ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
תופרת הפיקסלים 

תופרת הפיקסלים

 
 
אדר שלו

מאיה, בת 23, התפטרה מהעבודה שלה כגרפיקאית כדי להתפרנס רק מהמשחק Second Life. העולם וירטואלי, אבל שטרות הדולר פריכים ואמיתיים. אפילו את החבר היא פגשה שם

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מאיה, גירסת המציאות
 מאיה, גירסת המציאות   
לבליינד מלון (שאולי אתם זוכרים בגלל "No Rain" והקליפ עם הדבורה) היה שיר בשם Sleepyhouse. המילים רקמו הזיה פסטורלית של עולם דמיוני טוב יותר, היכן שהשעון לא דופק, הילדים מכלים את הזמן במשחקים ברחובות ואף אחד לעולם לא מחמיץ את הרכבת. בשנת 2004, יותר מ-9 שנים אחרי שהסולן של בליינד מלון התאבד והגיע אולי לאוטופיה שחלם עליה, נולד העולם הווירטואלי של Second Life.

שיטוט במחוזות האינסופיים של SL לא יניב יותר מדי פסי רכבת. הנופים שלו מורכבים שכבות שכבות של ים, צמחייה, חופים בהירי-חול, פאבים, בתי קפה, קניונים, בתי קזינו, מועדוני חשפנות וכולם מופעלים ומעוצבים על-ידי השחקנים. אפשר לטייל על הכבישים באין מפריע, ולעוף ממקום למקום אם מתעייפים. אוטופיה, כבר אמרנו? מגזין "מטרו טיימס" הגדיל לעשות והגדיר את SL כ"מייספייס פוגש את המטריקס". גם הגרועים שבציניקנים יכולים להתמכר ליקום האופטימי-ורדרד שבו.

"להיכנס למטריקס" הוא גם הדימוי בו בחרה להשתמש מאיה הופנר, גיימרית ומכורה כבדה ל-Secon Life. הופנר היא מעצבת אופנה וירטואלית – יש לה חנות משלה שהקימה בין כתלי המשחק, בה היא מוכרת ביגוד, אביזרים, קעקועים, נעליים, שיער ועורות לדמויות ב- Second Life. אחרי שנתיים במשחק היא פרשה מהעבודה שלה כגרפיקאית כדי להתמסר אך ורק לו. "תמיד הייתי בעניין של קהילות וירטואליות ומשחקי אונליין", היא מספרת. "כאילו שתמיד חיכיתי להכניס משהו לווריד ולא לנתק לעולם. לא ברור לי למה שמישהו ירצה לצאת מהמטריקס בכלל".
 

פעם הייתי גרפיקאית

 Second Life שייך לז'אנר משחקי תפקידים מרובי המשתתפים (MMORGP), בדומה ללהיטים ממכרים קשות אחרים כמו World Of Warcraft. המשמעות: מספר גדול של שחקנים נמצאים בזירת ענק אחת, בה הם מתנהלים תוך כדי צ'יטוט ורקימת קשרים זה עם זה. אין צורך בציוד מיוחד, רק במקלדת, עכבר ומחשב עתיר זיכרון. אלא שב-Second Life, בניגוד ל-World Of Warcraft, אין אף מפלצת מרושעת להרוג. 628,000 המנויים של SL מבלים את הזמן בנינוחות, בעבודה, שהות בפאבים או מועדוני סקס, האזנה למוזיקה והופעות רוק. קיימת גם גירסה מצונזרת לבני נוער.

המתקדמים קונים חלקת אדמה בעולם של SL ובונים עליה בית משלהם. יש שבונים ערים שלמות, כמו במשחקי טייקון בסגנון Sim City, או אטרקציות תיירותיות שימשכו שחקנים אחרים לבוא לבקר. המתקדמים עוד יותר מעתיקים באמצעות עשרות תמונות ערים גדולות כמו ניו-יורק או אמסטרדם, ויש אפילו העתק בסגנון סייבר-פאנק של העיר מהסרט בלייד-ראנר. רוצים לבקר בבית ברחוב פייפר בו התרחש הסרט מועדון קרב, או בתחנת החלל סולאריס מסיפרו של סטניסלב לם? ב-SL אפשר. 
- איך התגלגלת לשם מלכתחילה?

