ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
הגבול הדק 

הגבול הדק

 
 
עידו קינן

איפה עובר הגבול בין מחאה להסתה? באינטרנט, הסוגיה נבחנת מדי יום, על ידי אלפי תגובות מתלהמות לכתבות, אתרים פרטיים ודיוני פורומים. עכשיו מגיע מקרה מבחן כזה למשטרה, עם תלונה נגד האתר "אינדימדיה" על פרסום תמונה של רה"מ במדי נאצי

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מדיניות מוצהרת של פתיחות. אינדימדיה ישראל
 מדיניות מוצהרת של פתיחות. אינדימדיה ישראל   

מצבו של חופש הדיבור לא היה מעולם טוב במיוחד. בישראל דומה כי המצב טוב עוד פחות. "מדינה קטנה מוקפת אויבים", "אסור להשוות, אסור להשוות", הם הטיעונים שמצליחים, עדיין, להשתיק רבים מפעילי חופש הביטוי. יש מי שיקרא לזה סף רגישות, יש מי שיקרא לזה סתימת פיות, אבל דברים שנחשבים בארצות-הברית, למשל, למוגנים על ידי החוקה, נחשבים להסתה על פי חוק בארץ.

אתם יכולים להסכים עם זה ואתם יכולים לא להסכים עם זה. אבל באינטרנט קיים קונפליקט בלתי פוסק בין אופיו הפתוח, האנרכי והחתרני של המדיום, לבין גבולות חופש הביטוי. מה עושים כשאתר שחורת על דגלו את חופש הביטוי ומאפשר לגולשים להביע בו כל דעה, מנוצל על-ידי מסיתים? השבוע זה הגיע לידי תלונה במשטרה.

הסיפור מתחיל עם פרסום פוטומונטאז` בעמוד השער של האתר "אינדימדיה", ובו נראה ראש הממשלה, אריאל שרון, לבוש במעיל אס.אס, מצדיע במועל יד נאצי וקורא "הייל ישראל!" על רקע דגל עם צלב קרס. לפי כל כללי החוק למניעת הסתה, יש לציין, תמונה כזו היא לא חוקית בארץ, ונחשבת להסתה בוטה נגד ראש הממשלה.

אבל מצד שני, מדיניותו המוצהרת של ארגון אינדימדיה היא לאפשר לכל גולש לפרסם כתבות באתר, ללא כל סינון. לדברי בריאן אטינסקי, עורך הגירסה האנגלית של האתר, עולות לאתר כ-50 כתבות מדי יום, שכותביהן נעים בין מתיישבי גוש ציון לאנשים מאנגליה וערב הסעודית. לדבריו, מצונזרות אך ורק כתבות שמכילות קריאה ישירה לאלימות, ביטויים גזעניים בוטים, פרסום מסחרי או מידע שקרי. אינדימדיה ישראל הוא חלק מקבוצת אינדימדיה העולמית, שמטרתה להוות אלטרנטיבה לתקשורת הממוסדת.

במסגרת מדיניות זו, פורסמה תמונת שרון באתר כבר בדצמבר, על ידי גולש תחת הכינוי "לטוף", בכותרת "אריאל שרון: רוצח!" באנגלית. מנגד טוען מגיש התלונה יוני גולדבלט לבב, העורך את אתר הימין "דעות", כי התמונה הופיעה בעמוד הראשי של האתר בשלושת השבועות האחרונים. נכון להיום התמונה כבר אינה מופיעה שם, אולם היא נמצאת בארכיון האתר.
 

עיסוק הולך וגובר בחופש הביטוי

`אינדימדיה מסיתים`. אתר דעות
 `אינדימדיה מסיתים`. אתר דעות   
העימות בין "דעות" ו"אינדימדיה" מתנהל על רקע ויכוח רחב על חופש הביטוי בישראל, המושפע באופן ישיר מן המתרחש בעולם המערבי. למרות ראשיתו הצנועה בתנועות זכויות אזרח שוליות למדי, בשנה האחרונה הוא הגיע למרכז הדיון הציבורי.

