ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
שבוע עם לינוקס - היום הרביעי: משחקים ומולטימדיה 

שבוע עם לינוקס - היום הרביעי: משחקים ומולטימדיה

 
 
רן יניב הרטשטיין

האם מערכת ההפעלה החדשה של רן תוכל להתמודד עם DOOM 3? ומה בקשר לסרט DVD? המסע ממשיך

 
 
 
 
 
 
 
 
 
חלק 1: ההחלטה
חלק 2: ההתקנה
חלק 3: העבודה
חלק 5: סיכום
 
אחרי שעבדתי קשה כל כך עם מערכת ההפעלה החדשה שלי, היום אני יכול לנוח ולשחק קצת. אבל מכיוון שהשבוע אני משתמש *רק* בלינוקס, אני לא בטוח שזה בכלל אפשרי. איך רואים סרטים וקטעי וידאו מקוונים? איזה משחקים יש? איך מתקינים פלאש? חלונות יצרה לי סטנדרטים מאוד גבוהים בכל מה שקשור לבידור ופנאי. האם לינוקס תצליח לעמוד בהם?
 
המבחן של אובונטו יהיה לצלוח מהדורה שלמה של "חם ברשת" - כולל משחקי פלאש, סרטוני WMV, ואתרי ג'אווה. זה אולי נשמע טריוויאלי, אבל בלינוקס זה הרבה יותר קשה ממה שחשבתי. אחרי זה, אולי אני אתפנה גם ל-Doom 3 ו-Warcraft, אבל ממשחקי לינוקס אין לי הרבה ציפיות; כל תוצאה תפתיע אותי לטובה.
 
 

פושר ברשת

בתמימותי, חשבתי פשוט לפתוח את הטור האחרון של חם ברשת, ולהתחיל לנסות את כל הלינקים לסרטים ולמשחקים. התברר לי די מהר שזה לא הולך לעבוד – אפילו הפרסומות של נענע לא עבדו, בגלל שאובונטו בכלל לא מגיעה עם נגן פלאש. המשכתי לנסות בכל זאת, וגיליתי שזה לא הדבר היחיד שחסר באובונטו, ופחות או יותר בכל הפצת לינוקס אחרת. גם תקליטורי DVD או סרטי WMV או MOV אי אפשר לנגן, שלא לדבר על RealPlayer‏, DiVX או XViD.
 
הבעיה כאן אינה טכנולוגית. ככלל, הבעיות שיש בלינוקס הן כמעט אף פעם לא טכנולוגיות: המתכנתים המוכשרים שעובדים על לינוקס פותרים בעיות כאלה מהר יותר מאשר בכל מקום אחר. הבעיה היא פוליטית, ומוסרית, לפעמים גם משפטית. זוכרים את פרוייקט גנו (GNU) מהכתבה הראשונה? ריצ'רד סטולמן יצר את רישיון הקוד הפתוח כדי לקדם פתיחות ושיתוף בעולם התוכנה ובעולם בכלל, והאידיאלים החברתיים שעמדו מול עיניו היו חשובים לו יותר מההיבטים הטכנולוגיים. סטולמן, ורבים אחרים בעולם הקוד הפתוח, מוכנים להתפשר על השימושיות, אבל אף פעם לא על החופשיות.
 
 
כמעט כל התוכנות הנחוצות בשביל ליהנות מ"חווית מולטימדיה עשירה" הן תוכנות קנייניות סגורות. נגן הפלאש של מקרומדיה, מפענחים לסרטי WMV של מיקרוסופט או MOV של אפל, אפילו דרייברים למאיצים תלת מימדיים: כולם מוגנים ברישיון שימוש שסותר את האידיאולוגיה שמניעה את לינוקס.

יש גם מקרים קיצוניים יותר – במדינות מסוימות בעולם (ארה"ב, למשל), התקנה של נגן DVD פתוח לא רק עומדת בסתירה לרישיון של אובונטו, היא פשוט עבירה על החוק. השם הכללי שניתן לבעיה הזו הוא "בעיית הפורמטים המוגבלים", מכיוון שמדובר בפורמטים של קובצי מולטימדיה שרישיון השימוש שלהם מגביל את השימוש שלהם בתוכנות חופשיות.
 
