ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
ביקורת משחק: Driver - Parallel Lines 

ביקורת משחק: Driver - Parallel Lines

 
 
אלעד קפלן, גיימר

יש הרבה קווי דימיון בין הכותר הרביעי של Driver לבין GTA. כיף הוא לא אחד מהם

 
 
 
 
 
 
 
 
 
צילום מסך מתוך המשחק
 צילום מסך מתוך המשחק   
מי שאומר שחיקויים זה דבר נורא ואיום, לא מבין כלום במשחקי מחשב. הרי שרוב הז'אנרים היותר מוצלחים בתחום התחילו במשחק כזה או אחר שגרר גל של ממשיכים. בשנים שלאחר צאתו של דום, זכינו לאינספור חיקויים שהיו לא יותר מאשר דום עם קסמים, דום עם אבירי ג'דיי ודום עם דובונים סגולים (באמת שהיה אחד כזה). היום, לאחר שליין המשחקים הזה הפך לז'אנר בפני עצמו, אף אחד כבר לא מחשיב אותם כחיקוי.

כדי להפוך משחק מעוד חיקוי, לכזה שמהווה שלב אבולוציוני נוסף בז'אנר חדש, חברות מתחרות צריכות לקחת את החלקים הכי טובים ממשחק קיים, לשפר אותם, ולשלב אותם במשחקים משלהם. הבעיה היא שכשהמפתחים של הכותר הרביעי בסדרת דרייבר חיקו את סדרת GTA, הם פעלו בניגוד גמור לכלל הזה.
 
צילום מסך מתוך המשחק
 צילום מסך מתוך המשחק   
המשחק מתרחש בעיר ניו-יורק, שמעוצבת בצורה נהדרת, שם נתחיל את דרכנו בשנת 1978 בתור TK, צעיר בן 18 שמחפש קצת אקשן בעיר הגדולה: לגנוב מכוניות, לשבור את כל חוקי התנועה, להתרועע עם עבריינים ולסחור בסמים. העלילה מלווה בקטעי קישור מרשימים, אך אינה מרגשת במיוחד ותוביל אתכם דרך סיפור שכבר שמעתם עשרות פעמים על פשע, בגידה ונקמה.

בלי להרוס יותר מדי, בשלב מסוים נזרק הגיבור ל-28 שנה בכלא וכשהוא משתחרר הוא מוצא עצמו בניו-יורק עכשווית, מהירה, תוססת ונטולת שני בניינים מאוד גבוהים. הכלא חישל את ההיפי הצעיר שעכשיו רוצה לנקום באלה שבגדו בו. שוב, אתם יכולים להשלים בעצמכם את החסר.

המשחק Driver מתחלק על פני שתי התקופות, 1978 ו-2006, ובכל אחת מהן תמצאו משימות עלילתיות לצד אתגרים צדדיים. בהתאם לשמו, המשחק מתמקד ברכבים ואלה מציאותיים יותר מאשר אלו שב-GTA.

העיר ניו-יורק מחולקת לשלושה חלקים, שמופרדים זה מזה על ידי גשרים ארוכים. בשלל אזורי העיר תמצאו סגנונות בניה שונים, רכבים מכל מיני סוגים ומבחר סמטאות ודרכי קיצור. חווית הנהיגה עצמה נהדרת ולא תמצאו את עצמכם נעצרים על ידי עמודים ועפים בקלות מהכביש כמו במשחק הקודם בסדרה. במקום זאת, תגלו שליטה נוחה, שמגיבה בדיוק ללחיצות הבקר ומאפשרת לכם לבצע בקלילות התחמקויות זריזות עם האוטו. כשתבצעו מהלך מרשים, תוכלו לעבור בלחיצת כפתור לצילום בהילוך איטי, ולצפות בעצמכם משתוללים.

