ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
פארטי גיימינג 

פארטי גיימינג

 
 
קרן צוריאל-הררי, גלובס

סוני פלייסטיישן - אאוט. משחקים מרובי-משתתפים - אין. מי שאחראי למהפכה הזו הוא World of Warcraft, משחק שהפך כמעט 7 מיליון יוזרים משלמים בעולם למכורים. גם משקיעים ישראלים מתחילים לשחק

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בחרתי לי דמות מפלצתית ומכוערת במיוחד. לוחם (Nightelf) עם אוזניים מחודדות ארוכות, שיער ירוק קצר ושפיצי, ופאות לחיים מגוחכות עד החזה. קראו לו, כמה מקורי, globes (כל השמות היצירתיים שלי היו תפוסים) ו-globes שלי יצא למשימותיו ברחבי World of Warcraft
(WoW), משחק האסטרטגיה מרובה המשתתפים שמטריף את העולם. הרגנו שבעה "נייטסברים" צעירים, ארבעה "טוויסטלים", וככה התקדמנו לנו מקווסט (משימה) לקווסט, עד שלב העכבישים הדוחים למדי.

זו הייתה חוויה מיוחדת. בהמשך, הקורבנות שלי לא סתם עמדו וחיכו שאגיע ואגמור אותם. הפעם הם תקפו. זה היה מלחיץ במיוחד כששניים התחילו לרוץ אחרי. הייתי רק ברמה 4 מתוך 60, ממש לא מוכנה למות עדיין. ואז הבנתי את המהות של משחק מרובה משתתפים (MMORPG בשפה המקצועית): פגשתי נזירה, ביקשתי ממנה נשיפה, והיא פתרה לי את הבעיה. מחוץ למערה פגשתי אותה שוב בקרב. עזרתי לה לנצח. היא אמרה תודה.

אחרי שעה של משחק פרשתי ברמה 5, מאוד גאה בעצמי. הפריקים של WoW פולטים עכשיו נחירת בוז. זהו? אחרי שעת משחק את חושבת שאת מומחית? אנשים משחקים את המשחק הזה עשרות שעות בשבוע ברמה 60 עם הגילדה שלהם, הקבוצה האסטרטגית שיחד הם מתכננים ימים ושעות, איך להביס אויב קשה במיוחד. ואת מכמה עכבישים מתרגשת? אז זהו, שהחבר שהכניס אותי ל-WoW הזהיר אותי שזה ממכר, השביע אותי שאני לא נכנסת לזה, כי הוא, אחרי שנה של התמכרות קשה, הצליח להיגמל ולעבור לשני ערבים בשבוע. כששיחקנו, אשתו עברה לידנו והזהירה אותי שזה לא טוב לנישואים. נזהרתי.
 
 
מי שבטוח צוחק עליי זה עידו (שם בדוי), בן 17, שהיה מכור כבד של WoW. "במשך יותר משנה שיחקתי כל יום, אלא אם כן היה משהו ממש מיוחד, אירוע, נגיד, וגם לזה לא כל-כך הלכתי. שיחקתי 16 שעות ביום, לא הגעתי לבית-ספר. זה היה בסוף כיתה י', ורצו להשאיר אותי כיתה כי לא הגעתי. גם עם החברים זה סיבך את העניינים. אולי לא בדיוק סיבך, אבל בטח שלא התקדם לשום מקום.

ולמה הפסקת?

"כי התעוררתי. שמתי לב שזה גרוע, שזה לא תורם לי, שקשה לי לקיים חיים נורמליים עם זה, ובחורף האחרון פשוט הפסקתי ונפטרתי מזה".

עידו לא היחיד, ואם תשוטטו קצת ברשת תמצאו הרבה מאוד סיפורים מרגשים של גיימרים נלהבים או מכורים מפוכחים. וזה הקסם של WoW: לצד האיכויות הרגילות והמוכרות של משחקים, זה משחק אסטרטגיה, שמשלב מסוים אין סיכוי להצליח בו בלי להתאגד בקבוצות שיחד נלחמות ברעים. הגרפיקה מדהימה, והיא פשוט עולם שלם, מלא וכל-כך עשיר, שהעולם מחוץ למסך נראה משעמם וחד-גוני. המשחק תמיד מתפתח, וזה ממש על קצה המזלג. הרציניים קוראים ספר עב-כרס עם הסברים על המשחק.
 