בישראל, למרבה המזל, החקיקה בתחום עדין לא מתקדמת כל כך, ואפשר עוד לראות סרטים במחשב בלי לרדת למחתרת. המחויבות של אובונטו לתוכנות חופשיות מונעות ממנה לתמוך בפורמטים מוגבלים, ולכן הכלים הרגילים להתקנה של תוכנות לא יעזרו לי כאן. במקום זאת, מילאתי את ההוראות במדריך מיוחד לפורמטים מוגבלים בוויקי של אובונטו. זה לא היה פשוט או קל במיוחד, אבל בסוף התהליך יכולתי לנגן פחות או יותר כל קובץ מולטימדיה באינטרנט, כולל משחקי פלאש וסרטים בסטרימינג. יש גם כלים שמציעים לבצע את כל התהליך באופן אוטומטי כמו Automatix ו-EasyUbuntu, אבל הם עשויים ליצור יותר בעיות ממה שהם פותרים.
 
 

מוסיקה

רוב הקשיים שעמדו בפני כשניסיתי לצפות בסרטים עם אובונטו היו קשורים לפורמטים הקניינים שרוב הסרטים ברשת מקודדים בהם. את הבעיות האלה צפיתי מראש, בגלל שאת כולן כבר עברתי עם חלונות. למרבה הפתעתי, גם MP3 הוא פורמט קנייני, ואובונטו לא תומכת גם בו. לזה לא ציפיתי, מכיוון שמעולם לא חשבתי על MP3 בתור משהו סגור – כל כך הרבה תוכנות שתומכות בו מופצות בחינם. מסתבר שהרישיון של אובונטו ושל הפצות לינוקס אחרות לא מאפשר לתמוך ב-MP3, ונאלצתי לחזור להוראות במדריך הקודם כדי שאוכל לנגן את כל קובצי המוסיקה שלי.
 
בתור מערכת הפעלה שבכלל לא יודעת לנגן קובצי MP3, לאובונטו דווקא יש מגוון גדול של נגני מוסיקה. יש נגנים כמו Amarok‏, Banshee ו-Rythmbox, עם ממשק שסופג את השראות מ-iTunes, ו-xmms הוותיק, עם ממשק שמזכיר מאוד את הממשק של WinAmp‏. מבין שלושת הראשונים, Banshee הוא הפשוט ביותר וגם הדומה ביותר ל-iTunes, והוא אפילו תומך בנגני MP3 ניידים כמו iPod.
 
יש ללינוקס עוד נגן מוסיקה אחד שלא דומה לשום נגן אחר, וזה בדיוק מה שהופך אותו למעניין כל כך. Muine הרבה יותר פשוט מכל נגן מוסיקה אחר, כי הוא שם דגש על אלבומים שלמים במקום על שירים בודדים. הוא יודע ליצור רשימות השמעה לאלבומים, ללכת לאינטרנט ולמצוא תמונה של העטיפה, ולנגן את כולם באקראי או לפי הסדר. זה לא נשמע הרבה, אבל זה כל מה שצריך.
 

משחקים בלינוקס

התדמית של לינוקס כמכונת משחקים היא שלילית, בלשון המעטה. ואכן, גיימרים מסורים לא ימצאו בה את מה שהם מחפשים. משחקים חדשים יוצאים לשוק מדי יום, אבל רק כמות אפסית מתוכם רצים תחת לינוקס. שום שינוי מהותי במצב הזה לא צפוי להתרחש בקרוב, והפתרון המעשי היחיד הוא להשאיר בהישג יד התקנה של חלונות, ולעבור אליה כל פעם שרוצים לשחק במשחק שאין לו גרסה ללינוקס.
 
כל זה לא אומר שאין ללינוקס שום דבר להציע לגיימרים. מגוון המשחקים לא עשיר ומזמין כמו בחלונות, אבל יש לאובונטו לא מעט משחקים: חלקם הם חידושים של משחקים קלאסיים, אחרים הם משחקי קוד פתוח מקוריים, חלק מבוססים על אמולטרים לקונסולות ישנות, ויש אפילו משחקים מסחריים שזכו לגרסת לינוקס ייעודית. כמובן, יש גם את המשחקים שמצורפים להתקנה של אובונטו – בעיקר משחקי פאזלים פשוטים כמו סוליטייר, טטריס או סודוקו.
 
