ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
מסך הכסף הקטן 

מסך הכסף הקטן

 
 
דורון טילמן

כל מה שצריך לדעת על מסכי מחשב. הגודל בהחלט קובע, אבל ידעתם שהוא לא הגודל הנכון? ולמה יש לכם חורים במסך? מה ההבדל בין קצב רענון לרזולוציה ואיך לעשות כדי שסוף סוף יפסיקו כאבי הראש והעיניים?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
ההבדל מצוי בפרטים הקטנים. ערך הנקודה
 ההבדל מצוי בפרטים הקטנים. ערך הנקודה   
זה לא יהיה מופרך לטעון שהמסך הוא החלק החשוב ביותר במחשב. או אפילו יותר מזה - מייצג עבור מרבית האנשים את המחשב עצמו (ולראייה - למי אתם מרביצים כשהמחשב נתקע?). כך או אחרת, המסך הוא אחד הרכיבים היקרים ביותר, ובעלי השימוש הרב ביותר במחשב. וכך, כדי למנוע נזקים גופניים (כאבי ראש ועיניים), וכדי להבטיח מקסימום תמורה לכסף, נבחן הפעם את מסכי המחשב. עיקר תשומת הלב תהיה למסכי CRT (שפופרת קתודית) ולא למסכים שטוחים – LCD, אם כי נשתדל להזכיר אותם.



הגודל בהחלט קובע

מרבית האנשים המתכוונים לרכוש מסך חדש (או כחלק מהמחשב), מוודאים קודם כל מהו הגודל שלו. זהו אכן נושא חשוב, בעיקר כאשר אנו נוהגים לעבוד עם מספר חלונות בו זמנית.

רובכם בוודאי יודעים כי הגודל נמדד באינטשים בצורה אלכסונית, משתי פינות מנוגדות. אבל עובדה אחת שכחו לציין בפנינו – לא מדובר בחלק השמיש של המסך, החלק עליו מוקרנת התמונה, אלא המסך כולו, יחד עם מסגרת הפלסטית, המשמשת במקרה הטוב להדבקת פתקים.

לפיכך, החלק המעניין אותנו הוא הגודל הנצפה של המסך (VIS – Viewable Image Size), אשר קטן מהגודל המפורסם בסדרי גודל של 1-2 אינטש. הדבר שונה במקצת במסכי LCD, בהם הגודל המפורסם הוא למעשה הגודל הנצפה.

גודל אחר, אולי לא פחות, הוא גודלו הפיזי של המסך. חלקו האחורי של המסך תופס גם הוא מקום, שלא לדבר על משקל שיכול להתקרב ל30- קילו. כדי לפתור את הבעיה, קיימים בשוק מסכים בעלי צוואר קצר יותר (Short Neck), שיכולים להיות שימושיים לבעלי מקום מוגבל. מובן שאפשר ללכת צעד אחד קדימה ולקנות מסך LCD שלא תופס כמעט מקום ואפילו אפשר לתלות על הקיר.
 

נקודת חן

רשת דקיקה על המסך. בתמונה - Shadow Mask
 רשת דקיקה על המסך. בתמונה - Shadow Mask   
אם הסתכלתם מקרוב על המסך שלכם, אולי הצלחתם להבחין באוסף של נקודות זעירות בצבעי אדום, ירוק וכחול. נקודות זעירות אלה (הנקראות גם Phosphors), שכל שלוש מהן מרכיבות פיקסל בודד, הן, למעשה, הבסיס של התמונה המתקבלת. כאשר קרן האלקטרונים מציירת את התמונה, היא פוגעת באותן נקודות, העשויות מחומר זרחני בצבע מסוים, אשר מפיצות אור המתלכד עם האור של שכנותיה ונותן לפיקסל את צבעו הסופי.

