ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
לא מחכים לגברת השמנה 

לא מחכים לגברת השמנה

 
 
רוני שני

דפדפן אופרה מתחרה באקספלורר של מיקרוסופט כבר למעלה מעשור, עלה בעבר כסף ותומך בביטורנט. מנכ"ל חברת אופרה, כנראה הנורווגי החוצפן בעולם, לא רואה שום סיבה להפסיק דווקא עכשיו: "אני לא מפחד מהאקספלורר החדש"

 
 
 
 
 
 
 
 
 
"פשוט חווית האינטרנט הטובה ביותר". לאיזה דפדפן הייתם משייכים את הסלוגן הזה - לאינטרנט אקספלורר? לפיירפוקס? אולי למקסטון? האמת שהמוטו הזה כבר הוצמד לדפדפן אחד, על ידי המפתחים שלו עצמו: לאופרה. וגם אם הם נשמעים לכם טיפה משוחדים, אתם חייבים להודות שיש משהו בדבריהם: דפדפן אופרה היה פה עוד לפני נטסקייפ, הצליח לגרום לאנשים לשלם בעבורו כסף ומשלב בתוכו פיצ'רים כמו ביטורנט ווידג'טים. כשאתה מצליח לשרוד למעלה מעשור מול מיקרוסופט, מותר לך להיות קצת יהיר.

הבעיה היא שלמרות החידושים הטכנולוגיים, לעיתים נדמה שלאופרה חסר משהו, שקשה להגדירו במילים, אבל מאפיין לא מעט מוצרים ותיקים בעולם האינטרנט הצעיר לנצח. מצד אחד, זהו דפדפן שלא נהנה מתדמית חתרנית כמו זו של פיירפוקס. מצד שני, הוא לא מספיק נפוץ בכדי להתחרות באמת באקספלורר. אין מה לעשות, לתוכנה הזו, שעד ספטמבר 2005 עלתה כסף וכעת ניתנת להורדה ללא תשלום, יש תדמית של פרופסור נורווגי אפרורי משהו, שלמרות היותו טיפוס מעניין, למי באמת יש כוח להקשיב לו. את התדמית הזו מנסים עכשיו לשנות בחברה, כשהפיכת התוכנה לחינמית הוא הצעד הראשון בקרב על דעת הקהל.
 

גם לקונסולות

אילוסטרציה (מתוך Opera.com)
 אילוסטרציה (מתוך Opera.com)   
דפדפן אופרה נולד בשנת 1994, ובראשית דרכו, היה פרויקט מחקרי שנערך ב-Telenor, חברת התקשורת הגדולה ביותר בנורווגיה. רק בשנת 1995 הפך הניסוי הזה למוצר מסחרי, הפעיל במסגרת חברת Opera Software ASA. המייסדים, ג'ון סטפנסון פון טצכנר וגיר איוורסואי, עובדים בחברה עד היום. הראשון כמנכ"ל והשני כמפתח ראשי.

כיום, אופרה היא חברה ציבורית הנסחרת בבורסה של אוסלו, מקום מושבה, ומעסיקה 280 עובדים. מרבית הכנסותיה מגיעות ממכירת רשיונות שימוש לדפדפנים מותאמים להתקנים שונים, כמו טלפונים סלולריים, מחשבי כף יד וכדומה ומכירת שירותי תמיכה למוסדות. השוני המרכזי שלו לעומת יריביו המרכזיים - פיירפוקס ואינטרנט אקספלורר - הוא בכך שמחד, זו לא תוכנת קוד פתוח, אך מאידך, היא תואמת כמעט לכל פלטפורמה שרק תחשבו עליה, לרבות קונסולות משחקים, טלפונים סלולריים, מחשבי כף יד ועוד.
 
 
בשנת 1996 הושקה הגירסה המסחרית הראשונה של הדפדפן - Opera 2.0 for Windows כתוכנה שיתופית. ב-1998, הרבה לפני שלינוקס נהיה אופנתי וכשהטלפונים הסלולריים היו עדיין מחשבונים מגושמים, כבר יצאה גירסה שתמכה גם במערכות הפעלה שולחניות אחרות. בשנת 2000 הושקה גירסה מבוססת פרסומות, שאיפשרה לגלוש בדפדפן חינם, תמורת צפיה בפרסומות. מי שהיה מעוניין בגירסה נקיה צריך היה לשלם, כאשר לדברי החברה, נמכרו 100,000 רשיונות שימוש בתוכנה בכל שנה.

