ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
לאן הולך הזיכרון כשהטכנולוגיה מתקדמת 

לאן הולך הזיכרון כשהטכנולוגיה מתקדמת

 
 
רומן לסקר

איך מתמודדים עם זיכרון? דיון שהטריד ומוסיף להטריד את העולם מתעורר לאחרונה גם בישראל. האינטרנט הוא מדיום אידיאלי לאופני זיכרון שונים, הודות לנגישות הגבוהה וחוסר הגבולות שבו. עם זאת, היותו מדיום צעיר והסתמכות על טכנולוגיות משתנות במהירות הם מכשולים שיש להתמודד איתם

 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוצרים זכרון אלטרנטיווי. אתר הנצחה פרטי
 יוצרים זכרון אלטרנטיווי. אתר הנצחה פרטי   
בשנים הראשונות היו לנו מצעד צה"ל ותערוכות נשק. השתתפות בטקסי יזכור ממלכתיים היתה חובה ולא היה אחד שלא הדביק "דם המכבים" על החולצה. בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי בדפוסי הזיכרון. ההשתתפות בטקסים פחתה, ואפילו הטקסים עצמם השתנו. מקום יותר ויותר מרכזי תופסים מכתבים אישיים של החיילים, שירים, או בהכללה – הפן האישי הופך דומיננטי הרבה יותר מהממלכתי.

התהליך אינו מפתיע. הוא מסמל שלב חשוב בהתפתחות החברה הישראלית, שהיא חברה צעירה מאוד, והוא שלב טיפוסי בהתפתחות הזיכרון, אצל אומות וגם אצל יחידים. לאחר התבססות שלב קיבוע הזיכרון אצל אנשים פרטיים (או ההנצחה כאשר מדובר באומות), מתחילה ההתמודדות היומיומית. בניגוד להנצחה, ששואפת להיות כמה שיותר אחידה ולהדגיש את הדומה, הזיכרון הוא אינדיווידואלי ומדגיש את השונה. הרצון הזה של המשפחות השכולות לבטא את ייחודיות יקירן שנפל התבטא בצורה המובהקת ביותר בדרישה לכיתובים אישיים על מציבות, בהקראת שירים ומכתבים בנוסף להספד הצבאי הרשמי. אמצעי חדש, שהולך וכובש לעצמו מקום חשוב, אם לא חשוב ביותר הוא האינטרנט.

יתרונותיו של האינטרנט בתור המדיום האידיאלי בתהליך בניית הזיכרונות האישיים הם ברורים. נגישותו לכלל הציבור (או לפחות למרביתו) וקלות בניית עמוד "יזכור" אינטרנטי מאפשרות הפצה מהירה וקלה של מידע לקהל רחב מאוד וקבלת תגובה מיידית, הדדיות המאפשרת את בנייתו של זיכרון אלטרנטיווי.
 
אך הסתמכות מוגזמת על האינטרנט כמדיום הזיכרון המרכזי היא בעייתית מאוד. בעיות אשר החלו מטרידות את המשתמשים הכבדים באינטרנט כמאגר מידע - ספריות, אוניברסיטאות, ומכוני מחקר. בעיות אשר מקורן בהיותו של האינטרנט עצמו מדיום צעיר ולא בשל.
האם התקיימו חיים לפני האינטרנט? שאלת הזיכרון הופכת מוחשית יותר ויותר בעוד תהליך הדיגיטליזציה ממשיך, ומידע מלפני 1995, השנה שבה האינטרנט הפך לפופולרי, הופך פחות ופחות זמין עד כי אנשים מפסיקים להיות מודעים לו בכלל.

חברות מידע, עיתונאים ומוסדות מחקר מציינים בצער את העובדה כי מרבית המחקרים המתפרסמים, רואים באינטרנט את מקור המידע היחיד ומתייחסים ולמעשה מצטטים רק מקורות מידע שאפשר, בנוחות רבה, לעשות להם קאט ופייסט.

למרות שכמות המידע באינטרנט היא עצומה, היא חסרה את מימד הזמן ואת נפח הפרספקטיווה. זה לא מפתיע בכלל, אם מתחשבים בכך שמרבית המידע האינטרנטי מתייחס לאירועים שקרו לכל היותר בעשור האחרון. התפיסה המחקרית הקלאסית מתעוותת. החוקרים כבר לא יושבים על כתפי ענקים. הם חושבים שהם הענקים בעצמם.

אין ספק, נפח החומר ההיסטורי באינטרנט הולך וגדל, אך למרות זאת ההתכוונות הבסיסית של מדיום האינטרנט היא מ-1995 ואילך. למשל, חלק ניכר מהספריות הציבוריות, מערכות העיתונים וארכיונים של חברות מחקר מחזיק בארכיון דיגיטלי, אך המידע המוחזק בהם הוא רק מאז הקמת אתרי האינטרנט של החברות הללו.

נוסף על כך, השינויים התכופים, אפילו אפשר לומר דרסטיים, באמצעים המשמשים לתיעוד, הופך את מלאכת השימור לקשה מאי פעם. דיסקט 5 ורבע אינטש אינו שמיש כמעט לחלוטין משום שאין כיום מחשבים המצוידים בכוננים המסוגלים לקרוא פורמט מיושן כזה, בן פחות מ-30 שנה, שלא לדבר על קלטות 12 אינטש ושאר אמצעים עתיקים אף יותר (ממש עתיקים, בני 50 שנה). ואם לא די בכך, הרי שגם אם יימצא מכשיר המסוגל לקרוא מדיה ישנה כזו, סביר להניח שאם הקלטת או הדיסקט לא נשמרו במתכוון, בתנאים מיוחדים, הרי שהם לא יהיו שמישים כלל.

משימת בניית זיכרון ציבורי היא אחת המשימות החשובות ביותר לבדרך לבניית אומה. משימת בניית זיכרון אלטרנטיווי, פרטי, לא ממסדי, היא משימה חשובה לא פחות. אסור לתת למכשולים טכניים שונים, להפריע לביצועה של משימה זאת.

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by