ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבה דגים ברשת 

הרבה דגים ברשת

 
 
אילנה תמיר

רשת חברתית טובה תשדרג לכם את חיי החברה, המין ואפילו את חשבון הבנק. אבל איזו מתאימה לכם? אילנה תמיר עושה סדר

 
 
 
 
 
 
 
 
 
עובדה ידועה היא שבראש ובראשונה אנשים חוברים לרשת חברתית בשביל למצוא סטוץ. ואם לא, אז לפחות להרגיש שהם פופולאריים מספיק, כדי לדעת שאם במקרה הם ירצו, לא תהיה להם בעיה להשיג אחד.

זו כמובן לא המטרה היחידה. רשת חברתית, כשמדברים בהקשר של אינטרנט, היא אתר שמאפשר לכם לפתוח בו דף אישי, לאסוף חברים ולהכיר דרכם את החברים שלהם, שהמטרות יכולות להיות רבות ומגוונות.

לפעמים נראה, לפחות בעיני אלו שנמצאים בתוך הסצנה, כי כולם כבר בפנים. אבל למעשה זה ממש לא נכון ויש הרבה מאוד שעדיין לא פתחו פרופיל בשום אתר. בשבילם אנחנו נמצאים כאן.

האמת היא, שאם תשאלו את כל הגולשים שחברים ברשתות חברתיות, למה הם נמצאים דווקא בזו ולא באחרת, 90% מהם יענו שהם שם כי כל החברים שלהם שם. לרוב לא בוחרים לאיזו רשת חברתית להתחבר, אלא נגררים לתוכה דרך מישהו שכבר נמצא שם. או במילים אחרות: לכל אחד יש את הרשת שלו.
 

Shox - לנוער בנפשם

 
ל- Shox אתם צריכים ללכת, אם מצד אחד פצעי הבגרות כבר מופיעות על לחייכם, אבל עדיין אתם מתגעגעים לאווירה של קייטנה. גם אם אתם מבוגרים יותר, אבל עדיין מקבלים טיפים באופנה ממעריב לנוער, תרגישו שם בבית.

עדיין לא בטוחים? יודעים מי זה עומר ברנע, יש לכם דעה מוצקה על שערות ארוכות בגבות ומצחיקות אתכם בדיחות על גמדים מקצצי פינים? זה המקום בשבילכם. השאלה היא עד כמה זמן תקבלו בחילה מחוסר הטעם.

אז מה אפשר לעשות בשוקס? כמובן לבקש חברות מאחרים, לפתוח ז'ורנל (או מה שבני אדם קוראים לו בלוג), להעלות תמונות ולהגיב לדברים של אחרים. אבל גם אם אין לכם סבלנות להתאמץ יותר מידי, מספיק שתענו על כמה סקרים, כדי שהפרצוף שלכם יופיע בלא מעט מקומות באתר.
 

מקושרים - דקה לפני הודו

 
"מקושרים" זה המקום בשבילכם אם אתם לובשים מדים, או שבדיוק חגגתם אתמול את מסיבת השחרור ואוטוטו טסים להודו. מרבית החברים באתר הם בגילאי 19-27 והאתר הוא מאוד ישראלי באופיו, עם הרבה "אחי" ו-"מה נשמע גבר". למשל, ספק אם יש עוד רשת חברתית בעולם, שבה בכרטיס האישי יש סעיפים כמו סוג השירות הצבאי, תאריך השחרור, מוצא (מזרחי/אשכנזי) והאם טיילתי למזרח או דווקא לדרום אמריקה.

הפעילות העיקרית באתר היא לאסוף סביבך מעגל חברים. וכשאנחנו אומרים "מעגל", אנחנו הפעם מתכוונים לזה מילולית – כל התמונות של החברים שלך באתר מצטופפות במעגל פיסי דביק ונותנות תחושה שאתה מקובל, או בשפת המקום – מקושר. וחוץ מלאסוף חברים ולצ'וטט איתם, יש גם כתבות, אותן כותבים הגולשים עצמם. למרבה ההפתעה יש שם לא מעט פנינים.

כל האנשים במקושרים אמורים להיות אנשים אמיתיים ואין פה מקום לזהויות בדויות. לכן, כדי "לבקש חברות" חייבים לדעת את השם המלא של מי שתרצו להוסיף. כדי להכנס בפעם הראשונה לקליקה, תצטרכו למצוא שם מישהו אחד שמכיר אתכם ושיכניס אתכם פנימה, ממש כמו בחיים האמיתיים.
 
