ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
מותו של הכסף 
 
 שרד את כל מתנגדיו. כסף   
 
גילי סופר

רבים נכשלו בנסיון להספיד את הכסף. כרגע נראה, כי המאמץ הרציני האחרון היה הכסף הדיגיטלי, אשר נתקל בקשיים אף הוא. למרות שהכסף מצליח, בינתיים, לשרוד את כל מתנגדיו - מתרבים הסימנים כי מערכות פיננסיות אלטרנטויוויות קרובות אלינו מתמיד. ודווקא מכיוונים בלתי צפויים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
כסף הוא מוסכמה. בין אם מדובר בערך מטבעות הזהב בימי קדם או בשטרות היורו החדשים והיפים, ערכו האמיתי של הכסף נובע מההסכמה החברתית על ערכו.
היום רובו של הכסף בעולם הוא זיכרון דיגיטלי בכוננים הקשיחים של מחשבי הבנקים, ואלקטרונים המתרוצצים בין מחשבי הבנקים מחופשים לאפסים ולאחדים. טוב, פוטונים. כאשר אנו עומדים מול הכספומט, אנו ממירים את האלקטרונים האלה במשהו יותר ממשי: חתיכת נייר שכולם מסכימים שיש לה ערך, אחרי הכל - נגיד בנק ישראל חותם עליה.

לפני מספר שנים, כאשר היסטריית הכלכלה החדשה שלטה בכול, קמו מספר מיזמי כסף דיגיטלי, רובם בהשתתפות גופים שמגלגלים הרבה הרבה כסף, בנקים למשל. העיסוק בפילוסופיה של הכסף חזר לאופנה, דובר על מזומן דיגיטלי, על צ'קים דיגיטליים, על כרטיסים חכמים ועל תכונות הכסף ועל מה לא. כיום, רובם של המיזמים המבטיחים הללו נדם. ואנחנו ממשיכים לקנות באמצעות כרטיסי האשראי שלנו, ועל פי רוב לא לקנות באמצעות כרטיסי האשראי שלנו.


זה רק ענין של אמון

הכסף הדיגיטלי לא תפס בגלל שעדיין רבים מהגולשים נותנים אמון מועט באינטרנט, אמר לחיים ברשת צביקה רכניץ, מנכ"ל חברת קומסיין, נציגתה של חברת וריסיין (Verisign) בישראל. כרטיסי האשראי, או ליתר דיוק - מספרי הלקוח אצל חברות האשראי, הם בינתיים הבסיס היחיד עליו מתבצעת העברת הכספים ברשת. כנראה שזה מספיק.

וריסיין, מהחברות המובילות בעולם בתחום זיהוי המשתמש באינטרנט (על החתימות הדיגיטליות ואבטחת התקשורת אולי באחד השבועות הקרובים), רכשה לאחרונה את Cybercash, אחד האמצעים היחידים המאפשרים לנו לרכוש ברשת, ללא הצורך להעביר את פרטי כרטיס האשראי שלנו למוכר אנונימי שנמצא הרחק מעבר למסך המחשב שלנו.

"וריסיין מציידת את אתר הסוחר בתעודה דיגיטלית שעושה הצפנה", מסביר רכניץ. הלקוח מעביר את פרטיו ואת מספר כרטיס האשראי שלו. הפרטים עוברים ישירות לוריסיין שבודקת וסולקת את העסקה. הסוחר מקבל מספר עסקה ואת הסכום ויכול להיות בטוח שזה בסדר, הלקוח יכול להיות רגוע כי המספר שמור רק בשרתים המאובטחים של וריסיין ולא אצל הסוחר.

קיימות חברות נוספות, הפועלות של פי אותו עקרון, כשהדוגמה הבולטת היא הארנקים הדיגיטליים של יאהו ושל מיקרוסופט. אתר Paypal, למשל, מציע לכל בעל כרטיס אשראי וכתובת דואר אלקטרוני לפתוח חשבון Paypal, ולהעביר את הכסף אל החשבון ממנו. ההבדל העיקרי הוא שבמקרה זה ניתן גם להעביר תשלום מאדם לאדם, לא רק לחברות או לאתרי מכר. מניית החברה נסחרת בנאסדא"ק, והיא מדווחת על 16 מיליון משתמשים רשומים.

קיימים פתרונות נוספים המסייעים לעקיפת העברת מספר כרטיס האשראי ברשת. מזה שנתיים יכולים לקוחות ישראכרט לשלם בכרטיס האשראי ברשת באמצעות קוד חד פעמי מתחלף, אותו הם מקבלים מחברת האשראי כאשר הם מעוניינים לבצע עסקה ברשת.

זה די מיותר. בפועל, העברת מספר כרטיס האשראי לחברה כלשהי הינה נטולת סיכון כשלעצמה: החוק קובע מפורשות שבעסקה אלקטרונית שכזו (עסקה במסמך חסר), חובת ההוכחה חלה על מקבל התשלום. זאת, בעוד שבמקרה של ניסיון לביטול תשלום בכרטיס אשראי, שלווה בחתימה על ספח התשלום, חובת ההוכחה חלה על המשלם.

