ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
החנקן של המדינה 

החנקן של המדינה

 
 
נתן זהבי

כל פרשיות הבנקים המסריחות שנחשפות לאחרונה לא מפתיעות אותי. מה שמפתיע אותי הוא שרק עכשיו הן נחשפות. כל המערכת הכלכלית-שלטונית בארץ רקובה, והפרשיות שנחשפות הן רק מה שצף למעלה. תארו לעצמכם מה עוד לא נחשף

 
 
 
 
 
 
 
 
 

נשבע לכם בזקן של משה רבנו, מוחמד וג`יזס קרייסט סופר סטאר, שכל פרשיות הבנקים המסריחות שנחשפות לאחרונה לא מפתיעות אותי. מה שמפתיע אותי הוא שרק עכשיו הן נחשפות.

ההוא שיושב למעלה ויודע הכל (אם הוא קיים בכלל), יכול להעיד שברדיו הנקרא "רדיו הגל הירוק" בו שידרתי תכנית בוקר כסחנית מדי יום, הרסתי לבנקים את הצורה עד שבעל התחנה הורה באופן חד משמעי ובלתי ניתן לערעור לרדת מעניין הבנקים, כי הם מאיימים עליו ועושים לו צרות.

לבנקים הייתה סיסמה פלצנית: "הבנקים הם החמצן של המדינה". שיניתי להם את זה ל"הבנקים הם החנקן של המדינה", הבאתי קטעים על רמאויות, על חשדות למעשים לא כשרים, על מעשים כשרים אך מצחינים, לא הנחתי להם רגע - אבל הם היו חזקים וניצחו.

הם ניצחו אחרי כל מפולת של מניות למרות שהם היו אשמים בכך שאנשים הסתבכו בשל ייעוץ לא נכון, ובכך שנתנו לאנשים אשראי מבלי שיהיו להם ערביות בטוחות - רק שירכשו מניות, ובייחוד מניות שלהם עצמם. הבנקים הריצו את המניות שלהם, גבו עמלות עתק, התמסטלו מהכח שלהם, מהרווחים שצברו, מהבונוסים שהגדולים לקחו לעצמם - וכל זה תוך ניהול מערכת שחלק לא מבוטל ממנה היה תעשיית בלוף שגבלה בתעשיית הימורים - כשרים אך מסריחים.

בחודש האחרון מתגלים הבנקים, המערכת הבנקאית, מערכת הפיקוח על הבנקים, ובאופן עקיף שרי האוצר והנגידים - כמערכת חנטרישית שתחת עיניה העצומות נעשו מעשי תרמית, הונאה וגניבה, בסדרי גודל שייקח עוד הרבה זמן עד שאפשר יהיה לדעת את ההיקף האמיתי שלהם.

בקלילות בל תאומן השתלטה כנופיה של אנשי עולם תחתון באופן עקיף על בנק וחיסלה אותו. בבנק אחר התגלה שפקיד עשה הוקוס פוקוס והעלים 15 מליון שקל, והבנק העלים את זה מהציבור.

באחד מהימים בעתיד הקרוב, כשיתבררו הקומבינות שבמסגרתן שוק אופציות המעוף הפך כמה קומבינטורים למיליונרים ואלפי תמימים לתפרנים, אולי תחדד הרשות לניירות ערך את שיניה התותבות, שנמצאות בכוס מים עכורים ואינן נושכות, והמערכת הבנקאית תפער עיניים כאילו בתמהון - ותאמר: לא יאומן כי יסופר.

הדרך בה השתתקה התקשורת הכלכלית אחרי פרשת הנגיד פרנקל מעוררת תמהון. האם בכך שהאיש הודיע בקלילות מפתיעה שהוא מחזיר את הכסף ש"הגיע לו ביושר" למשמרת עד שיוחלט אחרת, הוא סגר את הפרשה? האם פרקליטות המדינה והיועץ המשפטי שלה (חברו של פרנקל) נכנסו לתרדמת והענין ימוזמז עד שיוחלף היועץ? האם מישהו מכם, הקוראים, קיבל ממקום העבודה שלו כסף עבור ימי מחלה בסדרי גודל של עשרות אלפי דולרים כשהוא לא היה חולה?