 

Dex - לבעלי גנים חזקים

 
האוכלוסיה ב- Dex הרבה פחות הומוגנית. תוכלו למצוא כאן גיימרים חובבי וורקרפט, דתיים שמחליפים בינהם הרצאות של הרב ניסים יגן זצ"ל וחובבי פורנו רך שמעלים תמונות של ישראליות +דרושות. לדברי מקימי האתר, האתר בנוי כך שהוא יתאים לכ-ו-ל-ם.

בשונה ממרבית הרשתות החברתיות, בדקס יש בנוסף למעגלי חברים ולבלוגים, גם מערכת של קהילות ופורומים. כל אחד יכול לפתוח קהילה ובתוכה להקים פורומים, גלריות של תמונות ולפרסם כתבות. כך שכל אחד יכול להביא את האנשים שלו ולהשפיע על האופי של האתר.

בפועל כמובן, האתר לא מתאים לכל אחד. כדי שהוא יהיה לכם בית, תהיו חייבים להשקיע בו. אם תשקיעו, תטפחו את הבלוג שלכם, תכתבו תגובות יפות בפורומים ותעלו תמונות שוות בגלריות – יתגמלו אתכם בנקודות קארמה ותטפסו בהיררכיה האתרית. כך תוכלו לקבל צ'ופרים כמו איזכור בשער ומיקום גבוה יותר בחיפושים.

אם לא מתאים להשתעבד, אפשר להגיד כבר עכשיו שחבל לכם על הזמן. הברירה הטבעית הדרוויניסטית של האתר תנפה אתכם למטה. ואם ממש תהיו ילדים רעים, ציון הקארמה שלכם עלול להיות כל כך נמוך עד שיקראו לכם בשם "כשלון גנטי".
 

ILCU - לבליין המזדקן

 
עד כה שום דבר לא התאים לכם? אתם כבר זקנים בשביל כל זה, אולי אפילו הגעתם לגיל שלושים. המפרצים מתחילים להופיע והילדה שלכם צורחת ברקע ומפריעה לכם לגלוש. אתם כבר לא מתאימים לקטגורית נוער, יש לכם כסף משלכם שהוא יותר מדמי כיס ומה שאתם מחפשים זה לא רק להתקשקש ברשת אלא לשדרג את חיי החברה שלכם בעולם האמיתי.

בשביל זה יש את הרשת החברתית עם משחק המילים הנחמד "ILCU". המטרה העיקרית באתר היא לספק מידע על ארועים חברתיים עתידיים ולדעת לאילו מסיבות וארועים הולכים החברים שלכם. לפעמים האתר יכול להיות יעיל יותר אפילו מ- Timeout או עכבר העיר. במיוחד אם אתם תל אביבים.

באתר ILCU תוכלו לשוטט בארועים שגולשים אחרים מפרסמים ולסמן אם אתם מתכוונים להופיע בהם או לא. כך ניתן לדעת מי כבר מתכוון להופיע בארוע כדי להחליט אם האוכלוסיה מתאימה לכם ואם יש מצב להכיר שם מישהו נחמד.

תוכלו גם להשתמש באתר כדי לרמוז לחברים שלכם, שאם הם מתגעגעים אליכם, הגיע הזמן שיצאו מהבית ויזיזו את ישבנם הענוג לאותן מסיבות וארועים שאתם הולכים אליהם.

ואם אין לכם את הזמן ללכת לכל הארועים האלו, או לחילופין אתם גרים רחוק מתל אביב, המקום שבו מרבית הארועים שמופיעים באתר מתקיימים, תמיד תוכלו לסמן כאילו כן הייתם בארוע. גם זה סוג של בילוי.
 

MySpace - לאמריקאים

 
60 מיליון. זה המספר. זה לא יאומן, אבל באתר המכוער הזה שנקרא MySpace, יש לא פחות מ-60 מיליון מנויים וחלק גדול מהם פוקדים אותו מידי יום. המספר כמובן הופך את האתר לרשת החברתית הגדולה ביותר בעולם.

למרות שזהו אתר אמריקאי יש כאן לא מעט ישראלים, שרוצים להרגיש אמריקה ולהכיר חברים מחו"ל. אם יש לכם חברים מהימים שעבדתם במכירת תמונות בפלורידה, או שיש לכם בני דודים בניו ג'רזי, סביר להניח שיש להם חשבון במייספייס ושתוכלו למצוא אותם שם וליצור איתם קשר.

