ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
חלונות ויסטה - איפה טעיתם (חלק ראשון)‏ 

חלונות ויסטה - איפה טעיתם (חלק ראשון)‏

 
 
רן יניב הרטשטיין

רן יניב הרטשטיין בודק איך מיקרוסופט פישלה עם חלונות ויסטה, ומה עוד אפשר לעשות בשביל לתקן את זה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
חלונות ויסטה - איפה טעיתם (חלק שני)

מאז ההכרזה הראשונה על חלונות ויסטה, הגרסה הבאה של מערכת ההפעלה השולחנית הנפוצה ביותר, נראה שמיקרוסופט לא מפסיקה לדרוך לעצמה על הרגליים. הענקית מרדמונד עשתה הרבה שטויות במהלך 31 שנות קיומה, אבל הפעם היא מתעלה אפילו על עצמה. החל מההחלטה לעצור את הפיתוח חודשים ספורים לפני מועד ההשקה המקורי ולהתחיל מאפס את העבודה, עבור בהשמטה של פיצ'ר אחר פיצ'ר מרשימת החידושים, וכלה בעיכובים הבלתי פוסקים, בדרישות החומרה המגוחכות, ובאינספור השגיאות בתכנון הממשק – ויסטה היא פשוט אסון אחד גדול.

אחיזת החנק של מיקרוסופט בשוק התוכנות למחשבים אישיים מלמדת שיש לפחות דבר אחד שהיא יודעת לעשות כמו שצריך. מוצרים מוצלחים ואהובים זה כנראה פשוט לא הצד החזק שלה. מה בדיוק קורה עם חלונות ויסטה? עד כמה גדול הפספוס, ועד כמה גדולה צפויה להיות האכזבה? יש רק דרך אחת לברר. התקנתי את גרסת הבטא העדכנית של חלונות ויסטה, והתחלתי לספור את כל הטעויות שנעשו בה. לא הייתי צריך לחפש הרבה. חלק מהבעיות הן שרידים של החלטות גרועות שמיקרוסופט עשתה עוד בימי ה-DOS בשנות השמונים. בעיות אחרות מופיעות כאן בפעם הראשונה.
 
 

חווית השימוש

יש הרבה מדדים לפיהם אפשר לשפוט תוכנה: מהירות, יציבות, ובטיחות הם פרמטרים חשובים. גם הממשק באמצעותו מתפעלים המשתמשים את התוכנה משחק תפקיד מרכזי ביכולת שלהם לנצל אותה עד תום, ובתחושות שהיא מעוררת אצלם. תוכנה שמצטינת בכל ההיבטים האלה צריכה להיות שקופה לגמרי – מהירה מספיק בשביל שהמשתמשים לא יצטרכו לחשוב על הביצועים, אמינה מספיק בשביל שלא יצטרכו לחשוב על היציבות, בטוחה מספיק בשביל שלא יצטרכו לחשוב על בטוחים, וחשוב מכל - שימושית וברורה מספיק בשביל שהמשתמשים בכלל לא ישימו לב שהם "משתמשים" בה.

חלונות מעולם לא הצטיינה בשקיפות יתר. חווית השימוש בה תמיד רצופה במכשולים והמשתמש תמיד היה צריך להלחם בממשק כדי לאלץ אותו לפעול כרצונו. זה לא קורה בגלל איזו אידיאולוגיה שגויה שאנשי הפיתוח של חלונות דוגלים בה, או פילוסופית פיתוח מיושנת. הכוונות של מיקרוסופט תמיד היו טובות, בין אם מדובר בממשק מוכוון משימות לניהול קבצים ומשאבים, או תפריטים שלומדים את מנהגי השימוש במחשב ומסתגל אליהם.

