ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
השנה החולפת בראי הפורומים 

השנה החולפת בראי הפורומים

 
 
הנהלת הפורומים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הפורומים, כפי שכולנו יודעים, הם שיקוף מדויק של הלך הרוח בחוץ. באופן פרדוקסלי, דווקא הפורום הוירטואלי הוא המקום שבו אנחנו מתחברים הכי חזק למציאות. החוויות האישיות שלנו מתלכדות עם האירועים שבחוץ והכל נשטף על דפי הפורום - בלי צנזורה, בלי עכבות, בלי מתווכים. ואם כך הוא, בודאי אפשר לסכם את שנת תשס"ב בראי הפורומים.

שנת תשס"ב נפתחה בצל אירועי 11 בספטמבר, שגרמו לנו לרגע להרגיש כחלק מהעולם ויותר מכך להבין שהחיים זה יותר מסרט. הפורומים געשו, ותמונות, השערות קונספירציה ומחשבות על סוף העולם מילאו את החלל. ברגעים הראשונים, לא יכולנו בכלל לדבר. כל מה שאנחנו עושים זה לכתוב ולכתוב ולכתוב - ופתאום נגמרו לנו המילים. כשחזרה לנו הנשימה, צחקקנו בעודנו נזכרים בטום קלנסי, שכתב את מה שהפך למציאות, והערכנו שפרל הארבור זה עכשיו כסף קטן. כמו תמיד, חשבנו מיד בעיקר על עצמנו - ועל איך שסוף סוף יבינו מה אנחנו עוברים.
 
בנייני התאומים בניו יורק קורסים
 בנייני התאומים בניו יורק קורסים   
וכמובן, היינו צריכים להתמודד עם הרבה מאוד פיגועים ברמה הלוקלית. עם כל הכבוד לניו יורק, לנסוע באוטובוס בארץ מעולם לא היה מפחיד יותר. אחד הפיגועים הנוראים ביותר, אשר קשה להיזכר בו על סף ארוחת החג שפותחת את השנה, הוא הפיגוע בליל בסדר בנתניה. ועל זה נאמר: תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה.
 

מה זה ירוק בחוץ ואדום מבפנים?

אוהדות אדומות חוגגות
 אוהדות אדומות חוגגות   
מעבר לפחד הקיומי האישי, הדי הטרור הגיעו רחוק והרסו לנו את התוכניות. משחקי כדורגל כבר אי אפשר לקיים פה, ואת ההיסטוריה של ההעפלה לליגת האלופות נצטרך לממש בקפריסין. ועדיין במוח לוהטת תחושת ההתרגשות מכך שאנו עושים היסטוריה שנה אחר שנה, כשנזכרים בניצחונות הפועל תל-אביב על קבוצות אירופאיות, אשר הביאו אותה עד רבע גמר גביע אופ"א.
 
 

ועכשיו כולם ביחד: אוממממממממממ

אולי בגלל האימה שבחוץ ואולי מסיבות אחרות מצאו רבים את עצמם מתעטפים ברוחניות ומתגוננים באמצעות מדיטציה טרנסצנדנטלית בפני העולם. בנענע נולדו פורומים אחים לפורום מיסטיקה: פורום מאגיה, פורום טארוט ופורום קריאה בכף היד. הרצון להתקשר עם העולם שמעבר, להתחבר לאנרגיות ולהשפיע בדרכים לא קונבנציוליות חלחל גם לפורומים של נענע - וכחלק מתיאורית פנג שואי שטוענת שמיקום החפצים בבית משפיעה על האנרגיות שלנו, העלינו את הממשק החדש של הפורומים שאמור להביא למקסימום את סך אינטליגנציית הגולשים.

