ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
אהבה מופלאה 

אהבה מופלאה

 
 
ליעד ליבנה

מהכפרים של רומניה ועד הכפרים של איראן. נשים עם שפם ונשים בלי קרום בתולין. פנים רבות יש לאהבה, ולא כאלה שחשבתם לעצמכם

 
 
 
 
 
 
 
 
 
זה לא קרום, זה קרומפלדור. חתונה מאוחרת
 זה לא קרום, זה קרומפלדור. חתונה מאוחרת   
אח, אהבה, אהבה. דבר חמקמק, האהבה הזו. מאות מקוראינו יושבים כעת מול המחשב, נאנחים מעומק הלב, ואומרים לעצמם: אתה לא יודע כמה. במיוחד בשביל הקוראים הללו יש לנו את ה-סיפור שמוכיח שהסבלנות משתלמת והאהבה מנצחת.

הנה, תסתכלו בסיפורה של חייקה גרוסמן (שם בדוי לחלוטין), קשישה איראנית כבת 77 מהכפר גונאבאד. עוד מאז שהיתה ילדה פרסית קטנה, חלמה חייקה על אביר פרסי על סוס פרסי לבן, שיבוא ויסחוף אותה באהבתו. אבל השנים חלפו, האביר בושש, וחייקה נותרה לבדה - ובבתוליה, שהרי כבוד המשפחה לא איפשר לה להתמסר ללוחמי חירות כורדים מהסביבה.

כך חלף לו הזמן; שנה אחר שנה, עשור אחר עשור של בדידות, עצבות, וחרמנות בלתי ממומשת (לא להתאבד, הסוף הטוב כבר מגיע) - אבל חייקה האומללה לא איבדה תקווה. והנה השבוע, סופסוף, נענה אללה לתפילתה, ושלח לה חתן. ולא סתם חתן: צעיר בן 20.

האביר הצעיר, חיסאם חלילי, ביקש את ידה של חייקה בכל הכבוד הראוי, והשניים נישאו בטקס חגיגי ורב-רושם. רכלנים קטני-אמונה חושבים שהוא עשה את זה כדי להתחמק משירות צבאי, אבל אתם ואנחנו יודעים: האהבה מנצחת. וגם הסבלנות.

מה שכן, הורג אותנו איך הוא מתכוון לבתק קרום בן שבעים ושבע.


 
חיכתה וחיכתה, בסוף הלכה לגלוש באתרי פורנו
 חיכתה וחיכתה, בסוף הלכה לגלוש באתרי פורנו   
נכון, להתאפק 77 שנים זה באמת מרשים. אבל יש מי שהתאפק אפילו יותר: זוג בריטי שנשאר בבתוליו, גם לאחר 34 שנות נישואין.

מרגרט וביל אוסטין נפגשו ב-1966, כשהיא היתה בת 19, והוא בן 27. הם התאהבו מיד, והחלו לצאת קבוע - אבל, איך לומר, לא כל-כך התקדמו במחלקת הסקס. ביל, פראייר על-פי הגדרה, הסכים לחכות למרגרט, ולחכות, ולחכות - אבל בכל פעם היא הסבירה לו שזה לא יפה ללחוץ, ושאם הוא אוהב אותה הוא יחכה לה.

מסתבר שאמא של מרגרט, טיפוסית בריטית חמורת סבר, נטעה בה פוביה קשה מיחסי מין, ובכל פעם שהזוג העדין התקרב לסצינה אינטימית, שמעה מרגרט את אמא באוזני רוחה: "היא תמיד אמרה לי שלהיות עם בחור זה מלוכלך ואסור. הייתי כה תמימה, אפילו לא ידעתי מה זה סקס. עד אז לא ראיתי גבר עירום, אפילו בתמונה".

כך עברו השנים - 34 שנים, אם לדייק. הזוג הנאמן נשאר ביחד, אבל בלי להזדיין, ואפילו בלי לישון יחד בעירום. ביל הסבלני חיכה וחיכה, וממשיך לחכות גם היום, בגיל 65 (מרגרט בת 57). "בסופו של דבר", הוא אומר, "רציתי להיות איתה, והסכמתי לקורבן הנדרש".


 
אם כבר שפם, שיהיה בתנועה ויצוד ערפדים
 אם כבר שפם, שיהיה בתנועה ויצוד ערפדים   
בנים, אם אתם כבר שואלים את עצמכם עם מי להתחתן, יש לנו תשובה מצויינת: רק, אבל באמת רק, עם בחורות עם שפם. בדוק.

אצלנו אולי מאמינים במריטות, בהבהרות, בשעווה ובקוסמטיקאית, אבל תושבי הכפר הרומני השליו בלני-סירבי מאמינים שחתימת שפם נאה על שפתה העליונה של בחורה צעירה היא סימן בדוק לפוריות, ואפילו לנאמנות לבעל (והמדור רוצה להעיר: בטח נאמנות. מי ייגע בבחורה עם שפם, מי?).

"לבחורות עם שפם תמיד יש הרבה ילדים", מספר אחד התושבים. "בכפר שלנו, אלו הנשים המבוקשות ביותר, והן תמיד הראשונות להינשא".

גם הכפריות המשופמות גאות, כך מסתבר, בשיער העודף: "אני אוהבת את איך שאני נראית עם שפם, ולעולם לא אגלח אותו", אומרת מריה ניטוי בת ה-47; "זה סימן שאני באה ממקום מיוחד".

"בעלי אומר שהוא אוהב אותי כמו שאלוהים עשה אותי", ממשיכה מריה. "לדודה שלי היה שפם, ובכפר שלנו יש עוד הרבה בנות משופמות. ככה זה כאן".
 
 
פעם ידעו לעשות שמח
 פעם ידעו לעשות שמח   
ונקנח בסיפור יפה ונוגע ללב: זוג קשישים בני 85, שלא ראו זה את זו מאז גן הילדים, נפגשו כ-80 שנה מאוחר יותר - והתחתנו.

רון ומריאן ראסל שיחקו יחד בגן הילדים של הכפר בארנלי בשנות ה-20 של המאה הקודמת, והיו חברים הכי טובים. כשעברו לבית הספר היסודי הם התרחקו בהדרגה, עד שאיבדו קשר.

רון גדל והפך למהנדס, ועבד במספר מקומות ברחבי בריטניה. הוא התחתן, והתאלמן לפני כארבע שנים. לאחרונה, הוא החליט לנסוע לטיול שורשים יחד עם בנו: "יצאנו יחד לטיול נוסטלגי למחוזות ילדותי, ונכנסנו לחנות ספרים בבארנלי", הוא מספר. "בני עלעל באחד מספרי הילדים, ואז שאל אם אני מכיר את הכותבת, בת המקום. הבטתי בשם, וזיהיתי אותו מיד".

רון פנה לבעל החנות, שסיפר לו שמריאן הפכה למורה ועדיין מתגוררת בכפר, ונתן לו את מספר הטלפון שלה. השניים נפגשו בהתרגשות, ומיד התחדשה החיבה הנושנה ביניהם. "לא רציתי לאבד אותה", מספר רון, "אז שלחתי לה פרחים, ושאלתי אם אוכל להצטרף אליה לטיול-נופש שהיא תכננה. היא הסכימה, ומשם כבר המשכנו לנישואין".

"מתישהו, הבנו שאנו פשוט אוהבים אחת את השני", מספרת מריאן. "יחסינו התפתחו בשקט, והחלטנו שבמקום להיות שני אנשים בודדים, אנו מעדיפים לחיות יחד".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by