ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
שבוע עם לינוקס - היום השלישי: עבודה 

שבוע עם לינוקס - היום השלישי: עבודה

 
 
רן יניב הרטשטיין

יום שלישי עם לינוקס, ורן הרטשטיין כבר מרגיש בבית. חוץ מלכתוב מיילים, לגלוש ולערוך תמונות, הוא אפילו הצליח לגרום למערכת ההפעלה החדשה שלו להפעיל תוכנות של חלונות

 
 
 
 
 
 
 
 
 
חלק 1: ההחלטה
חלק 2: ההתקנה
חלק 4: משחקים וסרטים
חלק 5: סיכום
 
לינוקס זה לא חלונות. לטוב ולרע, זה הדבר הראשון שעלה בדעתי אחרי שסיימתי להתקין את אובונטו והתחלתי את השבוע הראשון שלי עם לינוקס. ובכל זאת, לא לוקח לי הרבה זמן ללמוד להתמצא בשולחן העבודה של מערכת ההפעלה החדשה שלי.
 
כל האלמנטים שאני מכיר כבר מחלונות 95 נמצאים פה, עם שינויים קטנים ביותר. במקום התפריט Start, יש באובונטו שלושה תפריטים נפרדים – אחד ליישומים, אחד למקומות (עם קיצורי דרך לתיקיות ולמיקומים ברשת המקומית) ועוד אחד להגדרות וכלי מערכת שונים. בתחתית המסך ישנה שורה עם כפתורים עבור כל תוכנה וחלון פתוחים, ובצד שמאל יש כפתור שממזער את כל החלונות ומגלה את שולחן העבודה. חוץ מזה, בצד ימין למעלה נמצא השעון ולידו סמל של רמקול לשליטה בעוצמת הקול, ויש גם אזור מיוחד לאייקונים של הודעות ותוכנות שרצות ברקע. יכול להיות שלינוקס לא כל כך שונה מחלונות אחרי הכל.
 
 
מצד אחד, זה מנחם אותי לגלות שאני מרגיש בבית בלינוקס אחרי מספר דקות של שימוש. מצד שני, אני מקווה שאובונטו לא תהיה דומה כל כך לחלונות בכל שאר המובנים. התקנתי אותה כדי להחליף את חלונות במערכת הפעלה טובה יותר, ולא ציפיתי לקבל את אותה גברת בשינוי האדרת.
 

ביצועים

היו גם היבטים בשימוש באובונטו שלא הזכירו לי כל כך את חלונות, כמו הביצועים והיציבות. למרות שציפיתי שאובונטו תהיה מהירה ויציבה יותר מאשר המתחרה מבית מיקרוסופט, דווקא ההפך היה הנכון. קשה אמנם לערוך השוואה אמפירית מדויקת, אבל ההרגשה הכללית שלי היא שאובונטו פשוט לא עומדת בקצב. הפעלת תוכנות, גלישה באינטרנט, כל פעולה בסיסית נראית טיפה יותר איטית ממה שאני רגיל אליו, אפילו שהתקנתי את אובונטו על מחשב חזק מהממוצע.
 
מה בדיוק קורה כאן? האם חלונות באמת מהירה יותר מאובונטו? התשובה הארוכה היא שהשאלה הזו בכלל לא רלבנטית. חלונות ולינוקס פועלות בצורה שונה לגמרי ומריצות תוכנות אחרות, ואין כל בסיס להשוואה. כמו כן, בהיבטים מסוימים, אובונטו מפגינה ביצועים טובים בהרבה מאלו של חלונות. למשל, בעוד שחלונות משתמשת כמעט בכל הזיכרון שלי רק בשביל להפעיל דפדפן ומעבד תמלילים, אובונטו מסתפקת ברבע מהכמות בשביל לבצע משימות מקבילות. אבל התשובה הקצרה היא פשוט שכן – למרות הכל, סביבת העבודה הגרפית בלינוקס מרגישה איטית יותר מאשר הסביבה הגרפית של חלונות, וזה מה שבאמת קובע.
 
