ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
מקס – קורא RSS למי שלא צריך קורא RSS 

מקס – קורא RSS למי שלא צריך קורא RSS

 
 
רן יניב הרטשטיין

רן יניב הרטשטיין התלהב מהאפקטים המיוחדים בקורא ה-RSS החדש והנוצץ של מיקרוסופט, אבל המשוכות מעליהן נאלץ לדלג במהלך ההתקנה קצת הוציאו לו את החשק

 
 
 
 
 
 
 
 
 
המסך הראשי של מקס
 המסך הראשי של מקס   
כששומעים שמיקרוסופט משיקה קורא RSS, הדמיון יכול לטייל לכל מיני מקומות, והרבה שאלות עשויות ללוות אותו. הפסימיים יתהו מדוע מיקרוסופט חיכתה שנים רבות כל כך כדי להיכנס לתחום הלוהט הזה, והאופטימיים ירצו לדעת באיזה אופן תגרום מיקרוסופט למהפך בתחום זה, לאחר שנכנסה אליו. מי שמכירים את תוכניותיה של מיקרוסופט לשנים הקרובות, ישאלו ודאי איך קורא RSS יעודי משתלב עם הרצון להפוך את Internet Explorer 7 לקורא ה-RSS הרשמי של חלונות. לעומתם, מי שמכירים את ההיסטוריה של טכנולוגית ה-RSS, יבדקו כיצד תעשה מיקרוסופט שימוש בהרחבות שהיא הכניסה לתקן ה-RSS מוקדם יותר השנה.

אבל אחרי שמעיפים מבט אחד במקס, קורא ה-RSS ותוכנת ניהול התמונות החדשה של מיקרוסופט, כל השאלות האלה נשכחות בבת אחת. זאת מכיוון שמקס, יותר משהוא כלי לקריאת בלוגים או לשיתוף תצלומים ברשתות חברתיות, הוא חלון ראווה לטכנולוגיות החדשות שמיקרוסופט הכניסה לגרסה השלישית של סביבת הפיתוח ‎.Net‎, והצהרת כוונות אודות סדרי העדיפויות המעודכנים שהחידושים האלה מייצגים. יותר מכל סיבה אחרת, מיקרוסופט מוציאים עתה את מקס בשביל לעשות רושם.
 
שקיפויות, אנימציות, אלמנטים תלת-ממדיים ופונטים שנראים כאילו הודפסו על נייר איכותי, הם כולם חלק מ-‎.Net 3.0‎, שעל גרסת טרום-שחרור שלה מבוסס מקס. האפקטים עצמם אינם החידוש העיקרי פה – כבר ראינו כאלה ואף מרשימים יותר ב-OS X, בלינוקס, ובמקומות אחרים. השינוי שמקס ו-‎.Net 3.0‎ מבשרים הוא הקלות בה מפתחים יוכלו ליצור את האפקטים האלה ביישומים שלהם, ואולי אף חשוב מכך – העובדה שמיקרוסופט מקדישה סוף סוף את תשומת הלב הראויה לחוויית השימוש הויזואלית במוצרים שלה.
 
 

קורא RSS יכול להיות סקסי

קשה מאוד להכחיש שמיקרוסופט הצליחה לעשות עלינו את הרושם הנכון. הממשק הגרפי של מקס הוא אחד הדברים הנוצצים והמושכים שיצאו ממיקרוסופט, ומקס נראה יותר כמו אתר פורטפוליו של גרפיקאי או צלם מאשר תוכנה חלונאית. האלמנטים העיצוביים מזכירים במידה רבה את Aero, הממשק השקוף החדש של ויסטה, אבל מיקרוסופט יצרה עבור מקס גרסה מלוטשת ושמישה יותר של הממשק הזה. כמו כן, בעוד שהמעצבים של מקס זכו ליד חופשית בהרבה מהרגיל, התוצאה הסופית אינה בלתי-נגישה או מבלבלת.

קורא ה-RSS של מקס הוא בעצם תוספת לתוכנת ניהול התמונות שקיימת כבר יותר משנה. מקס אפשרה למשתמשים להציג חדשות מאתר MSN כבר מאז מרץ, אבל הגרסה האחרונה שלה מציעה לראשונה את האפשרות להוסיף ערוצי RSS, ולהשתמש במקס כקורא RSS לכל דבר.
 
