ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
ביקורת: Defcon 

ביקורת: Defcon

 
 
אלעד קפלן, גיימר

משחק אסטרטגיה קטן שייתן לכם לשחק עם טילים גרעיניים במשרד

 
 
 
 
 
 
 
 
 
באחד מסרטי ג'יימס בונד, משחק הסוכן החשאי מול הנבל במשחק וידאו שנקרא Domination, בו על כל אחד מהצדדים לכבוש כמה שיותר שטחים בעולם באמצעות לייזרים. Defcon דומה לו במראהו, אך כאן המטרה מעט שונה: השמד את אויביך. השליטה בעולם תבוא אחר כך. וכיצד תשמידו את אויבייכם? באמצעות נשקים גרעיניים, כמובן.

Defcon, הוא היצירה החדשה מבית Introversion, אשר ממשיכה את המסורת המכובדת של פיתוח משחקים מקוריים המלאים בחוויה אווירתית. אם לאחר Darwinia הנהדר ציפיתם לקבל עוד משחק באותו סגנון, תגלו במהרה שטעיתם. Defcon הוא משחק שונה לחלוטין, לטוב ולרע.
 

בשבחי המלנכוליה

 
הדבר הראשון שמוכרחים לציין הוא שמדובר במשחק קטן בהיקפו ובמחירו, כ-17 דולרים. זהו לא משחק עם שלבים ועלילה כמו Darwinia, וגם לא תמצאו כאן עשרות משימות כמו ב-Uplink, גם הוא מאותו בית יוצר. Defcon הוא משחק אסטרטגיה מרובה משתתפים פשוט – ואת זה הוא עושה בצורה הטובה ביותר.

המשימה: השמדת אוכלוסיית השחקנים היריבים. האמצעי: עשרות פצצות אטום. במצב המשחק הבסיסי, הקונספט פשוט – על כל מיליון אזרחי אויב שתחסלו תזכו לשתי נקודות, ותאבדו נקודה על כל מיליון אזרחים שלכם שיחוסלו בידי היריבים. המפתחים הצליחו ליצור אווירה הפוכה לחלוטין ממה שהרגשנו בדארוויניה: אם שם מצאנו את עצמנו נקשרים נפשית למאות הדארווינים הירוקים ושומרים עליהם מכל משמר, Defcon גורם לנו להרגיש את חוסר הערך המוחלט של חיי אדם.

כשהטילים שלי יפגעו, המילים "6.7 מיליון הרוגים" ירחפו מעל העיר ניו-יורק, מבלי לגרום לשום רגשות אשם, חרטה או הזדהות. רק שיעול מרוחק ברקע או קולות של ילדים משחקים, המשולבים היטב בפס-קול המשחק, יחד עם מוזיקה מלנכולית, גורמים להרגשה רדופה משהו.

Defcon הוא משחק שקל מאוד ללמוד וקל מאוד לשחק, אך זה לא גורע במאומה מהעומק האסטרטגי שלו. בכל משחק תוכלו לשחק בתור אחת משש מעצמות: צפון אמריקה, דרום אמריקה, צפון אסיה, דרום אסיה, אירופה או אפריקה. המשחק מתקדם על פי ספירה לאחור – תתחילו במצב Defcon 5, מה שאומר בשפה פשוטה "שלום מתוח" ועם הזמן תתקדמו ברמות עד שתגיעו למצב Defcon 1 שמאפשר לשגר פצצות אטום לעבר האויב.
 

הבונקר הביתי

השמידו אוכלוסיות
 השמידו אוכלוסיות   
חשוב להדגיש ש-Defcon הוא משחק דו-ממדי (עם זאת, הדבר האחרון שאפשר להגיד עליו זה שחסר לו עומק). במקום לבזבז כסף על מנוע גרפי משוכלל, המפתחים יצרו מפה דו-ממדית של כדור הארץ הבנויה מקווי נאון ישרים.

על המפה עצמה ניתן לראות את מדינות העולם ואת הערים הגדולות, מסומנות על פי מספר התושבים שעדיין חי בהן. אתם מרגישים כמו מנהיג קר רוח, היושב בבונקר עמוק מתחת לפני האדמה. אם תרצו לשדרג את האווירה, תוכלו לבנות בונקר ביתי, על פי ההוראות המפורטות בחוברת המשחק.