 
אבל, וזה אבל גדול מאוד: יש הרבה סיבות להרגיש לא בנוח עם האמירה הזאת. לדוגמה, לכל התקנה של חלונות יש תאריך תפוגה. מרגע שמתקינים אותה, חלונות מתחילה להרקיב ולגדל עובש, עד שלבסוף גלגלי השיניים שלה נהיים כל כך מלוכלכים וחלודים שהיא פשוט מפסיקה לעבוד. הזמן בין התקנה להתקנה שונה עבור כל משתמש, אבל מדובר בדרך כלל בחצי שנה עד שנה. ההתקנה הנוכחית שלי היא בת שנה וחצי, וזה עבורי שיא אישי.

בלינוקס, מושג הגיל פשוט לא משחק תפקיד בביצועי המערכת, ואין כמעט בעיה שאי אפשר לפתור מבלי שיהיה צורך לפרמט את הכונן הקשיח ולהתקין מחדש את מערכת ההפעלה.
 
כמו כן, חשוב לזכור שאני לא באמת מדבר פה על הביצועים של מערכת ההפעלה, מבחינת היכולת שלה לעבד מידע ולהפיק תוצרים, אלא רק על תחושת המהירות של שולחן העבודה. הביצועים הגרפיים של לינוקס מתקדמים בצעדי ענק, ובעוד חצי שנה או שנה ייתכן שכל הדיון הזה כבר באמת לא יהיה רלבנטי. חלונות, לעומתה, נראית כאילו היא הולכת אחורה – את ויסטה אני בכלל לא אוכל להפעיל על המחשב הזה, הוא פשוט לא יהיה חזק מספיק.
 

תוכנות באובונטו

כמעט בכל מחשב בעולם, ישנם שלושה סוסי עבודה שעמלים (ולפעמים כמעט קורסים) תחת עומסה של רוב העבודה שמתבצעת. שלושת אלו הם הדפדפן, חבילת התוכנות המשרדיות, ותוכנת הדואר. באובונטו, ממלאים את התפקידים האלו שלושה סוסי עבודה חרוצים במיוחד – הדפדפן פיירפוקס, חבילת התוכנות המשרדיות אופן אופיס, ותוכנת הדואר אבולושן. על פיירפוקס ואופן אופיס אין לי הרבה מה להגיד: כל כך הרבה מילים כבר נשפכו על שני הילדים הגאונים של עולם הקוד הפתוח, ומספיק רק לומר שתחת לינוקס הם מבריקים לא פחות מאשר תחת חלונות.
 
 
אבולושן עובדת רק תחת לינוקס, ואותה עד עכשיו לא יצא לי עד כה להכיר. מצד שני, היא כל כך דומה לאאוטלוק, שגם אליה לא יקח לי הרבה זמן להתרגל. חוץ מדואר יש בה גם יומן וספר כתובות, וכן רשימת משימות ופתקיות לתזכורות - היא אפילו מסוגלת להתחבר לשרתי Exchange, תכונה חשובה למי שמשתמשים בלינוקס בסביבה ארגונית. יש לאבולושן גם כמה יתרונות על אאוטלוק, כמו מסנן דואר זבל שלומד מהטעויות שלו וחיפוש כמעט מיידי בארכיון הדואר. כמו בג'ימייל ובת'אנדרבירד, אפשר גם באבולושן ליצור תיקיות שמתעדכנות אוטומטית עם תוצאות של חיפוש שנבחר מראש, תכונה שימושית במיוחד בתוכנת דואר. אבולושן אולי קצת דומה מדי לתוכנת הדואר של מיקרוסופט, אבל נראה שהיא מיישמת את המעלות של אאוטלוק בצורה שפויה וברורה יותר מאאוטלוק עצמה, והתוצאה הרבה יותר מהנה לשימוש.
 