אבל איפה שהוא בדרך, הכול משתבש. ברירות המחדל לא מוגדרות כהלכה ואיש לא מגלה את קיום הפיצ'ר החדש, או שמחויבות יתר לאחידות בממשק הופכת את התכונה ללא נגישה, או שהמשתמשים מהססים לנצל את החידוש עקב בעיות תאימות עם שירותים קיימים. למיקרוסופט יש כשרון בלתי רגיל לתקיעת מקלות קטנים ובלתי נראים בין רגלי המשתמשים שלה.
 
אשף בחלונות ויסטה
 אשף בחלונות ויסטה   
חלונות ויסטה עמוסה בדוגמאות קלאסיות לטעויות קטנות וכביכול בלתי מזיקות, שביחד הופכות את השימוש בה לסיוט מתמשך. לדוגמה, השגיאה הראשונה שנתקלתי בה הופיעה באשפים החדשים של ויסטה, עוד לפני שההתקנה הסתיימה. האשפים הופיעו לראשונה עוד בחלונות 95, כדי לחלק משימות מורכבות לשלבים קלים ופשוטים. נקודת המוצא היא שתמיד אפשר לחזור אחורה ולתקן שגיאות שנעשו בשלבים מוקדמים.

אבל באשפים של ויסטה, כבר אין כפתור ”Back“ בצד ימין למטה, ליד הכפתור ”Next“. הכפתור ”Next“ נשאר במקומו, אבל הכפתור ”Back“ הפך לחץ כחול בצד שמאל למעלה. בגלל שהוא שונה לגמרי מהכפתורים האחרים בחלון, ומכיוון שאני רגיל לחפש אותו במקומו הרגיל ליד אחיו, הכפתור ”Next“, פשוט יצאתי מתוך הנחה שאין באשפים החדשים שום דרך לחזור אחורה. קשה להסביר עד כמה השינוי הזה גחמתי ומטומטם.

בעולם מושלם, קובלנות כאלו לא צריכות להישמע קטנוניות; תסכולים קטנים כדוגמת זה מתגלגלים אט אט לכדי כדור האש הענקי שהוא השנאה הרושפת שאנשים חשים כלפי המחשב שלהם בכלל, וכלפי חלונות ומיקרוסופט בפרט. הסיבה היחידה שיכולה להצדיק את השינוי הזה בחלונות ויסטה היא שזה ”מגניב“. מילת הקסם הזו הייתה כנראה מקור ההשראה לכל שולחן העבודה החדש שלה. ויסטה צעקנית והמונית עד כדי סחרחורת, והכאוס החזותי שני רק לכאוס השימושי: אינספור סוגי כפתורים, רשימות, ותפריטים, וכל אחד מהם עובד בצורה מיוחדת משלו, לפעמים כך ולפעמים אחרת לגמרי. כל תיבת דו-שיח, חלון וכלי עזר בחלונות ויסטה הוא עולם חדש ובלתי צפוי עם חוקים חדשים שיש ללמוד כל פעם מחדש.

כאמור, אין כאן טעות אחת גורפת שאפשר לשים עליה את האצבע בקלות. במקום זאת, יש פה את הרשלנות המיקרוסופטית הרגילה בכל מה שקשור לחוויית שימוש. מהירות, יציבות, בטיחות, אלו עניינים טריוויאליים. מספיקים לכך מתכנתים ממושמעים וניהול מושכל. אבל על האתגר הקשה באמת בפיתוח מוצר תוכנה מצליח – יצירת ממשק יעיל ומהנה לשימוש – מסוגלים להתגבר רק קומץ מובחר של מעצבים ומהנדסים בעולם כולו. מיקרוסופט נלחמת עם השיניים והציפורניים ובקושי מצליחה לעמוד בשלושת היעדים הראשונים, הפשוטים יחסית, לכן אין פלא שחווית שימוש נסבלת היא משהו שפשוט נשגב ממנה לחלוטין.
 
