ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
שירת הטוקבק 

שירת הטוקבק

 
 
רוני שני

ברשת כולם משוררים, אבל האם השירה המקוונת יכולה להתחרות בשייקספיר?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
"ךןכק'ד נוא ש 'שךלןמע / דישגם'ת ש פםםר פךטקרק"

האם זו שירה? התשובה האינסטנקטיבית תהיה בוודאי "נראה לך??", אבל יש לנו חדשות בשבילכם - זו לא רק שירה, אלא פואטיקה קלאסית במיטבה. זהו ציטוט של שייקספיר שהוקלד כאשר המשורר זלי גורביץ' לא העביר את המקלדת לעברית, בכוונה כמובן. הקורא מוזמן לצעוד פנימה אל השיר ולנסות ולפענח למה התכוון המשורר. גם גורביץ' וגם שייקספיר.

גורביץ', ראש החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ומחבר "זמן בב", היה אחד הדוברים בערב העיון "לאן מתקוונת השירה?" שנערך בשבוע שעבר באוניברסיטת תל אביב, ביוזמת מכון נטוויז'ן לחקר האינטרנט ובשיתוף החוג לספרות.
 
 
הכנס עסק אמנם בשירה מקוונת על כל היבטיה, אך נראה כי המסקנה הבלתי נמנעת היא שהשירה באינטרנט היא ממש כמו השירה בכל מקום אחר, בין אם היא מתנוססת בפונטים עצומים בשדרה כשהיא מרוככת באיורים צבעוניים, או פרושה לאורכה של תחנת אוטובוס ומעלה בכולנו זמזום של שיר מוכר.

אבל להבדיל מהמתרחש בסצנת השירה המודפסת, באינטרנט ניתן לראות פריחה חסרת תקדים של שירה, מכל ז'אנר שרק תעלו בדעתכם. ברשת אפשר למצוא שירה קלינגונית, שירים בשפת התכנות Perl, שהם בעצם תוכנות קטנות (וואו, סוף סוף יש שימוש אמיתי בחיי היומיום לשירה!), שימוש במולטימדיה (מוזיקה, סרטים, תמונות), שירי היפר-טקסט, שירים אינטראקטיביים,שמשתנים בהתאם לתנועות העכבר, "מחוללי שירה" שיחברו עבורכם שירים על פי הטקסט שתקלידו ועוד עניינים. אך האם זו בכלל שירה?
 

באינטרנט כולם משוררים

אנחנו עכשיו בעבר של העתיד (מתוך אתר האינטרנט של "דג אנונימי?")
 אנחנו עכשיו בעבר של העתיד (מתוך אתר האינטרנט של "דג אנונימי?")   
זירת השירה ברשת מעוררת הרגשה של חיות והתרחשות, אך מאידך, אי אפשר שלא לחוש שהכמות לא מעידה בהכרח על איכות. לעיתים מתעוררים געגועים ליד מכוונת, כפי שטוען פרופסור מנחם פרי, ראש החוג לספרות באוניברסיטת תל אביב.

פרי מגדיר את השירה כאמנות אליטיסטית במהותה, המיועדת לקהל מצומצם, ומדגיש את תפקידו של העורך ביצירת - אולי לישת - הטקסטים החשובים בהיסטוריה. היוצרים הגדולים, טוען פרי, נכנסו לקאנון רק מכיוון שהשכילו לקבל על עצמם את תכתיבי העט האדום.

גם רן יגיל, עורך כתב העת "עמדה" ומדור שירה במעריב, העז להרהר בכך שאולי המלך עירום. "אני סקפטי לגבי זה. כשאני נכנס לבמה חדשה למשל, אני טובע באינסוף חומר. אני לא מסוגל לערוך מישהו דרך האינטרנט ומאמין בעבודה אינטימית פנים מול פנים. אני לא מאמין באינטרנט הזה", פסק.

מן הצד האחר, תומר ליכטש, עורך ב-NRG ועורך כתב העת המקוון "דג אנונימי?" הי"ד, טען שדווקא היעדרה של יד מכוונת הופך את האינטרנט למדיום אידיאלי לשירה רעננה ורלוונטית יותר.
 
 
"זהו מדיום נפלא להתפתחותו של דור משוררים חדש, לביסוס סגנונות עתידניים וחדשים אלתוך השירה העכשווית, החדשה, ללא-תלות בממסד הוותיק והמלטף. נעשו בעבר מספר לא מבוטל של נסיונות מעין אלו...מדוע דווקא נסיון זה יצליח? התקווה היא שהנגישות הגבוהה, השונה, המ-ק-ו-ו-נ-ת, היא היא שתאפשר את תחילת המהפיכה השירית בארצינו. עוד לא אבדה תקוותינו".

--- מתוך המניפסט של "דג אנונימי?" ---

ליכטש סבור שהמילה הכתובה היא זו שמרוויחה מתהליך הדמוקרטיזיציה המואץ שעובר על האמנות הבלתי פופולרית הזו, ולא רואה באינטרנט כלי בלבד. מנקודת מבטו זוהי מהפיכה גדולה הרבה יותר. ליכטש, שיוצא נגד הפטפטת בזירה הספרותית מחוץ לרשת, משוכנע שאותה פטפטת עצמה מקבלת תפנית חיובית כשהיא מתרחשת ברשת.

"כתיבה באינטרנט היא אופן הקיום היחיד לבאים בתוכה", אמר, ואימץ את הציטוט שהציגה משתתפת נוספת בכנס, ד"ר תמר יעקובי מהחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב: "באינטרנט כולם משוררים".
 