 
התקנת תוכנות זה תהליך פשוט וידידותי תחת חלונות, וגם ההסרה שלהן היא בדרך כלל עניין טריוויאלי. אך הפשטות הזו יכולה להיות מטעה ואף מסוכנת. רכיבי רוגלה ופרסום חודרים למערכת על גבן של תוכנות לגיטימיות, ומשתמשים שמתקינים הרבה תוכנות על המחשב שלהם מרגישים פגיעה בביצועי מערכת ההפעלה. התקנת תוכנות זה עניין פשוט וקל גם באובונטו, אבל בלי כל הסיכונים ונקודות התורפה.
 
את הכל אני עושה מתוך כלי אחד להוספה והסרה של תוכניות, שמציג לי רשימה של כל התוכנות של אובונטו לפי קטגוריות. צריך רק לסמן וי ליד התוכנה הרצויה, וללחוץ על אישור. בלי לשמור את קובצי ההתקנה לשולחן העבודה, בלי ללחוץ פעם אחר פעם על "Next", בלי סיבוכים או בעיות תאימות. אובונטו תוריד בשבילי את כל התוכנות שרציתי, תתקין אותן ותבצע את כל ההגדרות הנחוצות, תסדר אותן בתפריט היישומים, ואפילו תעדכן אותן כשייצאו תיקוני אבטחה או גרסאות חדשות. פתאום, אובונטו כבר לא נראית לי כל כך דומה לחלונות יותר.
 
אחרי שבדקתי את כמה מהתוכנות שמצורפות לאובונטו, רציתי לראות איזה תוכנות לינוקס אחרות יכולות לעניין אותי. הראשונה שהתקנתי היא ביגל (Beagle), תוכנת חיפוש לשולחן העבודה, כמו Google Desktop או MSN Toolbar. ביגל יוצרת אינדקס של המסמכים בתיקיות שלי, ההודעות בתיבת הדואר שלי, האתרים שביקרתי בהם בדפדפן שלי, השיחות שניהלתי בתוכנת המסרים המיידיים שלי, ועוד הרבה מאוד דברים אחרים, ומאפשרת לי לחפש בתוכם בדיוק כמו שאני מחפש בגוגל. התוצאות מופיעות כמעט מיד, והן תמיד רלבנטיות. מכיוון שביגל מחוברת למערכת ההפעלה בצורה טובה יותר מאשר תוכנות החיפוש בחלונות, היא מתעדכנת אוטומטית בשינויים בקבצים בלי שתצטרך לסרוק את כל המחשב מחדש בזמנים קבועים. חיפוש שולחני הוא כלי שימושי מאין כמוהו, וביגל ממלא את התפקיד הזה בצורה טובה מאוד, אם כי העיצוב מעט מינימליסטי.
 
 
התוכנה הבאה שניסיתי היא F-Spot, תוכנה לניהול אוספי תמונות, ששואבת את השראתה מפיקאסה של גוגל ו-iPhoto של אפל. היא מייבאת תמונות ישירות מהמצלמה או מנגן אייפוד, וממיינת אותן לפי תגים (מילות מפתח) ותאריכים. אפשרויות העריכה שלה בסיסיות אבל מקיפות: הן כוללות סיבוב, חיתוך, שינוי גודל, תיקון עיניים אדומות ותיקון חשיפה וצבעים. תכונה ייחודית ל-F-Spot היא ניהול גרסאות של תמונות, שהודות לה התמונה המקורית תמיד נשמרת. יש ל-F-Spot עורך אייקונים שמאפשר ליצור בקלות אייקונים קטנים מתמונות גדולות, וכך להעשיר את התגים המילוליים באייקונים צבעוניים. הדובדבן שבקצפת הוא יכולת הייצוא המובנית לפליקר. F-Spot היא דוגמה לשילוב של כל התכונות הטובות ביותר ממספר תוכנות מצוינות, שיוצר תוכנה אחת שהיא כמעט מושלמת.
 