 

זכוכית שבורה

סייר הקבצים החדש של חלונות ויסטה, עם מסגרת שקופה
 סייר הקבצים החדש של חלונות ויסטה, עם מסגרת שקופה   
הממשק הגראפי האפור של חלונות 95 היה מיושן עוד לפני שבכלל יצא לאוויר העולם, אבל כל משתמשי חלונות היו תקועים איתו עד שנת 2001. עם חלונות XP קיבלנו את ממשק "Luna", על הכפתורים הענקיים והצבעים המזעזעים שלו, ואיתו נתקענו לחמש שנים נוספות. אחרי כל כך הרבה זמן עם אותו הממשק המכוער, ההבטחה של מיקרוסופט למראה מחודש ומלוטש יותר בחלונות ויסטה תהיה עבור רבים אחת הסיבות העיקריות לשדרוג מערכת ההפעלה.

ממשק "Aero" החדש של ויסטה מביא את מטאפורת ה"חלון" של מיקרוסופט לכדי מימושה הסופי, וכל ה"חלונות" של חלונות ויסטה עשויים מזכוכית שקופה. הזכוכית נמצאת בשורת הכותרת ובמסגרת של כל חלון, וניתן לראות מבעדה את כל מה שמתחתיה, בין אם זה חלון אחר או שולחן העבודה. מדובר ללא ספק ברעיון מעניין ואף משעשע שראוי היה שיופיע כקוריוז בפינה קטנה ומוסתרת של מערכת ההפעלה, אבל אין לו מקום במרכזם של מאות מיליוני שולחנות העבודה עליהם ויסטה עתידה לרוץ.

הבעיה העקרונית עם הזכוכית החלבית של ויסטה היא שהיא פשוט מאוד מאוד מלוכלכת. כל מה שנמצא מתחתיה נראה מוגדל ומטושטש, כמו מבעד למשקף שרוט ומוכתם, וכל מה שכתוב עליה נעלם בתוך הרעש החזותי והופך לבלתי קריא. לעיתים קרובות מצאתי את עצמי מזיז חלונות רק כדי שאוכל לקרוא את מה שכתוב בכותרת.

הממשק החדש לא נכשל רק בהיבטים חיצוניים – הוא גם הרבה פחות שימושי מהממשקים הקודמים. עם Aero, אין כמעט הבדל בין החלון הפעיל ושאר החלונות שברקע. לכולם יש שורת כותרת שקופה, ורק כפתור סגירת החלון האדום מאפשר לזהות את החלון הפעיל. כמו כן, כדי שלא "לבזבז" את השקיפות על מסגרות החלונות הדקות מדי, הפכו אותן לעבות מספיק בכדי שאפשר יהיה לשים לב למה שרואים מתחתיהן. אז במקום לבזבז את השקיפות, חלקים גדולים מהמסך מתבזבזים על קישוטים חסרי ערך.

בניגוד לגבולות החלונות שנעשו עבים יותר, הפונטים המזעריים של חלונות לא השתנו בכלל. מיקרוסופט אמנם עיצבה פונטים חדשים לגמרי במיוחד עבור ויסטה וממשק Aero, אבל היא פשוט עשתה אותם זהים לגמרי בגודלם לאותיות הנמלים של חלונות XP. כמו כן, הפונטים הישנים לא נעלמו כליל והם עדיין מפוזרים באקראי במקומות שונים בוויסטה ובתוכנות המצורפות לה.
 
