ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
עידן התולעת 
 
 סבא לינק והווירוסים צמאי הדם   
 
גדי שמשון

כמו המצב הבטחוני ברחובות, גם לטרור הממוחשב מתרגלים בסוף. סבא לינק על הווירוסים החדשים, אחד הניג'וסים ההכרחיים למי שחי על הקצה ברשת

 
 
 
 
 
 
 
 
 
אביבית חבשוש. מגדלת תולעי אינטרנט
 אביבית חבשוש. מגדלת תולעי אינטרנט   
מתרגלים לכל דבר. מה שבתחילה נראה כמו לא יעלה על הדעת, הופך אחר כך לחלק אינטגרלי מהקיום. שומעים סירנות - פיגוע? לא, סתם תאונת דרכים. אפשר להירגע. לומדים לחיות עם כל נאחס (הטור הזה, למשל).

פעם היה יותר פשוט: לקראת החגים הייתה מגיחה שמועה על וירוס "גוד טיימז", היכול לפרמט לך את המחשב, לשלוח את התמונה של הפילגש לאשתך ולהשתין לך בקפה. הווירוס היה מקבל כיסוי סלבריטאי בידיעות אחרונות, ואחרי כמה שבועות מספיק גולשים היו מבינים שזו מתיחה עבשה הנודדת בדואר האלקטרוני כבר שנים. שמועות כאלו מאוד אהובות ברשת, וזה כיף להמציא אחת בעצמך לטובת ידידיך המאותגרים דיגיטלית, ולשלוח אותה כהודעת אזהרה שקיבלת לבדחן התמונות של המשרד. אפשר להניח שהמתיחה הידועה האחרונה, הקוראת למאמין למחוק קובץ חיוני של חלונות, התחילה כך.

ויום אחד, בחסות מערכות ההגנה של מיקרוסופט, התברר שהאגדות על וירוסים שמפעילים את עצמם לבד הפכו למציאות. וירוסי התולעת של בשנים האחרונות, סירקאם וקלז, מעוררים געגוע לאותן אגדות אימייל ידועות. הסירקאם לפחות נתן הזדמנות לקרוא קבצים סודיים של אחרים, הקלז סתם סותם לנו את תיבת הדואר, וצדדים ממזריים באופן ההפצה שלו מזכירים לנו כל הזמן מי אנחנו:
 
 
יש לו כמה וכמה נוסחים משתנים לשורת הנושא ולגוף הודעת הדואר, והוא דואג גם לזייף את שם השולח (כן כן, אם קיבלתם קלז ממר X, רוב הסיכויים שהוא נשלח דווקא ממחשבה של גברת Y, ולהיפך). הוירוס לא רק שולח את עצמו לכל רשימת הכתובות של המחשב הנגוע, הוא אוגר כתובות דואר מעמודי אינטרנט שהמחשב הנגוע ביקר בהם, ושולח גם להם. בכל פעם שקלז משגר את עצמו הלאה, הוא נושא עמו פנקס כתובות חינני שאסף לו. גולש נגוע המסתובב בפורומים ספציפיים, למשל, יגרום לכך שכל משתתפי הפורום יקבלו את קלז בדואר, לכאורה האחד מהשני. קרקע מזון פורה למלחמות רשת מלבבות. בקיצור, כל גולש שכתובת הדואר שלו מופיעה איפה שהוא ברשת, אכל אותה.

כשהווירוס התחיל להסתובב לפני מספר חודשים, גודל הודעת הדואר הממוצעת בה הוא הגיע היתה 126 ק"ב. במשך תקופה מסוימת, המספר 126 היה בבחינת "ונתת בהם סימנים" במדורי תמיכה צרי אופקים. כיום זה כבר 135-140 ק"ב, עדות לאלפי כתובות דואר שהקלז החברותי אסף מידידים שפגש בדרכו. בינתיים גם אין סימנים שהוא נעלם, להיפך, בכל יום מגיעים יותר ויותר וירוסים חדשים.

ההתגוננות פשוטה: יש תרופות לקלז (כמו לסירקאם), וכל מי שהאקולוגיה של תיבת הדואר שלו יקרה לו, מוטב שיבדוק עצמו היטב וינקה את הדרוש ניקוי במחשבו. תוכנת אנטי וירוס עדכנית (ככה זה בכתבות על וירוסי מחשב – יש הסדר עם היצרניות הישראליות שקובע שהצירוף "תוכנת אנטי וירוס עדכנית" חייב להופיע) עוזרת, רק שמי שחושב שתוכנת אנטי וירוס, שהוירוסים צוחקים עליה כמו שהיתושים צוחקים על פליט מספקת, טועה. אין תחליף להגיון פשוט: לא להפעיל שום קובץ תוכנה (.exe) שמגיע במחשב. בעצם, אם זה לא קובץ תמונה (סיומת .jpg) או מסמך וורד, פשוט למחוק. גם אם אותו בדרן בדיחות משרדי מבטיח חגיגית שזו מצגת מגניבה מצחיקה עם מלא ציצים של בריטני.

מה שפעם היה אסון לאומי שלא יעלה על הדעת - וירוס נחת במחשב שלי! - הופך לרע שלומדים לחיות אתו. מ', ידידה שלי, משווה את זה לאינתיפאדה וגל הטרור. כבר היה קודם אבל חלש יותר, ונגמר. עכשיו זה מטריד את כולם בצורה חריפה. לא את כולם, יש כאלה שמוגנים ומתחבאים (כתובת הדואר שלהם לא ברשת ואין להם חברים שכותבים להם), יש כאלה שפוחדים בכל פעם שהם מפעילים את תוכנת הדואר שלהם – ויש כמובן את אלה שקוראים להרוג את מפיצי הווירוסים ולקחת להם את המחשב מהבית, גם אם שאר בני המשפחה שלא חטאו זקוקים לו.

לקחת אויר, לנשום עמוק, להגן על עצמך כמה שאפשר בלי להפסיק לחיות, ולדעת שכמו שעברנו את וירוס "מיכלאנג'לו" ופרעה, נעבור גם את זה. השבוע הגיע הטרור הדיגיטלי לשיא חדש: קיבלתי בחשבון ההוטמייל שלי קלז, שנשלח לכאורה מהדואר שלי בנטוויז'ן. טוב, תמיד אמרו לי שאני מסוכסך עם עצמי.


****

הרשמו עוד היום לרשימת הדיוור הפרטית של סבא לינק. ההרשמה חינם, התולעים בתשלום נפרד בקופה
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by