 
כשזה כל כך קל להתקין תוכנות חדשות, זה נהיה קשה להפסיק. טום-בוי (Tom Boy) היא תוכנה הרבה יותר צנועה מביגל ו-F-Spot. התפקיד שלה הוא לעזור לי לנהל רשימת ופיסות מידע קטנות, והיא עושה את זה באמצעות פתקים על שולחן העבודה שלי. היא יושבת ליד השעון, ויוצרת פתקים קטנים ושימושיים עם קישורים פנימיים בין פתק לפתק. הפתקים לא חייבים להיות רק תזכורות ומספרי טלפון – אפשר לנהל עם טום-בוי בסיס ידע שלם.
 
 
עוד תוכנה שקשה למצוא לה מקבילה בחלונות היא DeskBar – מעין שורת פקודה שמאפשרת לי להפעיל תוכנות ולבצע משימות נפוצות באמצעות המקלדת, בלי לגעת בעכבר. אני צריך רק להקליד כמה אותיות או מילה, והיא תציג לי את כל האפשרויות: להפעיל את התוכנה שאת שמה כתבתי, לחפש את המילה במילון או במנועי חיפוש באינטרנט, להציג את הפרטים של האיש שאת שמו כתבתי מתוך ספר הכתובות של אבולושן, ועוד אינספור אפשרויות, שניתן להרחיב באמצעות תוספים.
 

תוכנות של חלונות

למרות כל התוכנות החדשות והמדליקות האלה, מהר מאוד מצאתי את עצמי מנסה להריץ את תוכנות החלונות המוכרות שלי - אפילו את אינטרנט אקספלורר. לא שאני מתגעגע, כמובן. אלא שאתרים מסוימים פשוט לא עובדים בשום דפדפן אחר. על אותו משקל, גם מסמכים מסוימים פשוט לא נפתחים בתוכנות אחרות, ומשחקים מסוימים פשוט לא רצים בשום דרך אחרת.
 
 
הפתרון - Wine, שמאפשרת להריץ תוכנות של חלונות תחת לינוקס. באתר של Wine יש בסיס נתונים נרחב של תוכנות לחלונות שהיא תומכת בהן, ואפשר למצוא שם כלים שימושיים כמו אינטרנט אקספלורר, Media Player, וחבילת אופיס. השימוש ב-Wine לא בדיוק פשוט או אינטואיטיבי, אבל הודות לסקריפט מוכן שמצאתי, הצלחתי לקבל מיני-התקנה של חלונות, וגישה לכל האתרים הישראלים שתומכים רק באינטרנט אקספלורר. לחלופין, יכולתי להשתמש גם ב-CrossOver Office, גרסה מסחרית ומלוטשת של Wine שמתקינה תוכנות של חלונות באמצעות ממשק גרפי שמבוסס על אשפים.
 

עוד התקנה אחת לסיום

רוצים לדעת איך מעדכנים את הגרסה של אובונטו? לא סתם מתקינים עדכון אבטחה, אלא עוברים לגרסה חדשה לגמרי של מערכת ההפעלה - למשל, מגרסה 5 לגרסה 6? עורכים קובץ טקסט, כותבים שלוש מילים בשורת הפקודה, והולכים להכין קפה. כשחוזרים, יש מערכת הפעלה חדשה על המחשב. לא צריך לפרמט את הכונן הקשיח, לא צריך לגבות את כל הקבצים, ולא צריך להתקין שום תוכנה מחדש. המקבילה של זה בעולם החלונות היא לשנות ערך ברג'יסטרי של חלונות 2000 ולהריץ Windows Update, ולחזור כעבור שעה למחשב עם חלונות XP. אני אהרהר בהשוואה הזו עד שאחזור מחר לאובונטו, ובינתיים אנסה להיזכר אין חלונות XP בכלל נראית.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by