ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
האינטרנט מתבדח עם רופאיו 
 
 תוכן? באינטרנט? מאז תקופת הפחה לא שמעתי על רעיון מעניין שכזה   
 
גדי שמשון

מעבר לכמה אירועים שפעם נדמו כהו-כה-משמעותיים ועכשיו מעוררים בקושי פיהוק, השנה הזו, בניגוד לקודמותיה, לא התאפיינה בשום שינוי מהותי באינטרנט הישראלי. ואתם יודעים משהו? זה לא רע בכלל

 
 
 
 
 
 
 
 
 
הדרך הכי רעה לפתוח טור אישי, כתבה מכל סוג שהוא או סתם מאמר, היא נקיטת הקלישאה הגדולה מכל, אותה נימה אישית הידועה גם כ"העורך בא אלי ואמר לי (X), ולמרות שלא משלמים לי מספיק (חה חה), בלית ברירה הלכתי ל(X) וכתבתי על זה ככה וככה". המהדרין מושכים את זה למשך פיסקה וחצי, והכל בשם אובדן העשתונות וחוסר היצירתיות אל מול הדד-ליין המתקרב. הפתיחה הזו, שחוזרת לפחות פעם אצל כולם (אפילו ל, אהם, מיברג זה קורה), היא אחד הסימנים המובהקים לכותב עייף ולאיטם לא מי יודע מה. מה שנקרא, שלא תגידו שלא הזהרתי.

הבעיה הפעם אחרת, אם כי אנו עדיין בספירה בה הכותב עייף והאייטם לא ממש תוסס ומבעבע. הרעיון של "סבא לינק מסכם שנה" (וואו! תודו! ועוד פעם - וואו!) הועלה על ידי וקיבל אישור זריז מעורכי, לא חוכמה בהתחשב בכך שבעבר שימשתי כעורכם שלהם, מעין דמות אב (וסב) טוב ומיטיב, המיטיב להאזין לכל הסודות האינטימיים, והמאוד מאוד מביכים שלהם. זו לא הייתה אמורה להיות בעיה. כמה נקודות מהותיות שהשתנו השנה, כמה דברים חדשים, קצת תחזיות, פיסקה קצרה על כל אחד ויאללה, לארוחת החג.

ממיטב ראשי הפרקים שאספתי בימים האחרונים: הסחר האלקטרוני ברשת מתייצב (מול סכנת ההתפוצצות, וירוסים הם בדיחה); הפסקת השימוש חסר הפרופורציה באמירה "האינטרנט מת" ובגישה שמאחוריה על ידי מתלהבי הבועה המאוכזבים (כולל דה-מארקר!); הסכם הפשרה של יונתן בן-ארצי מול טמיר כהן (גם לעשות את נטקינג וגם לצאת עם בוכטה, איפה טעינו?); העובדה שמי ששרד עד עכשיו כבר יישאר, כנראה (וכמה שצר לנו על מומה, זה לא אומר שהמסים שלנו צריכים לממן אותו); אתרי תוכן שמרוויחים כסף! (נענע ותפוז עומדים על הרגליים בכוחות עצמם, וואלה! מצהיר על עמידה בתחזיותיו ול-Ynet אין בינתיים תוכניות להרוויח, למרות שמקווים שהספר "כל תגובותי שהתפכחו" יצליח כמתנה לחג); העובדה המשמחת מאוד - שקצת לא תיאמן - היא שאחרי כל הבהלה והקריסות שהיו, יש מה לקרוא, איפה להסתובב ועם מי לדבר באינטרנט הישראלי; וכמובן, כמעט שש שנים לאחר שהחל לשפוך את המיזנתרופיות שלו על ביטים דיגיטליים, ושנתיים מאז שפרש לטובת עולם הזוהר, שב יעקב "סבא מה זה הריח הזה" לינק הוותיק לכתוב טור אינטרנט.

עם כל הכבוד לנושאים החשובים שבנידון, הם לא באמת מסכמים את השנה. כי האמת העצובה היא, שמעבר לכמה אירועים שפעם נדמו כהו-כה-משמעותיים ועכשיו מעוררים בקושי פיהוק (סגרו את נאפסטר? וואלה?), השנה הזו, בניגוד לקודמותיה - או מה שרצינו שהן יהיו - לא התאפיינה בשום שינוי מהותי, גורף, משמעותי ומטלטל. עוד מאותו דבר. ואתם יודעים משהו? זה לא רע בכלל. לסבא לינק יש זיכרון מאוד ארוך. בהתחלה באו הטורקים, הלכו. אחר כך האנגלים, הלכו. אחר כך האשכנזים, תכף הולכים.

הפעם הראשונה בה סיכמתי את השנה באינטרנט הייתה לפני חמש שנים. הפעם הקודמת הייתה לפני שנתיים. שתי הפעמים שידרו אופטימיות עליזה וחסרת ביסוס, ובשתיהן הבאתי אי אילו דאחקות פנימיות על הבראנז'ה, ירידה קטנה על מיקרוסופט, בזק והצדדים הפחות סימפטיים של הישראליות, ותקווה נחושה ואופטימית, מגובה בכתיבה הצהרתית ולוחמנית לעילא, שהאינטרנט כאן בשביל להישאר (!).

ואתם יודעים משהו, עכשיו זה באמת סיכום השנה הכי אופטימי. לא צריך להסביר למה יש אינטרנט והוא לא צריכה ללכת, לא צריך לקונן על משברים תוך נשיאת פנים נחושות מול סופות העתיד באופטימיות שרובה Wishful thinking. הרשת כאן, בטח שמתם לב, והיא כבר מזמן לא צריכה להילחם על מקומה, או להשוויץ בקצב גדילת משתמשים מלהיב או כל דבר אחר בעל נופך פנטסטי. המדיום של המילניום החדש סוגר עוד שנה בישראל, כולה עוד שנה, וממש לא צריך להתרגש מזה. איזה יופי.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by