ביום שבו מישהו יחקור לעומק כיצד השחילו לעתונות הכלכלית תחזיות על גובה המדד, או על צפי לשינויים בשער הדולר והתברר שהם היו מוטעים בסדרי גודל של עשרות אחוזים - והיה מי שהרוויח ומי שהפסיד, האם זה יזיז מישהו, או למישהו? אם יסתבר שאנשי תקשורת סמוכים על שולחני ברוני ההון ומשחילים את הציבור באמצעות אינפורמציה מוטעית, זה יגרום למהפכה?

האם כשייערך תחקיר לעומק ויתברר שבעלי עסקים המפנקים פוליטיקאים בארוחות שחיתות, מסעות לחו"ל (כולל סויטות מפוארות ומצוידות בכוסיות מעולם החלומות), הבטחות עתידיות לשיתוף פעולה כלכלי אחרי פרישתם מעבודתם הציבורית ועוד כהנה וכהנה הטבות - זוכים במכרזים שמנים, שבמקרה האיש אותו פינקו הוא זה שעזר להם לזכות בהם - האם גילוי שכזה יביא את האח"מים לדוכן הנאשמים?

התשובה היא לא, כיוון שכל המערכת רקובה. כל אחד נוגע בכתף של השני בארוחות, במפגשים חברתיים, בשיחות סלוןו באולמות הקונצרטים. הכיס השמן של כל אחד בנוי על הכיס השמן של השני, השלישי והרביעי - וכיסיהם השמנים והתפוחים גדלים ותופחים כמו חשבונות הבנקים שלהם, הרכוש הנדל"ני שלהם, ואפילו קשרי הנישואים שלהם אחד עם השני.

למען הדיוק, הצדק, והאמת שבפרסום - לא כל העשירים וכל הפוליטיקאים נגועים בנגע השחיתות,לא כולם קומבינטורים, לא כולם נצלנים, אבל כולם מעלימים עין ומשחקים בכאילו הם לא יודעים מה מתרחש אצל השכן.

אחד הבדחנים של הפוליטיקה הישראלית, השר לענייני שום-דבר, דני נווה, הכין מסמך כלשהו בו הוא תובע נמרצות שברשות הפלשתינאית תופסק השחיתות,שראשי הרשות יפסיקו לבנות וילות מפוארות ולהתהולל בחו"ל בעוד עמם סובל מחרפת רעב ועוד כהנה וכהנה זיבולים. מה שמתואר במסמך הזה הוא בדיוק מה שקורה בארץ הקודש בין ידידיו ויריביו הפוליטיים של השר נווה.

הזיכרון של האזרח הממוצע הוא קצר, בעיקר כשהמדינה נמצאת בלחץ ביטחוני, כשברחובות האזרח הקטן מפוחד ומודאג, כשכל אחד מפשוטי העם חושב לעצמו מבוקר עד לילה מה יהיה. אבל תנסו להיזכר למה שורבב שמם של אישים חשובים מאוד בפרשיות שריחם אינו ריח היסמין.

נכון, חלק מהם זוכה, יצא זכאי מחוסר הוכחות, ננזף, קיבל מאסר על תנאי או טוהר לחלוטין, אבל איך? איך זה קורה שעשרות פוליטקאים ואנשי עסקים מעורבים אפילו בחשדות למעשי שחיתות או מעשים לא הגונים, אה? מה אתם אומרים? הורביץ מטבע, אפל מהקרקעות, דרעי מהממשלה, יאיר לוי מהכנסת, פואד מהביטחון, דיניץ ושטרית מהסוכנות, פרנקל מבנק ישראל, השופט טל מהעליון, שאקי מהמפד"ל, שריר מהתיירות, קהלני מהמשטרה, ארבל מהפרקליטות, יפת מבנק לאומי, אוברקוביץ מהחשמל, ארתור מההסתדרות, צור, לוינסון, עופר, ידלין... אוף, אני יכול להעמיס עליכם טונה שמות ומעשים, הרשעות וזיכויים, מעילות ובחילות, תככים וקומבינות. זה רק החרא שצף, ואם זה מה שצף - תארו לכם מה עוד לא עלה על פני המים.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by