ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
הדמיון בשירות המסחר 
 
 אובייקטים דומים, אך לא זהים. הבסיס המתמטי ל``מנועי הדמיון``   
 
גילי סופר

אנחנו מספרים להם מה אנחנו אוהבים עכשיו והם יספרו לנו מה נאהב בעתיד. שיטת "מנועי הדמיון" מתבססת על ניתוח לא מסובך של מידע סטטיסטי, בדרך שיכולה לחזות את העדפותינו העתידיות, מבלי שאנחנו אפילו נהיה מודעים לכך. תרבות הצריכה צועדת קדימה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרגשה מחורבנת. אין מה להגיד. זו לא כל כך נעים שאתר אינטרנט יודע לספר לך איזה ספר תאהב, איזה סרט, או להקת רוק. אנחנו הרי אנשים חושבים, אנחנו בוחרים בעצמנו, יש לנו טעם, סגנון, העדפות. אבל גם אם לא נאהב את זה, הם יודעים לעשות את זה יותר ויותר. מצד שני, זה ממש נוח.

כל הזמן אנחנו רק מחפשים דרכים להתמודד עם השפע האדיר של ההיצע. איזה מדפסת כדאי לקנות, איזה סרט כדאי לראות, לאן הכי כדאי לנסוע לנופש. אנחנו צריכים לוותר כי הזמן מוגבל וגם חשבון הבנק, ואי אפשר הכל. אז מה בוחרים, ואיך?

הרעיון הוא פשוט: נכנסים לאתר, מזינים את הדירוגים שלנו לסרטים, למשל, ומקבלים אוטומטית המלצות לסרטים שעוד לא נחשפנו אליהם, בהתאם לטעם שלנו, כפי שניתן להבין אותו מתוך הדירוגים שקבענו. לא מדובר בניסיון יומרני לנתח את הטעם האנושי, אלא במשהו פשוט יותר, אך הגיוני. ראשית, יש צורך במידע גולמי רב, אשר הכניסה כמות גדולה של מדרגים. העיבוד של המידע הזה מתבסס על ההנחה שאם שני אנשים אוהבים אותם סרטים, אז אם אחד מהם יאהב סרט חדש שרק יצא, סביר שגם השני יאהב אותו. בדומה, אם מדובר באנשים עם טעם מאוד שונה, סביר להניח שלא יאהבו את אותם סרטים אלבומים, תוכניות טלוויזיה, או ספרים. מכיוון שעיקרה של השיטה הוא הדמיון בין פרטים, היא זכתה לשם מנועי דמיון – Similarity engine.

משמעותה של השיטה היא כי באמצעות כמה פונקציות מתמטיות אפשר להוציא מתוך מאגר של דירוגי תרבות מין ביקורת אמנות אוטומטית מקיפה, שתשקף את הדומה והשונה בין הטעם שלך ובין הטעם של כל אדם אחר שמשתמש באותו אתר. השיטה יכולה לייצר לא רק המלצות מוצלחות בדירוג מספרי, אלא מאפשרת לקרוא את הביקורות המילוליות שנכתבו ע"י מי שדומה לנו בטעמו, ולהכיר אנשים עם אותן ההעדפות, ואיך לא - לשמש כלי יעיל בידי פרסומאים.

השיטה אינה חדשה לגמרי, כמובן, אלא מהווה פיתוח של שיטות פרסום שכבר השתרשו באינטרנט. מודל ההמלצות והביקורות, המאפשר לגולשים עצמם להביע את דעתם על המוצרים ובכך לאפשר לגולשים אחרים לנהות מכך - אינו חדש. למעשה, אתרי מכר רבים מאפשרים מזה זמן רב לגולשים לבצע את הפרקטיקה הזו. נכון, הם עושים את זה על מנת שנקנה את אחד המוצרים שהם מציעים, שכן הביקורת ממילא מוגבלות למוצרים שמופיעים במלאי שלהם. וגם קיימות בעיות נוספות בשיטה - אמנם אפשר למצוא באתר ביקורות כמו: "אל תעזו לקנות את שואב האבק הזה, הוא עושה המון בעיות, וגם המון רעש", אולם אין ספק שהשפעת ביקורת כזו חלשה בהרבה מביקורת מנומקת ומוסמכת, הבאה פמי מומחה שאנחנו סומכים על דעתו. במקרים רבים גם יש בבחירת המוצרים מרכיב גדול של טעם אישי וסגנון, ואז המלצתו של זר שווה עוד פחות, אם בכלל. שיטת מנועי הדמיון אמורה לפתור לפחות חלק מהבעיות האלה.

הטכנולוגיה בהם משתמשים מנועי הדמיון נקראת Collaborative filtering. אחד ממנועי הדימיון המובילים הוא LikeMinds, שפיתחה חברת מאקרומדיה. את לייקמיינדס רכשה IBM והיא משווקת אותו כחלק ממוצרי מרחב הרשת שלה. מנועים רבים אחרים, כבר אינם בשימוש, מאחר שפותחו בכל מיני מעבדות אקדמיות מתוך פרספקטיוות מדעיות-תיאורטיות, ללא מטרות מסחריות-שיווקיות. כהרגלה של האקדמיה, היא גם המשיכה לפתח את הנושא לכיוונים נוספים כגון דמיון בחיפוש המידע ברשת.

למרות זאת, השיטה כבר קיימת במספר אתרים באינטרנט: אתר הסרטים IMDb, הנמצא בבעלות אמזון, מציע את האפשרות באיזור האישי שלו (My movies) בנוסף לשירותים נוספים, בהם הודעות לגבי הופעת הסרטים האהובים בטלוויזיה.

כשנתקלנו לפני שנים אחדות באתר Movielens, היה ברור לנו שזה הולך לתפוס תאוצה. עוד ועוד אנשים ייקחו חלק במשחק הדירוגים הזה, חשבנו. השיטה נראתה אז כמו אחד מאותם דברים בשבילם הומצאה הרשת. ציפינו כי ממש בקרוב יצוצו המון אתרים שיציעו לנו לדרג ולקבל המלצות לא רק על סרטים אלא גם על ספרים, מסעדות או מוצרים בני קיימא. התבדינו. מתברר שהתחום, ככל שהולך ותופס תאוצה, ממשיך להיות חמקמק. אמנם ניתן למצוא פה ושם איזה אתר שמדרג להקות רוק, או סרטים, על פי ההעדפות שאנחנו מזינים לתוכו, אך שבסופו של דבר נותרה השיטה בעיקר כלי שימוש יעיל בידי המפרסמים: הם מוכנים לשלם בעבור זה, אז אין כל סיבה שקהל הגולשים יקבל את זה בחינם.

וכמו במקרים רבים, המסחר והשיווק הכפיף את הטגנולוגיה לצרכיו: טכנולוגיית מנועי הדמיון אמנם משמשת באתרים רבים, אולם באופן שונה מעט. על פי רוב, לא מדובר בכך שאנחנו מזינים את העדפותינו, אנחנו קונים - ובזה מביעים את העדפותינו. האתרים שמשתמשים בה עושים את זה על סמך הקניות שמתבצעות בהם, מודיעים על התוצאות למפרסמים, ואז פשוט מודיעים לנו: "את זה תאהבו".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by