 
 
תצוגת תכני הערוצים במקס שונה מהמקובל בקוראי RSS אחרים. הפוסטים לא מוצגים בזה אחר זה בסדר כרונולוגי, אלא מאורגנים במבנה מורכב של טורים ושורות, שנועד לשוות להם מראה של עיתון מהסוג הישן, כזה שמודפס על נייר. למראה המודפס תורמת טכנולוגיה מיוחדת להצגה של טקסט על מסכי LCD, שגורמת לאותיות להראות חלקות ועשירות יותר. אפל משתמשת בהצלחה בטכנולוגיה דומה כבר שנים רבות במערכת ההפעלה OS X, ומיקרוסופט לראשונה מתחילה להדביק את הקצב.

הבדל משמעותי עוד יותר בין מקס לקוראי RSS אחרים הוא היקף הפיצ'רים והתכונות שהם מציעים, וכפועל יוצא מכך, קהל היעד העיקרי שלהם. בעוד שרוב קוראי ה-RSS המוכרים תוכננו להקל על גלישה אוטומטית במאות ואלפי אתרי תוכן ובלוגים, מקס לא נועד לתמוך בקריאה קבועה של יותר מכמה אתרים בודדים. מקס מציע חווית שימוש פשוטה ומוגבלת במכוון, שלא כוללת אפילו את האלמנטים הבסיסיים ביותר כמו סימון סיפורים שנקראו, הדגשת סיפורים חדשים, והצגת פוסטים מלאים.
 

קורא RSS לא חייב להיות מסובך

תצוגה פוסטים דמוית עיתון במקס
 תצוגה פוסטים דמוית עיתון במקס   
הפשטות הזו מתארת את כל היבטי השימוש במקס. המסך הראשי כולל ארבעה כפתורים גדולים ומבריקים. שלושה מוקדשים ליצירת אלבומי תמונות ועיון באלבומים של אחרים, וכפתור אחד גדול פותח את קורא ה-RSS. המעבר בין האלבומים השונים ובין קורא ה-RSS מתבצע באמצעות טאבים. קורא ה-RSS כולל שני כפתורים נוספים, להוספת ערוצי RSS ולעדכון הערוצים ברשימה. מלבד האפשרויות הבסיסיות ביותר ליצירת אלבומים וארגון התמונות שמופיעות בהם, בכך מסתכם פחות או יותר הממשק של מקס.

אם כן, מקס שונה מאוד מכל קורא RSS אחר, וגם חווית השימוש בו שונה. מקס מיועד לגולשים מזדמנים שעד כה לא היו חושבים על שימוש בקורא RSS, וחשוב מכך – שעד כה לא היו חושבים שהם בכלל זקוקים לכלי כזה. הוא פשוט ונגיש מספיק עבור משתמשים מתחילים, והוא מושך ומהנה מספיק לשימוש בשביל שהם יטרחו להתקין אותו להוסיף אליו את ערוצי ה-RSS של האתרים הקבועים שלהם.
 
גם הערך המוסף של השימוש מקס שונה מהמקובל בקוראי RSS אחרים. משתמשים רבים היו מתקשים להצדיק את השימוש בקורא RSS כמו FeedReader או Feeddemon רק בשביל להתעדכן מדי פעם בכמה אתרים בודדים, אבל מקס מיועד למטרה זו בדיוק. תצוגת העיתון המושכת ושלל האפקטים המיוחדים עושים את השימוש במקס לחוויה מהנה יותר מאשר גלישה באתרים עצמם, ומקס מהווה נדבך חשוב בחדירה של RSS אל הזרם המרכזי של צריכת התוכן ברשת.
 

