ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
ניצוצות של הבנה 

ניצוצות של הבנה

 
 
שיזף רפאלי, גלובס

מה יותר משפיע: מצגת פאואר-פוינט חדישה או שרטוט צבאי בן 150 שנה? הוויכוח בעיצומו

 
 
 
 
 
 
 
 
 
בהשראת השקט שהשתרר כאן, בצפון, אפשר לחזור מהמלחמה לענייני אנינות ויופי. המסע למחוזות האסתטיקה ייעזר בכוח רב-לאומי: רוסי ושמו צ'ייקובסקי, צרפתי ושמו מינארד, אמריקני ושמו טאפטי. כשאני שומע תותחים, האסוציאציה האסתטית החזקה ביותר שמתעוררת אצלי היא הפתיחה "1812" מאת פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי. היצירה הזאת, המנוגנת תכופות בליווי תותחים אמיתיים ומזוהה אצל רבים עם תחושות פטריוטיות ולאומיות, קשורה לקרב-המפנה במלחמות נפוליאון: כישלון מסעו של בונפרטה על רוסיה. ולקרב הזה, מתברר, יש חשיבות לא רק במוזיקה, אלא גם כשמדברים על אסתטיקה חזותית.

מסעו הכושל של הצבא הצרפתי למוסקבה ובחזרה, באותו חורף קר ונמהר של 3-1812, שימש השראה לצ'ייקובסקי. אותו מסע שימש השראה גם למתמטיקאי-מהנדס הצרפתי שרל ז'וזף מינארד, בבריאתה של יצירת מופת אחרת. מינארד, שנכנס להיסטוריה כאמן גרפיקה יישומית, תיאר ב-1861 את תבוסת נפוליאון וצבאו. היום, כמעט 150 שנה מאוחר יותר, המפה הווירטואוזית שהוא יצר עדיין מעוררת פליאה ביכולת הניצול של המדיום ובעושר ההבעה. כשם שצ'ייקובסקי הפליא בהלחנה, מינארד הפליא בכישרון האנליטי והציורי. הגרף המפורסם שמוצג בעמוד זה נחשב בעיני רבים ליצירת המופת המובילה באמנות הכל-כך מיוחדת הזו, של הצגת עובדות.

בעזרת שני צבעים בלבד, הוא הצליח לבטא שילוב מתוחכם של שישה משתנים. על-גבי דף מודפס, שיש לו רק ממדי אורך ורוחב, מינארד הצליח לשלב את ממדי הזמן, גודל היחידה, מיקומו המשתנה של הצבא, כיווני הצעידה ומצב המערכה, כמו גם את צניחתה האכזרית של הטמפרטורה. עובי הרצועה מייצג את מספר החיילים בצבא נפוליאון. המסע, שהחל עם כמעט חצי מיליון חיילים, מתואר ברצועה בהירה המצטמקת עם חלוף החודשים והמעבר מזרחה. הנסיגה ממוסקבה מיוצגת בקו ששינה את צבעו לשחור, והצעידה המובסת מערבה, של צבא המתבוסס בשלג כבד, מסתיימת בצבא מפורר של עשרת-אלפים חיילים בקושי.

מינארד תיעד פרק חשוב בהיסטוריה הצבאית, ובמקביל פרץ דרך חשובה בהיסטוריה של האינפוגרפיקה - ייצוגי מידע. אינפוגרפיקה היא תורת האופנים שבהם אפשר לרתום את השפה החזותית כדי לדווח, להעיד, לשכנע וללמד. אינפוגרפיקה מנחה את מי שעוסק בהוצאה לאור, אבל מעניינת גם את מי שמתעניין בחינוך, בהסברה ובשכנוע. וכמובן, האינפוגרפיקה חשובה מאין כמוה להתפתחות האינטרנט. יש אומרים שהרשת היא האשנב שדרכו אנו מגיעים אל העובדות המנחות את תפיסת-העולם שלנו; אחרים רואים את המדיום ככלי לעיצוב תפיסת המציאות אצל אחרים. אז כשחושבים על האינטרנט, כדאי לחשוב גם על אינפוגרפיקה.
 
 

קחו אותו לסלון שלכם

 
הספר מאיר-העיניים שיצא לאור השבוע, Beautiful Evidence - "ראיה יפה" , עשוי להיזכר כנדבך חשוב לא-פחות מזה שהניח מינארד. הצגה חזותית של מידע מזוהה יותר מכול עם שמו של מחבר הספר, הפרופ' אדוארד טאפטי. בעיתונות הפופולרית הוא זכה לכינוי "הגורו של עיצוב מידע", בזכות פרסומיו על הממד הצורני של מידע. הספר היפה הזה מהווה גולת-כותרת מסכמת של קריירה מפוארת.