במהירות תתרגלו לרכבים ותמצאו את עצמכם חומקים בין התנועה ועוקפים את הפקקים, אך עם זאת, המשחק מכריח אתכם להישמע מדי פעם לחוקי תנועה פרטניים, אחרת תמצאו את עצמכם בטבלת המבוקשים של המשטרה. האמת היא שלעיתים דרייבר מנסה להיות מציאותי מדי ורמת האכיפה הגבוהה גורמת לפספוס חלק גדול מהכיף. אם שוטר יזהה אתכם נוסעים באדום, הוא יתחיל מיד לרדוף אחריכם במהירויות מטורפות ברחבי הכבישים.

לאחר דקות ספורות כבר תגלו מסוק ורכבי ימ"מ דולקים בעקבותיכם, מנסים לתפוס את טרוריסט התנועה המסוכן. מסע בריחה קצר, ונדמה לכם כאילו השוטרים ניחנים ביכולות רדיפה מרשימות ביותר משום שגם כאשר הכבישים עמוסים הם מצליחים לדלג בין המכוניות ולהשאר דבוקים לכם לזנב. זה יכל להיות יפה, אילו הם לא היו מתבלבלים לחלוטין כל פעם שאתם יורדים מהכביש, אפילו אם זה רק לתוך הגינה ליד.
 

שוטרים וגנבים

צילום מסך מתוך המשחק
 צילום מסך מתוך המשחק   
מנגנון המבוקשים עובד בצורה קצת יותר יצירתית מזו שאנו מכירים מ-GTA. במפה מוקטנת בתחתית המסך ניתן לזהות ניידות משטרה ואת כיוון התצפית שלהן. אם אין בסביבה שוטרים, תוכלו לעשות כל מה שאתם רוצים.

בכל פעם שיתרחש פשע, שוטרים יגיעו למקום ואפילו יציבו חסמים, אבל אף אחד לא יעשה לכם דבר עד ששוטר יזהה אתכם עוברים על החוק. במקרה כזה מפלס ה-Wanted שלכם יעלה ויצמח ככל שיותר שוטרים ירדפו אחריכם.

מפלס ה-Wanted מחולק לשניים: רמת ביקוש לרכב ורמת ביקוש אישית. במקרה שאתם חגורים בתוך הרכב כשהשוטרים מבחינים בכם, תוכלו להתחמק מהשוטרים ולהחליף לאוטו אחר, אך אם חלילה מישהו יזהה אתכם יוצאים מהרכב תוך כדי מנוס, רמת הביקוש האישית תעלה והשוטרים ירדפו אחריכם גם אם תברחו רגלית.

במקרה שמפלס ה-Wanted האישי שלכם גבוה, שוטרים יתחילו לחשוד בכם גם אם תחלפו על פניכם תוך כדי נסיעה. שדרוגים לרכבים כוללים מגנים לחלונות, לגלגלים ואפילו חלונות מוכהים שיעזרו לכם לברוח ולהתחמק משוטרים.
 
 

איפה תמצא מסיבה בניו-יורק

צילום מסך מתוך המשחק
 צילום מסך מתוך המשחק   
אחת הבעיות העיקריות של המשחק היא שחוץ מלברוח משוטרים, אין הרבה מה לעשות בעיר הגדולה. בניגוד ל-GTA, שם מצאנו שלל שעשועים והפתעות, כאן אין הרבה מה לעשות. בריחה מהמשטרה אינה משימה מעניינת במיוחד, מה שמשאיר אותנו עם המשימות והעלילה שלהן, איך לומר, לא בדיוק הדבר הכי מבריק שקיים.

המשימות ברובן מורכבות היטב, אך חסרות השראה ורעיונות שיכלו להפוך את דרייבר למשחק יוצא דופן. המשימות המוצלחות ביותר הן ללא ספק אלה הרכובות. עם זאת, את כולן כבר שיחקנו בעבר. לאסוף חבילות מנקודות ברחבי המפה, להתחרות מול גנגסטרים יריבים ולהפחיד שומר בעזרת נהיגה מהירה ברכב, תוך כדי שהוא זועק "די! יש לי דה-ז'ה-וו ממשחק-אחר-של-רוקסטאר-שכבר-הזכרנו-את-שמו-יותר-מדי-פעמים!."