פשוט זה קל

עיון בתיקיות ליצירת אלבום במקס
 עיון בתיקיות ליצירת אלבום במקס   
עם זאת, אפילו אחרי דקות בודדות של שימוש במקס, מתקבלת התחושה שהוא הרבה יותר מוגבל מאשר פשוט. פילוסופית הפיתוח המינימליסטית של חברות כמו אפל או 37Signals דוגלת בקבלת החלטות רבות ככל האפשר עבור המשתמשים, והיישומים שלהן מציעים אפשרויות מתקדמות ותכונות רבות עוצמה בצורה נגישה ונוחה לשימוש. אבל המפתחים של מקס נקטו בגישה אחרת. כדי להקל על המשתמשים בו, מקס לא מתאמץ לחשוב יותר מדי בשבילם או לקצר עבורם תהליכים מסובכים. במקום זאת, הוא פשוט נמנע מלכתחילה מלאפשר כל פעולה שאי אפשר לבצע בלחיצת כפתור אחת.

כאמור, מקס יחייב אתכם להסתפק במועט בכל הקשור לקריאת ערוצי RSS. מעבר לתצוגה הגראפית המושכת, אין לו שום דבר להציע למשתמשים מנוסים בקוראי RSS, והוא אפילו לא תומך בייבוא רשימת ערוצים מקוראים אחרים בפורמט OPML – אחד הפיצ'רים הבסיסיים ביותר בכל קורא RSS. אפילו חמור מכך, מקס לא מסוגל להציג פוסטים מלאים ומסתפק רק בהצגת כותרות תקצירים – לכן, כדי לקרוא פוסטים שלמים תצטרכו תמיד לפתוח אותם בדפדפן, מה שלדעת רבים הופך את השימוש ב-RSS למיותר לגמרי.
 
כמו כן, האפקטים המיוחדים של מקס – מרשימים ככל שיהיו – היו איטיים וכבדים בלי שום פרופורציה. אפילו על מחשב חזק עם מאיץ תלת מימדי עדכני והרבה מאוד זיכרון, מקס היה כמעט בלתי שמיש במקרים רבים, במיוחד בעת הוספת ערוצי RSS לרשימה. עובדה זו מעניינת במיוחד לאור העובדה שהאפקטים המיוחדים האלה הם הסיבה העיקרית לקיומו של מקס, ולא יהיה זה מוגזם להניח שכל יישום אחר שיעשה שימוש באפקטים האלה יסבול מביצועים מקרטעים באותה מידה.
 

מי אתם ומה עשיתם עם מיקרוסופט

כמוצר של מיקרוסופט, מקס מפריך כל כך הרבה הנחות יסוד ודעות קדומות אודות החברה הוותיקה, שזה כמעט חשוד. הכול מתחיל בשם הקצר וחסר המשמעות, שעומד בסתירה מוחלטת עם שמות תיאוריים בני חמש מילים ויותר שמתנוססים על רוב המוצרים של מיקרוסופט מהשנים האחרונות. זה ממשיך בממשק המרהיב, שאיש מעולם לא האמין שמיקרוסופט מסוגלת ליצור, וגם הדלות המכוונת בפיצ'רים ובתכונות היא מראה נדיר בקטלוג התוכנות של מיקרוסופט.

כמעט והתפתינו לחשוב שבתפיסת העולם של מיקרוסופט התרחש שינוי מקצה לקצה, או לפחות שמישהו שם החליט לשחרר מוצר מוצלח אחד כדי להסיט את דעת הקהל מהבינוניות שמאפיינת את כל שאר התוכנות שלה. אבל מהר מאוד נזכרנו עם מי יש לנו עסק כשגילינו את השימוש הליברלי שנעשה כאן בכל הטקטיקות המכוערות שנהיו מזוהות כל כך עם מיקרוסופט. האפקטים המיוחדים של מקס לא מספיקים כדי להסתיר מעינינו את העובדה שמישהו במיקרוסופט מנסה לכופף לנו את היד בכוח.
 
