ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
ננוטכנולוגיה מחזירה את כרטיסי הניקוב למחשבים 
 
 ההיסטוריה חוזרת. כרטיס ניקוב ישן   
 
מערכת חיים ברשת

בעבר אוחסן מידע ממוחשב על כרטיסיות מנוקבות. יבמ יישמה את הרעיון על כרטיסי פלסטיק זעירים, תוך שימוש בננוטכנולוגיה. מחט זעירה יוצרת את החריצים, וקוראת אותם בדומה למחט של פטיפון. טריליון ביטים של מידע אוכסנו כך על כרטיס בגודל בול

 
 
 
 
 
 
 
 
 
טרהביט אחד (טריליון ביטים) של מידע אוחסנו על כרטיס פלסטיק בגודל אינץ' רבוע, כך הודיעו היום (שלישי) מדעני מעבדות המחקר של יבמ בשוויץ. הדבר בא לאחר שש שנות מחקר במסגרת פרויקט Millipede. בניגוד לשיטת האחסון המגנטית של הדיסקטים והכוננים הקשיחים, הכרטיס משתמש בשיטה הוותיקה של חריצים המייצגים מידע בינארי. לפי הערכה אופטימית, תהיה הטכנולוגיה זמינה ב-2005.

השיטה שימשה במחשבים לפני יותר ממאה שנים, אז אוחסן המידע על כרטיסיות נייר מנוקבות. כרטיסיות הנייר הוזנו למחשב, ומעין מסמר הועבר מעליהן. החורים אפשרו סגירת מעגל חשמלי, שייצג את הספרה אחת, ואילו במקומות בהם לא היו חורים, לא עבר זרם חשמלי והם ייצגו את הספרה אפס. שתי ספרות אלה מרכיבות את הקוד הבינארי, המשמש לאחסון מידע ממוחשב גם במדיה המגנטית.
 
המחט חורצת (מתוך אתר יבמ שוויץ)
 המחט חורצת (מתוך אתר יבמ שוויץ)   
יבמ פיתחה מחט זעירה, שמורכבת משני חומרים שהולכת החום שלהם אינה זהה. חימום המחט ל-400 מעלות גורמת להתעקמותה וליצירת חריץ בכרטיס הפלסטיק בגודל של 10 ננומטר - כלומר עשר יחידות של מיליונית המילימטר (לשם השוואה, שטחו של חור בכרטיס ניקוב מהדור הישן יכול להכיל כשלושה מיליארד חריצים כאלה). המחט יכולה גם לסתום חורים, ולפי ראש פרויקט Millipede, פיטר וטיגר, ניסוי הוכיח שאפשר למחוק ולכתוב מידע מחדש מאות אלפי פעמים על אותו כרטיס.
 
המחט קוראת (מתוך אתר יבמ שוויץ)
 המחט קוראת (מתוך אתר יבמ שוויץ)   
אותה מחט, כשהיא מחוממת לטמפרטורה של כ-300 מעלות, מסוגלת לקרוא את החריצים והשטחים החלקים, בדומה למחט פטיפון שקוראת תקליט, ולתרגמם לקוד בינארי. כאלף מחטים כאלה מרחפות מעל הכרטיס.
 
 
 
"אחת הסיסמאות שלנו היא בחזרה לעתיד של המכניקה", אמר וטיגר. הוא סיפר, שהרעיון עלה אצלו ואצל מדען נוסף בחברה, כשישבו לשתות בירה אחרי משחק הכדורגל השבועי של החברה.

לדברי וטיגר, השבב עובד במהירויות נמוכות, אולם הוא הספיק, למשל, להעברת מידע לרשת פס רחב, וניתן להגדיל את המהירות על ידי השקעת יותר אנרגיה. וטיגר העריך שבנסיבות האופטימליות, שבב המבוסס על הטכנולוגיה, בנפח של חמישה עד עשרה ג`יגהבייט, יהיה זמין לציבור הרחב בסוף 2005. זאת, בתנאי שיבמ תבחר להמשיך ולהשקיע בפרויקט.
 

שבב הזכוכית

לאחרונה דווח על שבב נוסף שפותח בטכנולוגיה ייחודית. השבב הורכב מזכוכית, שמפת הדרכים של לונדון נחרטה עליה, כוסתה ומולאה בהליום. אלקטרודות הוצבו באתרי תיירות מרכזיים על המפה.

העברת זרם חשמלי בין זוגות אלקטרודות גרמה להליום לזהור במסלול הקצר ביותר ביניהן, תכונה טבעית של הגז. פתרון בעיה דומה במחשב עשוי לארוך זמן רב, אולם בשבב זה הוא הגיע תוך שבריר שניה, והטכנולוגיה הפשוטה שלו עשויה להוות בסיס לפתרון בעיות מתמטיות במחשבים בעתיד הרחוק.
 

רוצים לדבר על זה?

היכנסו לפורום תרבות דיגיטלית או לפורום חומרה בנענע.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by