ערך בשם Dot Pitch (שמקבל לעיתים את השם המטעה במקצת – גודל נקודה), הנמדד בחלקי המילימטר, בסביבות ה0.30- עד 0.20, מודד את המרחק בין שתי נקודות כאלה בעלות אותו צבע. הבעיה היא שיש כל מיני טכנולוגיות (באחת יש פסים, באחרת יש נקודות אליפטיות) וישנם יצרנים המודדים את המרחק קצת אחרת. אבל באופן כללי ניתן לומר שככל שהערך קטן יותר התמונה תהיה חדה יותר.
מומלץ להימנע מערך הגדול מ0.28- למסכי ‘’17 או ערך של 0.26 ומעלה למסכי ''19. לבעלי צרכים מיוחדים, מומלץ להשתמש ב-0.20, אם אפשר.



חורים במסך

כדי להבטיח כי אותן נקודות שהזכרנו קודם אכן יזהרו בהתאם לדרישות, ממוקמת לפניהן מעין רשת דקיקה, שבאה להבטיח כי קרן האלקטרונים תפגע בנקודה המתאימה. ההתקדמות הטכנולוגית יצרה מספר שיטות לבניית אותן רשתות, וכבר לא תמיד מדובר בנקודות, אלא בפסים ומקטעים.

עקב כך נבדלים המסכים בכל מיני איכויות תצוגה, כמו בהירות התמונה ועושר הצבע. בין השיטות ניתן למצוא את ה-Shadow Mask המקורי, ה-Aperture Grill של סוני המככב במסכי הטריניטרון השונים, ואת ה-Slotted Mask של Nec.
 

כאב ראש ועיניים

שטוח - טוב. קמור - רע
 שטוח - טוב. קמור - רע   
מסכי CRT משתמשים בקרן אלקטרונים שנעה לאורך ולרוחב המסך כדי "לצייר" את התמונה בכל פעם מחדש, פעולה שלוקחת כמה שברירי שניה לביצוע. ככל שפעולת הציור לוקחת יותר זמן (כאשר משתמשים ברזולוציה גבוהה) העין והמוח מבחינים בכך, והתופעה נקראת ריצוד תמונה (Flicking). התוצאה היא תחושת אי-נוחות, אשר עלוולה להגיע לכאבים, בעיקר כאבי עיניים וראש.

פעולת הציור, או הציור מחדש, נמדדת במספר הפעמים בשניה (Hertz – Hz) שהיא מבוצעת ומפורסמת בתור קצב רענון (Refresh Rate ולעיתים בתור קצב רענון אנכי – Vertical Refresh Rate). קצב רענון של 75Hz ומעלה מספיק, כאשר מומלץ להשתמש בסביבות ה- 85Hz.

קצב הרענון תלוי ביחס הפוך לרזולוציה, ראו בהמשך, כאשר לעיתים נהוג לציין מהו המצב האופטימלי להפעלת המסך ביחס בין השניים, הרי אין טעם לעבוד עם רזולוציה גבוהה של
600*1200, כאשר המסך מרצד ב60Hz-.

שוב אנו נתקלים בשוני לעומת מסכי LCD, בהם אין משמעות לריצוד כי הם פשוט עובדים על ידי הדלקה וכיבוי של פיקסלים (היחידות שמרכיבות את התמונה), ולכן הם פחות מאמצים את העין. אבל גם לכך יש מחיר, כי קצב התגובה שלהם (Response Time) - תהליך הכיבוי/הדלקה של פיקסל ונמדד באלפיות שניה (ms) - איטי לעומת זה של מסך CRT (20-25ms לעומת 8-12ms) וגורם לכך שקשה להם להתמודד עם אובייקטים שזזים מהר (סרטי פעולה ב-DVD), ולכן הם פחות מתאימים למשחקים ווידאו.


שאלה של הפרדה

לא מזמן עסקנו במדור בסורקים וברזולוציות סריקה. גם בעולם המסכים מתעסקים בנושא, וגם כאן יותר נחשב יותר טוב.

רמת הפרדה (Resolution) מתייחסת לכמות הפיקסלים בצירי האורך והרוחב של המסך, כפי שהן נקבעות על ידי כרטיס המסך, שמעביר את ההחלטה בנושא למסך. נציין רק שקצב הרענון וגודל הנקודה משפיעים על הרזולוציה של המסך.