תוכנית ההתקנה של מקס - דרישות מוגזמות מדי
 תוכנית ההתקנה של מקס - דרישות מוגזמות מדי   
ראשית כל, כדי להתקין את מקס, היינו חייבים להירשם לחשבון Passport ולהיות מחוברים אליו – אפילו שבפועל, מקס לא ממש עושה בכך שום שימוש. מעבר לכך, אי אפשר להתקין את מקס על מחשב בו מנגנון העדכונים האוטומטים של מיקרוסופט מכובה. מקס הכריחה אותנו להפעיל את מנגנון העדכונים האוטומטיים במהלך ההתקנה, ולא אפשרה לנו להמשיך לפני שעשינו כן. רעיון העדכונים האוטומטים אינו בהכרח מזיק בפני עצמו, אבל אם החלטנו לכבות אותו, כנראה שהייתה לנו סיבה טובה. הצורה בה מיושמים העדכונים האוטומטית בחלונות מפקיעה מידינו את השליטה במחשב ומעבירה אותה לידי מיקרוסופט, וזו כבר הוכיחה מספר פעמים בעבר את נכונותה לנצל את השליטה הזו לטובת עצמה ולטובת שותפותיה, ולרעת המשתמשים.

עוד החלטה שנראית מטופשת הרבה יותר מאשר מרושעת, היא הדרישה להפעיל את סנכרון השעון האוטומטי של חלונות. תוכנת ההתקנה אמנם מודה שמדובר בבקשה מוזרה, אבל מסבירה שהחיבור המוצפן עם השרתים של מיקרוסופט מתאפשר רק אם השעון במחשב מכוון. מובן מאליו שניתן להקים חיבורים מוצפנים גם במחשבים שהשעון שלהם לא מסונכרן עם השרתים של מיקרוסופט, אבל את מקס לא תוכלו להתקין עד שלא תפעילו את הסנכרון האוטומטי. לא היינו מייחסים חשיבות רבה לעניין הזה, אלמלא העובדה המצערת שבישראל, בחודשי הקיץ, השעון של מיקרוסופט תמיד מפגר בשעה.

ואם כל זה לא מספיק, אז את אלבומי התמונות שיצרנו באמצעות מקס, לא יכולנו לשתף ברשת – לפחות לא במובן המקובל. למרות שמקס היה מחובר באופן קבוע לחשבון ה–Passport שלנו ולמרות שהוא מעלה לרשת את האלבומים שבחרנו לשתף, אפשר לראות אותם רק באמצעות מקס, ולא דרך הדפדפן. כלומר, אם תצרו אלבום באמצעות מקס ותשלחו אותו לחבריכם ובני המשפחה שלכם, הם יהיו חייבים ליצור חשבון Passport, להתחבר אליו, להפעיל את העדכונים האוטומטיים, לסנכרן את השעון עם השרתים של מיקרוסופט, ולהתקין את מקס – וכל זאת רק בתנאי שהם בכלל משתמשים בחלונות. משתמשי לינוקס או מקינטוש לא יוכלו לראות את האלבומים שלכם בכלל.
 

תצוגת תכלית משכנעת

מקס אמנם נועד להיות תצוגת תכלית לטכנולוגיות חדשות של מיקרוסופט, אבל מדובר בהרבה יותר מאשר מצגת פאוורפוינט משוכללת. הוא יחייב אתכם לשחק לפי התנאים הדרקוניים של מיקרוסופט, אבל אם תקבלו אותם, תמצאו שקורא ה-RSS מהווה שינוי רענן עבור קוראים שלא זקוקים ליותר מכמה ערוצים בודדים, ומעדיפים את חווית השימוש על עושר התכונות.

מעבר לכך, מקס מציג כמה טיעונים משכנעים לטובתן של מערכות הפעלה שולחניות, ומעלה מחדש את הדיון אודות מיקומו של המחשב האישי בעולם מקוון. בשנתיים האחרונות, ישומי רשת התקדמו בצעדי ענק ובמקרים רבים הצליחו להדביק ואף להתעלות על המקבילות השולחניות שלהם. לעומתם, ישומים שולחניים רגילים, לפחות תחת חלונות, לא השתנו או השתפרו באופן משמעותי מאז חלונות 95. הדעה הרווחת הייתה שמחשב האישי צפוי בכל רגע להתחיל לפנות את מקומו לטובת ישומי רשת מקוונים שמציעים אפשרויות ניידות ושיתוף מתקדמות יותר. אבל לא נראה שיישומי רשת יוכלו להציע את האפקטים המיוחדים של מקס בעתיד הקרוב, ואפקטים דומים ואף עשירים ומושכים יותר יאפשרו ליישומים השולחנים לתת ליישומי הרשת מאבק הגון.

להורדה
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by