חבל שלצד השליטה המהנה ברכבים, השליטה הרגלית לוקה בחסר. לא רק שלא נוח לירות ולכוון על אויבים, זה פשוט לא כיף. חלק מהמשימות של המשחק מתמקדות דווקא בקרבות יריות רגליים וזה יכול להפוך למטלה מרגיזה ביותר. באחת המשימות הראשונות בתקופת 2006 תתבקשו לחסל את אחד מאויביכם תוך כדי שאתם מסתובבים בקרקס נטוש. המשימה בנויה בצורה כה ליניארית שכבר בפעם הראשונה שתשחקו אותה תוכלו להבחין שאותם אויבים הולכים לקפוץ מאותם מקומות שוב ושוב. והם אכן יחזרו שוב ושוב משום שעד שתצליחו להסתדר עם מנגנון הירי השבור תמצאו את עצמכם מגלגלים לא מעט נשמות.
 

צעד קטן בכיוון הנכון

צילום מסך מתוך המשחק
 צילום מסך מתוך המשחק   
מבחינה טכנית דרייבר נראה נהדר. העיר מפורטת גם ב-1978 וגם ב-2006, ונחמד לשים לב להבדלים הקטנים בין התקופות כמו סגנון ההליכה של הגיבור. גם המוזיקה משתנה בין התקופות ומשתלבת נהדר עם המשחק, בעיקר בשנות ה-70, שם הצלילים תורמים רבות לאווירה.

למפתחים של דרייבר דווקא היו כמה רעיונות לא רעים. היכולת לעבור בלחיצה בין מוסך למוסך ולחסוך זמן נהיגה, האפשרות להתחיל כל משימה מהתחלה בכל פעם שנכשלים והאופנועים שהרבה יותר נוחים לנהיגה מאשר אלו של GTA. גם קרבות היריות מתוך המכוניות עשויים הרבה יותר טוב. יתכן שדרייבר מגשים את המטרה שלו – להיות משחק בסגנון GTA שעושה כמו שצריך את תחום הרכבים.

הבעיה היא שחסרה בו השקעה בתחומים האחרים. הערים של San Andreas ו-Vice City לא היו סתם הסחה עד למשימה הבאה, הן היוו משחק בפני עצמן ואנו נהנינו להסתובב בהן. לעומת זאת העולם של דרייבר אפרורי ומשעמם וכל מטרתו לחבר משימה אחת לשניה, וגם אלה חסרות השראה.

האמת היא שדרייבר הוא חיקוי חביב ל-GTA שבשילוב עם עבודת פיתוח מאומצת ועיצוב משימות יצירתי היה יכול להפוך למשחק מרשים ביותר. חוץ מהשליטה הגרועה בקרבות הרגליים, אין בו כמעט דברים "רעים", פשוט יש בו מעט מאוד דברים "טובים".

את העלילה תשכחו בין רגע, את כל אחת מהמשימות כבר שיחקתם בעבר, עולם המשחק יבש ואפילו השוטרים ממצים את עצמם מהר מאוד. עם זאת, בהשוואה לדרייבר 3, המפתחים עשו עבודה מעולה. אין בדרייבר קמצוץ מהבאגים הרבים שהיו במשחק הקודם בסדרה, וכמעט כל הבעיות תוקנו. אם המפתחים ישמרו על אותו קצב שיפורים, ניתן לצפות לגדולות מהכותר הבא בסדרה.
 

ציונים

 
הנאה: 7
קול: 7
גרפיקה: 8
ממשק: 7
קושי: 8

ציון כללי: 7.8 (הציון הכללי איננו ממוצע)
 
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by