ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
ביקורת משחק: Crashday 

ביקורת משחק: Crashday

 
 
דורון יעקובי, גיימר

כבר הרבה זמן שלא הגיע משחק מירוצים טוב למחשבי ה-PC. המשחק Crashday כמעט הצליח לשנות זאת

 
 
 
 
 
 
 
 
 
אי-שם באמצע העשור הקודם, הייתי מכור למשחקי מרוצים. לא משחקי הסימולציה הכבדים כדוגמת Grand Prix – אותם לא סבלתי – אלא משחקי מרוצים ארקיידים שבהם התנעת הרכב אינה תהליך מורכב. שיחקתי בכל משחקי ה-Need For Speed שרק תרצו, חרשתי על משחק בשם Screamer (מישהו זוכר?) יום ולילה, ובמיוחד אהבתי משחק קטן ונחמד שנקרא Destruction Derby. המשחק כלל אמנם גם מרוצים רגילים, אבל מצב המשחק המרכזי בו היה ה-Arena, שהציב מספר גדול של מכוניות ברחבה אחת. המטרה הייתה פשוטה – להשמיד את כל שאר המכוניות לפני שהן הורסות את המכונית שלכם. וזה היה כיף.

בדיעבד אני מבין שלמשחק היו הרבה בעיות, ואכן הביקורות לא היללו אותו במיוחד, אבל בתור מכור לרחבת ההרס זה לא שינה לי כלום. מאז יצאו לכותר הזה מספר משחקי המשך בינוניים, אך אף אחד מהם לא הצליח לשחזר עבורי את אותה חוויה אלימה ומרנינה. לאחרונה הגיע לידי משחק מרוצים חדש בשם Crashday, ועם שם כזה ('יום ההתנגשות', בתרגום חופשי לעמיר פרץ. יכול להיות שהוא קורא בגיימר, לא?) התחלתי לפתח ציפיות. אולי זהו המשחק שישיב עטרה ליושנה, ויספק את צרכי ההרס הבלתי נלאים שלי?
 
 

הרס טוטאלי

Crashday, שפותח על ידי החברות Moon Byte ו-Replay, אכן עונה להגדרה של משחק מרוצים ארקיידי, ולפיכך נשאלת השאלה המתבקשת: איך זה שהוא יוצא דווקא למחשב ולא לקונסולות? כנראה שמידי פעם מחליטים לזרוק גם לנו איזו עצם, ואם אנחנו לא מקבלים את Burnout, אז שיהיה Crashday, למה לא. השאלה השנייה שנשאלת היא, האם המשחק שווה משהו? אז התשובה היא כן, אם כי זהו אינו המשחק שישכיח ממני את Destruction Derby.

למעשה, הייתי מגדיר את Crashday כמעין שילוב מוזר בין Destruction Derby ל-Need For Speed Underground. מצד אחד הרס של מכוניות הוא נדבך מרכזי במשחק, והמכוניות בו אכן מסוגלות להתפרק בצורה מעוררת הערכה. מצד שני, המשחק מנסה להיות 'מגניב' כמו משחקי Underground: כל המכוניות מצוידות ב-Nitro (המבער ההוא שנותן לכם דחיפה במהירות), אך ללא האפקט של עיוות המסך זה פשוט לא זה. המשחק מציג לכם על המסך את השיר הנוכחי שמתנגן, אך כשיש בו כל כך מעט שירים טובים זה כמעט מגוחך. שלא לדבר על הניסיון הפתטי לעלילה במצב הקריירה, המורכב משקופיות שאני בספק אם מפתחי המשחק בעצמם טרחו לקרוא.

למרות ניסיונות ההעתקה הבוטים, למשחק יש גם לא מעט יתרונות. Crashday כולל מספר רב של מצבי משחק, כאשר חלקם מזכירים דווקא משחקי פעולה מרובי משתתפים. מצב ה-Wreck Match, לדוגמא, הוא פשוטDeathmatch ו-Team Deathmatch עם מכוניות. עליכם (או על הקבוצה שלכם אם מדובר במשחק קבוצות) לחסל כמה שיותר פעמים את היריבים שלכם, על ידי התנגשויות, או שימוש בכלי נשק כדוגמת תת-מקלע וטילים.
 
 

כותר מרוצים עם פצצות ודגלים!

מה שהופך את מצב המשחק הזה למהנה למדי הוא מודל הנזקים הנפלא של המכוניות במשחק, המסוגלות להתפרק לחתיכות ממש קטנות ועדיין להמשיך לנסוע. למרבה הצער, האינטליגנציה הממוחשבת של האויבים איננה מרשימה, אז הכיף האמיתי מגיע רק כשמשחקים מול חברים אנושיים. בנוסף, הייתי שמח אם רחבות ההרס בהן מתרחש מצב משחק זה היו לומדות דבר או שניים מן הרחבות ב-Destruction Derby. זה פשוט לא זה בלי תהומות אליהן ניתן לדחוף אויבים מופתעים.