כל אלו לא היו מרגיזים כל כך, אם לא היה מגיעים עם קנס כל כך חמור על ביצועי המחשב. דרישות החומרה הרשמיות של חלונות ויסטה אמנם לא נראות מרתיעות כל כך, אבל בפועל הממשק הגראפי החדש פשוט זוחל כמעט על כל מחשב שמסוגל להריץ את חלונות XP בלי למצמץ. מעבר לכך, כדי לוודא שאיש לא יוכל להתגבר על בעיית הביצועים פשוט על ידי כיבוי ממשק הזכוכית הנלעג של חלונות ויסטה, מיקרוסופט דאגה לכך שהאלטרנטיבה תהיה גרועה בהרבה. הממשק הרגיל של ויסטה, שלא כולל אפקטים מיוחדים של שקיפות והנפשה, הוא לא ממשק "Luna" הכחול שהופיע בחלונות XP, אלא מעין גרסה מפגרת ומוחלשת של הממשק החדש. הממשק הבסיסי יופיע במחשבים שלא מצוידים במאיץ תלת מימדי חזק מספיק, או בגרסאות הזולות יותר שלא תכלולנה את ממשק Aero המצועצע.

ממשק הזכוכית הוא אולי עמוס, מבלבל וחסר טעם, אבל הממשק "הבסיסי" של ויסטה הוא פשוט מכוער. כל הכפתורים גדולים ומחוספסים וגבולות החלונות עבים, והמסגרות מבזבזות חלקים גדולים עוד יותר משטח התצוגה היקר של המסך מאשר המסגרות של הממשק הרגיל. כל הצבעים אפורים ודהויים, ושפע ההצללות מתחת לכל חלון ותפריט רק מוסיפות לתחושת האפרוריות הכללית, ביחד עם שורת המשימות ותפריט ההתחל השחורים. בממשק הבסיסי חסרות גם כמה תכונות חשובות מהממשק החדש של ויסטה, כמו תצוגה מקדימה של ישומים בשורת המשימות ובעת מעבר בין חלונות באמצעות Alt+Tab.

יופי חיצוני זה עניין של טעם. ייתכן מאוד שיהיו המעטים שבאמת יאהבו את ממשק Aero החדש, ואולי אפילו יימצאו עיוורי הצבעים או כבדי הראיה שלא יתנגדו להשתמש בממשק הבסיסי של ויסטה. אבל בשורה התחתונה, הממשק הגראפי התלת ממדי החדש של חלונות נראה כמו אוסף של צעצועי פלסטיק שנשדדו מילדיהם של עובדי מיקרוסופט ונזרקו לתוך מערבל בטון יחד עם כמה שברי זכוכית צבעונית. למה זה כל כך קשה לעשות את זה כמו שצריך? למה אין בחלונות ויסטה שום אחידות, שום התאמת צבעים, שום חוש בסיסי לאסתטיקה? ולמה כל פעם מחדש צריך להפנות את מיקרוסופט לשיעורים פרטיים אצל מעצבי המוצר של אפל?
 

סיידבר

מימין: הסיידבר של ויסטה
 מימין: הסיידבר של ויסטה   
חצי שנה לפני מועד השחרור המתוכנן של חלונות ויסטה, והסיידבר הוא צל של מה שהובטח לנו כשהחלו הדיבורים הראשונים על הפיצ'ר החדש. הסיידבר היה אמור היה להיות התשובה של ויסטה ל-System Tray, אזור הדמדומים שך חלומות שנמצא בתחתית המסך ליד השעון.

ב-System Tray מופיעים באקראי אייקונים של תוכנות שרצות ברקע, כמו אנטי-וירוס או לקוח דואר, לצד איקונים לניהול חומרת המחשב, כמו שליטה בעוצמת הקול או בחיבור הרשת, לצד אייקונים ובלונים של הודעות מערכת כמו התקנת חומרה חדשה או מקום פנוי בכונן הקשיח, לצד עוד כמה אייקונים שאף אחד לא יודע בדיוק מה הם עושים. מאז שהוצג לראשונה ה-System Tray ב-1995, הוא הפך למוקד ההתעללות של כל עולם התוכנות לחלונות; אצל משתמשי חלונות ממוצעים, הוא מתמלא באייקונים מיותרים באותו הקצב ששולחן העבודה מתמלא בקיצורים מיותרים.