לאורך כל הדרך, אופרה היה דפדפן שהציג חידושים טכנולוגיים, שאצל חלק מיריביו כלל אינם מוצעים, או זמינים כתוספים מצד שלישי. בין השאר ניתן למצוא בו לקוח ביטורנט מובנה, ווידג'טים, המתפקדים כמחליפי סרגלי כלים, גלישה בטאבים, סקינים, חוסם פרסומות מובנה, לקוח דואר פנימי, ניווט קולי וכמובן, תמיכה בתקני האינטרנט המודרניים ביותר. עברית לעומת זאת מתגלה לעיתים כמשימה קשה מדי בשבילו.
 
 

אקספלורר? דפדפן נחמד

נראה שלטצכנר בן ה-38, איסלנדי ש"מתעניין מאוד בטכנלוגיה, אבל נהנה גם לשחק כדורגל וכדורסל, אוהב מאוד לטייל ולהתעדכן במתרחש בעולם", אין בעיה להפגין גאוות יחידה ובכל הנוגע לבייבי שלו, הצניעות ממנו והלאה. לא לחינם הסלוגן של החברה כה חד משמעי.

"כאשר התחלנו את כתיבת הקוד של אופרה במסגרת Telenor, הדפדפן הפופולרי ביותר של התקופה היה Mosaic. אחרי שהקמנו את Opera Software, רוב האנשים לא האמינו שנצליח לנצח את Mosaic, ומאוחר יותר את נטסקייפ ואת מיקרוסופט. אבל אנחנו ממשיכים לגדול ולשגשג", אמר בראיון לחיים ברשת.

אז מה מייחד את אופרה בשוק שמכיל שני מותגי על כמו פיירפוקס ואקספלורר? לדברי טצכנר, לעומת שני המתחרים העיקריים שלו, האקספלורר של מיקרוסופט ופיירפוקס של ארגון מוזילה (ענף של נטסקייפ, הגוליית שהפך לדוד), "אופרה מציע לגולשים באינטרנט מהירות, אבטחה ופונקציונליות משופרות. אופרה אינו דורש התקנת תוספים על מנת לעבוד, וכולל תכונות מובנות, כמו ווידג'טים, חסימת תכנים ותמיכה בביטורנט. יתרון נוסף הוא שהמשתמש יהנה מאותה החוויה על פני התקנים שונים, כך שאין שום עקומת למידה כאשר גולשים בטלפון סלולרי, מחשב כף יד, מחשב רגיל או טלוויזיה".

טוב, גם אם לא ממש השתכנעתם, אי אפשר להתווכח עם העובדה שהדפדפן הזה עדיין קיים. "היו לנו מתחרים חזקים מהיום הראשון. תחרות זה דבר טוב, למשתמשים ועבורנו. זה משאיר אותנו עירניים. העניין הגובר שמעורר שוק הדפדפנים והגידול בהיצע החלופות הוא דבר חיובי, שיסייע לנו להגדיל את כמות המשתמשים שלנו".

מה דעתך על האקספלורר החדש (+IE 7)?
"ממה שהספקתי לראות, זהו סוף סוף צעד בכיוון הנכון. נוספה תמיכה בתקנים שנתמכו על ידי אופרה ודפדפנים אחרים מזה זמן מה וגם פיצ'רים חדשים, כמו טאבים למשל, שגם הם קיימים אצל המתחרים כבר כמה וכמה שנים. בנוגע לאבטחה, למרות שמיקרוסופט טוענת ששופרו דברים, היא עדיין אינה זונחת את טכנולוגיית ה-ActiveX (כל אותם תוספים קטנים באתרים שמתקשרים עם המחשב שלנו – ר.ש.), ולכן לא ברור האם הדפדפן אכן יהיה מאובטח יותר לעומת קודמיו.
בכל אופן, אני רואה בהשקתו של הדפדפן החדש דבר חיובי בשבילנו. היא תשים דגש רב יותר על כך שקיימת בחירה בשוק הדפדפנים."

האם מיקרוסופט צריכה להיות מודאגת מכם ומפיירפוקס?
"גם אנחנו וגם פרויקט פיירפוקס המחישו את העובדה שהצרכנים יבחרו באפשרויות טובות יותר, לו רק תינתן להם הבחירה. אופרה ופיירפוקס לא יגרמו נזק בלתי הפיך למיקרוסופט, אבל כן נביא אלמנט של תחרות גדולה יותר בשוק הדפדפנים, שבסופו של דבר - תסייע לכולם. קשה לדעת בדיוק מה נתח השוק שלנו, אבל יש לנו מיליוני הורדות בחודש. בחלק מהמקומות אנחנו שומעים דיווחים שנתח השוק שלנו מוערך ב-5-10 אחוזים (גרמניה, יפן, רוסיה, פולין וכדומה), בעוד שבאחרים נתח השוק שלנו נראה נמוך בהרבה - לעיתים אף פחות מאחוז מכלל הגולשים. אני לא רואה אותנו או את פירפוקס מוציאים את מיקרוסופט מהמשחק, אבל בהחלט נגרום להם לעמוד על המשמר."
 

