ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
ביצה מעופשת 

ביצה מעופשת

 
 
יוני שדמי

ביצת הבידור הישראלית אף פעם לא סבלה מזוהר או תחכום יתרים, אבל היו כמה רגעים בהיסטוריה שבהם העליבות, הפתטיות והבורות הגיעו לשיאים חדשים. ארבע עשר רגעי שפל בתולדות הבידור הישראלי

 
 
 
 
 
 
 
 
 

1. בת שבע והגטקעס

בהחלטה מנהלתית שמלכתחילה הייתה תמוהה ומפוקפקת מאוד, מסכימים אוהד נהרין ולהקתו להופיע ב"פעמוני היובל", אירוע טריבונות נוסח מסיבת סיום של כיתה י"ב - רק ברמת הפקה של כיתה ט`. עסקנים דתיים קובעים שהריקוד שבת-שבע עומדת לבצע, "אחד מי יודע", הוא לא צנוע בעליל, שלא לומר מעליב ממש כלפי ה` צבאות, ודורשים לסלקו מהבמה. בתיווכו הסחבקי והקולני כתמיד של הנשיא עייזר כמעט מגיעים לפשרה, לפיה אלוהים יעמוד בתוצאות המופע אם הרקדנים ילבשו גטקעס ולא יתהלכו עירומים, אבל ברגע האחרון רקדני הלהקה עומדים על שלהם ולא מבצעים את הריקוד.
 

2. שרהל'ה והנקודה השלמה

שרהל`ה שרון, במופע אימים צווחני במיוחד, מצליחה לצבור לא פחות מנקודה שלמה באירוויזיון בשירה הלוקאל-פטריוטי "שירו שיר". הגויים, אנטישמיים כהרגלם, לא הבינו את רוחו של השיר, לא ירדו לעומקם של הזיופים האיומים, ולא העריכו את ערכי "הפרחים לצה"ל" של שרהל`ה שלנו.
 

3. החרדים דורשים סירוס אסרטיבי לדוויד

במחווה נדיבה במיוחד, המוזיאון הלאומי האיטלקי מציע למוזיאון ישראל העתק מגזע משובח של "דוויד" למיכאנג`לו, מיצירותיו המפורסמות ביותר של האמן וצב הנינג`ה. החרדים, למרבה ההפתעה, נזעקים למראה מערומיו של אבי המשיח (או שמא, לגודלו של האיבר הזערורי), ומטילים ווטו על הצגת הפסל. השלטונות, למרבה ההפתעה X2, ממהרים להיכנע ומוותרים על המתנה הנדיבה.
 
 

4. שמעון ודודו מריצים קטעים

קטעים איתו. ש. פרס
 קטעים איתו. ש. פרס   
שר החוץ דאז שמעון פרס, שיש לו את הרגעים הקומיים שלו, ודודו טופז, לוחם אמיץ בטאקט באשר הוא, יושבים ומתבדחים מול עם ישראל. לפתע שולף דודו את ההצעה: לצלם את ראש הממשלה המכהן יצחק רבין אומר "אני צופה ברשות הבידור עם דודו טופז", או, לכל הפחות, שיחזיק איזה שלט בניסוח דומה אל מול המצלמה. פרס, שלא ידוע דווקא בהופעותיו הטלוויזיוניות החלקלקות ובכריזמה השופעת שלו אל מול המצלמה, משתעל במבוכה.
 

5. שריל'ה, עמנואל השובב והלוחמים מלבנון

ב"רואים עולם", בדרך כלל מעוזו של המפאיני"ק האינטלקטואלי, שרי רז ועמנואל הלפרין מחליטים להחליף דחקות וקטעים: זה מתבדח עימה באשר ליום הולדתו הממשמש ובא, זו לועגת לשערו המתכלה, הצחוקים רצים, האווירה נעימה, ומייד אחרי שורה של גאגים משעשעים מוסיפה שרי בקול רווי שחוק איזו בדיחונת: ארבעה חיילים נהרגו בלבנון. סטנד-אפיסטית.
 

