ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
קרוסלת החלומות 
 
 יום אחד, אני אומר לכם, האינטרנט יתחבר לטלוויזיה   
 
גדי שמשון

כבר שנים שיש דיבור עצבני על טלוויזיה אינטראקטיבית. אבל בינתיים, הדבר הכי אינטראקטיבי בטלוויזיה זה כשאתה לוחץ על השלט ועובר תחנה. למה העתיד עוד לא כאן, ולמה המשחקים בממיר כל כך איטיים? כתבה ראשונה בסידרה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
זה המאמר הראשון בסדרה (לא רצופה) על טלוויזיה אינטראקטיבית. עדיין רועדת לי המקלדת כשאני משתמש במונח, בהתחשב בכך ש"טלוויזיה אינטראקטיבית", לפחות כפי שהמונח עולה בדמיון ובפנטזיות הנפוצות - בין אם אצל עיתונאי מדע פופולרי, מנהלי חברות העוסקות ב-ITV (זה המונח כרגע) ויוצרים בתחום - היא דבר רחוק, רחוק מאוד. בפועל, ההבדל בין ITV כמערכת המאפשרת שליטה אינטראקטיבית מלאה בשידורי טלוויזיה, על תכניהם והאופנים הטכנולוגיים בהם הם מגיעים אלינו, לבין מה שאפשרי וקיים היום, הוא כמו ההבדל בין האילוסטרציות של הטלוויזיה הלימודית בשנות השבעים למה שאפשר למצוא בקלות באינטרנט היום. ואולי אני מגזים, והפער אפילו יותר גדול.

מצד שני, לפני ממש לא הרבה שנים, הרעיון שלחברות יהיו "כתובות" אינטרנט, שאנשים ישלחו זה לזה "דואר חשמלי" ושמהפכת המידע תשפיע על כל אדם בכדור הארץ, היה נראה מופרך ומרוחק לא פחות. אז הנה, הזקן והלינק מתחיל בסדרה על העתיד, תוך השתדלות לא להתחייב ליותר מדי דברים בנוסח "אתה תלחץ על מקש בסלולרי והמקרר שלך יזמין מהסופר", ונקווה שבסופו של דבר התמונה תהיה קצת יותר ברורה. לפחות לכותב שורות אלו. מאחר וזהו טור אינטרנט, שמצדו עוסק במדיום אינטראקטיבי שזה עתה החל בצעדיו הראשונים, אל תצפו למשנה סדורה ומאורגנת, בה כל אלמנט וכל חידוש טכנולוגי דבור על אופני זה שקדם לו.


הפנטזייה של ההתכנסות - אינטרנט למסעודה

בימים העליזים והמשמחים של הבועה, בהם כולנו הבנו באינטרנט ובעתיד המדיה ואף אחד לא הבין שום דבר, רווח הביטוי "התכנסות" (Convergence). עולם עתידני בו כל המכשירים הדיגיטליים המשמשים אותנו, מהסלולרי ועד מכונת הכביסה וכמובן - הו, כמובן - הטלוויזיה, ידברו באופן שוטף זה עם זה וינהלו לנו את החיים. לטלוויזיה, כמכשיר תקשורת ההמונים הנפוץ והנגיש ביותר, היה תפקיד חשוב בחזון העתידני הזה. החזון גרס שילוב משכר של כל היכולויות הקיימות טכנולוגית, יחד עם כמה פנטזיות שאולי יתממשו בעתיד - טלוויזיה שתביא את מה שהיא יודעת לתת כבר עכשיו, אבל מתי שתרצה. כל מה שאי פעם שודר, כל זווית שתחפוץ בה באירוע ספורט, כל משחק ברמת תחכום של קונסולות. משהו כמו איך שהאינטרנט המהיר נראה בפרסומות של בזק.

 
"בנזאי", המשודרת ללא המרכיב האינטראקטיבי גם ב"יס". תוכנית בידור מטורפת ומטרפת, במסגרתה חבורה של יפאניים שבינתם נשתבשה מארגנים התערבויות מטורפות כמו: באיזה פח זבל מתחבא הסלבריטי. השילוב של הממשק האנטראקטיבי הכי בסיסי של "בחר באיזו אופציה אתה מהמר" (שפותח על ידי "גומי" הישראלית) המסונכרן לשידור עצמו, יוצר חווית צפיה מענגת במיוחד.