התוכן הוא הצורה

פעם עשו זאת בדפוס, היום - בפלאש (מתוך אתר האינטרנט של "במה חדשה")
 פעם עשו זאת בדפוס, היום - בפלאש (מתוך אתר האינטרנט של "במה חדשה")   
האינטרנט היא לא כסית, ושירה באינטרנט אינה NetArt. הניסיוניות שהיא מאפשרת אינה כזו שלא בוצעה בעבר, כפי שהעירה מישהי מן הקהל, על ידי משוררים אוונגרדיים בשנות ה-20 של המאה הקודמת. ההבדל הוא רק טכני, אז עשו זאת בדפוס, והיום בפלאש. כך הופכת השירה מאסופת מילים שמתארות מצב למופע מולטימדיה שלעיתים קשה להגדירו כשירה.

ההשפעה של מדיום האינטרנט על התוכן עצמו היא מעטה. אם אכן יש פער בין השירה המודפסת לשירה המקוונת הוא אינו ראשוני או חדשני, ויתרה מכך, קטן בהרבה מההבדלים שניתן למצוא באמנות הויזואלית המתרחשת ברשת ומחוצה לה.
 
"לא שירת סטילס
שירת מסך
שירת וידאו"

--- מתוך "זמן בב", זלי גורביץ' ---

גם אלו הטוענים שהרשת משפיעה על התוכן ולא רק על הצורה, חשים שעדיין מוקדם לעמוד על כל ההשפעות של המדיום החדש. "המעבר לכתיבת שירה במחשב במקום בעט ונייר שיחרר אותי. זה חופש. האינטרנט משפיע ישירות על תוכן, כי יש המון אינפורמציות - תמונות, ציטוטים, טקסטים - שבאים אליך והם זמינים ונכנסים לכתיבה ולמחשבה", הסביר גורביץ'.

אולי צדק פרופסור פרי, שהכריז בשלב כלשהו של הדיון, ספק בתשובה לשאלה מן הקהל, ספק כתהייה שהגיע עימה מהבית, ש"אולי צריך לקרוא להם קצוצונים", לאותם טקסטים קצרים עתירי מולטימדיה, תחדישים לשוניים, קישורים והפניות. הרי שירה, כשהיא במיטבה, לוכדת את החיים עצמם בתוך מילים המונחות זו לצד זו באופן המדויק ביותר ומשכילה להעביר את הרגע, את הרגש, את ההתרחשות, את הכל - רק במילים.
 

מי רוצה להיות רחוב?

גם זו שירה? (צילום: asap images)
 גם זו שירה? (צילום: asap images)   
מה שיכול ללמד לא מעט על מעמדה של השירה - ולאו דווקא זו הנכתבת ברשת - הוא הקהל המצומצם שפקד את האירוע. אולם רקאנטי, שאינו גדול במיוחד גם כך, לא היה מלא, למרות הדמויות הבולטות מעולם האינטרנט והשירה גם יחד שלקחו חלק בדיונים.

בהתחשב בעובדה שהכנס זכה לחשיפה מוקדמת, יש בכך גם הוכחה למחשבה שהדהדה בראש בתום הכנס: התהייה האם נושא ערב העיון מעניין רק את המתדיינים עצמם, ולא מצליח לפרוץ את המעגל הסגור של הכותבים-קוראים?

אסף ברטוב, האבא של פרויקט בן יהודה, הזכיר עד כמה חשובים המשוררים הקאנוניים, אלו שאת כתביהם כבר אין איש קורא/קונה/מכיר. אלו ששמותיהם, כפי שהעיד על עצמו, מזכירים לכולנו רק רחובות. לדבריו, דווקא רשת האינטרנט היתה יכולה להציל את היוצרים והיצירות הללו מתהום הנשייה בו הם מצויים כיום, אבל הבירוקרטיה מקשה אפילו עליו ועל צוות המתנדבים שלו להביא את היצירות אל הציבור ללא תיווך.

אך האם הרשת תורמת במשהו להגדלת מעגל הקוראים? התשובה על כך אינה ברורה. פרופסור פרי טוען שפרסום שירים ברשת אינו פוגע במכירות. עם זאת, ד"ר חניטה גוטבלאט, מהמחלקה לספרויות זרות ובלשנות באוניברסיטת בן גוריון סבורה שלאינטרנט יש יתרון מסוים על פני הספריה: "הטקסטים שהסטודנטים שלי מוצאים ברשת הם לא תמיד קאנוניים או ברמה הכי גבוהה, אבל אלו דברים מדהימים, שמדברים אליהם, והם לא היו מגיעים אליהם בדרך אחרת".
 

מיהו משורר?

האמירה "כל אחד הוא משורר" היא הרי צידו השני של "אף אחד אינו משורר", אז מי מהם נכון לאינטרנט? מחד, על פי החוקים הנוקשים של השירה, אלו המבניים והפיזיים, גם טוקבק הוא שירה. מאידך, את הסונטות העתיקות של שיקספיר אף אחד ממשתפי במה חדשה לא הצליח לשחזר.

עוד מוקדם לדעת לאן הולכת "שירת האינטרנט", ממש כפי שגורביץ הגדיר בספרו: "אנחנו נמצאים בימי הביניים, אנחנו עכשיו בעבר של העתיד והדברים הולכים להשתנות".

"סגרה את החיים - כמו קובץ
על המסך".

--- סיון בסקין סופדת לדליה רביקוביץ' ---
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by