ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
שבוע עם לינוקס - היום הראשון: ההתחלה 

שבוע עם לינוקס - היום הראשון: ההתחלה

 
 
רן יניב הרטשטיין

כולם מדברים על זה אבל אף אחד לא מעז לעשות את זה. רן הרטשטיין הכניס את היד ללוע הפינגווין והחליט להתקין לינוקס. לא רק להתקין - להשתמש בה שבוע שלם. אתם תקבלו דיווח יומי

 
 
 
 
 
 
 
 
 
חלק 2: ההתקנה
חלק 3: העבודה
חלק 4: משחקים וסרטים
חלק 5: סיכום
 
כבר כמה שנים שאני שומע שמדברים כל הזמן על לינוקס. "מערכת הפעלה חופשית", אומרים, "פרויקט בינלאומי פתוח". "המתחרה הגדולה ביותר של חלונות", לפעמים אפילו "זו לא מערכת הפעלה, זו דרך חיים". כנראה שיש פה משהו גדול.
 
הפינגווין, אחד הסמלים הבולטים של קהילת הקוד הפתוח
 הפינגווין, אחד הסמלים הבולטים של קהילת הקוד הפתוח   
כמו הרבה מאוד משתמשי חלונות, מעולם לא הקדשתי הרבה מחשבה למערכת ההפעלה שמותקנת על המחשב שלי. האמת היא שאני לא ממש אוהב אותה, אבל היא הייתה שם מאז ומתמיד, ואני פשוט משתמש בה. מכיוון שאני יושב מול המחשב די הרבה, הייתי רוצה שהזמן הזה יהיה מהנה ככל האפשר. אני לא רוצה להלחם במחשב שלי, ועם חלונות יוצא לי להלחם לעתים קרובות מאוד. אולי יש דרך אחרת?

עד לא מזמן, עוד חיכיתי בסבלנות לוויסטה, הגרסה הבאה שתחליף את חלונות XP. אחרי יותר מדי עיכובים, התברר לי שאין בכלל למה לצפות. כל השינויים והשיפורים המתוכננים לא הולכים להגיע, ובמקומם יש רק כמה קישוטים ודרישות חומרה אסטרונומיות. אז החלטתי להפסיק לחכות ולקחת את העניינים לידיים. אני הרי כבר משתמש בפיירפוקס ובאופן אופיס, אז אני יודע שהרעיון הזה של "קוד פתוח" הוא לא לגמרי מופרך, ואני גם יודע שחלונות היא לא מערכת ההפעלה היחידה בעולם.
 
 
לכן, באופן רשמי וחגיגי, החלטתי לנסות עוד תוכנה פתוחה קטנה אחת – לינוקס. במשך השבוע הקרוב, אני הולך להשתמש רק בלינוקס: לעבודה, לגלישה באינטרנט, לצפייה בסרטים והאזנה למוסיקה, לניהול התמונות והמסמכים שלי, לתשלום חשבונות וענייני מנהלה, אפילו למשחקים.
 
 
המעבר יהיה קשה, אבל זהו טבעם של שינויים. אחרי הכול, אני חי בתוך חלונות כבר כ-10 שנים, ותפיסת העולם החלונאית מוטמעת בקצות האצבעות שלי באופן בלתי ניתן להפרדה. האם אצליח לללמוד להשתמש במערכת הפעלה חדשה לגמרי? האם יש בכלל טעם לטרוח? במשך השבוע הזה, אני אחפש תשובה לכל השאלות האלו שיש לי בראש לגבי לינוקס, ובעיקר, לשאלה הגדולה ביותר: האם לינוקס באמת טובה יותר מחלונות?
 

מה זה לינוקס?