מצב משחק אחר שמצא חן בעיניי נקרא Pass the Bomb. כאן, בתחילת כל סיבוב על מכונית אחת יש פצצה. הפצצה תתפוצץ בעוד חצי דקה, ולכן עליה להעביר את הפצצה על ידי נגיעה במכונית אחרת. כך הפצצה עוברת ידיים, כאשר בתום הזמן מי שמחזיק את הפצצה מתפוצץ, ולא זוכה בנקודות. על מנת לזכות במספר מרבי של נקודות, עליכם להעביר את הפצצה ברגע האחרון. האמינו לי שזו הרגשה נפלאה לצפות בנהג אחר עולה באש, עשירית שנייה לאחר שהעברתם לו את הפצצה. ההרגשה היא טובה כפליים, כיוון שגם הצלתם את עצמכם בשנייה האחרונה, וגם הצלחתם לדפוק מישהו אחר באותו זמן. איזה כיף להיות מרושע!

מצבי משחק אחרים שכולל Crashday, ואותם אהבתי קצת פחות, הם Hold the Flag, שבו עליכם לגנוב את הדגל – כדור בצורת סמיילי - ולעבור איתו כמה שיותר Checkpoints (מדובר בנקודות במסך שצריך להגיע אליהן, אין לזה ממש מילה בעברית), Bomb Run, שבו אסור לכם לרדת ממהירות מסוימת אחרת תתפוצצו, Stunt Match, בו עליכם לעשות פעלולים ולהרוויח נקודות וכן מצב המרוץ הרגיל - אתם פשוט צריכים להגיע ראשונים לסוף המסלול.
 
 
 

עולים על רחבת הפעלולים

Stunt Match מזכיר מאוד את משחקי טוני הוק: עליכם לבצע כמה שיותר פעלולים ברצף, וכך להגדיל את מספר הנקודות שתקבלו. הכוונה היא לקפיצות מטורפות, ביצוע לופים, נחיתות מושלמות וכיוצא בזה. לטעמי במצב משחק זה יש המון פוטנציאל לא מנוצל: זה כיף לבצע את הפעלולים עצמם, אך מצאתי שזה קשה מדי לקשור את הפעלולים לשילוב (קומבו) אחד, וכך להגיע למספר נקודות גבוה באמת. מן הראוי היה ליצור רחבות פעלולים שהן מעט יותר מותאמות למטרה זו, ואולי אף לאפשר יותר זמן 'מת' בין ביצוע פעלול אחד למשנהו.

לבסוף, יש לי גם לא מעט דברים לכתוב על מצב המרוץ הרגיל. קודם כל, הדברים החיוביים: המכוניות נוסעות מהר, וזה תמיד כיף. השליטה בהן היא סבירה, יחסית למשחק מרוצים ארקיידי. זה לא קשה מדי לקחת את הפניות במהירות גבוהה, אך אם תגזימו במהירות אתם עשויים לעוף לצד השני של המסלול. גם המסלולים ברובם בנויים היטב, וכוללים המון רמפות, קפיצות ופניות עקלקלות כדי שלא יהיה משעמם.

הבעיה המרכזית שלי עם המרוצים במשחק הייתה דווקא ה-Checkpoints. יש הרבה יותר מדי מהן, וחייבים לעבור בכולן. בעיקרון המסלולים עצמם חופשיים למדי, ואינם מגבילים כמו המסלולים במשחקי Need For Speed: ניתן לחרוג מגבולות המסלול, לנסוע דרך השטח ולעשות פחות או יותר מה שרוצים. הבעיה היא שאם תנסו זאת, אתם תפספסו המון Checkpoints בדרך, ותצטרכו לחזור. התחושה היא כאילו קושרים רצועה סביב צווארכם ואומרים לכם לנסוע כמו ילדים טובים.

לא רק זאת, גם אם תישארו תמיד בתוך גבולות המסלול, אתם הולכים לפספס הרבה מנקוות הבדיקה האלה (אההה, טוב, אז כן יש מילה בעברית). מדובר בדרך כלל בשני עמודים קרובים זה לזה, אליהם קשור שלט. פעמים רבות מצאתי את עצמי מגיע אליהם במהירות גבוהה ומפספס אותם מהצד במילימטר, או גרוע מכך: עף מעל הנקודה... כשזה קורה, אתם חייבים לעצור ולהסתובב, מה שככל הנראה יגרום לכם לאבד את מיקומכם במרוץ, וגם לקלל את יוצרי המשחק ובני משפחתם.
 