ציון דרך משמעותי היה הטחת עוגת קצפת בפרצופו של שר תהקשורת, ראובן ריבלין, ביולי 2001, כאשר יצא השר מישיבה של ועדת הכלכלה. הטחת עוגות קצפת בפרצופם של פוליטיקאים ואילי הון נעשית מזה כמה שנים בידי פעילי ארגוני שימור סביבה ואנטי גלובליזציה שונים. לפי כתבה במקומון זמן תל אביב, מבצעי התקיפה היו שלושה צעירים הקשורים בארגון אינדימדיה, היוזם היה שלמה יואל, חבר בארגון והמעשה בוצע במחאה על תמיכת ריבלין בחוק הבזק. סוף פברואר הורשעו השלושה בעסקת טיעון, ונידונו לעבודות שירות.

תקיפה זו היתה בסיס לתלונה שהגישה יועצת השר בעקבות פרסום הפוטומונטאז` של ראש הממשלה באתר אינדימדיה ישראל. את התלונה יזם יועצו של שר התקשורת, עו"ד דן לנדאו. לפי הודעה שנשלחה מדוברות משרד התקשורת, "מוגשת תלונה במשטרה כנגד הקבוצה הקיצונית אינדימדיה, אשר באתר האינטרנט שלה (...) מופיעה תמונה גדולה של ראש הממשלה שרון המצדיע במועל יד נאצית כשידו נוטפת דם על רקע צלב קרס גדול וכתובת הייל ישראל".

בהודעה נוספת בעניין אינדימדיה נאמר כי "קבוצה קיצונית זו הגיעה לתודעת הציבור כששלושה מחבריה ביצעו תקיפה כנגד שר התקשורת, ראובן (רובי) ריבלין, בתוך משכן הכנסת. קבוצה זו הוכיחה את הקשר שהיא מקיימת בין הסתה ובין אלימות".

"לעניין הנוכחי, אנחנו לא מעוניינים להגיב לפני שניפגש מחר בבוקר לדון בעניין", אמר אטינסקי על התלונה.

 

חילופי מהלומות בין אינדימדיה ודעות

באינטרנט החוקים שונים. הפגנת ימין (לע``מ)
 באינטרנט החוקים שונים. הפגנת ימין (לע``מ)   
"אנחנו באתר `דעות`, וכן קבוצה של גולשי אינטרנט הפעילים במחנה הלאומי, עוקבים זה זמן רב אחרי `אינדימדיה`", אמר מגיש התלונה, יוני גולדבלט-לבב, ל"חיים ברשת". "הם מסיתים ומדיחים באופן קבוע. התמונה הופיעה בראש העמוד הראשי שלושה שבועות. תכנים ימניים הם מצנזרים תוך חצי שעה, ככה שהם לא יכולים להגיד שהם לא עוקבים אחרי מה שקורה באתר. אנחנו מקווים שיתפסו את מי שעשה את זה ושיעמידו לדין את עורכי אינדימדיה. אולי יצליחו להשתיק אותם ולהוריד אותם מהאינטרנט".

אך גם אתר "דעות" היה מעורב בעבר בפרסום מעורר מחלוקת. באוקטובר 2000 פורסמה באתר מודעה המציעה עשרת אלפים דולר תמורת ראשו של ג`יבריל רג`וב, מפקד הבטחון המסכל בגדה. איך עולה הדבר בקנה אחד עם התלונה שהוגשה?

גולדבלט-לבב: "כל הסיפור בנושא של ג`יבריל רג`וב פורסם אחרי שהוא איים על שלושה ישראלים, שהוא יתפוס אותם ויביא אותם למשפט ברשות הפלסטינית. רצינו שידע שאם אנחנו מאוימים על ידיו, גם הוא מאויים על ידינו. אין פה מה להשוות בין מה שעושה אתר ישראלי, שפועל תחת חוקי מדינת ישראל, לבין מה שכתבנו על אדם שהוא טרוריסט לפי חוקי מדינת ישראל".