 
WoW נחשב לקפיצת מדרגה בהיסטוריה של משחקי הרשת, שסחף אחריו כמעט 7 מיליון גיימרים משלמים, שמשחקים בקנאות מטורפת. משלב מסוים, הם מתארגנים בקבוצות שמכונות ‘גילדות'. כדי לתכנן וליישם את האסטרטגיה שלהן, חברי הגילדות מדברים באמצעות הפורום שלהם (טלפונית, בכתב). ככה נוצרו חברויות. עזבו חברויות. אנשים העתיקו את הידידות שלהם מ-WoW לחיים האמיתיים והתחתנו.

"הייתי בחתונה כזו", מספר אילן גרייצר, שיחד עם ירון לייפנברג, הקים את הסטארט-אפ פנטקטיקס (Funtactix) שמפתח משחקים. "זה זוג שיצא במשך שנה והחליטו להתחתן ועשו את החתונה עם הגילדה, 300-400 אנשים, עם ‘פריסט' (נזיר וגם דמות במשחק) בקתדרלה, הזמנות ופרחים. בסרוור האמריקני עשו פעם לוויה".

פנטקטיקס מפתחת משחקים ל-Low End של מרובי-המשתתפים, כלומר לאנשים שרוצים להיכנס לפרקי זמן קצרים יותר, לשחק ולקבל דופמין וסיפוקים מיידיים. הם לא חושפים את המשחק, אבל מגלים קצת פונקציות: כל לחיצה ופעולה תהיה מגניבה, מלווה באפקט גרפי או סאונד, ובבסיסה טכנולוגיה מיוחדת, לפיה 90% מהתוכן, המחשב מייצר לבד (Computer Generated Content). הטכנולוגיה הזו, רעיון מבריק בפני עצמו, חוסכת את עלויות הפיתוח של משחקים כאלה, שיכולות להגיע לעשרות רבות של מיליוני דולרים.
 
 
את הרעיון הם מפתחים כבר שלוש שנים, החברה קיימת כ-5 חודשים, אחרי שהתייעצו עם אנשים (ושיחקו, כמובן, תוך כדי) וקיבלו דחיפה. עכשיו הם רוצים לקחת נתח מהתעשייה העולמית, של 30 מיליארד דולר. המשחק הראשון יהיה בגרסת בטא בנובמבר או בדצמבר וצפוי לצאת ברבעון הראשון של 2007, ולפי התוכניות של פנטקטיקס כל שנה הם יוציאו משחק. כלומר, כשמשחק אחד בבטא, מתחילים לעבוד על השני.

מי שמאמין ברעיונות האלה וגם שם עליהם כסף הן הקרנות JVP ובנצ'מרק. הן השקיעו בפנטקטיקס 1.5 מיליון דולר, בלי לגלות לפי איזה שווי או תמורת כמה אחוזים. גרייצר, לייפנברג והמשקיעים שלהם מאמינים מאוד בפוטנציאל של ישראל בשוק המשחקים, בעיקר בגלל כישורי הפיתוח והעיצוב שנמצאים פה. ההוכחה, הם יודעים, על כתפיהם, כחברת הגיימינג היחידה שבשלבי פריחה פה כרגע.

מייסדי פנטקטיקס והחבורה שלהם הם גיימרים כבדים. "אנחנו הארד-קור פרופר, עם הפסקות קצרות שלקחנו רק כשהיינו בצבא", גרייצר אומר, ומתאר בהתרגשות את חמשת הילדים שהביאו אתמול אחר-הצהרים לשחק בגרסה הראשונית, ואת ההערות שלהם. "משחקים בישראל עדיין נחשב לסטייה, לא פעילות שאדם בוגר אמור להתעסק איתה. אבל בקוריאה 60% משחקים ובארה"ב 27% מהאוכלוסייה. כשאני הולך בארץ לחנות משחקים אני מרגיש לא נוח, אבל זה לייף-סטייל".

ומשחקים מרובי משתתפים זו קפיצת מדרגה.
 
(צילום: ג'רמי שילדס, CC)
 (צילום: ג'רמי שילדס, CC)   
"כן, מאוד קשה לחזור מהם למשחקים רגילים. זו חוויה שונה", גרייצ אומר. גם הוא היה מכור כבד ל-WoW ולפני כמה חודשים, לרגל הקמת פנטקטיקס, הוא החליט להיפרד. "עשיתי מסיבה בגילדה, חילקתי הכול. החליפו לי את כרטיסי האשראי וארבעה חודשים לא נגעתי בזה. זה היה כמו חיים כפולים. שיחקתי בממוצע 5 שעות ביום, בסופי שבוע 14-18 שעות. אתה יושב בקפה וחושב כמה ‘אקפיריינס פוינטס' זה ארוחת-בוקר. ממשחקים כאלה אי אפשר לחזור אחורה, זה כיסח את התעשייה. המודל הוא כל-כך טוב. קצת חזרתי לאחרונה, אבל עכשיו אני לא הארד-קור. חצי-שעה-שעה ביום, שעתיים בסופשבוע. זה לא נחשב ב-WoW".