 

קריירה חסרת תקווה

במצב הקריירה של המשחק, יהיה עליכם להתמודד עם כל אחד ואחד מסוגי האתגרים שהזכרתי. מדובר במצב קריירה סטנדרטי למדי: נצחו במרוצים, תזכו בכסף, תוכלו לרכוש שדרוגים לרכב או מכונית חדשה לגמרי. למרבה הצער, ליוצרי המשחק יש עוד הרבה מה ללמוד מ-EA בכל הנוגע לתחום הזה. בניגוד למשחקי ה-Underground שלהם, מצב הקריירה ב-Crashday קצר מדי, ואפשרויות השדרוג מוגבלות מאוד.

במהלך המשחק תוכלו לרכוש לכל מכונית מספר שדרוגים בסיסיים: ביצועים משופרים, יכולת התנגשות טובה יותר, שריון חזק יותר, כלי נשק חדשים ומספר עלוב של שדרוגים סגנוניים למכונית. אם ב-Underground יכולתם לבחור מבין עשרות מדבקות ועיטורים לרכב, כאן ניתן לספור על יד אחת את התוספות שניתן לרכוש לכל מכונית בתחום הזה. המצב בארסנל כלי הנשק אינו טוב יותר: רק שלושה כלים עומדים לרשותכם: תת-מקלע, משגר טילים וטילים כפולים. ואני אומר, אם כבר הלכתם על הכיוון של כלי נשק במשחק מרוצים, אז עד הסוף! אני רוצה מוקשים, מקדחים שנשלפים מתוך דלתות הרכב ותותחי וולקן.

באופן כללי, מצב הקריירה נותן את התחושה של מוצר בלתי מוגמר, שנעשה כלאחר יד. כך, לדוגמא, כאשר אתם ניגשים לרכוש מכונית חדשה, לא כתובות בשום מקום היכולות שלה. אתם יכולים רק לנחש לפי המראה אם מדובר במכונית מהירה שמתאימה למרוצים, או ברכב כבד שמתאים לחיסולים. רק לאחר שתרכשו את הרכב תוכלו לבחון את יכולותיו, ואז זה כבר מאוחר מדי להתחרט. אם תחליטו למכור אותו עכשיו, תקבלו רק חצי מן הכסף ששילמתם עליו.

לאחר שתסיימו עם מצב הקריירה, מה שלא אמור לקחת לכם יותר מדי זמן, תוכלו לנסות את מצב המשחק מרובה-המשתתפים. כאן יעמדו לרשותכם כל כלי הרכב על שלל שדרוגיהם, כך שלא יהיה לכם יתרון על אחרים שעדיין לא השלימו את המערכה לשחקן יחיד. נכון לעכשיו יש מספר קטן של שרתים למשחק באירופה, ומדובר בעיקר בשרתים שפתחו אנשים פרטיים, כך שהאיטיות חוגגת. כיוון שאני לא צופה למשחק פופולאריות עצומה, לדעתי המצב לא ישתנה בעתיד. למרות זאת, יש ל-Crashday פוטנציאל גדול במסיבות רשת: חלק ממצבי המשחק שלו יהיו נהדרים במשחק ברשת מקומית מול חברים.
 
 

ניסו לתפוס יותר מידי

בצד הטכני, המשחק עושה עבודה סבירה פלוס. הגרפיקה לא רעה, כאשר ראוי שוב לציין לטובה את מודל הנזקים של המכוניות. כמעט כל חלק במכונית יכול להתפרק או להתנפץ, ויש לכך תרומה משמעותית להנאה. המסלולים ושאר העצמים יכלו ליהנות מפירוט גבוה יותר, אבל בסך הכל הרושם הוויזואלי של Crashday חיובי. הצליל במשחק הוא סביר גם הוא, אם כי חבל שההתנגשויות בהן הוא מתפאר אינן מחרישות אוזניים כראוי. דווקא המוסיקה טעונת שיפור לדעתי: מדובר בתערובת מוזרה של שירי רוק ורצועות אלקטרוניות, ורק חלקם הקטן מוצלח באמת. מדובר בהבדל של שמיים וארץ מול המשחקים של EA, אשר רוכשת את השירים שלה מלהקות רוק וראפ מוכרות.

Crashday יכול לתפקד בתור ההגדרה המילונית לביטוי 'לקפוץ מעבר לפופיק'. המשחק מנסה להיות הכל: גם משחק התנגשויות בסגנון Destruction Derby, גם משחק מרוצים מחתרתי עם מדבקות לרכב, ניטרו ומצבי משחק מוזרים, וגם טוני הוק. כל זאת, תוך שימוש בתקציב פיתוח יחסית נמוך (ואת זה אני אומר לפי המחסור המוחלט בזיכיונות עבור המכוניות והמוסיקה). היו לי לא מעט רגעים מהנים עם Crashday, אבל אם המפתחים היו בוחרים בתחום אחד - והולכים עליו עד הסוף, היינו מקבלים משחק מוצלח הרבה יותר.
 
 

ציונים

הנאה: 7
קול: 7
גרפיקה: 8
ממשק: 8
קושי: 7
ציון כללי: 7.4 (הציון אינו ממוצע)
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by