"התחלתי לשחק ב-Second Life כשהכל עוד היה בגירסת בטא. לפני כן הייתי בעניין של עולם וירטואלי דומה אחר, There, שהיה דיי זוועתי. ב-There אי אפשר היה לעשות כלום בלי לבזבז כסף, והיינו חייבים להוציא כסף אמיתי כדי לקנות כסף וירטואלי. ידיד שלי הציע שנעבור ל-SL.

"כשהתחלתי, הייתי גרפיקאית ומנהלת צוות של מחלקת קריאייטיב. מנהל הרשת חסם לנו את הגישה לתוכנות מסרים מידיים, ו-SL הדבר היחיד שנותר לי לעשות. בחוצפתי הבלתי-נגמרת הייתי גולשת ב-SL גם תוך כדי עבודה. הייתי צריכה למזער את החלון מהר בכל פעם שמישהו התקרב ולתרץ תירוצים, ואפשר לומר שזה קצת השתלט לי על החיים. עד שהתפטרתי לפני קצת יותר מחצי שנה".

- ומה את עושה שם כיום?

"אני מוכרת הרבה מאוד בגדים, סקינים (עורות מעוצבים לדמויות - א.ש), אביזרים שאני מעצבת בפוטושופ. אחד הדברים היותר משעשעים שעשיתי לאחרונה הוא בובת-גרב שמופעלת על-ידי סקריפט ומדברת כשמקליקים עליה. אפשר גם לשים לה בפה מקטרת קטנה עם בועות, זה דיי חמוד."

- איך מעבירים יום שלם בתוך משחק מחשב?

"קמים בבוקר באיזו שעה שרוצים, פותחים מחשב וטלוויזיה ברקע. לא צריך להתלבש אפילו. כשאין לי מה לעשות אני מעצבת משהו חדש. אני עונה לתלונות ומיילים של מי שקנה ממני פריטים. לחלק מהקונים יש את תלונות מאוד מטופשות, בסגנון של 'השמלה הזו לא מתאימה לצבע של הפטמה שלי, אפשר להחליף?'. צריך לענות באופן הכי נחמד שאפשר כדי שימשיכו לקנות דברים. בסופו של דבר, אני מתפרנסת מהתחביב שלי".
 

מטבע וירטואלי עובר לסוחר

יושבים על הגדר (צילומסך)
 יושבים על הגדר (צילומסך)   
האתר הרשמי של המשחק מדווח באופן שוטף על הסכומים שמתגלגלים בעולם של SL. ב-24 השעות האחרונות, למשל, בוזבזו באלפי החנויות שבמשחק 416,838 דולר ארה"ב. אלפי שחקנים שולפים כרטיס אשראי או חשבון PayPal ומשלמים בלינדן-דולרים, המטבע הרשמי של המשחק.

חולצה, למשל, יכולה לעלות 10 לינדן (כ-25 אגורות) - קונים, גוררים עם העכבר ו"מחברים" אותה לדמות במשחק. בית מוכן יכול לעלות 200 לינדן (כ-4.5 שקל), רק להניח על האדמה ולרהט. נערה עובדת ללילה, שמגולמת על-ידי שחקן או שחקנית אחרת במשחק, עולה בסביבות 800 לינדן (18 ש"ח). אותה נערה עובדת או בעל חנות יכולים לגשת לאתר האינטרנט SLexchange, למכור לינדן ולקבל בתמורה דולרים אמיתיים לחשבון ה-PayPal שלהם.

לשהות הממושכת ב-SL יש כמה השלכות על הופנר: היא דוברת היבריש - בליל של אנגלית ועברית, שפה שנרכשה בשעות ארוכות של צ'יטוט במשחק; והיא חושבת בלינדן דולר במקום בשקלים.