בנוסף, המקום יכול להתאים לכם, אם אתם חובבי מוסיקה ורוצים להכיר אומנים חדשים. זאת משום שיש במייספייס דגש חזק על מוזיקה והרבה מאד זמרים ולהקות פותחים לעצמם חשבון שם. אם מדובר באומנים לא ממש מפורסמים, יש לכם גם סיכוי ליצור איתם קשר ישיר ולהתכתב איתם. אם אלו הרכבים שכבר התפרסמו ושאין להם את הזמן להשקיע זמן לכל אחד מהמעריצים שלהם, תוכלו להתספק בלמצוא מעריצים אחרים שאוהבים את אותה המוזיקה.
 

Tagworld - לאמריקאים הבוגרים

 
אם העיצוב של מייספייס עושה לכם התקפות אפילפסיה, אבל כן בא לכם להתרחק מהאווירה הישראלית ולהכיר אנשים מחו"ל, נסו את "Tagworld". הרשת הזו פעילה מספר חודשים וכבר צברה למעלה ממליון משתמשים. ההימורים אומרים שהיא הולכת להצליח בגדול.

הקהל כאן הוא הטרוגני והתחושה היא שהוא בוגר יותר מהקהל של מייספייס ולא מתרוצצים פה ילדים בין הרגלים כל הזמן.

לא צריך להיבהל מהשם של האתר שמכיל את המילה הגיקית "Tag". המשמעות היחידה היא שהשיטה למצוא כאן דברים היא באמצעות שימוש בתגים, שהיא דרך הרבה יותר קלה לאיתור אנשים ומידע. וגם אם אתם לא יודעים מה זה אומר בדיוק, האתר מספיק אינטואיטיבי כדי שתבינו במהרה איך לשוטט בו.

בינתיים יש בשירות הזה כמה מאות בודדות של ישראלים, כך שזו ההזדמנות שלכם להיות מובילי דעת קהל ולהיות אלו שיוליכו את העדר. התמיכה בעברית באתר היא לא רעה בכלל, אבל אם תכתבו באנגלית תוכלו כמובן להגיע לקהל רחב יותר.
 

Linkedin - לבוס לעתיד

 
מגרדים את פדחתכם ולא מבינים מה לכם, ולכל השטויות מכלות הזמן האלו שעוסקים בהם בני הנוער? אתם אנשי עסקים רציניים ויש לכם מקצוע שנשמע טוב מאד באנגלית? אין לכם זמן לסקרים טיפשיים, דיונים בפורומים או מסיבות בריף-רף וכל מה שמעניין אתכם הוא לקדם את עצמכם, את העסק שלכם, למצוא לקוחות, עובדים, או אולי, אינשאללה, גם עבודה עם משכורת שמנה יותר ממה שיש לכם עכשיו? בדיוק עבורכם יש את הרשת החברתית Linkedin.

כאן הרשת החברתית זה עסק רציני. כל אחד מהאנשים המקושרים אליכם הוא פוטנציאל להזדמנות עסקית. אולי דרכם, או דרך אנשי הקשר שלהם, תוכלו למצוא את הבוחטה שאתם כל כך מייחלים לה. לפיכך, את הדף האישי תמלאו בפרטים בעלי אורינטציה עסקית כמו האוניברסיטה שלמדתם בה, מקומות העבודה שעבדתם בהם והתמחויות שלכם.

הבעיה ב- Linkedin היא שמכיוון שזה מקום שמאפשר בדרך עקיפה לשפר את העסקים שלכם, הוא ממש לא מתבייש לדרוש מכם כסף. יש מעט פיצ'רים בסיסים אותם תוכלו לקבל בחינם, אבל בשביל טיפה יותר מזה תצטרכו כבר לשלם וממש לא מעט.

המזל הוא שתמיד תוכלו לנסות ולהשיג מנוי ב-Linkedin על חשבון הבוס שלכם, בתואנה שככה תשפרו את הקשרים העסקיים של מקום העבודה שלכם ותמצאו לקוחות חדשים. אנחנו לא נספר שהשאיפה האמיתית שלכם היא שמישהו מהרשת יציע לכם עבודה חלומית בעמק הסיליקון, שתציל אתכם מהבוס המטורף שלכם כאן בארץ. וכן, גם שתשיג לכם סטוץ.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by