את אחת הפונקציות הבכירות בבליזרד, סגן-נשיא לפיתוח עסקי ובינלאומי, מאייש איציק בן בסט, והוא כנראה הישראלי הבכיר ביותר בתעשיית הגיימינג העולמית. מבחינתו, לא יכולה להיות משרה שתפורה עליו יותר. "עבדתי באקסנט טכנולוג'יס בארה"ב ויום אחד, בסוף 2002, נפגשתי במסגרת התפקיד שלי עם ויוונדי (חברת האם של בליזרד, ק.צ.ה). בסוף הפגישה, אחד הבכירים אמר לי, ‘אנחנו מפתחים את WoW בבליזרד, אנחנו לא יודעים איך להשיק את המשחק ואנחנו מעוניים שתצטרף".

אתה גיימר, לא? בטח היית מאושר.

"כשהוא אמר לי את זה הלב אמר, גם אם בחינם, אני אבוא לעבוד שם. שיחקתי במשחקים של בליזרד מ-1993, כך שזו הייתה חברת המשחקים האהובה עלי".
 
(צילום: יאן יופינגר, CC)
 (צילום: יאן יופינגר, CC)   
גם WoW אתה משחק?

"כן, למרות שאישית אני אוהב את ‘סטאר קרפט', משחק מ-1998 שמכר כמעט 10 מיליון עותקים".

לא התמכרת?

"לשחק WoW זה כמו כל תחביב אחר. יש אנשים שרואים טלוויזיה, אוהבים סרטים או כדורגל, יש כאלה שאת שלושתם ויש כאלה שלשחק WoW זה התחביב שלהם".

איך אתה מסביר את ההצלחה של WoW? למשל מול 'אוורקווסט' של סוני, שהיא מרקט-לידר?

"בליזרד הייתה המובילה במשחקי און-ליין מאמצע שנות ה-90 והיא המפתחת הטובה בעולם, אז השילוב של הבנת און-ליין ופיתוח משחקים, והבנת סביבה עסקית, אפשרו לה להצליח. בנוסף, הצלחנו מאוד באסיה, ואנחנו החברה היחידה שההכנסות שלה מתחלקות שווה בשווה בין צפון-אמריקה, אירופה ואסיה. המשחקים מרובי המשתתפים פונים לקהל שונה ממשחקי הקז'ואל, יש בהם יותר עומק ותוכן ומורכבות, כמו בסרטים טלוויזיוניים.

"אתה מפתח דמות שהולכת איתך. יש אנשים שמהיום שקנו את המשחק משחקים בו, ויש להם חברים מהמשחק. יש לי DVD של חתונה של זוג מקוריאה שנפגש והתחתן ב-WoW. זו סביבה חברתית, שאנשים מכירים בה אחרים, מבלים, והחוויה החברתית הווירטואלית הופכת לחיי יום-יום".

בניגוד לחלק ממשחקי הרשת, המשחק שלכם בתשלום.

"אני לא אוהב את ההבחנה של הרשת. צרכנים הם צרכנים. מה הם רוצים? בידור, ואם הוא איכותי הם ישלמו על זה. יש סרטים יקרים, יש ערוצי פרימיום בטלוויזיה והמשחק הזה הוא מוצר פרימיום מאוד איכותי. אנו לא חושפים כמה השקענו ב-WoW עד היום, אבל זה ברמה של הפקה הוליוודית גדולה, ואנחנו כל הזמן מוסיפים תוכן חדש למשחק".

אצל גרייצר בחברה עובדים מול סוני פלייסטיישן. גם אתם משחקים בעבודה?

"כולנו גיימרים, אוהבים את הברנד שלנו, עוזרים למפתחים שבאים לפה. כולנו רוצים להיות פרפקט ומספר אחת וזה אתגר מאוד גדול. יש לנו אהבה חזקה למה שאנחנו עושים, אנחנו חברים טובים, וזה המוטו שלנו, לעשות כיף כשמפתחים משחק".
 