"הכל נמכר בכמה עשרות עד כמה מאות לינדן כאשר הסקינים הכי יקרים מגיעים אפילו לאלף לינדן", היא מתמחרת את הפריטים שלה. מאחר ומדובר בסכומים זעומים, לא מספיק למכור פריט פה ופריט שם. כדי להרוויח סכומים שנראים כמו משכורת ולא כמו דמי כיס, אין ברירה אלא למכור בכמויות רבות.
 
 
הדמות של הופנר (מתוך המשחק)
 הדמות של הופנר (מתוך המשחק)   
  
- משחק מרובה משתתפים אחר, וורלד אוף וורקרפט, אוסר להמיר את המטבע הפנימי של המשחק בדולרים.

"אני יודעת. אני זוכרת שהיה פעם אתר בשם גיימינג אופן מרקט, שאיפשר רכישה של מטבעות של משחקים. חברות המשחקים לא אהבו את זה והאתר נסגר בסוף. SL הצליח, בין היתר, כי הוא איפשר את החופש לבצע את ההמרה הזו מלכתחילה".

- איך הגעת להחלטה הסופית לעזוב את העבודה ולהתמקד בעיצוב וירטואלי?

"הכרתי דיי הרבה אנשים שהרוויחו סכומים שיכולתי ורציתי להגיע אליהם בעצמי. ידעתי שאני יכולה. הייתי בת 22 ואמרתי לעצמי שאם יש זמן לעשות החלטה טיפשית מהסוג הזה, זה הזמן. בהתחלה אנשים סביבי לא הבינו, עד שראו שיש בזה כסף אמיתי".

- וזה עובר את המשכורת של מנהלת צוות קריאייטיב?

"כשזה היה עיסוק משני הרווחתי פחות. עכשיו, כשאני עושה את זה במשרה מלאה, יש לי יותר זמן לעיצוב ולקונים וזה בהחלט מגיע למספרים האלו, אם לא יותר".

- כללית, אפשר להסתדר בלי כסף בעולם של SL?

"אפשר בלי. יש כאלו שאוהבים להכין את הבתים, הבגדים והאביזרים שלהם בעצמם. ובסופו של דבר, זה בעיקר עניין חברתי יותר מאשר כסף".
 
 
"רוב האנשים לא מבינים", היא משתתקת לרגע. "כל כך קשה למצוא עבודה היום, וזה היה ג'וב מוצלח. אימא שלי שאלה רק "מה את עושה? מה את עושה?" שוב ושוב. היא חשבה שאני עוסקת בהונאות רשת. קשה להסביר לה איך זה עובד".
 
- איך מתבצע העיצוב עצמו?

"מעצבים תבנית של הפריט בפוטושופ ועושים upload של הקובץ למשחק עצמו. אני אמנם גרפיקאית ויש לי רקע, אבל זה לא פשוט, ולקח לי שנים להגיע לרמה טובה. ככל שהרמה השתפרה, השתפרו גם המכירות".

יש גברים שקונים אצלך בגדים ועורות של נשים?

"אני לא יכולה לומר כמה אחוזים, אבל יש המון. אני מכירה כל כך הרבה נשים במשחק שבאיזשהו שלב גיליתי שהן גבר, שזה כבר לא מפתיע. אפשר לזהות אותם בקלות כי הם מתלבשים כמו זונות, עם חצאיות קצרות מדי וחזה ענק. יש גם גברים שמתלבשים כמו נשים אבל שומרים על הלוק הקוקסינלי. פעם ביקשו ממני לעשות סקין לקוקסינלים, גבוה, עם כפות רגליים גדולות. לא עשיתי את זה, כי זה הרבה עבודה וזה לא ימכור מספיק".

- ופרוות של חיות, את מעצבת? ראיתי אנשים שלובשים צורות של חתולים ושועלים.