הכיעור הכללי של מערכת ההפעלה מסתיר בדרך כלל את הכיעור של ה-System Tray, אבל מדובר בפתרון גרוע לבעיה חמורה, מעין פח זבל לכל סוגיות השימושיות שמיקרוסופט לא רוצה לפתור. בחלונות XP נוספה האפשרות להסתיר את האייקונים הלא נחוצים, לפי מידת השימוש של כל איקון – פתרון גרוע עוד יותר שכאילו מנציח את הבעיה המקורית.

מיקרוסופט לא ניסתה להקים מרכז בקרה מסודר ושימושי לחומרת המחשב ולהודעות המערכת שהיא עצמה מציגה, לא ניסתה ליצור סביבת הפעלה מיוחדת ליישומים שמטבעם אמורים לפעול ברקע, כמו נגן מוסיקה או תוכנות שיתוף קבצים, ולא התאמצה למסד תקן לפיו תוכנות שרצות על המחשב תוכלנה לדבר עם שני הכלים האלו. במקום לתקן את ה-System Tray, החליטו פשוט להסתיר אותו.
 
בחלונות ויסטה, הייתה הזדמנות מצוינת להשליך הצידה את ה-System Tray לטובת הסיידבר, גרסה מורחבת ומשופרת שלו, שמציגה מידע רב יותר ובצורה גמישה ומושכת יותר. מכל מקום, זה התפקיד שכולם חשבו שהסיידבר החדש אמור למלא. היום, כבר די ברור שזה לא הכיוון שמיקרוסופט חשבה עליו. ה-System Tray נשאר במקומו, זהה לחלוטין לאסון השימושי שהוא היה בחלונות XP.

הסיידבר של חלונות ויסטה הוא לא יותר מאשר מנוע וידג'טים, זהה בכל לווידג'טים של יאהו, גוגל, או אפל. הוא רץ על המחשב כמו כל תוכנה אחרת, ואפשר לסגור אותו או להורות לו שלא לפעול באופן אוטומטי ביחד עם חלונות. למעשה, אפשר אפילו להריץ אותו בחלונות XP. הסיידבר החדש לא רק שאינו פותר את בעיית ה-System Tray – אלא הוא אפילו מוסיף אליו אייקון מיוחד משל עצמו.

כמו כל מנועי הווידג'טים האחרים, גם זה של מיקרוסופט הוא מוצר נבוב וחסר ערך. במקום לפתור בעיות חמורות שהיה בכוחו לטפל בהן, הוא רק מוסיף למשוואה בעיות נוספות ומרגיזות לא פחות. הוא מצטרף לממשק הזכוכית ברשימת הממתקים שמיקרוסופט תשתמש בהם כדי לפתות לקוחות כמו ילדים קטנים בגן שעשועים, ויהיה קשה מאוד להפיק ממנו הרבה יותר מאשר משקל עודף וחורים בשיניים.
 

איפה טעינו

מיקרוסופט עשתה הרבה טעויות עם ויסטה, ותספיק להכניס עוד כמה שגיאות ותקלות עד שוויסטה תצא לשוק - קצת אחרי שחזירים יצמיחו כנפיים ויתחילו לעוף. לא הייתי מופתע או מאוכזב מדי ממה שגיליתי. מיקרוסופט מעולם לא הייתה מקור לחדשנות או תעוזה, ואיש לא משתמש בחלונות בגלל שהיא טובה יותר ממערכות ההפעלה האחרות. מאז ומתמיד, הסתפקה מיקרוסופט בייצור סדרתי של מוצרים מצליחים אך לא בהכרח מוצלחים, ואף פעם לא היה לה עניין מיוחד באיכות. בליל הרעיונות החצי אפויים וההבטחות הבלתי ממומשות של ויסטה מדגים את העיקרון הזה בצורה מושלמת.

אחרי המימשק, המשיך רן לבדוק גם את הלב של מערכת ההפעלה:
איפה טעיתם - החלק השני
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by