6. מצעד האיוולת

ולא שפעם היה יותר טוב. מייד אחרי קום המדינה, המצעד הצבאי היהודי הראשון מזה אלפיים שנה נדפק על בעיות ארגון: ההמונים העולצים מילאו את הרחובות ומנעו מהשיירה לעבור ברחובות תל-אביב. בלית ברירה, חזרה השיירה לבסיס, תוך כדי גרימת נזק בלתי הפיך לחלק ניכר מכבישיה של המדינה הצעירה.
 

7. בייגה והמשולש

דן שילון, ספק קבוע של רגעי עזוז לאומיים, מלביש את בייגה שוחט, אז שר אוצר, בטרבוש טורקי מפלסטיק ודוחף לידו משולש כסוף, בעוד בייגהל`ה, כקוף מאומן, מחייך באושר ומכה על המשולש באקסטזה, למבוכתם של שאר חברי המעגל.
 

8. אורינק'ה ומלחמתו בבולשביקים

אורי פורת, הלוחם מספר אחת באליטות הישנות בכלל ובמעט שעוד נשאר מהערוץ הראשון בפרט, מחליט לזרוק את מבט לשמונה, לקצר את המהדורה לארבעים וחמש דקות, לחצי שעה, לחזור לתשע, לחזור למהדורה של ארבעים וחמש דקות, לשעה רצופה, לזרוק את גאולה אבן מכל המדרגות, ולבסוף לחזור בדיוק לאותו פורמט שאיתו התחיל, עם חיים הישן והטוב, שדרש וקיבל שכר צנוע של אלף דולר למהדורה.
 

9. המילניום הציוני

הבה ונתכונן לטריבונות המתמוטטות, לליקוק העצמי, לתקציבי הענק שירדו לטימיון, לעשרות וועדות ההכנה וועדות החקירה הטנטטיביות, לגשרים המתפרקים, לנורות הנשרפות, ולשאר האירועים המהנים שוודאי ילוו אותנו עד סוף האלף.
 

10. לדנהל'ה נפלה הבננהל'ה

דנה`לה, תיזהרי שלא תיפלי (רויטרס)
 דנה`לה, תיזהרי שלא תיפלי (רויטרס)   
דנה אינטרנשיונל, שדווקא כירון כהן, אומרות השמועות, הייתה חסונה למדי, נופלת בקול רעש גדול עם החנוכייה הקונסטרוקטיבית העצומה שיעקב אגם הכין לאירווזיון, לקול לעגה המהדהד של רוב אירופה ולבושתנו הציונית הקולקטיבית.
 

11. ושוב פעם דודו

בהוכחה הסופית שהעם הזה לא יודע מה טוב בשבילו, גורף דודו טופז כמעט חמישים אחוזי רייטינג לאחר שקוראת בקפה הבטיחה לו חגיגית ש"בתוכנית שלך ינחתו חייזרים מהחלל". אפס כי החייזרים דפקו את הקונספט וסירבו לבוא, מה שלא מנע מאחד הנוכחים להכריז בצווחה "הנה! הנה הם באים!" למראה אורותיו של בואינג מתרומם.
 

12. מאיר, אורי, והמלוכלכים האלה

מאיר אריאל ואורי ליפשיץ, מאושיות סצינת האמנות הישראלית (לו הייתה אחת כזאת, כמובן), במתקפת יחסי ציבור מתואמת באופן מחשיד, מתחרעים על ההומואים לדורותיהם ומאשימים אותם בקשת ססגונית של פשעים נגד האנושות. ליפשיץ גם מוסיף תיבלון נועז שלו, עם דרישה להשמיד תינוקות פגומים ושאר רעיונות אולטרה-ליברליים ברוח הזמן הפרה-אבולוציוני.
 

13. סקס בספרות עברית

הם מנסים, מתאמצים, הופכים, מעוותים, מותחים, מגמישים, אבל זה פשוט לא הולך. גם סופרינו הגדולים ביותר - מטובי הוגי המטאפורות שהתרבות המערבית ידעה מעולם - נכשלו בתיאור זיון כהלכתו. השפה העברית, כך נראה, פשוט אינה כשירה לעניינים דחוסי מיץ כגון אלו.
 

14. תוכנית הסולו של צביקה הדר

נו, באמת.

(עזרה בהכנת הכתבה: תמי זילברג, עורכת `אקסיומה`)
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by