מאיה מרימה גבה. "את מתכוונת ל-Furries, הפרוותיים? יש תרבות שלמה כזו. הם... מוזרים. תביני, העניין הוא שסקס זה חלק מאוד גדול מהמשחק. אנשים רוצים רק סקס, סקס וסקס כל היום. הפרוותיים הם אנשים שמתלבשים כמו חיות ואז... עושים סקס. ביזארי, לא?. יש גם תרבויות אחרות שלא ברור מאיפה הקריצו אותן, כאילו כל סוטי העולם חברו להם יחדיו. שמעת על הגוריאנים? זה התחיל מספר מד"ב בינוני על עולם בשם Gor, שאף אחד לא קרא, אבל באינטרנט זה תפס תאוצה. משום מה ב-SL זה התפתח מאוד חזק, ויש דמויות שחיות לפי הספר. הם תומכים בעבדות של נשים, למשל".
 
בובת-גרב (צילומסך)
 בובת-גרב (צילומסך)   
- ולאיזה קהילה את משתייכת?

"תני לי להבהיר - אני משתייכת לנורמלים. אני מסתובבת עם המעצבים שיוצרים פריטים ל-SL. רובם גרפיקאים שהתחברו כי יש להם מכנה משותף".

- המעצבים האלו הם לא עובדים של Linden Labs, החברה שפיתחה את המשחק?

"לא. ב-There ההנהלה שכרה מפתחים משלה, ואם מישהו עיצב אביזר משל עצמו ההנהלה היתה צריכה לאשר ידנית כל עיצוב עצמאי. ב-SL עשו בחכמה ואין כל-כך מפתחים ומעצבים בשכר מטעם ההנהלה. הם העבירו את הכוח הזה לקהילה, והם מרשים לנו להעלות למשחק מה שאנחנו רוצים. הם נותנים לנו יותר חופש ויצירתיות".

- ראיתי שחברות מסחריות כמו אדידס, טויוטה ואמריקן אפארל התחילו למכור ב-SL בגדים, נעליים ומכוניות. מרגישים אותן נושפות למעצבים העצמאיים בעורף?

החברות המסחריות מתחילות להיכנס לזה, אבל אף אחד לא ממש קונה בגדים ב"אמריקן אפארל", כי הם לא מעדכנים את הקולקציה באותה התכיפות שהגולשים מעדכנים. בעולם הזה אין למותג ערך מוסף. כשקונים מחברה גדולה אין לזה אופי אישי. הרבה פעמים, אגב, החברות האלו שוכרות מעצבים שכבר מתפרנסים מעיצוב ב-SL. המעצבת שנשכרה להעתיק ל-SL את הקולקציה של "אמריקן אפארל", לדוגמה, התחילה כעצמאית בסקנד לייף ואז החברה שכרה אותה".

- יש אווירה תחרותית משהו בין המעצבים?

"בדרך-כלל כולם מאוד נחמדים אחד כלפי השני. מצד שני, יש בעיה של העתקות של עיצובים מקוריים. אנחנו מתלוננים להנהלה של המשחק אבל הם פשוט לא עושים מספיק, וגם כשכן לפעמים כבר מאוחר מדי וחיקוי של פריט נמכר במאות עותקים".
 

לא כולם יפים ומושלמים

שופינג בחנות של הופנר (מתוך המשחק)
 שופינג בחנות של הופנר (מתוך המשחק)   
התרבות של Second Life מתבטאת גם באינספור בלוגים על המשחק, מגזיני-רשת שעוסקים בו, מפות להתמצאות באזורים השונים שלו ואפילו אתר שיתוף תמונות שצולמו ב-SL, בדומה לפליקר הארצי יותר. העיתון הנפוץ במשחק יכול ללמד גם את הכתבים של ידיעות אחרונות שיעור בתקשורת. הופנר עצמה תורמת למגזין העיצוב PNP ומפרגנת בו גם למעצבים מתחרים. את הדמות שלה במשחק, מיותר לציין, היא עיצבה בעצמה.