 

קופסה מטומטמת

 
בדרך לחזון ההתכנסות, צריך להתחשב במציאות. המציאות כיום היא הטלוויזיה הדיגיטלית בכבלים ובלווין (על ההבדלים נעמוד מאוחר יותר), וקופסת הממיר החכם דרכו מסופקים השירותים האינטראקטיביים הראשונים. "הקופסה", כמו שהיא מכונה בקרב המתכנתים בתחום, היא יצור טיפש להדהים: עוצמתה החישובית מקבילה למחשב עם מעבד 486 ושמונה מ"ב זיכרון. סוליטר ועוד משהו, בקיצור. מה שכן הביאה לנו הקופסה, בינתיים, זה את ה- EPG, מדריך התוכניות האלקטרוני (שגם עליו עוד נתעכב במאמרי ההרחבה), יכולת אינטראקטיביות בסיסית ואי-אילו משחקים בסגנון עדות הגיים-בוי - כשאת התקשורת למפעילים אנו עושים באמצעות... הטלפון הסלולרי. אכן, מהפכת המידע עכשיו.

מערכות ההפעלה של הקופסאות, שאחת מהן פותחה על ידי NDS היושבת בירושלים, גם הן פרימיטיביות יחסית למחשב, הסלולרי או מכונת הכביסה שלנו. כדי להוסיף למקדם הזמן שעוד צריך לעבור ולמפלס הדיכאון של ההמתנה, הקופסאות הטמבליות הללו גם יקרות מאוד ומסובסדות כרגע על ידי חברות הכבלים והלווין, שלא סביר שיכניסו את היד שוב לכיס ויחליפו אותן לכולם - גם אם היתה מערכת אלטרנטיבית טובה יותר.

 
 
שידורי הספורט של "סקאי" באנגליה. החברה המשדרת אינה מתקמצת על רוחב הפס, ושולחת שידורי וידיאו של כמה ערוצים במקביל, כל אחד מזווית צילום אחרת. הדבר מאפשר לצופה "לבחור" לכאורה בזווית בה יראה את משחק הכדורגל. בזבזני להפליא מבחינת משאבים, אבל הדבר הכי קרוב היום שיש באוויר העולם לטלוויזיה אינטראקטיבית.


 

סובי סובי קרוסלה

זו לא רק הקופסה הטמבלית היושבת על קופסת השוטים שמעכבת את בוא המהפכה. אם מישהו מפנטז על כמו אינטרנט, רק עם וידיאו, הרי שמהבחינה הבסיסית ביותר מדובר בשני סוגי מדיה שונים. באינטרנט, התקשורת נעשית בדיאלוג מתמיד בין מחשב האתר, נניח, למחשב הקצה. בטלוויזיה, השידור הדיגיטלי יוצא ממרכז השידור באופן אחיד לכולם. כיום, תכנים "אינטראקטיביים" (המרכאות, אכן, בכוונה), משודרים כיחידת מידע אחת המשודרת שוב ושוב ושוב. בשפה המקצועית קוראים לזה "קרוסלה". ניקח פעולה אינטראקטיבית פשוטה אותה אנו מכירים מהרשת, כמו בחירה של "כתבה" אחת (או כל פריט מידע מבוקש) מתוך כמה אפשריות:

1. הצופה מגיע לעמוד בו יש לו כמה הפניות אפשריות
2. הגולש בוחר בכתבה אחת (בתקווה שאין זו טעות כמו בבחירה בזקן והלינק) ולוחץ
3. באינטרנט - הלחיצה נשלחת לאתר, ובתגובה שולח האתר את העמוד המבוקש
4. בטלוויזיה הדיגטלית - הקופסה מסמנת לעצמה את הכתבה המבוקשת, ומחכה לכתבה עצמה, המשודרת שוב ושוב במסגרת הקרוסלה. כאשר זו מגיעה שוב למקלט, הקופסה משדרת אותה למסך הטלוויזיה.
5. כלומר -אפשרות ה"בחירה האינטראקטיבית" שלנו היא רק פילטר מסנן.

על מה שבכל זאת אפשר לעשות עם היכולת הטכנולוגית הנכה הזו, בטורים הבאים.


---

מיטב התכנים הדיגיטליים של המדיום האינטראקטיבי, בעריכתו הנמרצת של סבא לינק, מחכים לכם ב"דואר זבל". כדאי להירשם עכשיו
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by