ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
הגולש שהתפכח (ל"ת) 
 
 חסר קולטורה במדיום הזה. הזקן מחווה דעה   
 
גדי שמשון

היחס בין מספר התגובות בכתבת רשת לכמות שמנהלי האתר מנכסים לעצמם, מעולם לא היה כה מייאש. קול העם, הנמצא בבסיס המדיום הפתוח בעולם, הפך לכזה מרבץ של גראפומניה ושנאה, שראוי לומר: יאללה, סתמו ת'פה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מרים חבשוש, אוהבת להגיב לכתבות באינטרנט
 מרים חבשוש, אוהבת להגיב לכתבות באינטרנט   
בניגוד למקובל בנענע, לטור הזה אי אפשר להוסיף תגובות (חה! אתה כבר לא העורך פה, כן אפשר וכן אפשר! המערכת). ולא כי אני נגד הרעיון של הכיכר העממית שהאינטרנט מהווה - האתר הזה, לפני שלוש שנים (בעריכתי), היה הראשון בישראל שאיפשר להגיב לכתבות. הסיבה היא שהתגובות לכתבות באתרים הגדולים הפסיקו להיות "קול ההמון", והפכו למצעד האיוולת.

סביר שבין הררי ההתלהמות, העילגות והטמטום, שלרובה אפשר להוסיף "ללא תוכן" (ל"ת) כבר בכותרת בלי לטרוח לקרוא, ניתן למצוא גם דעות ותובנות מרתקות. אבל כדי לצלוח את ים הזוועות צריך מבנה אישיות מהסוג שלא מומלץ לפגוש בסמטה חשוכה. והכל, לכאורה, בשם זכות הציבור להוציא את הקריזה.

אין היום ריטינג באינטרנט בישראל. מעולם לא היה באמת. אי אפשר להשוות. ואנחנו ישראלים - מה זה אין דרך למדוד? למה מה קרה? פעם, המנהלים היו מחשבים את מספר הימים עד עיד אל-פיטר, מכפילים בשמונה, מורידים את מספר האופציות שקיבלו (אופס) ומשחררים הודעה לעיתונות. היום משחררים את הרסן, והופכים את התגובות לתשפוכת אחת גדולה. הודעות של "הכתבה קטובה גרוע" לא עוזרות לאף אחד, למעט התפיסה העצמית של גודל הבולבול של האתר. ומי שאוכל את כל הזין הם הכותבים, הקוראים שמחפשים משהו טוב ואותם גולשים שבאמת יש להם מה לומר.
 
אצלו אף אחד לא התחצף בטוקבקים
 אצלו אף אחד לא התחצף בטוקבקים   

בושה לנענע – יהודי שאכפת לו
המאמר הזה מלא גסויות ומקומו לא יכירנו בנענע.

אני מגיבה ראשונה!!!11! – סתוונית (ל"ת)

טוב אני רק שניה – סתוונית (ל"ת)

תגובות שנאה אמיתיות – עוזי וייל
מעולם - אבל מעולם! - לא נחשפתי לכמות כזאת של תגובות שיטנה, כמו בפעמים שבהן פורסם שיר מתורגם. סתם שיר. כל שיר. שיר באשר הוא שיר. זו היתה אחת הסיבות שהעפתי את התגובות. עד כאן.

מכתב מהמוקטעה – פוטנציאל מבוזבז
בסופו של דבר, כשאתה מקבל 50 טוקבקים קטלניים, שכל אחד מהם סוחב לכיוון אחר ורובם לא ענייניים, הדרך היחידה שלך ככותב לא להשתגע או להתחיל לבכות, היא פשוט להתחפר עמוק בתוך הסגנון והדעות שלך. לפעמים אתה הופך להיות תמונת ראי מטומטמת שלהם.

חרא כתבה – גולש נענע שהתפכח (ל"ת)

התגובות הפכו לתוכן לגיטימי בפני עצמו – יון פדר
הטוקבק הוא כלי ביטוי שמתאים יותר לתגובות ימניות בגלל שהוא מאוד קומפקטי וקצר, למשל משפט כמו 'צריך לזרוק את הערבים מהשטחים'. התגובה השמאלנית, לעומת זאת, תהיה 'צריך להגיע להבנה עם הערבים, כי כולנו חיים במרחב הזה' וכו'. הטקסט השמאלני מצריך סוג של מורכבות מילולית שכבדה על הטוקבק.

לפעמים כדאי למחזר– גדי שמשון
לפעמים מרכיבים אייטם מתגובות של גולשים. למשל בכתבה שהורכבה מתגובות לכתבה של גל מור ב-ynet, על הדרך בה מראים מחשבים בקולנוע. במגזין בלייזר לקחו את כל התגובות למאמר שלי שהופיע גם ב-ynet, ופירסמו אותן מחדש בעיתון עם התגובות (אבל שילמו רק פעם אחת).

השמשון הזה, תמיד דוחף לינקים לכתבות של עצמו - האקסית
בגלל זה עזבתי את המניאק. וגם בגלל שכל הזמן הוא אמר לי תראי, יש שם שקל בפינה, את מגיעה לשם?

יאללה מכבי חיפה! – האוהד בירוק
סתוונית מהודעה 2 תגידי מאיפה את בארץ???