לינוס טורוולדס
 לינוס טורוולדס   
השם "לינוקס" נישא על שפתותיהם של הרבה מאוד אנשים מאז שנהגה לראשונה ב-1991 אבל המשמעות שלו עדיין חומקת מרובם. בעצם, בכלל לא מדובר כאן במערכת הפעלה: לינוקס היא רק חלק אחד מתוך מערכת שלמה – הליבה שלה, התוכנה המרכזית שמאפשרת לכל הכלים והתוכנות האחרות לפעול. על הליבה הזו אחראי מתכנת פיני בשם לינוס טורוולדס, שמפתח אותה תחת רישיון קוד פתוח ביחד עם אלפי מפתחים מתנדבים אחרים ברחבי העולם. הפינגווין הלבבי שמחייך אל מיליוני משתמשי לינוקס מדי יום נבחר לתפקיד הקמע פשוט בגלל שלינוס אוהב פינגווינים - למרות שהוא ננשך על ידי פנגווין מספר שנים לפני שתחיל לעבוד על לינוקס.
 
על גבי התשתית הרחבה והיציבה שמספקת הליבה הזו, פועלות עוד מאות ואלפי תוכנות אחרות. חלק גדול מהתוכנות האלו מגיעות מפרויקט "גנו" (GNU), אותו ייסד ב-1983 ריצ'רד סטולמן, מתכנת מאוניברסיטת MIT. ביחד, כולן מרכיבות את מערכת ההפעלה שאיתה אני הולך לבלות את השבוע הקרוב. המכנה המשותף שמאחד את כולן הוא רישיון ההפצה שלהן – לינוקס היא מערכת הפעלה חופשית שמורכבת מתוכנות קוד פתוח, וכל אחד יכול להשתמש בה ולעשות בה שינויים בהתאם לצרכיו.
 
ריצ'רד סטולמן
 ריצ'רד סטולמן   
מאחורי הקלעים, מעורבת בלינוקס הרבה מאוד פוליטיקה. ריצ'רד סטולמן התחיל את פרוייקט גנו עם חזון אלטרואיסטי של שיתוף פעולה, ושאף באמצעותו להקים מערכת הפעלה חופשית. לינוס טורוולדס הגיע עם לינוקס כמעט עשר שנים אחר כך, ובמידה מסוימת "גנב" לריצ'רד סטולמן את ההצגה. היום, תשומת הלב כבר לא ממוקדת במושגי החופש והשיתוף של פרוייקט גנו, אלא רק במערכת ההפעלה שהם הולידו. כדי לתקן את העוול הזה, רבים מעדיפים לקרוא למערכת ההפעלה הזו "גנו/לינוקס", ולא סתם "לינוקס", ובכך לבטא את התפקיד המרכזי שהיה לפרוייקט גנו בהבאתה לעולם ובהפיכתה למוצר שימושי ומצליח. אבל בפועל, מטעמי נוחות כנראה, כולם פשוט קוראים לה לינוקס.
 

הפצות לינוקס

בלינוקס, אף פעם אין רק דרך אחת; לכל בעיה אפשר לגשת עם מספר פתרונות וכל משימה אפשר לבצע עם מגוון תוכנות וכלים. המודולאריות הזו, שהופכת את לינוקס למעין מבנה לגו שניתן להחליף בו את הקוביות באופן חופשי, נחשבת על ידי רבים ליתרון הגדול ביותר שלה. זה פועל לטובתם של לינוקסאים מנוסים שיודעים לבחור את הגישה המתאימה ביותר בכל מצב; אבל זה מרתיע את כל שאר המשתמשים, שרק רוצים לגלוש באינטרנט ולקרוא דואר ולא רוצים להסתבך עם מיליון אפשרויות. אף אחד לא ירצה להרכיב מאות כלים ותוכנות כדי ליצור מערכת הפעלה, אלא אם עצם ההרכבה היא מטרה בפני עצמה.
 
