ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
הביג באג 

הביג באג

 
 
יוני  שדמי

עוד פחות ממאה ימים עד שהסלבריטי-באג 2000 ינחת אצלנו, והמתח עולה. מה עושים?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
סלבריטי-באג. טיק... טיק... טיק...
 סלבריטי-באג. טיק... טיק... טיק...   
הנה זה בא. עוד כמה חודשים, אשכרה מעבר לפינה, ינחת במקומותינו באג אלפיים. ולא, הכוונה איננה לעובדה שלא נוכל ליהנות עוד מהשיר הטיפשי ההוא של פרינס, "Lets party like its 99", או לתזכורת המצערת שנבואותיו של נוסטרדמוס הן סתם גיבוב שטויות מנוסח היטב, או לידיעה שכמו בכל מסיבת סילבסטר, לא ניהנה בכלל, אלא לבאג המחשבים האימתני ההוא.

תזכורת קצרצרה, לברי המזל ששטיפת המוח הבלתי-נפסקת של המדיה פסחה עליהם: כתוצאה מטעות תכנותית טיפשית במיוחד, יש סיכוי מסוים (ובשניות אלו ממש מיליארדי דולרים נשפכים בכדי לקבוע את גודל הסיכוי הזה, בדיוק), שבשנת 2000 תהיה פה סמטוחה רצינית. טילים גרעיניים יעופו, מכונות ישבתו, מחשבים ישתגעו, והציביליזציה המערבית כפי שאנחנו מכירים אותה תהפוך לשקשוקה עשויה היטב.
 
הוא שחור, הוא מפחיד, והוא בגודל בטרייה. יש גם באגים אחרים
 הוא שחור, הוא מפחיד, והוא בגודל בטרייה. יש גם באגים אחרים   
התחזיות, שנעות בין התסריט הדמוני הנ"ל לאופטימיות שיכורה שטוענת ששום דבר לא יקרה, לא ממש עוזרות לאזרח הקטן אך אסרטיבי, שהולך יום יום לעבודה ולא בטוח אם עוד שלושה חודשים יפלו לו השמיים על הראש.

אי לכך ובהתאם לזאת, להלן מדריך נענע לשורד הY2K השפוי:

במה להצטייד?
כמו בכל עניין הנוגע לבאג, גם כאן הדעות חלוקות. קיצוני הקטסטרופה ממליצים על מילוי המרתף בבקבוקי מים, ריקון חשבון הבנק, רכישה סיטונאית של קופסאות שימורים, הצטיידות מסיבית באפודים לכל בני המשפחה, וקניית נשק חצי-אוטומטי ומעלה, כולל כמה וכמה מחסניות.
 
אולי נחזור למקורות? מכונת כתיבה
 אולי נחזור למקורות? מכונת כתיבה    
זה בהחלט מוגזם, אבל יש כמה צעדים שכדאי בכל זאת לנקוט: להוציא כמה מאות שקלים מהכספומט. לדאוג למכל דלק מלא. גם מקרר דחוס לא יזיק. לוודא היכן ימצא כל אחד מבני הבית ביום שאחרי. אם לא קיים צורך דחוף במיוחד, אין שום סיבה לקפוץ על טיסה זו או אחרת ביום הגורלי. לגבות קבצים. ובעיקר, לא להיכנס לפאניקה.

צריך לזכור שמכיוון שהסכנה הגדולה לא טמונה בהעלמות פתאומית של קבצי הוורד (אם כי גם זה תענוג קטן) אלא בקריעת חוליה חלשה בשרשרת המחשבים העולמית, אין יותר מדי דברים שהאזרח הפרטי יכול לעשות.

האם כדאי לברוח להרים?
שוב, מעבר למצרכי מזון בסיסיים וקצת סבלנות, הנכס הכי חשוב בהתכוננות לשנת 2000 הוא שמירה על שפיות דעת. מלבד כמה יוצאי דופן, מרבית המומחים העולמיים טוענים שגם אם התאריך לא יעבור בשקט מוחלט, הרי שארמגדון לא יהיה לנו פה. מקסימום קצת בילבול ואי אלו מיליארדי דולרים ממשלתיים ותאגידיים שילכו לאיבוד בתיקונים ושידרוגים.

הבעיה היחידה היא שאף אחד לא יכול להיות בטוח במלוא מאת האחוזים שהכל יהיה בסדר, מה שמשאיר פתח לספקולציות רחבות היקף ולתיאוריות קונספירציה. המעט ניסיון שיש לנו (באג ה,9.9.99 שהיה אמור אף הוא לחולל הרס בקנה מידה מרשים, התברר כעורבא פרח כמעט מוחלט), מלמד שמדובר בסכנה קטנה מאוד. אז הישארו בבית.
 
 
מה עם המחשב האישי שלי?
ישנם כמה צעדים פשוטים שאפשר לנקוט בכדי לחסן את המחשב שלך. גם אם הצעדים הללו לא ינקטו, הסיכוי לנזק ממשי הוא קטן למדי. שמועות מדברות על קיומו של וירוס שינצל את המהומה ויכנס לפעולה בתאריך הגורלי, וקיימות גם תיאוריות (מעורערות קמעה) שטוענות שבתנאים מסוימים, אפילו פעולה פשוטה כמו הדלקת המודם עשויה לגרום לאסון כזה או אחר, אבל מירב הסיכויים הם שהפנטיום האישי שלך בטוח לשימוש.

יש סיכוי שאני מוציא מזה יום חופש?
לא סביר, אם כי בהחלט קיים חלון הזדמנויות צר, בו תקרה תקלה הרת גורל בבית הספר, במשרד, או אפילו בלשכת האבטלה הקרובה לביתך, ונזכה מן ההפקר ליום נימנום. בדיוק בכדי למנוע מצב כזה, חברות בכל רחבי העולם מציעות פיתויים מפיתויים שונים לאנשי הצוות הטכני בכדי שיישארו בליל ה,31.12.99 מבונוסים שמנים, דרך מסיבות חברה פנימיות (חברה ישראלית אחת אפילו תטרח להזמין חשפנית, אומרות כמה שמועות) ועד לאיומי פיטורין.

ונסיים במילותיו האלמותיות של דאגלס אדאמס, מחבר סדרת ספרי "המדריך לטרמפיסט בגלקסיה" ואיש עשיר מאוד: "אני חושב שהדבר הבעייתי ביותר באופי האנושי הוא הנטייה להיסטריה מוקדמת. מכרתי מיליוני ספרים פשוט בגלל שהכרחתי את המו"ל להדפיס על גבו של כל ספר וספר, באותיות ענק מודגשות, את שתי המילים הפשוטות הללו: ``בלי פאניקה``".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by