ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
תנו לפינגווין לנצח 

תנו לפינגווין לנצח

 
 
אדר שלו

פעילי קוד פתוח משנוררים מחשבים ישנים, מתקינים עליהם לינוקס ומקימים כיתות מחשבים בבתי ספר דלי תקציב. אז איך זה שמשרד החינוך לא מת על זה? רשמים מכנס אוגוסט פינגווין 2006

 
 
 
 
 
 
 
 
 
לוגו הכנס
 לוגו הכנס   
איך מתנהלת עמותה לקידום קוד פתוח, שמצד אחד מדברת על הפקת רווח משימוש בלינוקס בעסקים, ומצד שני מחזיקה בגזבר עם סנדלים שנושא את המזומנים בשקית סנדווייצ'ים? במהלך השנה, הפעילים מתקבצים בעיקר בפורומים, קבוצות דיון וערוצי IRC. אבל אחת לשנה יוצאים משתמשי לינוקס ממחילותיהם האפלות, נפרדים לכמה שעות מהמחשב ונוהרים לכנס אוגוסט פינגווין של עמותת המקור, עמותה ישראלית לקידום קוד פתוח ותוכנה חופשית, ושל איגוד האינטרנט הישראלי, שנערך באוניברסיטה הפתוחה.

השנה התקיים כנס אוגוסט פינגווין זו הפעם החמישית. הלוגואים של נותנות החסות על הטי-שירט של הכנס אומנם גדלו, אבל מספר הנוכחים קטן. "הגיעו פחות אנשים. הפרצופים מתחלפים כל שנה וזה עניין ידוע, אבל השנה הגיעו פחות", מעיד עדי סתיו, משתתף ותיק שזכה בתחרות ההאקינג בכנס של 2004. הדמוגרפיה עדיין מראה יתרון משמעותי לנוכחים ממין זכר. פה ושם נרשמה חצאית, אבל היא לרוב תלויה על כתפו של גיק ממושקף ובר מזל כלשהו.

האווירה בכנס אוגוסט פינגווין ידועה כאווירה אנרכיסטית משהו, שאחראיות לה בין היתר תחרות האקינג מסורתית ותחרות טריוויה היתולית. השנה, למרות סנדלי-ריצ'רד-סטולמן של הגזבר, אלון אלטמן, האווירה היתה רצינית יותר. החלקים השובבים יותר בוטלו ונשארו הפאנלים הרציניים, בנושאים כמו עסקים וקוד פתוח, פאנל על חינוך, והרצאה של על Asterisk, מרכזייה טלפונית חופשית.
 

משנוררים מחשבים ישנים

(צילום: א. שלו)
 (צילום: א. שלו)   
הפאנל המעניין והאקטואלי ביותר עסק בניסיונות להחדיר מערכות קוד פתוח למערכת החינוך בישראל.

קהילת הקוד הפתוח מנסה כבר זמן מה להשתחל למערכת החינוך. הדבר לא פשוט בכלל, בעיקר בגלל הסכם שיש בין משרד החינוך לבין מיקרוסופט - מיקרוסופט מוכרת למשרד החינוך חלונות ואופיס במחירים מצחיקים ומשרד החינוך מרוצה מהדיל המצויין שעשה.

אל תתבלבלו בין קרן גייטס למיקרוסופט - לא מדובר כאן בנדבנות פרופר. "מיקרוסופט מקבלת על כל עותק של חלונות שמיועד לבית ספר זיכוי מס של 80 דולר, כשעלות ייצור הדיסק היא 20 סנט", מבהיר שחר שמש, פעיל וותיק בעמותת המקור ואחד ממארגני הכנס. כלומר - לא רק שמדובר בהזדמנות מצויינת להרגיל את הצעירים לשימוש באופיס וחלונות, זה גם משתלם למדי מול מס הכנסה.

אולם לאחרונה, כך מדווחים חברי הקהילה, המאמץ מתחיל לשאת פירות, ויותר ויותר בתי ספר מתגאים בכיתת לינוקס משלהם.

במסגרת ההסכם בין מיקרוסופט למשרד החינוך, כל תחנת עבודה שמותקנים עליה חלונות ואופיס, עולה למשלם המיסים 38 דולר . זהו אומנם מחיר נמוך בהרבה מזה שמקבלים בחנות, אבל הסכום הכולל יכול לממן את העסקתם של עשרות מורים בשנה, או יותר מזה – סריקת כל ספרי הלימוד ותשלום תמלוגים להוצאות הספרים.

