ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
צריך רק אצבע 

צריך רק אצבע

 
 
כתבה: שרון טל. איורים: אריאל ויסמן

שרון טל חושבת שבשביל לגלוש באינטרנט ולשחק במחשב לא ממש צריך את כל הגוף, וקוראת לאבולוציה להתחיל לעבוד. טור פרידה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
"נראה בול כמו קוף". הומו-סאפיינס
 "נראה בול כמו קוף". הומו-סאפיינס   
אתמול חשבתי על זה לראשונה. הלכתי עם המחשב הנייד שלי, שקוראים לו שלום, לבית קפה. בזמן שאני שיחקתי עם גוגל-טוק על שלום, ישב מולי איש אחד, שנראה היה כאילו הוא באמת עובד. היה לו iBook קטן קטן, שעמד על השולחן העוד יותר קטן שמולו. הוא התכופף מעליו והקליד במרץ. הכתפיים שלו היו מגובננות והאצבעות רצו במהירות על המקשים. הוא נראה בול כמו קוף.

ולמה הוא נראה כמו קוף? פשוט מאוד - כי היו לו יותר מדי איברים. מי מכם, קוראי הגיקים, שזכה אי פעם להיות עם בחורה במיטה, מכיר את התופעה היטב. בדרך כלל, יש יותר מדי ידיים. לעיתים רחוקות יותר, יש המון רגליים. ככה זה גם עם המחשב הנייד, בשביל מה לעזאזל צריך את השכמות האלו? מה הן עוזרות לו, לבחור המסכן עם המחשב הנייד הקטן קטן?
 

ההומו-דסקטופוס והומו-קונסולרוס

"מי הכי גבר". הומו -דסקטופוס
 "מי הכי גבר". הומו -דסקטופוס   
פעם היינו זזים ממקום למקום. אני לא מדברת על התקופה ההיא, הראשונה, שהיינו צריכים ממש לצוד את האוכל שלנו. אני מדברת על תקופה פחות עתיקה, זו שבה נאלצנו ללכת לסופר כדי לקנות את האוכל. אבל היום, אפילו זה כבר לא קורה. אנחנו לא יוצאים מהחדר. לא קמים מהכיסא. אנחנו מקלידים עד צאת נשמתנו. אי אפשר לפתח את הגוף שלנו בהתאם? אפילו הקוף הצליח להבין שהוא לא זקוק לזנב ארוך כדי להיות בן אדם.

ואז נפל לי האסימון (שאני תוהה אם מישהו מבין קוראיי בני ה-15 ומטה בכלל יודע מי הוא, מה הוא, ולמה הוא בכלל צריך ליפול). מבט חטוף על ההיסטוריה של הוביל אותי למסקנה שיש עוד תקווה. אני אסביר. בראשית היה ההומוסאפיינס, אותו יצור נחות שממש נאלץ לצאת מהבית. אחריו הופיע ההומו-דסקטופוס. האיבר החיוני אצלו היה כפות הידיים, שבעזרתן הקליד, והרגליים, שאותן הניח על השולחן, כדי להראות למי פה יש את המשרד הכי גדול ומי פה הכי גבר.
 
"אגודלים מפותחים".  הומו-קונסולרוס
 "אגודלים מפותחים". הומו-קונסולרוס   
אחריו בא ההומו-קונסולרוס. ההומו-קונסולרוס כבר לא היה זקוק לרגליים כדי להראות שהוא גבר. מבט אחד בקונסולה שיושבת אצלו בסלון הבהיר לכולם למי פה יש הכי הרבה כסף. לעומת זאת, הוא היה זקוק לאגודלים מפותחים כדי להזיז את הג'ויסטיק וללחוץ על האיקס-עיגול המפגרים שלו. אבל זה לא הספיק. הפרק הזה באבולוציה היה צריך גם פלג גוף עליון כדי להתפלל. בכל פעם שההומו-קונסלרוס נתן בעיטה לא טובה לשער בפיפ"א הוא היה צריך את הגוף שלו כדי להזיז אותו לכיוון השער, תוך תפילה לכדור שנבעט לא טוב שיואיל בטובו להגיע בכל זאת לשער. או לכל הפחות לשחקן מהקבוצה הנכונה.
 
 

הומו-לפטופוס

"השאר הוא רק הולוגרמה מתוחכמת".  הומו-לפטופוס
 "השאר הוא רק הולוגרמה מתוחכמת". הומו-לפטופוס   
אחריו בשרשרת האבולוציה היה ההומו-לפטופוס. הטיפוס הזה זקוק רק לראש ולאצבעות שיודעות להקליד. המצטיינים בשלב ההומו-לפטופוס הם אותם יצורים שהצליחו לפתח לעצמם ראש קטן במיוחד, שאותו אפשר להניח על הלפטופ עצמו, ממש ליד משטח הגלילה המשמש כעכבר. אני חושדת שגם ניקיטה, האישה הגדולה מן החלומות, נמצאת כעת בשלב הזה. יש לה רק ראש בלונדיני, שמחזיק את השיער שבו אפשר לנפנף, וידיים, שבעזרתם היא מחזיקה את האקדח ויורה. השאר, כלומר מושא החלומות של כל העולם, הוא רק הולוגרמה מתוחכמת.
 

ההומו-סלולרוס והומו-אייפודוס

"זקוק רק לשני אגודלים".  הומו-סלולרוס
 "זקוק רק לשני אגודלים". הומו-סלולרוס    
השלב הכי טרי באבולוציה הוא זה שמקיף אותנו מכל עבר, ומאיים לעשות להומו-דסקטופוס, שרובנו משתייכים אליו, את מה שההומו-סאפיינס עשו לאדם הניאנדרטאלי. את השלב הזה מרכיבים שני ענפים, שיום אחד בוודאי ילחמו זה בזה עד מוות:

הראשון, והפחות מעניין מבין השניים הוא ההומו-סלולרוס הזן שזקוק רק לשני אגודלים כדי לשלוח סמס.
 
"אמה אחת ארוכה". הומו-אייפודוס
 "אמה אחת ארוכה". הומו-אייפודוס   
השני ומהעניין מבין השניים הוא ההומו-אייפודוס. ההומו-אייפודוס מרכז את כל גופו באמה אחת ארוכה, שבעזרתה הוא מסובב את הגלגלת. עם כל כך הרבה ג'יגה של זיכרון, וכל כך הרבה כסף לחלקי חילוף, אין ספק שזול יותר להכניס את שאר הגוף למאגר הזיכרון, ולהתרכז בפיתוח מיומנות אמה מרשימות. העיקר לא לקלקל את האייפוד. אגב, מחקרים מעריכים כי בוגרי הקולג'ים בארצות-הברית הם העתיד של המין האנושי, ומהם תצמח המוטציה שתגאל את כולנו מכאבים בפרק כף היד, בשכמות ובצוואר.

אז תעשו לי טובה. נמאס לי לשמוע על כירופרקטים, על דיקור סיני ועל מסאז' שוודי. באמת, אני לא צריכה את כל החרא הזה. תפתחו איזו אבולוציה סבירה שתניח לי להקליד בשקט בלי לדאוג ממחלת הטניסאים ובא לציון גואל ולכאב מזור. אני בינתיים במיטה, מתמכרת למשככי כאבים.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by