כאן נכנסות לתמונה ההפצות – חבילות ארוזות ומסודרות בהן מורכבים כבר כל החלקים של לינוקס, וביניהן הליבה, ממשק המשתמש, ותוכנות שונות כמו הדפדפן ומעבד התמלילים. בזכות הפצות לינוקס, משתמשים חדשים כמוני יכולים להתחיל להשתמש במערכת ההפעלה, בלי לחשוב בכלל על מונחים כמו "ליבה" או "קוד פתוח" – מספיק רק להכניס את התקליטור לכונן ולהתחיל בהתקנה.
 

ובכל זאת...

לפחות, ככה זה אמור להיות, אבל העניינים לא תמיד מסתדרים כמו שמתכננים אותם. עובדה - על רובם המוחץ של המחשבים האישיים בעולם, עדיין מותקנת גרסה כשלהי של חלונות. אז איפה הכל משתבש? אם לינוקס היא כזאת מערכת הפעלה מוצלחת, למה אף אחד לא משתמש בה? מן הסתם, את התשובה לשאלה הזו אני אדע רק בסוף סדרת הכתבות הזו, אם בכלל. אבל כבר עכשיו יש לי כמה השערות.
 
לינוקס ב-1995
 לינוקס ב-1995   
ראשית כל, חלונות פשוט היתה שם קודם. למיקרוסופט יש מערכת הפעלה גרפית מצליחה כבר יותר מ-10 שנים, ולינוקס התחילה להציע ממשק גרפי שימושי רק בשנים האחרונות. למשך זמן רב, ללינוקס גם לא היה הרבה מה להציע מבחינת תוכנות משרדיות לעבודה יום-יומית, אבל גם זה מתחיל להשתנות עם אופן אופיס ופיירפוקס, ועשרות תוכנות אחרות שאשתמש בהן במשך השבוע הקרוב.

לינוקס, בניגוד לחלונות או למערכת ההפעלה של מקינטוש, לא נולדה כמוצר המוני שאמור להגיע לכל מחשב בכל בית. היא נועדה כתחליף ביתי ליוניקס, מערכת הפעלה ותיקה שהיתה אהודה על מתכנתים והאקרים, והעבודה מולה נעשתה בממשק טקסטואלי, כמו בדוס. מאז, לינוקס כבר התבגרה מספיק בשביל שתהיה רלוונטית גם למי שאין להם רקע במדעי המחשב, אבל אותם מתכנתים והאקרים עדיין עומדים בראשות הוועדות שמנהלות את הפרויקטים הפתוחים והשיתופיים שמניעים אותה. המצב הנוכחי בעולם הלינוקס הוא כמעט ההיפך מחשיבה שיווקית ממוקדת: קיימות אין ספור הפצות, פרויקטים, רעיונות ופתרונות, ועשרות מוקדי כוח שמושכים לכיוונים הפוכים.
 
רבים סבורים שלינוקס לא ממש מוכנה לקבלת התפקיד הראשי בעולם המחשבים האישיים, אפילו לא את המקום השני. האדם הממוצע רוצה לקבל מערכת הפעלה פשוטה ואחידה – מוצר מגובש ומוכן שאפשר פשוט להשתמש בו, בלי לבזבז זמן על תחזוקה, בדיוק כמו מוצרי צריכה אחרים, כמו הטלוויזיה, המיקרוגל, הרדיו. מצד אחד, לינוקס עדיין לא מסוגלת להציע חווית שימוש נעימה כל כך. אבל מצד שני, גם חלונות לא.
 

השבוע הראשון

אפשר לחשוב על עוד מיליון ואחת סיבות שתסברנה למה מעט מדי אנשים משתמשים בלינוקס. יש שמאשימים את מיקרוסופט בהתנהגות דורסנית, יש שמאשימים את אנשי הקוד הפתוח בחולמנות נאיבית, ויש שחושבים שרק צריך לתת לה זמן. בכל מקרה, לא הצלחתי לחשוב על סיבה טובה אחת שתסביר למה אני לא משתמש בלינוקס. במשך השבוע הקרוב אנסה למצוא סיבה כזו – ואחלוק איתכם את כל מה שיקרה לי בדרך. נתראה בצד השני.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by