ככל שהתמונה תורכב מנקודות רבות יותר, נקבל תמונה חדה יותר, אבל בערכים גבוהים מאוד, הדבר גורם לכך שהגופן (Font) ושאר האובייקטים המוכרים במערכת ההפעלה חלונות, כמו אייקונים, הופכים להיות קטנים מדי. בעלי מסך של 15" – 17" יכולים להסתפק ברזולוציה של 1024*768, בעוד מסכי 19" עדיף להפעיל ברזולוציה של1280*1024.

מסכי LCD, אינם גמישים כל כך ביכולת שינוי הרזולוציה, ומגיעים עם מה שנקראNative Resolution, בה מומלץ להפעיל את המסך. כל שינוי בהפרדה (מעבר מ1024*768- ל800*600- למשל) מתבסס על חישובים הגורמים לכמה פיקסלים לפעול כפיקסל בודד, דבר אשר עלול לגרום לעיוותים בתמונה.
 
 

טכנולוגית המסך השטוח

 
כפי שבוודאי שמתם לב, הרבה מסכי מחשב אינם שטוחים, אלא בעלי משטח מקומר במקצת. הקימור הזה, בשילוב עם תאורה לא טובה, עלול לגרום לכל מיני השתקפויות ועיוותים זעירים, בצבע ובגיאומטריה, בעיקר בקצוות המסך. כדי להתמודד עם המצב פיתחו יצרניות המסכים כמה דרכים להפיכת המסך לשטוח עד כמה שניתן, על מנת למזער, ואף לבטל, את אותן תופעות.
בעיקרון, קשה לומר מי מנצח בתחרות, כי אחרי הכול הראיה היא גם עניין אישי, ולכן אם איכות חשובה לכם, על תתעצלו וגשו לחנות ובדקו את המסכים במו עיניכם. טכנולוגיות המסך השטוח כוללות את ה-Flatron, ואת ה-FD Trinitron המבטיחות מסכים שטוחים באמת.


קחו את השליטה לידיים

מסכי CRT, בגלל צורת הפעולה שלהם, עלולים להציג תמונה שהיא מעט מעוותת מבחינת מיקומה על המסך או הגבולות שלה. עקב כך כוללים רוב המסכים החדשים שלל כפתורים המאפשרים לשלוט במסך כדי להבטיח איכות תצוגה מקסימלית. פרט לעיוותים גיאומטריים ניתן לשלוט גם במאפיינים של הצבע, הניגוד וכדומה.

כדי להקל על תהליך הכיוון כוללים המסכים תצוגה על המסך (On Screen Display) המספקת מידע על תהליך הכיוונון, וחלקם אף מאפשרים לשמור סטים שונים של כיוונים כדי להתאים למספר אנשים או מצבי עבודה.

בנוסף, מסכי CRT נוטים להציג שלל בעיות שכאשר נתקלים בהן ניתן בקלות להיכנס ללחץ. אבל במרבית המקרים אפשר לבדוק לבד, בטרם מזעיקים טכנאי.


עמידה בתקנים

מסכי CRT, בניגוד לאחיהם הדקים מסוג LCD צורכים חשמל רב ופולטים שלל סוגי קרינה אלקטרומגנטית. כדי להבטיח את בריאות הציבור פותחו מספר תקנים שבהם מתהדרים המסכים השונים. ככל שהמסך חדיש יותר הוא יתאים את עצמו, ברוב המקרים, לתקנים חדשים ומחמירים יותר.

כאשר קונים מסך בדקו כי הוא נבדק ומאושר כעומד בתקנים הבאים:

Energy Star – הקטנת צריכת האנרגיה של המסך במצבים השונים.
MPR 2 – הקטנת פליטת הקרינה האלקטרוסטטית מקדמת המסך.
TCO92/95/99 – התקן המתקדם ביותר ומשלב גם הגדרה של פליטת קרינה, צריכת אנרגיה ואיכות תצוגה. תקן זה נקבע מחדש בכל כמה שנים – ב92-, 95 ולאחרונה ב99-.



כמו תמיד, אל תשכחו לבקר ולפרסם את שאלותיכם בפורום התמיכה ובאתר Netsupport.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by