל), משרה אווירה מצוינת שגורמת לנו להרגיש כאילו כל משחקי מלחמת העולם השנייה האחרים עברו דרך פילטר-מלחמות לפני שהגישו לנו אותם, וברמה בסיסית יותר – הוא ממש כיפי. ביחד עם Defcon, הוא מצליח להוציא את ז'אנר משחקי האסטרטגיה מבצורת ממושכת למדי.

נו, אז מתי תגיע חבילת ההרחבה?

ציון כללי (לא ממוצע של הציונים?): 9.3
הנאה: 10
קול: 10
גראפיקה: 10
ממשק: 9
קושי: 9
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by