שלא כמו רבים מעמיתיו באקדמיה, טאפטי מוציא לאור את ספריו בעצמו, ובוחר להשפיע בדרכים לא מקובלות. הוא מעדיף לא להיסמך על הוצאות מקובלות וכתבי-עת מדעיים, מתוך ביקורת חריפה על גישתם להצגת מידע: הוא לא סומך עליהם שיעשו צדק עם המסרים שלו. ולכן, את משנתו הוא מפיץ באופן עצמאי, גם באמצעות אתרי האינטרנט שהוא מעצב.

טאפטי, איש-אשכולות, צמח במדעי החברה והסטטיסטיקה אבל עוסק גם בציור ובפיסול. נאה דורש ונאה מקיים, הספר החדש הוא הברקה חזותית בפני עצמו. כל ספרייה אוניברסיטאית תתכבד בו, חוקרים יקראו אותו כדי ללמוד את התובנות ולצטט ממנו, אבל הספר גם יוצג לראווה כאלבום בסלון. עד כדי כך הוא יפה.

טאפטי "גילה" את מינארד, ניתח אותו והציג לעולם את הכישרון והחידוש שבעבודתו הסטטיסטית-היסטורית. בספר החדש הוא מקדיש פרק שלם לאיור הצבאי הקלאסי ההוא, ומעניק שיעור חשוב לדור הצעיר של מעצבי האינטרנט ולמצגות שהם יוצרים: איך תמונה ערוכה היטב יכולה לספר סיפור בעל עוצמה, איך עיצוב נכון יכול להדגיש השוואות והבדלים, כיצד תמונה יכולה להיות שווה הרבה יותר מאלף מילים כשהיא מבטאת משוואה רבת-משתנים, כשהיא יודעת להכיל טיעונים על מוקדם ומאוחר, עיקר וטפל, סיבה ומסובב. דור שלם של מעצבי אינטרנט גדל עכשיו על התובנות של טאפטי. הטכנולוגיה הנוכחית מאפשרת הרבה יותר מאותו דף מודפס של מינארד, וממש מבקשת להגדיר תורה עיצובית מחודשת. טאפטי מתנדב לספק אותה.
 
שחזור של קרב בורודינו, 1812 (תצלום: sxc)
 שחזור של קרב בורודינו, 1812 (תצלום: sxc)   
אלא שהאיור של מינארד אינו רק מלאכת-מחשבת של תיעוד אובייקטיבי. אם המוזיקה של צ'ייקובסקי הייתה מגויסת, כדי לשרת את הניצחון על הפולש הצרפתי, הרי שמינארד והאסתטיקה שלו מגויסים לכיוון אחר, אולי הפוך. מינארד מדווח עובדות, אך מספר סיפור אנטי-מלחמתי, כמעט פציפיסטי, ומנסה כמובן לשכנע. רישום העובדות מוצלח כל-כך, כי הוא מגויס בשירותו של מסר בהיר. איור היסטורי, אבל גם מנשר פוליטי. גרף שהוא גם מאמר מערכת.

רעיון מרתק המיוחס לטאפטי הוא sparkline. זהו אלמנט עיצובי חדש, שהפך לשיחת-היום בקרב מי שמעוניין במידע ובהצגתו. Sparkline הוא דבר קטן ופשוט, תופס שטח מקביל לזה של מילה אחת, אבל מתקשר הרבה יותר ממנה. האלמנט קטן בתביעותיו הטריטוריאליות, ולכן יכול להשתלב בטקסט רציף. אלה איורים קטנים ברזולוציה גבוהה, עתירי נתונים ופשוטים להבנה, השתולים בתוך רצף הטקסט ועוזרים להבנת רעיונות דינמיים או תהליכים. רעיון שהגיע זמנו.

זה אחד מאותם חידושים מתגלגלים, שעושים את הרשת למה שהיא: מקום שמטפח חדשנות ומפיץ רעיונות טובים במהירות. טאפטי וחסידיו יצרו אתרים להשקת הרעיון, להצעת יישומים ולהפצת כלים המסייעים במימוש, כאן: sparklines.org וגם כאן: sparkline.org.

אגב, טאפטי נחשב למבקר החריף ביותר של השימוש בפאואר-פוינט. בהזדמנות אחרת אתווכח איתו על עמדתו.

(הערת העורך: תכין כמה sparklines חזקים, אולי תרשים אותו)
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by