לא צריך להגיד שלום לחלונות ולינוקס

ג'ון סטפנסון פון טצכנר (יח"צ)
 ג'ון סטפנסון פון טצכנר (יח"צ)   
בשוק שבו כ-90% ממשתמשי המחשב הביתי מקבלים דפדפן עם מערכת ההפעלה שלהם, העובדה שהיו כאלו ששילמו בעבור רישיון לאופרה נראית כמו נס. למרות זאת, החליטה כאמור החברה לזנוח את מודל הפרסומות והתשלום בעבור רשיונות. "סוף סוף הגענו לרמה שבה אנחנו יכולים לקיים את עצמנו גם ללא הרווחים מהפרסומות. החטיבות העסקיות הנוספות שלנו ממנות את השוק הביתי. זה משהו שתמיד רצינו לעשות, ובשנה שעברה הגענו למצב שבו יכולנו להרשות זאת לעצמנו. אני בהחלט מאמין שזה הגדיל את מספר המשתמשים שבוחרים באופרה כדפדפן הראשי שלהם."

האם אתה מצפה שבעתיד נראה מערכות הפעלה המבוססות על דפדפנים, האם אתם עובדים על משהו כזה, מעין OperaOS?
"לדעתי, אין אמת בשמועות על כך שמערכת ההפעלה הולכת להיעלם. מערכות הפעלה ימשיכו להתקיים כפלטפורמות נפרדות. יש בהחלט טרנד של מעבר ליותר ויותר שירותים מקוונים שמחליפים תוכנות, וזה מאפשר לעבוד עם מערכת הפעלה קטנה מאוד, ולקבל את שאר השירותים מהאינטרנט, מה שטוב מאוד למכשירים כמו סמארטפונים."


מה גרם לכם לשלב לקוח ביטורנט, שיטת שיתוף הקבצים הפופלארית, בדפדפן? האם זה לא מעורר בעיות משפטיות?
"ביטורנט הוא פיצ'ר פופולרי במיוחד בקרב הגולשים. אנחנו מתייחסים אליו כפרוטוקול נוסף וחשוב להעברת מידע ברשת. שילוב של הפרוטוקול הזה בדפדפן שלנו הוא צעד הגיוני עבור משתמשים שמעוניינים באמצעי מהיר ונוח להעברת מידע מבלי להכביד על שרתים. אנחנו כמובן לא מעודדים פגיעה בזכויות יוצרים. ישנם מספיק שימושים חוקיים בטכנולוגיה."

למרות היהירות שלו, ואולי דווקא בגללה, החלטתי לבדוק איפה בדיוק הוא חושב שהדשא של הדפדפן השכן ירוק פסטלי יותר. אבל טצכנר לא התבלבל והתחמק באלגנטיות מלפרט באוזני איזה פיצ'ר של המתחרים הוא היה רוצה ליבא אל הדפדפן שלו. "הפיצ'ר שהמשתמשים שלנו דורשים הכי הרבה הוא סרגלי כלים ופונקציונליות נוספת. לדעתי, הודות לווידג'טים מצאנו דרך להציע למשתמשים את הטוב שבשני העולמות. לעומת סרגל כלים, שתופס שטח מסך, זו ללא ספק דרך טובה בהרבה להביא את האינטרנט אל הדפדפן".

למרות שטצכנר ממהר לציין שישמח מאוד לו תיפול לידיו הזדמנות לבקר בקרוב בישראל, בעיית העברית כנראה לא תיפתר בקרוב. "אופרה מוצעת כיום ב-31 שפות. היינו רוצים שהתוכנה תהיה זמינה בכל השפות שבעולם, אבל המשאבים שלנו מוגבלים. עם זאת, אני מקווה שבעתיד הלא רחוק נראה גם גירסה עברית מצטרפת לרשימה שלנו." גם אם מדובר בנימוסויות נורווגית טיפוסית, והוא לא באמת מתכוון ללמד את הבייבי שלו עברית, אני לא יכולה שלא לחוש אהדה מסויימת לטצכנר וחבורת העובדים שלו, שכבר מעל שני עשורים נלחמים בבריון החזק ביותר בשכונה, ויכולים לו.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by