ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
המדריך לצילום קטן גדול 

המדריך לצילום קטן גדול

 
 
ניר נוסבאום

חרקים, צעצועים, פרחים. כך תצודו במצלמה את הדברים הקטנים בחיים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
יש תכונה אחת נפלאה באמת שכמעט אף בעל מצלמה דיגיטלית לא עושה בה שימוש: צילום המאקרו. ברוכים הבאים לעולמם הנפלא של החרקים, הפרחים והצילום מקרוב.

את מצבי הצילום הבאים כולנו מכירים: אתם עורכים יום הולדת לעולל שלכם, נוטלים את המצלמה לידיכם ומצלמים אותו עם פלאש ממרחק שני מטרים. במצב אחר אתם נמצאים בטבע ומצלמים את הנוף ממרחק שני קילומטרים ואף יותר. את כל אלה עושה כל צלם, מן המתחיל ועד המנוסה ביותר. אבל האם אי פעם ניסיתם לקחת את המצלמה ולצלם פרח ממרחק שני סנטימטרים? ממש לדחוף לפרח את העדשה לאף? גם אם במבט ראשון זה נדמה לכם כמו פגיעה בפרטיות הפרח, כדאי לכם לנסות. התוצאות יפתיעו אתכם.
 
 

לדחוף את המצלמה בפרצוף

 
דווקא המצלמות הפשוטות יותר יכולות להגיע לתוצאות מופלאות בצילום מקרוב, או בשמו המקצועי: צילום מאקרו. בחנו את המצלמה שלכם, בוודאי תוכלו לאתר סמל של פרח איפשהו על אחד המכוונים. לחיצה עליו תעביר את המצלמה למצב מאקרו (בדרך כלל יופיע על המסך איקון של פרח). במצב זה, המצלמה מצליחה להיכנס לפוקוס גם ממרחק מאוד קטן, ממש סנטימטרים בודדים מן האוביקט המצולם.

עכשיו נסו להתקרב, אבל ממש ממש להתקרב, לפרח בחוץ ולחצו חצי-לחיצה על כפתור הצילום, המצלמה ואתם תחרקו קצת שיניים עד שהיא תצליח באמת להתפקס על מה שמעניין אתכם. מה שתראו על המסך יעלה לאין שיעור על מה שראיתם בעין לא מזויינת - כל אבקן מלמיליאן, וכל חרק ענק. עתה השלימו את הצילום בעזרת לחיצה מלאה.
 
האספקט הבעיתי ביותר בצילום מקרוב הוא כמובן הפוקוס. בכתבה זו אדבר המון על התפקסות על אובייקט קרוב. מדוע הנושא כה בעיתי? ככל שהאובייקט קרוב אלינו, עומק השדה, כלומר טווח המרחקים מהמצלמה שיהיו בפוקוס, קטן. כשאנחנו נמצאים במרחק של חמישה סנטימטרים מחרק, עומק השדה יכול להיות מילימטרים בודדים. כלומר, תצטרכו להחליט: אתם רוצים את ראש החרק בפוקוס או את השערות שעל רגליו.

למרות האמור לעיל, אם יש לכם מצלמה מתקדמת קצת יותר, התומכת במפתח צמצם ידני, יתכן שתוכלו ליהנות מכל העולמות. במצלמה כזו על גלגל התכונות שליד לחצן הצילום מופיעה האות A או Av. בחרו את האפשרות הזו. אז יופיע לכם מספר חדש על המסך (מלווה באות f לפניו). סגרו את הצמצם ככל שתוכלו על ידי הגדלת המספר, לדוגמא ל-f8. בכך תגדילו את עומק השדה, אבל גם את הזמן שהמצלמה תדרוש בכדי לקבל מספיק אור בצמצם כה סגור.
 
 
 
עם עליית זמן החשיפה, עולה גם הסיכוי שתיאלצו להשתמש בחצובה כדי לקבל תמונה חדה. שלא לדבר על הסיכון שהחרק שלכם יסתלק לו למקום אחר. אם אין לכם חצובה, מצאו משטח יציב מספיק (כמו תיק או צידנית) והניחו עליו את המצלמה.

אפשרות אחרת שעומדת בפניכם היא להגדיל את רגישות שבב הצילום, על ידי העלאת מספר ה-ISO ל-200 או 400. ככל שהרגישות גבוהה יותר, המצלמה צריכה פחות אור. המחיר שתשלמו אם תבחרו בפיתרון הנ"ל הוא שהתמונה תצא פחות חלקה ויותר מגורענת (כרגיל בצילום - אין מתנות חינם).

עוד אפשרות היא לדאוג שרוב החרק יהיה במרחק שווה מהמצלמה. אם תצלמו מכיוון הראש שלו, הרי שרק הראש (הקרוב יותר) יהיה בפוקוס ושאר הגוף (הרחוק יותר) יצא מטושטש (למרות שתוצאה שכזו עשויה להיות מעניננת לכשעצמה). לעומת זאת, אם תצלמו מהצד, ראש החרק וזנבו יהיו שניהם במרחק דומה מן המצלמה שלכם, והתמונה תצא חדה כתער.

