ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
הנדחף, הדקדקן וכל המשפחות האומללות שמטיילות בארץ ישראל 

הנדחף, הדקדקן וכל המשפחות האומללות שמטיילות בארץ ישראל

 
 
יוני  שדמי

דני היה סוחב קיאקים רשמי בשירות מושב בצפון, שמציע שייט קיאקים על הירדן. אחרי חודש מאומץ כסוחב קיאקים, מצא שאת כל תיירי ישראל אפשר לחלק לחמישה אבי-טיפוס עיקריים. כתבנו מדווח מהשטח.

 
 
 
 
 
 
 
 
 

הנדחף

באופן כללי, יש מעט מן "הנדחף" בכל תייר ישראלי, ואולי בכל תייר בכלל. הוא מחוץ לביתו ולסביבתו הטבעית, הוא לחוץ, והוא בדרך כלל גם צריך לרוץ לנעול את המכונית, או שהילדה צריכה פיפי, או שסתם מגיע לו, אז תעשה טובה ותן לו להתקדם בתור, יש לו רק שאלה (ואיזה חשבון לסגור, ותלונה נזעמת, ואיפה יש פה צימרים, וכמה אנשים גרים פה בכלל, וכמה עולה שייט לקבוצה של ארבעים איש וחמישה עשר ילדים, ואני רוצה עוד סיבוב חינם כי עשיתי מילואים ברמה).
 

הגבר

כך הולכים החותרים.
 כך הולכים החותרים.   
בדרך כלל מגיע קומפלט עם בחורה. למרות שדייט ראשון על קיאק הוא עניין נדיר, הרי שבדרך כלל זוגות צעירים שמגיעים לשוט בקיאקים נמצאים עדיין בשלב של בניית הקשר הידוע גם כ"שלב הפלאברה". בשלב זה של הקשר, הגבר עדיין משתדל לנפח את חזהו הגברי לעיני זוגתו ולהראות לה כמה הוא מבין ומתמצא בכל דבר שהוא, ובכלל זה ענייני שיוט וקיוק.

למרות שלו זו הפעם הראשונה לשוט בקיאק, או בכלל להשתכשך במקור מים שאינו הבריכה השכונתית או הים התיכון, הוא ישתדל להשתמש במגוון הרחב ביותר של מונחים טכניים מהתחת ("אז מה, הדבר הזה דופק חמישה קשרים ימיים לשעה?"), להפגין התעניינות בענייני תפעול ("תראי, המשוטים עשויים מגומי-פלדיום מוקשח"), ולהראות התמצאות במחזור השוטף ("אז אם אתם מרוויחים מאה על כל זוג ויש לכם מאה זוגות ליום זה יוצא לפחות אלף ליום, ומזה תוריד מיסי נמל ועגינה, תחלק את זה במספר הקיאקים הממונעים, תחסר מזה ימי שביתה ואת הימים הבטוחים, והופה, כבר עשית איזה חמש עשרה אלף בעיניים עצומות").
 

המשפחה

"כל המשפחות המאושרות דומות", אמר פעם ניטשה, "אבל כל משפחה אומללה בדרכה שלה". ובכן, קל להסיק שניטשה מעולם לא התעסק עם תיירים ישראלים, אזי היה מבין שא. אין דבר כזה משפחה מאושרת. ב. כל המשפחות האומללות דומות להחריד.

הם מגיעים עצבניים מאוד מהנסיעה מהמרכז, ומוציאים זאת איש איש בדרכו שלו: הילדים צורחים על אמא, אמא צורחת על אבא, ואבא צורח על כל מי שסביבה, דהיינו, דני המסכן. הוא יטען שדפקו אותו בחנייה, במחיר, במזג האוויר, בצבע המים, במחיר הקולה, ופחות או יותר ברוב עוולות העולם המערבי, ובכלל זה המשבר המתמשך בקוסבו ומנחי ערוץ הילדים.

אחת הטענות החביבות על האב הממוצע היא ש"לא צריך לשלם על הילדה, היא בת 6". כשמנסים לציין בפניו בעדינות שמידת חזייה D אינה נפוצה כל כך בקרב בנות כיתה א`, הוא יציע שהיא תשחה מאחורי הקיאק ותקבל סיבוב בונוס, או לכל הפחות הנחה רצינית.

 
 

הדקדקן

מה שקראו פעם "יקה", אבל היום התרחב לחלקים ניכרים מהאוכלוסייה, במיוחד אצל פנסיונרים ובכלל אנשים שעברו את גיל 20. הימים החביבים על הדקדקן הם ימי שיא הלחץ, בפרט שבתות וחגים חמים במיוחד, משום שאלו נותנים לו הזדמנות להריץ את מופע האימים שלו אל מול קהל מקסימלי של אנשים.

בימים כאלו, של אלפי אנשים שזורמים באופן תמידי לתורים ארוכים עד ייאוש, של טמפרטורה של 40 מעלות בצל (ואין צל), של צרחות עצבניות ושל כאוס מוחלט, מריץ הדקדקן את השואו שלו. הוא ממתין לתורו בנימוס מופתי, תוך הקפדה לא ללכלך את חולצתו הלבנה ומכנסיו המגוהצים.

כשמגיע תורו (ומאחוריו כבר הצטבר טור של עשרות אנשים מלוכלכים, מיוזעים ונרגנים) הוא מתחיל להריץ את השטיקים שלו: "אמור לי, נערי הצעיר, מה גובה המים בעונה זו של השנה?", "כיצד התחיל מנהג שייט הקייאקים במין האנושי בכלל ובצפון הארץ בפרט"?, "האם סירות מלינוליאום מוקצף אינן מוצלחות יותר לשייט מזרח-תיכוני?", וכך עוד ועוד, עד אינסוף, כשגם הרמזים העבים ביותר באשר לתור העצום והעצבני להחריד שנערם מאחוריו, כמו גם הצעות לצאת ממש לשייט, זוכים להתעלמות הפגנתית.

 

היהודי-אמריקאי

כולם יתעללו בו, ינצלו אותו, ידחפו אותו בתור, וינצלו ביעילות כל טיפת חיבה שיש לו לציוני ארץ ישראל בכדי להרוויח על חשבונו: ללא שום ספק, היצור הכי מעורר רחמים בכל אתר תיירות ארצישראלי הוא התייר היהודי-אמריקאי. תזהו אותו לפי העור הלבנבן-אדום, שנחרך במעבר התרבותי בין בולטימור בשיא החורף לתחנה המרכזית של טבריה, לפי המבט המבולבל בעיניים, מבטו של אדם שציפה למצוא גאולה וקדושה ומצא גזלן וגלויות פלסטיק, לפי החולצות התמימות, שוודאי יקרעו במהרה על שום איכותן הנמוכה, של "holy land, israel" או "tzahal", עליהן שילם מחיר "ג`סט פור יו ביקוז אי לייק יו" בסך שבעים שקל החתיכה.

עשו טובה, השתדלו לא לדרוך עליו בדרכם למזנון.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by