סכנה אמיתית לדמוקרטיה – סמי שלום שטרית
באינטרנט גדלה מפלצת פשיסטית. בעיתונים המודפסים מקפידים על איפוק, ובאתרי האינטרנט אפשר לכתוב שצריך להשמיד את הערבים כשהם קטנים, וזה ייכנס.
יש אנשים שאומרים שזה משחרר לחץ ושלא יקרה כלום, אבל זה גם מה שאמרו על מרתפי הבירה, שעדיף שיתכנסו שם ויצעדו אחר כך ברחובות שיכורים מאשר שיהרגו מיליונים בתאי גזים. בעוד 30 שנה יעשו אינספור דוקטורטים על איך לא הבחנו בזה מתחת לאף.
הם רוצים כמה שיותר רייטינג, והם מזהים שזה המקום הכי טוב ללכת אליו אם רוצים רייטינג. הם קוראים לזה עממיות, אני קורא לזה ניאו פאשיזם. זה לא מה שהעם חושב, זה מה שהם מעצבים.

 
 
צריך להיזהר – עיני הנץ
בעין שלי, של הנץ, אני מבחין כשהשב"כ שותל ידיעה כדי לגרות את התיאבון של הימין הקיצוני. זה לא האח הגדול, זה ממש האבא הגדול שמפקח.

ועוד בנושא התקשורת – ערס פואטי
למה לעיתונאיות אין מדים?

אתם חייבים לקרוא מה שכתוב פה – לוחם מהשטח שהתפכח
זאתי חרה של כתבה לדאתי. אולי תשתוק כבר.

זה מרגיז אותי - רענן שקד
אני יכול לכתוב על כבשים בניו זילנד, והם עדיין יכתבו 'רענן שקד עוכר ישראל'. אין לי מושג על איזה צורך זה עונה. מצידי שיופיעו רק שלוש תגובות שיהיו ענייניות. אני מאמין שהסינון צריך להיות מוקפד יותר, לחנך את האנשים שאם הם לא כותבים דברים לגופו של עניין, זה לא ייכנס, אבל אני יודע שאני בדעת מיעוט ב-ynet.

עלק "לוחם מהשטח" - שלמה כ.
יש המון תגובות מאוד עילגות באינטרנט, אבל אלה ערבים במסווה של יהודים.

אפשר לשכנע ברשת! – תושבת עפולה
קראתי תגובה של בן אדם אחד שקרא לעצמו 'שמאלני שהתפכח', והוא כתב שהתגובות תרמו לשינוי דעתו!

למה רוב המגיבים גברים? – פמיניסטית שהתפכחה
כאשה וכאדם, אני חייבת לומר שמאוד חורה לי שרוב המגיבים שגייס הכותב (גבר, כמדומתני) הנם גברים.

אולי לא עוד? - שי גולדן
בתמיהה מתמשכת אני מביט אל אחיי ורעיי בני ישראל ונפלא מתהומות השטנה, האלימות והתיעוב אליהם הם צוללים בעיניים פקוחות, כאילו זכר הימים והמעשים הללו לא יותיר כל עוון בבשרם ובנשמתם לימים לבוא. הם שאינם רואים כי פניהם כפני החברה המתכערת שאת נפשות כל יושביה הם מבקשים למסור בשם דרכם, שאינה דרכי ודרכם של רבים אחרים, המבכרים כעת את השתיקה על פני האומר ואת ההתבטלות על פני המעש.

אין כזה בן אדם שי גולדן! בדקתי - גולש וואלה שהתפכח (ל"ת)

אני לא אוהב טוקבקים – עוזי וייל
כמו שאתם בוודאי יודעים, האינטרנט הוא ככר ציבורית כמו כל ככר ציבורית אמיתית. וככזו, מספיק שמישהו אחד ילכלך אותה כדי שתהיה מלוכלכת. בסיבוב הקודם של המדור ראיתי איך היא מתלכלכת תוך שניות על ידי אנשים שאין להם שום עניין חוץ מללכלך את הכיכר, כל כיכר. לי אין שום ענין לרדוף אחריהם, או לנקות אחריהם.

הטור יוצר חווית קריאה מסויימת. תגובות משנות אותה לחלוטין. ואני רוצה במפורש לשמור על חווית הקריאה בעמוד הספציפי הזה. תמיד יש פורומים להגיב בהם כאוות נפשו של המגיב. אבל שלא יצייר לי שפם על התמונה.

ולסיום, מה יש לי לומר על חופש הביטוי באינטרנט? – גדי שמשון שהתפכח
מה שאני רוצה.
וגם - שיותר ויותר אני מסמפט את הגישה של "האייל הקורא". תגובות שלא עוברות את הרף המערכתי האליטיסטי אמנם מתפרסמות, אבל בדף נפרד. מי שרוצה לשחק בקקי, הולך לשם.


******
 
 

בטור זה ישנם ציטוטים שנלקחו ממקורות שונים. דבריהם של יון פדר (עורך Ynet), סמי שלום שטרית (איש חינוך ופעיל חברתי), "עיני הנץ" (אורן דאנה), רענן שקד (עורך התרבות של Ynet), שלמה כ. (כ"ץ) ו"תושבת עפולה" (פנינה בן-עמי) נלקחו מכתבתה המאלפת של קרינה שטוטלנד במוסף "פירמה" של "גלובס". שי גולדן צוטט מתוך מאמר שלו בוואלה! שעסק במגיבים הקבועים, וההגיג של עוזי וייל נלקח מתוך מפגש שהתקיים בפורום הספרים של נענע לפני מספר חודשים.

*****

הרשמה לרשימת הדיוור הפרטית "דואר זבל" של הכותב שהתפכח


 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by