 

מרימים את הראש בגאווה

מצעד הגאווה בתל-אביב
 מצעד הגאווה בתל-אביב   
לא הכל היה רגוע. קהילת הגאווה המתעצמת הוציאה לפעמים את השדים מלבבות לא לבביים והויכוחים על מהי סטייה הרעידו את גג הפורום (הוירטואלי). גם הויכוחים מן הרחוב שתוהים למה בכלל צריך מצעד גאווה פומבי מצאו דרכם אל הפורום. אבל אל מול הטינה החיצונית, התפתחה לה גאווה פנימית, ניצנים של הכרה והגשמה, והתחלות: הנשיקה הראשונה והפעם הראשונה להשתתף במצעד הגאווה.
 

נרים כוסית לחיי האהבה

בשנה האחרונה פרצו לחיינו ביתר שאת הטלנובלות ואופרות הסבון (למה קוראים להן ככה?) הישראליות. העיתונות עדיין מתייחסת לתופעה בזלזול אולם הציבור אימץ בחוזקה. ואם כבר בתרבות עסקינן, גילינו שספרות קשורה לכל דבר. ספרות זה גם ספורט, ספרות זה גאווה, ואפילו - סמים קלים. מילא ספרות, אבל תמיד ירדנו על קולנוע ישראלי - התסריט נחות, השחקנים לא יודעים לשחק. והנה פתאום כל עם ישראל חיבק באהבה את "חתונה מאוחרת" - סרט גרוזיני, למען השם. אכן, יש תקווה לעשייה הישראלית. או שאולי לא?

אפשר לומר שבמקביל לרצון "להיות אמריקה" ולהגיע לסטנדרטים כלל עולמיים, מתחשק לנו לפעמים להיות קצת יותר עצמנו. הנה, אפילו שלחנו זמרת מוסיקה מזרחית לייצג אותנו באירויזיון. לפעמים אנחנו בועטים בגבולות של עצמנו, ולפעמים אנחנו מתכנסים הביתה פנימה, אבל תמיד תמיד אנחנו מאחלים להגיע לימים טובים יותר. שנת פורומים טובה לכולם.

 

ולסיכום, צ'ופר קטן שרק עושה חשק לעוד

לקט של סוכריות פורומים קטנות: האמירות שלנו, הויכוחים שלנו, השטויות והחרטות.

"הם עושים רשימות כאילו אין מחר, היה צריך להפיל את מרכז הסחר העולמי כדי שהם יקטינו גיפים והם לא פוגעים בתפוצה של ידיעות" (waffer משתלחת ב- ynet כחלק מפרוייקט על בפורום תרבות דיגיטלית)

"למה אני נהנה לקרוא על כל הטינופת הזאת? הרי אם הייתי נתקל ברחוב באחד מאותם טיפוסים מפוקפקים הייתי עושה את עצמי עיוור וחרש, מגביר את צעדיי ובורח מהמקום". (חבר האקדמיה מדפדף בספרו החדש של יהונתן גפן, וגם מסביר) "מאחורי המחסה שמעניקים לי הדפים של הספר אני יכול לפגוש בסמים שונים, ברוצחים ובנוזלי הגוף המחליאים ביותר ועדיין להשאר נקי ותמים"

"לא צריך להרחיב את הדיבור על חרמנותו חסרת העכבות. את אביגיל ואת בת שבע הוא לוקח מבעליהן ומחסל את הבעלים" (חיים קאופמן מסביר למה דוד המלך הוא בעצם המאפיונר טוני סופראנו)

"עכשיו, אחרי שכולנו ראינו בערוץ 8 איך מיברג נראה באמת, מתברר שגבע עשה איתו חסד גדול באיורים שלו" (רוב מתענג על מאבקי הבוץ בביצת התקשורת)

"סביר להניח שאתה ערבי" (תגובה אופיינית בפורום אקטואליה)

"נמאס לי" (קיטור אופייני בפורום קיטורים)

"בימים הקרובים ימלאו שנתיים לפעם הכרונולוגית האחרונה בה עשיתי סקס" (מיקה בוידוי רגשני, שהביא את גברברי הפורום לנחם, במקום להתנדב למשימה)

יש לכם פניני פורומים טובות יותר? נראה אתכם, בתגובות לכתבה.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by