מפעילי אתרי מכר באינטרנט מתלוננים שהציבור לא יודע את זה, ושבגלל זה רבים לא קונים ברשת. בשבוע שעבר פורסם סקר לפיו 44% ממשתמשי האינטרנט בישראל מדווחים כי לא רכשו או הזמינו מוצרים ושירותים באינטרנט, בגלל החשש למסור את פרטי כרטיס האשראי.


רק רבע אגורה ואין יותר פרסומות קופצות

אחד האתגרים של מערכות התשלום האלקטרוניות יהיו המיקרו תשלומים והנאנו תשלומים. ההנחה היא שבעתיד נשלם ברשת תשלומים זעירים: אגורות ואף חלקי האגורה. למשל עשירית או מאית אגורה בעבור חסימה של פופ-אפים, משלוח דואר אלקטרוני, או הקשבה לשיר. אני יודע - "בחיים לא נשלם בעבור תוכן"

שחקנים מרכזיים בריכוז כל אותם תשלומים יהיו החברות שכבר גובות מאתנו כסף - ספקי האינטרנט או חברות הטלפונים הסלולריים. לא רחוק היום בו ניגש אל מכונה אוטומטית לממכר שתייה, נחייג מהטלפון הסלולרי את המספר שרשום עליה, פחית המשקה תתגלגל לידינו והחיוב יתגלגל לחשבון הטלפון שלנו. גחמתן של חברות התקשורת להשתלט על חלק מתפקידיהם ההיסטוריים של הבנקים יכולה, להיות אף היא גורם לכך לכל נושא התשלום האלקטרוני לא מתפתח כפי שציפו. אם הבנקים לא ישכילו לשנות את גבייתם על העברת כספים, במיוחד העברת סכומים מזעריים, אחרים ייכנסו לוואקום. המחסום של גביית סכומים מזעריים, לא יוכל להחזיק לאורך זמן.



סיפור במקום טבלה


להעדרם של מזומנים דיגיטליים יכולות להיות גם סיבות אחרות. סיפור קצר ואמיתי יכול לתת כיוון אחר למחשבה לגבי חלק מהסיבות הללו.

בחור צעיר הזמין לא מזמן גונבה, תוכנה פרוצה. במקום לשלם כאלף דולר על התוכנה החוקית, הוא העדיף לשלם 15 דולר בלבד. את הסכום היה עליו להעביר לחו"ל איכשהו. להשתמש בשירותי הבנקאות של מיקרוסופט או של יאהו, לא עלה בדעתו, ואת ההעברה הוא ביצע באמצעות Paypal. מתברר, שלמרות שמדובר בחברה רצינית ומכובדת, אשר אפילו נסחרת בנאסד"ק, ניתן להעביר דרכה תשלומים מכובדים פחות.

על פניו זה נשמע נורא ומפתיע שכסף יכול להחליף ידיים ברשת בין גורמים אנונימיים זה לזה, כאילו מדובר ברכישת סמים (או פלאפל) בקרן רחוב. אך יש בזה גם צד אחר - שמירה על פרטיותו של הגולש. רבים מהתשלומים שמתבצעים באמצעות Paypal הם בעבור עסקאות שנעשו ב- eBay.

ברוכים הבאים לתחום האפור. יש בו הימורים ופורנוגרפיה ותוכנות לא חוקיות, ומה לא. ובכלל, אנשים רבים רוצים לקנות מבלי להזדהות. בוודאי יימצא מי שהיחס לגניבת תוכנות כשייכת לתחום האפור, ולא השחור, עלול להרגיז אותו. אך צריך לזכור שהתופעה זוכה לעידוד (או לפחות לעצימת עיניים) של החברות הגדולות בעצמן. הרציונאל פשוט - צרכנים ביתיים משיגים עותקים חינמיים של התוכנות ואז מתרגלים ומבקשים להשתמש בהן גם במשרדים, הפעם בכסף מלא. ברחוב קוראים לזה "שיטות של סוחר סמים".

את הדיון המוסרי נשאיר בצד, אם כי חשוב לציין שכל מי שייכנס עם אותו בחור לדיון שכזה, ייצא לאחר שעתיים גם מותש וגם פחות צודק, ולא רק בגלל שהכנסתו של אותו צעיר מסתכמת בדמי הכיס של חייל סדיר.

האמת היא שהוא ממש מחכה לצאת שבת, החייל שלנו, כי בינתיים הוא לא כל כך בטוח שהדיסק אכן יגיע, וגם לנו יהיה מעניין לדעת מה סוף הסיפור. בינתיים, שווה לתת את הדעת על כך שאולי מי שלא מעוניין שיסתובב פה יותר מדי כסף דיגיטלי מזומן, הוא לאו דווקא 'הציבור'.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by