משקיעים במשחקים כחול-לבן

חברת פנטקטיקס גייסה לפני כמה חודשים 1.5 מיליון דולר, לפי שווי לא ידוע משתי קרנות ישראליות, JVP ובנצ'מרק ישראל. מאז פיקסל לא נולדה חברת גיימינג ישראלית שנראתה מבטיחה, או מבטיחה מספיק כדי לקחת איתה להרפתקה הזו משקיעים. מייקל אייזנברג, למשל, שותף בבנצ'מרק, הצהיר בעבר שבמשך עשור כמעט נמנע במודע מלהשקיע בחברות משחקים.
אז מה השתנה? "כמה דברים - חלק מקומיים לישראל וחלק התפתחויות טכנולוגיות", הוא עונה. "דבר ראשון, התפתחות הפס הרחב, עולם מודעה


האון-ליין וישראל, שעוסקת הרבה בפיתוח. שנית, הילדים של כולנו, שמשחקים הרבה מול ילדים בקוריאה, יפן, שוודיה וארה"ב כל יום כמעט. כך שהתפתחו פה תנאים שיוצרים סביבה שאפשר לפתח בה שירות צרכני באון-ליין".

אז גם הצרכנים השתנו?

"בשני העשורים האחרונים היה שוק של פריקים למשחקים, הארד-קור גיימרס. האינטרנט שינה את התמונה, זה נהיה גם ‘קז'ואל', גם שח-מט ברשת. העולם של משחקים מרובי משתתפים שחדר בשנים האחרונות, הוא עדיין בזירה של ההארד-קור גיימרס אבל WoW, לפני שנה פלוס, שינה את התמונה. WoW הוא תופעה עולמית גלובלית, שמגלגלת יותר ממיליארד דולר בשנה, ועם ה-6-7 מיליון משתמשים שלהם זה כבר שוק המוני. וזה שלב להשקיע, השוק יוצר בעצמו עוד משחקים כמו WoW והשלב הבא ירחיב את החוויה החברתית-תרבותית הזו למעגל עוד יותר רחב של אנשים, ובנצ'מרק משקיעה הרבה בתחומים האלה.

אתה משחק ב-WoW?

"לא, אומרים שזה ממכר ואני לא עושה את זה. עם שישה ילדים אין לי מספיק זמן וגם להם אין מספיק זמן, כי אני מגביל את זמן המחשב שלהם. אבל פעם שיחקתי במשחק מרובה משתתפים, נכנסתי לאיזו סירה עם עוד שישה אנשים, הייתי טוב במשימה וניצחתי את המשחק לקבוצה, ואז היה לי קשה לי ללכת, הם התחילו לצעוק עלי. לחץ השחקנים האחרים היה מאוד כבד, זו ממש חוויה חברתית לכל דבר. זה כמו לצאת עם החברים מהסיירת בצבא למשימה".
 
(גיימר)
 (גיימר)   
אצל JVP, השקעות בגיימינג על שלוחותיו, הן אסטרטגיה חדשה יחסית. הקרן פתחה השנה את JVP סטודיו, בית לסטארט-אפים שעוסקים בתוכנות לעסקים ושוקי המדיה החדשים. עם ההטיה החדשה לשוק המשחקים היא מחזיקה ב-Gamearray, שמפתחת פלטפורמה למשחקי וידיאו בסלולר; Double Fusion, שמפתחת כלים לשתילת פרסום ללא-תפר במשחקים; Forterra שמפתחת סימולציות לשימושים צבאיים ורפואיים, אבל מתאימים גם למשחקים מרובי משתתפים; ו-Funtactix. "שוק המשחקים הוא שוק גדול ולפני שהתחלנו להשקיע בו למדנו הרבה על התחום ודיברנו עם הרבה אנשים. עשינו ארבע השקעות ואנחנו מרגישים נוח", אומר אלון בלוך, שותף ב-JVP.

עד עכשיו לא היו שחקניות ישראליות במשחקים.

"אני מרגיש שיש מקום למספר מצומצם של חברות ישראליות ויש מקום לתעשייה בארץ. זה הייפ, שוק חדש לחלוטין שלא היה קיים לפני 5 שנים, והוא גדל יותר משאר השוק באינטרנט ויש בו יותר כסף. לפחות 5 חברות הנפיקו בנאסד"ק על בסיס פלטפורמה של חברות משחקים. לחברות ישראליות יעזור להיות מרוכזות בשוק האמריקני, אבל צריך להבין את החשיבה של המפיצים והמשווקים, להבין איך התעשייה עובדת, ואנחנו בילינו הרבה זמן בלהבין, להתחבר ולתקשר עם אנשים בתעשייה הזו, כך שהרמה הטכנולוגית היא לא הכול.

אתה משחק?

"לא, אני לא", בלוך צוחק. "ב-WoW צריך להשקיע מינימום 20 שעות בשבוע, אבל עם שני ילדים קטנים, באמת שאין לי זמן, ואני נהנה משעה פה שעה שם. אני מעדיף לחשוב על זה כהזדמנות עסקית מאשר להתחבר לזה רגשית".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by