 
הקרב על וסנות' (Battle for Wesnoth) הוא אחד מהמשחקים המפורסמים ביותר ללינוקס. זהו משחק אסטרטגיה בעולם פנטזיה, והוא כולו פתוח, חופשי ומקורי לגמרי. עולם המשחק עשיר והמשחק קשה ומאתגר, ויש תמיכה במשחק ברשת עם 8 שחקנים.
 
 
עוד משחק לינוקס נפוץ במיוחד הוא FreeCiv, שהוא גרסה פתוחה וחופשית של הלהיט האל-מותי Civilization 2. גם זהו משחק אסטרטגיה, אבל הוא מתיימר לשחזר את התפתחות התרבות האנושית בכדור הארץ, החל מ-4000 לפנה"ס ועד 2040 לספירה. FreeCiv נשאר נאמן למשחקיות של Civilization 2, אבל כולל הרבה מאוד שיפורים לממשק ולאינטליגנציה המלאכותית.
 
 
ז'אנר פופולארי של משחקי קוד פתוח הוא מנועים שמשתמשים בקבצים של משחקים ישנים, ומאפשרים להריץ אותם על מחשבים מודרניים. החיסרון הוא שהקבצים המקוריים של המשחק צריכים להיות מותקנים על המחשב, וברוב המקרים מדובר בתכנים מסחריים שמוגנים בזכויות יוצרים ואי אפשר להפיץ אותם באופן חופשי באינטרנט. היתרון הוא שהמנוע המחודש מוסיף במקרים רבים שיפורים למשחקיות או לגרפיקה, והופך את המשחק למהנה יותר.
 
לדוגמה, ScummVM הוא מנוע משחק שמאפשר להריץ מספר משחקי הרפתקאות ישנים כמו Day of the Tentacle ואינדיאנה ג'ונס. הוא תומך בעיקר במשחקים של Lucas Arts, אבל גם במשחקים של חברות אחרות. ברגע שמצאתי את הקבצים המקוריים וסיפקתי אותם ל-ScummVM, המשחקים עבדו בדיוק כמו שזכרתי אותם. מלבד משחקי ההרפתקאות של Lucas Arts, יש כאן גם את Gobliiins‏, Kyrandia‏, Simon the Sorcerer ומשחקים אחרים. ScummVM היא תוכנה חופשית, אז אפשר להתקין אותה בקלות עם הכלים של אובונטו, אבל המשחקים עצמם לא כלולים בחבילה הזו, מן הסתם. עם זאת, רבים מהמשחקים האלו נחשבים כבר ל-Abandonware (תוכנות נטושות, שהחברות שיצרו אותן לא מתכוונות לממש את זכויותיהן), ואפשר למצוא אותם בקלות באתרים כמו Home of the Underdogs או Freeoldies.
 
 
עוד פרוייקט דומה הוא OpenTTD, גרסה פתוחה למנוע המשחק של Transport Tycoon Deluxe, משחק אסטרטגיה עסקית עמוק ומקיף במיוחד. גם OpenTTD זקוק לקבצים של המשחק המקורי, אבל הוא משפר את המשחק בכל כך הרבה מובנים עד שאפשר ממש להתייחס אליו כמשחק חדש לגמרי. גם Transport Tycoon Deluxe הוא משחק "נטוש", ואפשר למצוא אותו באתרי ה-Abandonware. מנועים פתוחים אחרים הם Stratagus, שמריץ את WarCraft 2 ומשחקים פתוחים אחרים, ו-Exult, שמריץ את Ultima 7.
 
 
אמולטורים הם שיטה מצוינת להגדלת מבחר המשחקים שעומדים לרשותי – הם מדמים את הפעולה של קונסולות או מחשבים ישנים ומאפשרים לי להריץ את המשחקים שלהם באובונטו. האמולטור השימושי ביותר הוא DosBox, שתומך במגוון אדיר של משחקי DOS מאינספור ז'אנרים, החל מ-Jones in the Fast Lane ועד ל-Dune 2. חוץ ממנו, יש אמולטורים כמעט לכל קונסולה קיימת מלפני ימי ה-PlayStation, והרשימה כוללת את Nintendo 64‏, Sega MegaDrive (שידוע גם בתור Genesis)‏, Super Nintendo ו-Mame. משחקים לכל האמולטורים האלו אני מוצא באתרים ייעודיים כמו CoolROM‏, ROMNation‏, ו-ROM-World.
 