Defcon מתבלט באיזון מושלם בין האסטרטגיות השונות: תמצאו את עצמכם תוהים לא מעט האם להפגיז קודם את הערים המרכזיות של האויב או לחסל את משגרי הטילים שלו; האם להורות למשגרי הטילים ליירט את הטילים הנכנסים או להפציץ את האויב, מה שמשאיר אותם חשופים לפגיעה; האם להשתמש בספינות תובלה בתור ציידות צוללות או מתקני שיגור ניידים. במהרה תצטרכו לפתח הסתגלות לסגנונות המשחק השונים ולהתאים את עצמכם לכל צעד של האוייב.

בכל משחק תקבלו מספר קבוע של יחידות אותן תתבקשו לפרוס על פני המפה. ההתקדמות ההדרגתית בשלבים מוודאת שלא תשתעממו לרגע. בכל דרגת אלימות תאלצו להתמקד במשהו אחר ולדאוג לשמור על יתרון בכל שלב ושלב. אם עד מצב Defcon 3 לא מיקמתם את כל היחידות, תאבדו אותן לצמיתות. אם ב-Defcon 2 נשארתם נטולי צוללות גרעיניות, תגלו שאתם בבעיה גדולה מאוד כשהמשחק מתיר לשגר נשק גרעיני ב-Defcon 1.
 
 

היתרון האנושי

מצבור אוניות
 מצבור אוניות   
עוד משהו שכדאי לזכור הוא שהמשחק נועד לריבוי משתתפים. ניתן לצרף למשחק שחקנים ממוחשבים, שלרוב עושים את עבודתם בצורה לא רעה בכלל, אך הכיף האמיתי מתחיל כשמהעבר השני של המסך, אי שם בתוך הבונקרים הסודיים שלהם, יושבים שחקנים אנושיים.

המשחק מאפשר להקים בריתות מתחילת המשחק, אך כל שחקן נותר ישות עצמאית ורק טווח הרדאר משותף. בכל רגע שתרצו, תוכלו לבגוד בבעלי הברית שלכם על מנת להשיג יתרון. אם ברית יריבה תאפשר זאת, תוכלו להצטרף דווקא אליה ולהטות את הכף. לא פעם תמצאו את חבריכם לקבוצה משגרים עליכם עשרות טילים גרעיניים, מבלי שתהיו מוכנים. זהו משחק של חשדנות תמידית.

בנוסף למצב משחק הרגיל, יש עוד מספר מצבי משחק שונים. ביניהם, מצב "הישרדות" בו כל שחקן צריך לדאוג שהאוכלוסייה שלו תישאר בחיים אחרונה; מצב משחק מהיר, בו המשחק רץ לכל אורכו במהירות המקסימלית ומכריח אתכם להזיז את העכבר כמה שיותר מהר על מנת להורות למשגרים ליירט את הטילים הנכנסים, ומצב "מפה גדולה" שנותן לכם לשחק על פני מפה ענקית של העולם.

אך המצב המוצלח מכל הוא "מצב משרד" המאפשר להריץ את המשחק בתוך חלון ולהעלים אותו כהרף עין ברגע שהבוס מתקרב. יתרון נוסף של המשחק, הוא האפשרות להריץ אותו בזמן-אמת, מה שמאפשר למרוח משחק על פני יממה שלמה. תוכלו להשתמש במצב משרד על מנת למזער את המשחק, ואייקון בפינה התחתונה של המסך יאותת כשטיל שראוי להתייחסותכם משוגר.

מצבי המשחק השונים, כמו גם האפשרות לקבוע כמה גורמים כמו מספר הערים וכמות התושבים בכל יבשת, נותנים למשחק גיוון, אך לא מספיק. כל משחק מתנהל על פני אותה מפה של כדור הארץ, ולמרות שכל משחק מתפתח קצת אחרת, זה תמיד נראה פחות או יותר אותו דבר.
 

מלחמה טובה

 
מתים. כולם מתים. מיליוני אנשים - וזה נפלא. Defcon הוא בדיוק סוג המשחקים שאנחנו מצפים לקבל מחברה קטנה כמו Introversion. זהו לא משחק מסחרי גדול שתשקיעו בו שעות, אלא חוויה כיפית ומהנה שתוכלו לשחק בין משחק גדול אחד למשנהו או תוך כדי שעות העבודה. למעשה, הוא התחליף הגיימרי לסוליטר.

Defcon לא מנסה להתחרות עם משחקים אחרים. הוא מנסה לדמות מלחמה גרעינית בצורה הטובה ביותר והוא עומד במשימה. האמת היא שאין לכם שום סיבה טובה לא לקנות את דפקון - הוא מהנה ועולה פחות ממאה שקל ברכישה דרך מערכת Steam, או ישירות באתר החברה. הכינו את המקלטים.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by