- במה הדמות שלך שונה ממך באופי, במראה?

"מן הסתם, הייתי מתה להיראות כמוה. היא כמובן יפה ורזה. היא מתלבשת כמו שאני רוצה, בסגנון יותר אלטרנטיבי, ועושה מה שאני הייתי רוצה לעשות. אבל בסופו של דבר את לא משחקת דמות, את מגלמת את עצמך, רק בעולם שאין בו גבולות. יש כאלו שלוקחים את זה יותר רחוק - יש לי חבר שלדמות שלו יש מוח בצנצנת על הראש ואחד שיוצא לו מהחזה היצור מהנוסע השמיני. אתמול, אגב, התלבשנו כמו שפנים וזרקנו שפנים אחד על השני. הסבירות שאלך פה ברחוב ואשליך שפנים על אנשים דיי נמוכה".

- אם בעולם הדמיוני כולם יכולים להיות יפים ומושלמים, ההופעה החיצונית עדיין משחקת בכלל?

"בפועל, לא כולם יפים ומושלמים. יש כאלו שלא יודעים לעצב את עצמם ומסתובבים עם עין אחת למעלה ועין אחת למטה. יש גם כאלו עם טעם רע בלבוש. האישיות עדיין משחקת תפקיד עיקרי, וגם השיוך לקהילה, כמו הפרוותיים למשל".
 
ויש גם רומנטיקה (מתוך המשחק)
 ויש גם רומנטיקה (מתוך המשחק)   
- יש שם בכל זאת גבולות? מה אסור?

"אם שני חבר'ה רוצים להתעסק, אין בעיה להתפשט ולשכב באמצע כל חדר כמעט. יש הרבה בנות שמתפרנסות מליווי, ומגעיל כמה שיש לזה ביקוש. יש לי חברה ישראלית שמנהלת מועדון חשפניות מהסוג הזה, אבל אני לא שופטת אותה. אלו אנשים מבוגרים, שיעשו מה שהם רוצים".

- לא משתגעים מלשבת כל היום מול המחשב?

"כשעובדים מהבית אין סיבה אמיתית לצאת ממנו. אני צריכה להמציא תירוצים כדי לצאת קצת, כמו להחזיר סרט לספריית וידאו או לצאת עם חברים. גם כאלו שהכרתי מחוץ למשחק. חשבתי לנסות למצוא עוד עבודה כדי שיהיה לי מה לעשות".

- הבנתי שגם את החבר הכרת ב-Second Life.

"ובכן, פגשתי ב-SL מישהו מהולנד והוא טס לבקר אותי בארץ כבר 5 פעמים וגר אצלי בבית לאיזה חודש ו... אני מעדיפה לא לספר. זה קצת אישי".
מאיה מחייכת וחופרת בציפורניה בשולחן עשוי הפורמייקה. לא פיקסלים, פורמייקה של ממש.

- יש מוזיקאים שעורכים הופעות ב-SL. יצא לך לראות כמה?

"זה לא משהו. רואים דמות תלת-מימדית זזה ושרה. לא הייתי אף פעם בהופעה, אבל אני חושבת שיו2 הופיעו אצלינו. דוראן דוראן? לא ידעתי שהם מופיעים החודש אפילו. בחברה כבר לא משווקים את זה רק מהזווית של תרבות, הם קוראים לאנשים לבוא ולהרוויח כסף".

- חשבת לנסוע לכנס של חובבי SL בסן פרנסיסקו שנערך בסופשבוע האחרון?

"דווקא רציתי לבוא, אבל בגלל שאין לי עבודה "אמיתית" לא הסכימו לתת לי ויזה. יש בזה משהו אירוני, לא? אני חיה מ-Second Life ובגלל זה אני לא יכולה להגיע לוועידה על Second Life. כנראה שאשאר במציאות הווירטואלית. חבל, הייתי יכולה לפגוש הרבה אנשים שהכרתי דרך המשחק".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by