בתגובה לדברי גולדבלט-לבב על צנזור תכנים ימניים, אמר אטינסקי: "תסתכל באתר ותראה אם מוחקים כתבות ימין". לדבריו, כתבות חדשות דוחקות מהעמוד הראשי כתבות ישנות ללא התייחסות לאופי התכנים שלהן.

הוויכוח בעניין גבולות חופש הביטוי מתרחש אף בארגון אינדימדיה עצמו. באתר אינדימדיה ישראל מתנהל דיון ער אודות הצנזורה והאנונימיות באתר. "לא נוכל להפסיק את הטיפשות, צרות המוחין, הדעות הקדומות וכו`", כתב בהודעה הגולש שי כהן, "אבל אפשר לחייב את המטומטמים להציג את עצמם ככאלה. ולא להסתתר". לדבריו, האנונימיות מאפשרת תגובות אוויליות במיוחד. גולש אחר, יורם בר חיים, כתב שהענקת גישה חופשית על מנת לקיים אתר אלטרנטיבי לתקשורת הממוסדת היא "מחשבה נאצלת, אלא שבצב הקיים היא מובילה לתוצאה הפוכה המדכאת את חופש הביטוי במקום לעודדו".
 
 

הכתובת תהיה על הקיר

זה לא המקרה היחיד שמעורר את הסוגיה של חופש ביטוי מול הסתה בחודשים האחרונים. היועץ המשפטי לממשלה נדרש לנושא, כאשר החליט, בפברואר השנה, לפתוח בחקירה נגד אתר הסאטירה נונסנס בחשד להעלבת עובד ציבור. גם במקרה זה פורסמה תמונה של שרון במעיל אס.אס, אולם הפעם לא מדובר בפוטומונטז`, כי אם בסרטון פלאש, שעלה לאתר ביוני אשתקד. הסרטון הציג את המתנחלים כמי שמושכים את שרון ימינה תוך איום מרומז על חייו, על ידי אזכורים והשוואות לרצח רבין. החקירה נפתחה בעקבות תלונה של האגודה לזכות הציבור לדעת. שבועיים לפני ההחלטה על החקירה, ובלי קשר אליה, החליטה חברת מת"ב, בעלת האתר, לסגור אותו.

אך על אף הוויכוחים הערים, המודעות לחופש הביטוי נמצאת בישראל בשלב ראשוני מאוד, בהשוואה למתרחש בעולם המערבי בכלל ובארה"ב בפרט. מרכז תומס ג`פרסון להגנה על חופש הביטוי מתכנן הקמת אנדרטה פיזית לחופש הביטוי, שתהיה מורכבת מלוח בית ספר ענק, עליו יוכלו מבקרים לכתוב עם גיר, ולא פחות חשוב מכך, למחוק דברים שאחרים כתבו.

הגירסה הווירטואלית של הלוח, אשר עלתה לאוויר בינואר זה, מאפשרת דבר דומה, אולם את הלוח והגיר מחליפים המקלדת וכפתור מחיקה. הגולשים יכולים להגיב על הודעות בלוח שהם מתנגדים להן, והן יכולים גם למחוק הודעות כאלה. "בבחירת אחת מהאפשרויות הללו", נכתב באתר הלוח, "המבקרים נקראים לשקול אם יותר יעיל להגיב על חומר מעורר התנגדות מאשר לצנזרו". מנהל שותף במכון, ג`ושוע וויילר, אמר: "אנחנו מאמינים שהדרך הכי יעילה לעודד אנשים לבחור בסובלנות אינה לכפות אותה עליהם. הסייבר-טרוריסט שבא למחוק הודעות מראה לנו שמחיקה היא דבר לא ראוי".

מלשכת ראש הממשלה לא נמסרה תגובה עד פרסום הכתבה.


 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by