אם המצלמה עדיין מתקשה להתפקס, זה אולי משום שאין לפניה ניגודיות מספיקה. אם יש לכם פוקוס ידני, כוונו אותו למרחק הקטן ביותר והזיזו את המצלמה עד שמה שמעניין אותכם יהיה בפוקוס (תוכלו לראות זאת על המסך) ורק אז לחצו. אם המצלמה שלכם תומכת בפוקוס אוטומטי בלבד, נסו להתמקד ממרחק זהה על משטח בעל שוליים חדים וניגודיות גבוהה (מה שהופך אותו קל יותר להתמקדות), כמו קצה הפרח. עתה, מבלי לעזוב את חצי הלחיצה, הסיטו את המצלמה כך שבפריים שלכם יופיע מה שאתם באמת רוצים לצלם, ודאו שהוא בפוקוס, וצלמו.
 
 
בכל מקרה מומלץ, כרגיל, לצלם הרבה. גם צלמים מנוסים יתקשו להפיק תמונה מעולה מצילום אחד. בבית תראו שלא הכל יצא בפוקוס, שהתמונה יצאה מטושטשת או חוליים רעים אחרים שאי אפשר לזהות גם בבדיקה מדוקדקת על גבי המסכון של המצלמה. צלמו הרבה ובבית מחקו את מה שיצא פחות טוב.

עדיין מתקשים בפיקוס? למזלנו, מסך המצלמה הקבוע מאחורה, מראה בדיוק את מה שהמצלמה רואה ולכן יראה לכם את האזורים החדים והאזורים המטושטשים. אם יש לכם גם מסך וגם עינית אופטית, השתמשו במסך: העינית לא מראה אזורים מטושטשים וגרוע מזה – בצילום ממרחק סביר, העינית האופטית תפספס ותראה לכם איזור גבוה ממה שהעדשה רואה באמת.

טיפ נוסף הוא לקחת מהבית שק מלא בסבלנות. אם אתם מצלמים עצמים דוממים, כמו פרח בבית, יש לכם זמן מספק לצלם אותו ולהבטיח שקיבלתם תמונה מעולה. מאידך, כשאתם מצלמים בחיק הטבע, ובמיוחד בעלי חיים, קחו בחשבון שליצורים הקטנים יש סדר יום משלהם. אולי הדבורה שנמצאת על הפרח לא בדיוק אוהבת את המצלמה שמסתירה לה את השמש, או שברגע הלחיצה יגיע משב רוח שיוציא מפוקוס את הפרח ממנו היא יונקת.
 
לכן, אל תתבאסו אם לא כל מצבי הצילום ילכו לכם. שבו בנוחות במקום עם הרבה פעילות חרקית, שמרו על שקט ותנועה מועטה וצלמו הרבה. לפעמים תצטרכו ממש להתכופף או להשכב על הדשא כדי לקבל תמונה בזווית מעניינת, מהצד ולא מלמעלה. צילומי מאקרו לא מיועדים לביישנים.
 
 

מצלמות SLR

למצלמות רפלקס דיגיטליות (הגדולות עם העדשות המתחלפות, הקרויות SLR), יותר קשה במצבים קרובים. עדשה רגילה מתאימה לפיקוס ממרחק של כמה עשרות סנטימטרים. הפתרון הוא לנסות להשתמש בזום גדול מרחוק ואחר כך אולי גם לחתוך את התוצאה בתוכנת עיבוד תמונה. לבעלי כיס וגב חזקים, מומלץ להוסיף לתיק גם עדשת מאקרו.
 
 

שימוש במבזק

בצילומי מאקרו, אין להשתמש בפלאש. המבזק שלכם לא מתאים לעצמים קרובים. אם תתעקשו להשתמש בו הוא יסנוור את האובייקט והתמונה תצא לבנה. צלמים מקצועיים משתמשים במבזק טבעתי המתלבש מסביב לעדשה ומפיק אור אחיד ונעים, והוא מומלץ מאוד למי שיכול להיפרד בקלות מכמה מאות דולרים. אפשרות אחרת היא להשתמש בפלאש רגיל המוחזק ביד באמצעות כבל סינכרון. גם זו אפשרות יקרה, אבל לפחות תוכלו להשתמש באותו הפלאש גם לצילומים רגילים.
 

עדשה מורכבת בהיפוך

לחובבים רציניים, מומלץ לקרוא ברשת על עדשות מורכבות בהיפוך. בעקרון, ניתן להגיע לצילום מאקרו עם הגדלה רצינית אם מרכיבים עדשה עם אורך מוקד קטן (כמו 50 מ"מ או פחות) בהיפוך על עדשה עם אורך מוקד גדול (כמו 200 מ"מ או יותר). כדי להרכיב את העדשה הפוך צריך ציוד זול כגון מתאם של קוטרי העדשות (כגון מ-67 מ"מ ל-58 מ"מ). בתמורה תקבלו תמונות שגם בנשיונל ג'אוגרפיק היו מתגאים בהן.
 
 
צילום: צבי טלית
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by