לעומת זאת, כך הוסבר בכנס, עלויות הטמעת לינוקס בבתי הספר זעירות, רק עשירית מהעלות של הטמעת מוצרי מיקרוסופט. לצורך הקמת השרתים מספיקות גרוטאות כמו פנטיום I או II, אותם משיגים בשיטת השנור. ושי שריד, שמוביל את הפרויקט, מסביר: "אנחנו אוספים כל מיני מחשבים ישנים. למשל, ממחלקת פשעי מחשב של המשטרה, שזורקת מחשבים שלמים ולוקחת רק את ההארדיסקים".

"לפעמים מבזבזים כיתה שלמה על מחשבי פנטיום I שרץ עליהם Windows 95", מוסיף איזי גולדברג, ממשתתפי הפאנל. במקום זאת, הוא מסביר, ניתן היה להריץ על אותן גרוטאות לינוקס, מערכת הפעלה שמסתדרת טוב יותר עם חומרה חלשה.

ואיך משכנעים מערכת חינוך בירוקרטית וזהירה לעבור למערכת "בלי גב" ממסדי כמו לינוקס? "אני לא חושב שצריך למכור לינוקס למערכת החינוך. צריך לתת. אנחנו לא מבטיחים לעשות – אנחנו עושים ומראים שזה עובד. העלות היחידה היא התנדבותית. אנחנו מגיעים לבתי ספר פינתיים שמשרד החינוך לא מתקצב, שלא הייתה להם שום יכולת מחשב ועכשיו יש להם כיתת לינוקס עובדת. משרד החינוך, לצערנו, לא עוזר תקציבית".

"אחרי שמסירים את הלוט מעל כיתת המחשבים החדשה, מראים למורה ולתלמידים איך עובדים עם אופן אופיס. מורים למדעים, פיזיקה, אסטרונומיה וביולוגיה מוצאים בלינוקס מבחר גדול של תוכנות רלוונטיות. בבית הספר הדמוקרטי החדש שיוקם בגבעת אולגה נגיע ל-100 תחנות לינוקס", מספר לנו שריד. בבית הספר אורט שבחצור הגלילית יש כבר כיתת תוכנה חופשית פועלת, הוא אומר בגאווה.


מערכות ניהול תוכן חופשיות במערכת החינוך

אבל כשמדברים על קוד פתוח במערכת החינוך, לא מדברים רק על מערכות הפעלה. עדן אוריון, ראש תחום מולטימדיה באוניברסיטת חיפה, העיד כי הוא אומנם משתמש מקינטוש, אבל זה לא הפריע לו לבחור במערכת ניהול תוכן פתוחה וחופשית לצרכי האוניברסיטה. "האתר של דובר אוניברסיטת חיפה רץ על מערכת ניהול תוכן בשם Joomla ומי שכתב אותו זה צוות שעבר הכשרה של חצי שעה, לא יותר מהסבר על שימוש באאוטלוק, למשל".

גם מערכת ללמידה מקוונת בשם moodle, שקיבלה בשנה שעברה מענק מאיגוד האינטרנט לצורך התאמתה לעברית, נמצאת בשלבי בדיקה באוניברסיטת חיפה. האוניברסיטה הפתוחה הבריטית, לשם השוואה, כבר עושה בה שימוש בהיקף נרחב וחוסכת סכומי עתק.
 

מי מפחד מקוד פתוח?

נוכחות דלילה (צילום: א. שלו)
 נוכחות דלילה (צילום: א. שלו)   
בימי שישי אנשי עמותת המקור מעמיסים את הרכב בציוד ישן ונוסעים לבתי ספר עניים, כדי להתקין בהם מחשבים ישנים עם מערכות הפעלה ואופיס ולבצע תחזוקה, הכל שלא מתוך אינטרס כזה או אחר או רווח כספי.

מסתבר שזה עדיין לא הופך אותם בעיניי משרד החינוך לחסידי אומות עולם, וכל תחנת לינוקס עולה להם ביותר עבודת שכנוע מאשר עלות של חומרה או תוכנה.

לא רק בירוקרטים - גם בטוקבקים מורגשת אווירת עליהום על לינוקס, לאחרונה יותר מתמיד. "אנשים לא אוהבים שמנערים להם את הסירה. אם פקיד ממשלתי צריך להגיע להחלטה שעלולה לעלות לו בראש שלו, הוא יחשוב אחרת. זה לא בזדון", מנסה להסביר שחר שמש, פעיל ותיק שאירגן את הכנס, את הסיבות לאנטגוניזם. "נשמעו גם טענות לגבי הרגלי ההיגיינה שלנו", מילמל מישהו מאחוריו.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by