גיליתי עוד הרבה מאוד משחקים ללינוקס, הרבה יותר ממה שאני יכול להספיק לנסות בשבוע אחד. יש פרוייקטים פתוחים כמו Lincity-NG‏, גרסה פתוחה של SimCity 3000‏, NetPanzer, משחק אסטרטגיה בזמן אמיתי, או Nexuiz, משחק יריות ממבט ראשון. יש גם לא מעט גרסאות לינוקס למחשקי חלונות מוכרים, כמו Unreal Tournament‏, Neverwinter Nights‏ או Heroes of Might and Magic 3‎‏. ל-World of Warcraft דווקא אין גרסה ללינוקס, למרות שאפשר להתקין את הגרסה של חלונות באמצעות Wine, אבל ל-Doom 3 ולרוב המשחקים האחרים של id Software יש גרסה לינוקסאית למהדרין. מכיוון שאתרי המשחקים הרגילים מתעלמים לגמרי מלינוקס, אני קורא אתרים כמו HappyPenguin ו-Linux Games כדי לקבל עדכונים לגבי משחקי לינוקס ומשחקים פתוחים.
 
 

משחקים מחלונות

אם הייתי ממש מתעקש על הרצת משחקים מחלונות, הייתי יכול לנסות את Wine, שמריצה תוכנות של חלונות תחת לינוקס. בכתבה הקודמת גיליתי ש-Wine מסתדרת מצוינת עם תוכנות כמו אינטרנט אקספלורר או Word, אבל משחקים עושים לה חיים קשים יותר. כמו CrossOver Office, גרסה מסחרית של Wine שתוכננה במיוחד להפעלת תוכנות משרדיות, יש גם את Cedega, גרסה מסחרית שמותאמת במיוחד להפעלת משחקים.
 
באתר של Cedega יש רשימה של כל המשחקים בהם היא תומכת, עם דירוג שמציין את מידת התמיכה בכל משחק. התקנתי את Cedega לפי הוראות שמצאתי בוויקי הלא רשמי של התוכנה, ובאופן כללי התרשמתי לטובה. ההתקנה פשוטה יחסית, והביצועים טובים מאוד. Cedega תומכת בכמות גדולה של משחקים, ומשחקים חדשים מתווספים באופן קבוע. עם זאת, חשוב לזכור ש-Cedega היא תוכנה מסחרית שצריך לקנות, ועל שירות ההתקנות יש דמי מנוי חודשיים. המשחקים עצמם, כמובן, לא כלולים בכל התשלומים האלה.
 
בסופו של דבר, הצלחתי לעשות כמעט את כל מה שרציתי: האזנתי לאוסף המוסיקה שלי, צפיתי בקטעי וידאו בסטרימינג, אפילו שיחקתי במגוון משחקים ישנים וחדשים. זה לא היה קל או פשוט כמו שזה אמור להיות, אבל גם לא בלתי אפשרי. עם זאת, בניגוד לבעיות אחרות שחוויתי עד כה עם לינוקס, קשה לי להיות אופטימי לגבי הבעיה המסוימת הזו. הפורמטים המוגבלים ישארו מוגבלים, כמות המשחקים החדשים ללינוקס תישאר קטנה, ולא נראה באופק שום פתרון ברור.
 
למרות שהיום היה אמור להיות יום המנוחה שלי, הלילה אני הולך לישון עייף עוד יותר מאתמול. אולי זה רק לטובה, מכיוון שהלילה תטריד את שנתי השאלה שמחר אצטרך סוף סוף לתת לה תשובה סופית: האם אמשיך להשתמש בלינוקס גם בשבוע הבא, ובעוד חודש, ובעוד שנה? במילים אחרות, האם לינוקס באמת טובה יותר מחלונות?
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by